פורום בתי משפט

נא העבר שאלתך ל-

חשוב לדעת באיזה סדר דין מדובר, ובאיזה בית משפט

לפעמים, כאשר התביעה מתבססת על עילה משפטית ולא על עובדות, רשאי התובע לטעון לזכות המשפטית גם ללא תצהיר עדות.

ומה אומרות תקנות סדר הדין האזרחי ?
תקנה 168(ב) קובעת את הדבר הבא -

"168. (א) ...
(ב) לא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כפי שנדרש על פי תקנה זו או על פי תקנה
143, לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, על
פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות."

התופעה מוכרת וידועה
בזמן קריטי העורך דין "פתאום" רוצה להתפטר
אבל זה לא משהו באמת מפתיע
לכן, כשיש משהו קריטי וחשוב, חייבים לדאוג שיהיה רזרבה.
וכל אחד במצב כזה יודע שצריכים בכל רגע להיות מוכנים עם עורך דין אחר שימלא את המקום
נכון, זה לא נוח ולא נעים, אבל אין ברירה - כי זה קורה לכולם.
ואם זה קורה, צריך לדעת איך לפעול נכון
אם הוא רוצה להתפטר - שיתפטר. אבל לא בהסכמתך.
העורך דין יודע שהתפטרות חד צדדית מצידו, מהווה הפרה של הסכם הייצוג, שמאפשרת לך לתבוע ממנו החזרת כל שכר הטרחה ששילמת לו - וזאת אם אין בהסכם ההתקשרות ביניכם סידור מיוחד המאפשר לו להתפטר.
ומבחינתך, זו אכן בעיה טכנית, אבל כזו שניתן להתגבר עליה, כי היא חוזרת על עצמה כמעט אצל כל אחד.
ואם את מקליטה אותו - זה רק יכול להועיל לך.

ראי הכללים בקישור

את פסק הדין המצורף

במקרים אחרים, זה על פי מה שהוסכם בהסכם ההתקשרות בכתב ביניכם.

ואז במצעות שניהם, אפשר לנסות לעשות חיפוש במאגרים הממוחשבים או ב-"נט המשפט"

וזאת על פי תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי.

נא העבר שאלתך לפורום





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

אם הצד שזימן אותך יוותר על עדותך - אז לא יקרה כלום
אם הוא לא יוותר, יתכן שהדיון ידחה למועד אחר.
ויתכן שבית המשפט יוציא "צו הבאה" נגדך.

יתכן שאתה זכאי לקבל החזר חלקי של האגרה ששילמת בתביעה שנמחקה - על פי הקבוע בתקנה 6(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות),תשס"ז-2007.
זה תלוי בשלב בו התביעה נמחקה, איזה בית משפט מחק אותה, ומה גובה האגרה ששילמת.
בדוק את העניין במזכירות בית המשפט שמחק.

בבית הדין לעבודה חלות תקנת סדר הדין המיוחדות לבית הדין

וכך נקבע בתקנה 46(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 בנושא הודיה



"פרטים נוספים, גילוי ועיון במסמכים, שאלונים

46. (א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו
למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש
צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

(ב) בית
הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון
לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת
השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין.

(ג) בהחליטו בבקשה כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), ישקול בית הדין או הרשם, כל
הצעה שתבוא מצד בעל דין למסור פרטים או להודות בעובדות או להראות או להמציא
מסמכים.

(ד) לא
קיים בעל דין צו שניתן על פי תקנת משנה (א) או (ב), רשאי בית הדין או הרשם להאריך
את המועד לקיום הצו או למחוק את כתב טענותיו."



מומלץ לשאול שאלה זו גם בפורום



הערת מערכת: ראה פורום משפטי

חוות דעת רפואית מוגשת יחד עם כתב התביעה - על פי הקבוע בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי

אם צריכים להוכיח עניין שברפואה - יש להגיש תעודת רופא או חוות דעת מומחה.

לעניין קבלת מסמכים המצויים אצל המזיק - לא ברור מיהו "המזיק"

אם מדובר בתביעה נגד רופא או מוסד רפואי, יש לפעול על פי חוק זכויות החולה, אם המזיק אינו רופא או מוסד רפואי, צריך להגיש, במסגרת התביעה, לנתבע או לבית המשפט, בקשה לגילוי מסמכים כללית ו/או ספציפית בהתאם לנסיבות.

אם מדובר בתביעת רשלנות רפואית מומלץ לשאול בפורום





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

לעניין זה קבע בית המשפט העליון -

"כאשר מדובר בטענה משפטית הנמצאת בגדרה של מסגרת עילת התביעה, והנובעת מהנתונים
העובדתיים והמשפטיים הפרושים בפני בית המשפט והצד שכנגד, אין לנעול את הדלת בפניה..."
[ע"א (עליון) 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ ואח' נ' 


סונול ישראל בע"מ]

השופט הרשיע אותי בעבירות חניה ואני רוצה לערער  

פנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לבצע ללא דיחוי את הוראות בית המשפט - וצרף עותק מפסק הדין..

ולבקש את המידע שאתה זכאי לקבל.

ראה לעניין זה סעיף 2 בהחלטה המצורפת

ראה סעיפים 35 עד 40 לפקודת הראיות המצורפת בקישור

ציטוט מתוך הקישור המצורף -

"רשם האגודות השיתופיות מקבל החלטות אותן ניתן לסווג לשני סוגים
עיקריים:
החלטות מנהליות – החלטות אלה ניתנות בעיקר ביישום התפקידים
המנהליים של הרשם (הכל, להוציא מבוררויות ופירוקים). החלטות אלה ניתנות
לתקיפה בפני בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט
לעניינים מנהליים.
החלטות שיפוטיות – החלטות אלה ניתנות בשני נושאים עיקריים:
בוררויות ופירוקים. החלטות אלה מוגדרות כהחלטות שיפוטיות
ותקיפתן נעשית באמצעות הגשת עתירה לבג"ץ בלבד.
מקור הפרדה זו – בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000 פריט
1 לתוספת השנייה: "ערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות לפי
פקודת האגודות השיתופיות למעט בעניני פירוק אגודות שיתופיות, בוררות
בסכסוכים ועיקול זמני על נכסים"."

שלום רב,
א. איני יודע למקור המצגת שצרפת, והאם היא מייצגת נכונה את החוק - לכן אודה מאד באם תוכל לכוון אותי לחוק או תקנה כל שהיא, שאכן מה שמוצג באותה מצגת נכון.
ב. במקרה שמדובר בתקיפה של החלטה מנהלית, (יותר נכון, אי החלטה) האם הרשם מוגדר כמשיב?
תודה!  

ואז, תלוי מה קובע השופט בצו - גם באשר לטיב ההוכחה שתידרש לצורך אכיפתו של הצו
רעש ניתן להקליט, אך רצוי שסוג ההוכחה יהיה כלול במפורש בצו.
יתכן, שהפרות "קלות" של הצו יהיה קשה להוכיח, אבל הפרות ממושכות הן קלות יותר להוכחה
המשטרה תפעל על פי הוראות הצו והנחיות בית המשפט

אם זה קורה, צריך להתנגד מיידית בזמו הדיון
כמובן שצריך לציין זאת גם בסיכומים של הערעור במחוזי
אם הוזכר מסמך במחוזי שלא היה חלק מההליך בשלום, ולא נכלל בתיק המוצגים של הערעור, וגם לא הוזכר בעיקרי הטיעון בערעור, היה צריך להתנגד לאיזכורו בשעת הדיון במחוזי.