פורום בתי משפט

מסמך חסוי לא יכול להיות ראיה חוקית, אלא אם כן בית המשפט התיר את הגשתו
ישנם סוגי חיסיון שונים, המוזכירם בחוק בתי המשפט ובפקודת הראיות, ואם לא הותר הגשתו כאמור של מסמך חסוי, ניתן לבקש מבית המשפט את הוצאתו מהתיק ומחיקת כל התייחסות אליו בכתב טענות או תצהיר.

כפי שקבע בית המשפט העליון -

"לא יכולה
לקום מחלוקת לגבי יכולתו של בית המשפט להתיר תיקון כתבי-טענות בכל שלב
משלבי הדיון, לרבות בשלב מתקדם של המשפט, ותמיד ניתן לפצות את הצד שכנגד על
טרחתו הנוספת על-ידי פסיקת הוצאות. אך כאשר מדובר בתוספת עילה חדשה, שהראיות לגביה
שונות הן מאלה שלעניין העילה שהובאה בכתב התביעה במקור וכאשר בקשת התיקון מוגשת
בשלב, שמסכת הראיות בעניין התביעה המקורית כמעט שנסתיימה, ובהרשאת התיקון יהא משום
הכבדה רבה והארכת הדיון וסרבולו, אין להרשות את התיקון [...] בכל מקרה,
על מבקש התיקון לנמק את בקשתו ולשכנע את בית המשפט על שום מה איחר בהגשת הבקשה..."
[עא (עליון) 721/84‏ ‎ישעיהו משען‎ ‎נ' מדינת ישראל, פ''ד מא(1) 748]

ובמקום אחר קבע בית המשפט העליון לנושא זה -

"מקום בו מבוקש להוסיף עילת תביעה חדשה, בית המשפט ייעתר לכך בצמצום (אורי גורן
סוגיות בסדר דין אזרחי 355-352 (מהדורה אחת עשרה, 2013) (להלן: גורן)),  וככלל אין להפוך את התביעה לתביעה אחרת, בפרט בשלב מאוחר של ההתדיינות, ולאחר
שההליכים התנהלו סביב כתב התביעה המקורי..."
[רע"א (עליון) 3162/14 אברהם גזונטהייט נ' 


שלמה איזנברג ואח']

אם נשללה ממך זכות דיונית - את רשאית לערער (או לבקש רשות ערעור)
מאידך, אם בית המשפט קבע סדר דיוני, שבו אחד קודם לשני, אבל לא נשללה שום זכות דיונית, אז זה כלול בצו.

יתכן, שאם תפרטי בדיוק במה מדובר, אפשר יהיה להתייחס ספציפית לבעיה.

צריך להוציא מספר אפשרויות לצורך מתן תשובה -
בהנחה שלא מדובר על תביעה קטנה, ולא מדובר על החלטת רשם, ובהנחה שאין הגבלה בצו בתי המשפט.

ולכן, בהנחה שמדובר בבית משפט שלום בסדר דין רגיל, .ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור תוך 30 יום.

אם ההחלטה ניתנה בתאריך 14/6, הרי שמתחילים לספור 30 יום ממחרת יום מתן ההחלטה (אם היית נוכחת בזמן מתן ההחלטה) - ואז המועד האחרון להגשה הוא יום א' 16/7 (מומלץ לא להגיש ביום האחרון).

האם זה רשות ערעור או ערעור בזכות, תלוי בתשובה לשאלה אם בהחלטה ניתן סופית סעד כלשהו מהסעדים שנתבקשו בהליך המשפטי - אם התשובה היא כן, והערעור הוא בזכות, ואם לא, הערעור הור ברשות

אם הכוונה למספר הדיונים שמתמשכים על פני מספר ימים, הרי שהדבר תלוי בסדר הדין ובסוג בית המשפט.
כללית אפשר לומר, שלשופט יש שיקול דעת רחב לגבי מספר הדיונים שיש לקיים בשלב קדם המשפט, במיוחד אם הוא מרגיש שניתן להגיע לפשרה כלשהי כדי לסיים את התיק במהירות.
לעומת זאת, בסדר דין מהיר, ניתן לקיים רק ישיבה אחת של קדם משפט.

ראה ...

הכונס לא רשאי לקחת ללא החלטה מפורשת של בית המשפט, כנ"ל לגבי הוצאות.
ראה לדוגמא סעיף 14 ואילך בפסק הדין המצורף

סעיף 85א(א) לחוק בתי המשפט קובע את סמכותו של רשם בכיר -

"85א. (א) רשם
בכיר רשאי לדון ולהחליט בתובענה אזרחית שסכום התובענה או שווי הנושא במועד הגשת
התובענה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן
מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין."

בנוסף, אם לא הוגשה בקשה לרשות להגן, סמכות רשם לתת פסק דין על פי סעיף 86(ב) לחוק בתי המשפט -

"86. בתובענה שנתבע אינו מתגונן בה, לרבות תביעה בסדר דין
מקוצר שלא ניתנה בה רשות להתגונן, רשאי הרשם –
(1) ...
(2) ליתן פסק דין
על פי צד אחד נגד אותו נתבע;
(3) ... "

לפיכך, אם הוגשה בקשה לרשות להגן, וניתנה רשות, ואף התקיים דיון, יש לבדוק את שווי התביעה לפי ערכה ביום הגשתה כדי לדעת אם יש סמכות.

לא נאמר בשאלה על איזו התראה מדובר, איזה סוג תביעה, איפה מוגשת התביעה וכו'

סתם ניחוש - אם מדובר בהתראה לפני הגשת תביעה בסכום קצוב בהצאה לפועל, רצוי כן להגיב להתראה (בדואר רשום + אישור מסירה) ולציין בה שלא מובן ולא ידוע מיהו התובע, כיוון ששמו לא צויין בהתראה, ולכן לא ניתן להבין או להתייחס לגופה של ההתראה
כמו כן רצוי לציין במקרה כזה, שההתראה פסולה ולא חוקית, ועומדת בסתירה לדרישות הבסיסיות בחוק ההוצאה לפועל ודינה לכן סילוק על הסף.

אבל, אם מדובר בהתראה אחרת - לפעמים אין צורך להגיב בכלל.

נא העבר שאלתך ל-

חשוב לדעת באיזה סדר דין מדובר, ובאיזה בית משפט

לפעמים, כאשר התביעה מתבססת על עילה משפטית ולא על עובדות, רשאי התובע לטעון לזכות המשפטית גם ללא תצהיר עדות.

ומה אומרות תקנות סדר הדין האזרחי ?
תקנה 168(ב) קובעת את הדבר הבא -

"168. (א) ...
(ב) לא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כפי שנדרש על פי תקנה זו או על פי תקנה
143, לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, על
פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות."

התופעה מוכרת וידועה
בזמן קריטי העורך דין "פתאום" רוצה להתפטר
אבל זה לא משהו באמת מפתיע
לכן, כשיש משהו קריטי וחשוב, חייבים לדאוג שיהיה רזרבה.
וכל אחד במצב כזה יודע שצריכים בכל רגע להיות מוכנים עם עורך דין אחר שימלא את המקום
נכון, זה לא נוח ולא נעים, אבל אין ברירה - כי זה קורה לכולם.
ואם זה קורה, צריך לדעת איך לפעול נכון
אם הוא רוצה להתפטר - שיתפטר. אבל לא בהסכמתך.
העורך דין יודע שהתפטרות חד צדדית מצידו, מהווה הפרה של הסכם הייצוג, שמאפשרת לך לתבוע ממנו החזרת כל שכר הטרחה ששילמת לו - וזאת אם אין בהסכם ההתקשרות ביניכם סידור מיוחד המאפשר לו להתפטר.
ומבחינתך, זו אכן בעיה טכנית, אבל כזו שניתן להתגבר עליה, כי היא חוזרת על עצמה כמעט אצל כל אחד.
ואם את מקליטה אותו - זה רק יכול להועיל לך.

ראי הכללים בקישור

את פסק הדין המצורף

במקרים אחרים, זה על פי מה שהוסכם בהסכם ההתקשרות בכתב ביניכם.

ואז במצעות שניהם, אפשר לנסות לעשות חיפוש במאגרים הממוחשבים או ב-"נט המשפט"

וזאת על פי תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי.

נא העבר שאלתך לפורום





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

אם הצד שזימן אותך יוותר על עדותך - אז לא יקרה כלום
אם הוא לא יוותר, יתכן שהדיון ידחה למועד אחר.
ויתכן שבית המשפט יוציא "צו הבאה" נגדך.

יתכן שאתה זכאי לקבל החזר חלקי של האגרה ששילמת בתביעה שנמחקה - על פי הקבוע בתקנה 6(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות),תשס"ז-2007.
זה תלוי בשלב בו התביעה נמחקה, איזה בית משפט מחק אותה, ומה גובה האגרה ששילמת.
בדוק את העניין במזכירות בית המשפט שמחק.

בבית הדין לעבודה חלות תקנת סדר הדין המיוחדות לבית הדין

וכך נקבע בתקנה 46(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 בנושא הודיה



"פרטים נוספים, גילוי ועיון במסמכים, שאלונים

46. (א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו
למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש
צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

(ב) בית
הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון
לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת
השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין.

(ג) בהחליטו בבקשה כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), ישקול בית הדין או הרשם, כל
הצעה שתבוא מצד בעל דין למסור פרטים או להודות בעובדות או להראות או להמציא
מסמכים.

(ד) לא
קיים בעל דין צו שניתן על פי תקנת משנה (א) או (ב), רשאי בית הדין או הרשם להאריך
את המועד לקיום הצו או למחוק את כתב טענותיו."



מומלץ לשאול שאלה זו גם בפורום



הערת מערכת: ראה פורום משפטי

חוות דעת רפואית מוגשת יחד עם כתב התביעה - על פי הקבוע בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי

אם צריכים להוכיח עניין שברפואה - יש להגיש תעודת רופא או חוות דעת מומחה.

לעניין קבלת מסמכים המצויים אצל המזיק - לא ברור מיהו "המזיק"

אם מדובר בתביעה נגד רופא או מוסד רפואי, יש לפעול על פי חוק זכויות החולה, אם המזיק אינו רופא או מוסד רפואי, צריך להגיש, במסגרת התביעה, לנתבע או לבית המשפט, בקשה לגילוי מסמכים כללית ו/או ספציפית בהתאם לנסיבות.

אם מדובר בתביעת רשלנות רפואית מומלץ לשאול בפורום





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

לעניין זה קבע בית המשפט העליון -

"כאשר מדובר בטענה משפטית הנמצאת בגדרה של מסגרת עילת התביעה, והנובעת מהנתונים
העובדתיים והמשפטיים הפרושים בפני בית המשפט והצד שכנגד, אין לנעול את הדלת בפניה..."
[ע"א (עליון) 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ ואח' נ' 


סונול ישראל בע"מ]

השופט הרשיע אותי בעבירות חניה ואני רוצה לערער