פורום בתי משפט

1. כן - יש לצרף פיזית וגם לאמת אותם בגוף התצהיר
2. כן
3. יש לצרף רק צילום (לא מקור)
4. אין כאמור צורך במקור
5. לא
6. לא, אין לך צורך לאזכר. כל תצהיר עומד בפני עצמו. אבל אם את מגישה את כל התצהירים יחד, את מצרפת דף אחד שמקדים לכל התצהירים הללו ובו את כותבת שהתובעת מתכבדת להגיש בזאת את תצהיר העדות הראשית שלה ושל 3 העדים מטעמה על פי החלטת בית המשםט הנכבד מיום xx.xx.2017
7. אין שאלה מס' 7
8. לא
מומלץ לפעול על פי הנוהל ששלחתי לך בעבר, לגבי הגשת תצהיר לבית משפט הכולל נספחים

יש כאמור הבדל בית בית משפט שלום או מחוזי לבין תביעה קטנה
כך למשל בבית הדין לעבודה נוהגים בדרך גמישה יותר

לעומת זאת, בבית המשפט השלום דרך המלך היא על פי הנאמר בהחלטה הזו של בית המשפט -

"5. באשר
להגשת דיסק ועליו הקלטה כראיה נקבע כי "דרך המלך להגשת הקלטה כראיה היא
באמצעות הגשתו של סליל ההקלטה עצמו, או המדיה הדיגיטאלית בה בוצעה ההקלטה, יחד עם
תצהיר של מבצע ההקלטה המעיד על זהות המקליט, דרך ביצוע ההקלטה (לרבות סוג המכשיר
והאם פעל משך כל זמן השיחה), מועדה, זהות המשתתפים בשיחה שהוקלטה וכיצד נשמרה
ההקלטה בזמן שחלף. דרך כלל יש לצרף לכך גם תמליל, אשר ישמש כאמצעי עזר, ויעלה על
הכתב את שנאמר בהקלטה. מובן כי התמליל אמור להיות מקצועי ואמין כשלעצמו, ולשקף את
כל שנאמר בהקלטה בצורה מדויקת. על מנת שבית הדין יוכל להתרשם מכך יש לצרף לתמליל
תצהיר, או אישור אחר, של מי שערך אותו."


לבית המשפט יש להגיש את הדיסק המכיל את ההקלטה בשלמותה + התימלול של ההקלטה במלואו

נא העבר שאלתך ל-

1. אם הוא עשה את הפעולות הנחוצות לצורך כך - אז כן
2. בנושא נט-המשפט נא קבל מידע והסברים ממרכז המידע שעוסק גם במערכת נט-המשפט טלפון 0772703333  הם יבדקו לך ספציפית לגבי בית הדין לעבודה שאתה צריך.
3. לא
4. גם אתה יכול לקבל מסמכים מבית המשפט בדואר אלקטרוני אף אם אינך מיוצג על ידי עורך דין - ראה טופס בקישור

במקרה שעברו 14 ימים מיום פרסום הבקשה ועדיין לא ניתן הצו –
ניתן להגיש התנגדות וביחד איתה יש להגיש בקשה להארכת מועד

הוגש וסומן - הכוונה הוגש לבית המשפט מוצג X כלשהו, וסומן כמוצג ת/1
אין הכוונה שמוצג כלשהו צורף לפסק הדין
כדי לוודא שהניחוש נכון, תרים טלפון למרכז מידע בקישור

יש השלכות לגבי מהימנות העדות ולגבי המשקל הכללי שיש לתת לעדות כזו
הדבר נתון לשיקול דעתו של השופט ששומע את העדות ומתרשם ממנה.
אפשר גם לערער על פסק דין המסתמך על עדות כזו, אבל הנטיה של ערכאת הערעור היא בדרך כלל שלא להתערב בעניין כזה.
יש השלכה לשינוי עדות (או חזרה מעדות) גם מהפן הפלילי, ומומלץ להפנות שאלה זו ל-

אך תשובה מדויקת יותר ניתן לקבל ב-

רצוי שהמחיקה תהיה בהסכמה הדדית של שני הצדדים תוך ויתור על הוצאות משפט, וזאת כדי למנוע חיוב התובע בהוצאות המשפט הללו
אבל אם הביטול נעשה מיד לאחר הגשת התביעה, יתכן שלא יוטלו הוצאות על התובע - הכל תלוי בשופט.

וצריך גם להבין למה זה משנה מקור הכסף
בדרך כלל, כאשר הזוכה במשפט מקבל את זכייתו, אין זה משנה מהו מקור הכסף, אלא אם כן יש לכך חשיבות מיוחדת הנובעת מפסק הדין.

עקרונית - אגרה של 2.5 אחוז היא בתביעה כספית, שהסעד הוא לשלם כסף.

אם הסעד שאתה רוצה הוא רישום בעלות במקרקעין, הרי שהסעד הוא קודם כל הצהרתי, כלומר, שבית המשפט יצהיר שאתה אכן הבעלים, ובנוסף לכך, אתה מבקש שבית המשפט יורה לרשם המקרקעין לרשום את הבעלות.
זו לא תביעה כספית כי פסק הדין לא מורה על תשלום כסף. ולכן האגרה היא לא 2.5 אחוז.
והמקרקעין היו שלך לפני ההליך המשפטי ונשארו שלך אחריו.

הראשונה - להגיש כתב תשובה+תצהיר, תוך 15 יום מקבלת כתב ההגנה, ולצרף אליו את המסמכים הללו, שמטרתם לסתור את טענות הנתבע שהפתיעו את התובעת

השניה - לבקש להוסיף עוד מספר מצומצם של מסמכים לגילוי המסמכים, כל זאת בשל הטענות הלא סבירות והמפתיעות של הנתבע בכתב הגנתו
כמו כן, תצייני שהתובעת אינה מיוצגת בהליך זה.

שאלות טכניות בנושא נט-המשפט, יש להפנות ל-

ראה לעניין זה את עמדת לשכת עורכי הדין

1. מתחילים לספור מתאריך 6.9.2017 ובניכוי פגרת סוכות (מ- 4.10.2017 עד 11.10.2017)
לפיכך, היום האחרון להגשה הוא יום א' 15.10.2017
מומלץ מאוד לוודא זאת במזכירות בית המשפט

2. לא ברור למה בדיוק את רוצה להוסיף מסמכים, האם זה לרשימת גילוי המסמכים? - באיזה סדר דין מדובר?

3. בקשה לפסיקת הוצאות משפט מבקשים (התובע) בכתב התביעה, או (הנתבע) בכתב ההגנה - ובנוסף, בסיכומים.
גם אם הדבר לא הוזכר, כאמור, בית המשפט אמור לפסוק הוצאות בכל מקרה, על פי תקנה 511 לתקנות סדר הדין האזרחי.

4. פיצוי על נזק לא ממוני (עוגמת נפש וכו') יש לבקש במפורש ובמפורט, בכתב התביעה, אם זה התובע, או בכתב תביעה שכנגד אם זה הנתבע. ויש להוכיח עוגמת נפש בשלב ההוכחות.

5. לתצהיר העדות יש לצרף את כל המוצגים הדרושים במשפט, ויש לאמת אותם כדין.
איזכור המסמכים בשלב גילוי המסמכים אינו הופך את המסמכים המאוזכרים למוגצים במשפט ולא ניתן להסתמך עליהם אם הם לא צורפו לתצהירי העדות.
כמו כן, יש לציין בסעיף נפרד בתצהיר העדות - שהעדות היא מידיעה אישית.
וגם, בסעיף נוסף, שתוכן תצהיר העדות אמת.
וכמובן, הנוסח המקובל לאישור התצהיר ע"י עו"ד או מזכיר בית המשפט.

6. נוהל הגשת תצהיר עדות + הנספחים, מצורף כאן בקישור

סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט קובע שניתן לבקש חיסיון לשם "מניעת פגיעה חמורה בפרטיות"

אף ששולח ההודעה (משיקולים שלו) לא טען להתיישנותה של התביעה הראשית נגדו - אין בכך כדי למנוע ממקבל ההודעה לטעון להתיישנותה בהזדמנות הראשונה, ואף להגיש בקשה לסילוקה על הסף.

מומלץ לברר זאת ב-

יש לפעול על פי הטופס שבקישור

בהמשך לשאלתי - מדובר בעבודה סמיריונית בלימודי משפטים

התנאי הראשון וההכרחי לקיומה של התיישנות, הוא שחלף הזמן החוקי להגשת תביעה - או למשלוח ההודעה לצד ג'.
אם לא חלף הזמן - אין התיישנות.
כלומר, עצם העובדה שפלוני יכול היה לשלוח הודעה לצד ג' ולא עשה כן, לא מקימה נגדו טענת התיישנות.

נניח
שהמילה התיישנות אינה מתאימה, אז אולי המילה "מניעות" או "השתק" מתאימה ?
כלומר, האם הימנעות ממשלוח הודעה לצד ג' בהליך המשפטי הראשון מקימה מניעות
(השתק) נגד משלוח הודעה בהליך השני?
לדעתי, אין כאן מניעות.

אבל... אני מבין שאת מעוניינת דווקא בהוכחה לכך שקיימת מניעות, אז אני אביא לך כאן טיעון משפטי שאכן תומך בדעה שלך (למרות שאני חושב שהוא לא נכון בהקשר של משלוח הודעה לצד ג')

אז ככה -

הלכה ידועה ופסוקה היא של בית המשפט העליון שחובה על בעל דין להביא
בפני בית המשפט טענה שיכול היה להעלותה במסגרת הליך משפטי הראשון, ולא עשה
כן, ולכן נוצר נגדה "מעשה בית דין" המשתיק אותו ומונע ממנו מלהעלותה בהליך משפטי שני. (במקרה שלפנינו הטענה היא משלוח הודעה צד ג')

ציטוט :

"בבקשת הפטור המקורית לא כללה המערערת את כל נימוקיה. על כך אין למערערת אלא להלין
על עצמה. זאת היות וכידוע, "מעשה-בית-דין חובק לא רק עניינים שעלו ונדונו, אלא גם
טענות שהייתה חובה להעלות בהליך קודם" "
[ע"א (עליון) 8166/11 חברת אלי ראובן בנייה והשקעות בע"מ (בפירוק) נ' נ. אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (1972) בע"מ ואח']

כלומר, משלוח ההודעה לצד ג' חייבת היתה לעלות על ידי הנתבע עוד בהליך המשפטי הקודם, והימנעותו מהמשלוח מקימה נגדו מעשה בית דין, המשתיקה אותו ממשלוח ההודעה בהליך השני.

האם יש אפשרות להעלות טענות שהתיישנו במסגרת הודעת  צד ג'? 

יש להראות למזכירות בית המשפט את החלטת השופט בזמן מסירת התגובה למזכירות, וזה אמור להספיק.
כמו כן, אפשר להתקשר טלפונית למרכז המידע שבקישור, ולשאול

בית המשפט לעניינים מנהליים אינו מוסמך לדון בתביעות כספיות ואינו מוסמך לפסוק תשלום כספי.
אבל, מכיוון שיש לך כבר פסק דין הקובע שאתה אכן צודק בדרישתך הכספית, אין מנוס מהגשת תביעה כספית לבית המשפט השלום, שיורה על החזרת התשלום שנגבה שלא כדין,
ואם זה עד לסכום של 75,000 שקל, זה אפילו יכול להיות בסדר דין מהיר.