פורום בתי משפט

השאלה הזו מכוונת לתשובה בשלושה מישורים

המישור הראשון - ההליך המשפטי בין התובע והנתבע, וההליך בין הנתבע וצד ג'
לבית המשפט יש סמכות להחליט על הזמן שבו ידון בית המשפט בהודעה לצד ג'
יש
אפשרות שבית המשפט יחליט, בשלב ראשון, לדון רק בתביעה בין התובע לנתבע,
ולאחר מכן ורק אם ימצא שהנתבע חייב במשהו, ידון בתביעה שבין הנתבע לצד ג'
שתי תקנות בסדר הדין האזרחי עוסקות בכך -

"הוראות בדבר הדיון בתובענה
ובהודעה
222. בית המשפט או הרשם, ביזמתו או לפי בקשת בעל דין,
ימחק את ההודעה לצד שלישי, אם ראה שניתנה שלא באחד המקרים המנויים בתקנה 216, והוא
רשאי להורות שנושא ההודעה יידון בשעת הדיון בתובענה או אם הוא סבור שהדיון בו עלול
לסבך את הדיון בתובענה שלא לצורך – לאחר סיום הדיון בתובענה או לאחר מתן פסק דין
בה, ולשם כך רשאי הוא לתת הוראות בדבר סדרי הדיון בתובענה ובהודעה, כפי שימצא
לנכון.

פסק דין על תנאי בהודעה
223. (א) בית
המשפט או הרשם, לפי הענין, רשאי לתת פסק דין נגד הצד השלישי בשעת הדיון בתובענה,
לאחר סיומו או לאחר מתן פסק דין בתובענה; אולם בעל הדין שנתן את ההודעה רשאי לבקש
שיידחה מתן פסק דין נגד הצד השלישי עד לאחר שיקיים את פסק הדין נגדו באותה תובענה.
(ב) בכל מקרה לא יוצא פסק דין לפועל נגד הצד השלישי אלא ברשות בית המשפט
או ראש ההוצאה לפועל, ולאחר שבעל הדין שנתן את ההודעה קיים את פסק הדין נגדו באותה
תובענה.
(ג) לא הגיש הצד השלישי כתב הגנה וניתן פסק דין נגדו שלא בפניו, יחולו
הוראות תקנה 201."

לכן, אתה יכול לפנות לבית המשפט בבקשה שהדיון בהודעה לצד ג' יתקיים רק לאחר סיום ההליך המשפטי בין התובע לנתבע, ואם ימצא שהנתבע חייב במשהו, כי דיון מוקדם בהודעה רק יסבך את ההליך המשפטי שלא לצורך.

במישור השני - תקרא את התקנות המצורפות בקישור למטה, ותבדוק אם הבקשה למתן צו לגילוי חשבון הבנק עומד בדרישות התקנות הללו

במישור השלישי - תבדוק באינטרנט אם גילוי פרטים על חשבון בנק לא סותר הוראת חוק פדרליות בארה"ב בעניין סודיות בנקאית (Privacy Banking).

ההבהרה חשובה משום שאין רלוונטיות לשעות פעילות משרד עורך הדין.

כפי שקובע חוק המעבר, תש"ט-1949 -

"13. כל
דבר שהחוק דורש את פרסומו בעתון הרשמי יפורסם מעתה ברשומות; כל מקום בו נאמר בחוק
"עתון רשמי" ייקרא מעתה "רשומות"."

לכן, יש לבדוק בחוק הקובע את חובת המינוי, אם הוא גם קובע חובת פרסום.

הכלל הוא שכאשר בעל דין נפטר, רשאים יורשיו או מנהל עזבונו להצטרף להליך המשפטי במקומו (תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי)
כאשר נקבע בהליך משפטי שצד כלשהו לא חייב בדין, רשאי הוא (או חליפו) לבקש הוצאות משפט באותו הליך
לא ברור מהשאלה אם אכן יורשיו של אביך הצטרפו להליך המשפטי
לא ברור אם נפסקו הוצאות משפט בהליך המקורי
קיים קושי לתבוע הוצאות משפט במסגרת תביעה חדשה כאשר הנושא היה בסמכותה של הערכאה המקורית.

נא העבר שאלת ל-

בסדר דין מהיר ניתן להגיב על כתב ההגנה באמצעות הגשת כתב תשובה + תצהיר, תוך 15 יום מהמצאת כתב ההגנה.
ניתן להביא ראיות לנכונות כתב התביעה ולאי-נכונות כתב ההגנה בתצהיר העדות.
כמו כן, ניתן להתייחס לדברים שנכתבו בכתב ההגנה בשלב הסיכומים.
צירוף מסמכים חדשים לתצהיר העדות (ללא קבלת  אישור מוקדם מבית המשפט) עלול לגרום לנתבע להתנגד, כיוון שלא התאפשר לו להגיב עליהם בכתב ההגנה שלו.
בתצהיר העדות מעידים על כל העובדות, ומצרפים את המסמכים המשמשים ראיות במשפט, לצורך הוכחת כתב התביעה ולצורך הפרכת טענות הנתבע, ויש לסמן כל אחד מהם במספר. כמו כן, בתצהיר העדות יש לאמת כדין כל נספח לתצהיר.

ראשית, כדאי שתעלה את שאלתך בפורום נזיקין

שנית, בתי המשפט לא מתייחסים בדרך גלל למזגן כאל מטרד, אלא כמכשיר חיוני שקשה לחיות בלעדיו.

שלישית,אתה צריך להדגיש בתביעה שלך שהמזגן מהווה מטרד בטיחותי.

רביעית, אם אתה יכול לצרף חוות דעת מומחה שהמזגן מהווה סיכון בטיחותי, מה טוב. אתה גם תוכל לבקש להביא אותו למתן עדות.

חמישית, לבית המשפט מותר בשלב קדם המשפט להתייחס באמירה לכאורית לגבי התביעה או ההגנה.

שישית, אמירה בשלב קדם המשפט עדיין מאפשרת לך להביא בשלב הוכחות ראיות משכנעות לנכונות עילת התביעה שלך שישנו את עמדת השופט בקדם המשפט.

ושביעית,אתה תוכל בשלב הסיכומים לשכנע פעם נוספת בצידקת עילת התביעה - וגם - תוכל להביא פסקי דין התומכים בטענותיך.



ובנוסף לכל האמור לעיל, תבדוק אם המזגן קיבל היתר בניה

וגם, תבדוק אם בהיתר הבניה של הבניין נקבע מקום מיוחד למזגנים בבניין הזה. אסור להתקין מזגן שלא במקום המיועד לו בהיתר הבניה.



וכמובן, שיהיה לך בהצלחה.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

במקרים כאלה, מגישים בקשה לבית המשפט, ומנסים לשכנע בכל הטיעונים שהבאת.

ראה בקישור המצורף

ולפי אותו כלל - בבית משפט תתנהג כפי שמקובל שם
תזכור שהשופט הוא לא האויב שלך, ואתה צריך לשכנע אותו שאתה צודק ושאתה הגון, אתה גם תצטרך לשכנע שהצד השני במשפט הוא לא צודק ולא הגון.
מי שנותן כבוד - מקבל חזרה כבוד.

לגבכי סמכות מקומית, אם המחאת הזכות היא במקרקעין, צריך להגיש את התביעה במחוז שבו נמצא המקרקעין.
אם זה לא מקרקעין, יש לפעול על פי תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי - לאמור :

"3. (א) תובענה
שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:
(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;
(2) מקום יצירת ההתחייבות;
(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;
(4) מקום המסירה של הנכס;
(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים."

לגבי סמכות עניינית - אם הסכום הנמחה מעל 2.5 מיליון, למחוזי. פחות - לשלום.
אם מדובר בהעברת בעלות במקרקעין - למחוזי
אם זה בין בני משפחה - לבית המשפט לענייני משפחה.

למעט במקרים חריגים, רק הגשת תביעה תעצור את מירוץ הזמן להתיישנות.

או כפי שבית המשפט העליון קבע -

"אין אדם מרים את
עצמו בשרוכי-נעליו"

ניתן למצוא באינטרנט דוגמאות לבקשות
עושים חיפוש בגוגל של המילים :   בקשה לפסק דין בהעדר הגנה

אבל אתה לא אומר איזו בקשה היגשת
אתה גם לא כותב מהן הסיבות לבקשה להארכת מועד
כמו כן, חשוב לדעת באיזה סדר דין ובאיזה בית משפט מדובר

מרביתו עוסק בעניינים פליליים.

גם המעט שכתוב בו, לגבי הגבלת שימוש בראיות, מתייחס לעניינים פליליים.

יתכן שהמומחים מהפורום הפלילי מכירים את הנושא





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

מסמך חסוי לא יכול להיות ראיה חוקית, אלא אם כן בית המשפט התיר את הגשתו
ישנם סוגי חיסיון שונים, המוזכירם בחוק בתי המשפט ובפקודת הראיות, ואם לא הותר הגשתו כאמור של מסמך חסוי, ניתן לבקש מבית המשפט את הוצאתו מהתיק ומחיקת כל התייחסות אליו בכתב טענות או תצהיר.

כפי שקבע בית המשפט העליון -

"לא יכולה
לקום מחלוקת לגבי יכולתו של בית המשפט להתיר תיקון כתבי-טענות בכל שלב
משלבי הדיון, לרבות בשלב מתקדם של המשפט, ותמיד ניתן לפצות את הצד שכנגד על
טרחתו הנוספת על-ידי פסיקת הוצאות. אך כאשר מדובר בתוספת עילה חדשה, שהראיות לגביה
שונות הן מאלה שלעניין העילה שהובאה בכתב התביעה במקור וכאשר בקשת התיקון מוגשת
בשלב, שמסכת הראיות בעניין התביעה המקורית כמעט שנסתיימה, ובהרשאת התיקון יהא משום
הכבדה רבה והארכת הדיון וסרבולו, אין להרשות את התיקון [...] בכל מקרה,
על מבקש התיקון לנמק את בקשתו ולשכנע את בית המשפט על שום מה איחר בהגשת הבקשה..."
[עא (עליון) 721/84‏ ‎ישעיהו משען‎ ‎נ' מדינת ישראל, פ''ד מא(1) 748]

ובמקום אחר קבע בית המשפט העליון לנושא זה -

"מקום בו מבוקש להוסיף עילת תביעה חדשה, בית המשפט ייעתר לכך בצמצום (אורי גורן
סוגיות בסדר דין אזרחי 355-352 (מהדורה אחת עשרה, 2013) (להלן: גורן)),  וככלל אין להפוך את התביעה לתביעה אחרת, בפרט בשלב מאוחר של ההתדיינות, ולאחר
שההליכים התנהלו סביב כתב התביעה המקורי..."
[רע"א (עליון) 3162/14 אברהם גזונטהייט נ' 


שלמה איזנברג ואח']

אם נשללה ממך זכות דיונית - את רשאית לערער (או לבקש רשות ערעור)
מאידך, אם בית המשפט קבע סדר דיוני, שבו אחד קודם לשני, אבל לא נשללה שום זכות דיונית, אז זה כלול בצו.

יתכן, שאם תפרטי בדיוק במה מדובר, אפשר יהיה להתייחס ספציפית לבעיה.

צריך להוציא מספר אפשרויות לצורך מתן תשובה -
בהנחה שלא מדובר על תביעה קטנה, ולא מדובר על החלטת רשם, ובהנחה שאין הגבלה בצו בתי המשפט.

ולכן, בהנחה שמדובר בבית משפט שלום בסדר דין רגיל, .ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור תוך 30 יום.

אם ההחלטה ניתנה בתאריך 14/6, הרי שמתחילים לספור 30 יום ממחרת יום מתן ההחלטה (אם היית נוכחת בזמן מתן ההחלטה) - ואז המועד האחרון להגשה הוא יום א' 16/7 (מומלץ לא להגיש ביום האחרון).

האם זה רשות ערעור או ערעור בזכות, תלוי בתשובה לשאלה אם בהחלטה ניתן סופית סעד כלשהו מהסעדים שנתבקשו בהליך המשפטי - אם התשובה היא כן, והערעור הוא בזכות, ואם לא, הערעור הור ברשות

אם הכוונה למספר הדיונים שמתמשכים על פני מספר ימים, הרי שהדבר תלוי בסדר הדין ובסוג בית המשפט.
כללית אפשר לומר, שלשופט יש שיקול דעת רחב לגבי מספר הדיונים שיש לקיים בשלב קדם המשפט, במיוחד אם הוא מרגיש שניתן להגיע לפשרה כלשהי כדי לסיים את התיק במהירות.
לעומת זאת, בסדר דין מהיר, ניתן לקיים רק ישיבה אחת של קדם משפט.

ראה ...

הכונס לא רשאי לקחת ללא החלטה מפורשת של בית המשפט, כנ"ל לגבי הוצאות.
ראה לדוגמא סעיף 14 ואילך בפסק הדין המצורף

סעיף 85א(א) לחוק בתי המשפט קובע את סמכותו של רשם בכיר -

"85א. (א) רשם
בכיר רשאי לדון ולהחליט בתובענה אזרחית שסכום התובענה או שווי הנושא במועד הגשת
התובענה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן
מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין."

בנוסף, אם לא הוגשה בקשה לרשות להגן, סמכות רשם לתת פסק דין על פי סעיף 86(ב) לחוק בתי המשפט -

"86. בתובענה שנתבע אינו מתגונן בה, לרבות תביעה בסדר דין
מקוצר שלא ניתנה בה רשות להתגונן, רשאי הרשם –
(1) ...
(2) ליתן פסק דין
על פי צד אחד נגד אותו נתבע;
(3) ... "

לפיכך, אם הוגשה בקשה לרשות להגן, וניתנה רשות, ואף התקיים דיון, יש לבדוק את שווי התביעה לפי ערכה ביום הגשתה כדי לדעת אם יש סמכות.

לא נאמר בשאלה על איזו התראה מדובר, איזה סוג תביעה, איפה מוגשת התביעה וכו'

סתם ניחוש - אם מדובר בהתראה לפני הגשת תביעה בסכום קצוב בהצאה לפועל, רצוי כן להגיב להתראה (בדואר רשום + אישור מסירה) ולציין בה שלא מובן ולא ידוע מיהו התובע, כיוון ששמו לא צויין בהתראה, ולכן לא ניתן להבין או להתייחס לגופה של ההתראה
כמו כן רצוי לציין במקרה כזה, שההתראה פסולה ולא חוקית, ועומדת בסתירה לדרישות הבסיסיות בחוק ההוצאה לפועל ודינה לכן סילוק על הסף.

אבל, אם מדובר בהתראה אחרת - לפעמים אין צורך להגיב בכלל.