פורום בתי משפט

תביעה לבית משפט לענייני משפחה מוגבלת לבעלי דין להם יש קשר משפחתי.

השאלה החשובה יותר היא - האם ניתן להגיש תביעה אישית נגד כונס נכסים שמונה על ידי בית המשפט.
בית המשפט העליון השיב על כך בשלילה - ראה פסק דין בקישור

כיוון שאתה במצב שהתביעה כבר הוגשה ועכשיו זה לפני שלב ההוכחות, הרי שכל שנותר לך הוא להביא את מיטב ההוכחות שיש לך לפני בית המשפט.

נושא הפשרה וכו' הוא בעייתי, כי אין אפשרות לכפות פשרה על בעל דין שמסרב להתפשר, וזה המצב אצלך.
מה שהיה בקדם המשפט לרבות הנסיונות להגיע לפתרון מוסכם שלא צלחו - כבר מאחוריך.

אין לך שום צורך להגיש תחשיב עלויות, כי אתה תובע בבית המשפט את הנתבע, שהוא יסיר את המזגן בעצמו ועל חשבונו, כך שתחשיב העלויות לא רלוונטי עכשיו.

הפתרון הזול ביותר כעת לא רלוונטי יותר.

בהליך פלילי - חוק סדר הדין הפלילי קובע -

"17. (א) סניגור שהנאשם העמיד לעצמו לא
יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט..."

או כפי שקבע בית המשפט העליון -

"משורת הייצוג בהליך הפלילי משחרר רק בית המשפט"
[ע"פ (עליון) 514/17 


עו"ד אמנון מ.
יצחקניא נ' כב' השופטת דנה מרשק-מרום, בית המשפט המחוזי מרכז]

בהליך אזרחי - יש הבדל בין שחרור מייצוג ביוזמת עורך הדין, שאז יש צורך בהחלטת בית משפט, לבין שחרור מהייצוג על ידי הלקוח, שאז על הלקוח להגיש הודעה על הפסקת הייצוג לבית המשפט וגם העתק ממנה לכל שאר בעלי הדין [תקנה 473 לתקנות סדר הדין האזרחי].

אם כוונתך לעדכון מערכת המחשב "נט המשפט" הרי שהשופט צריך לדאוג לשליחת העדכון בהתאם.

בשתיהן נאמר בית המשפט רשאי ...
לכן, אם מותר לבעל דין לבקש סעד זמני על פי תקנה 363, הוא רשאי לבקש הקדמת הדיון בתביעה על פי תקנה 369
יחד עם זאת, בקשה כזו צריכה לבוא רק אחרי שהוגשה התביעה העיקרית
אם ניתן להגיע להסכמה מוקדמת של שני הצדדים לדיון על פי תקנה 369 - מה טוב. ואז יש לציין זאת בבקשה.
כמו כן, בבקשה רצוי לציין שהסעד בתביעה העיקרית חופף לסעד הזמני (אם אני זוכר נכון את המקרה שלך) ולכן יש היגיון לפעול על פי קנה 369 שיחסוך זמן שיפוטי

שייך לפורום





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

הוא בתחום מומחיותו של פורום





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

אם יש כבר פסק דין האוסר בניה במקרקעין צריך לפנות או למשטרה, או להוצאה לפועל, או לבית המשפט על פי פקודת ביזיון בית המשפט, ולאכוף את פסק הדין הישן והטוב.
אם יש כבר פסק דין, יש על העילה הזו מעשה בית דין, ולא ניתן לחזור ולתבוע בגינו.

תוכל לקבל ב-

הנושא מוסדר בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, ולשופט יש חופש בחירה כיצד זה יעשה

ציטוט -

"131. (א) בית
המשפט רשאי לקבוע למומחה את שכרו והוצאותיו ואת אופן תשלומם, ובכפוף לאמור בתקנה
187(ב) – להטילם על בעלי הדין או על חלק מהם ולקבוע את מידת ההשתתפות של כל אחד
מהם.
(ב) בית המשפט או הרשם רשאי להורות בכל עת לבעלי הדין או לאחד מהם, להפקיד
סכומי כסף שייראו לבית המשפט או לרשם, לכיסוי שכרו והוצאותיו של מומחה או לשלמם
למומחה במישרין, ובגמר המשפט יחליט בית המשפט מי ישא בשכר ובהוצאות אלה; לא נענה
בעל דין להוראה לפי תקנת משנה זו, רשאי בית המשפט או הרשם למחוק את כתבי טענותיו
או לדחות את הדיון בתובענה למועד אחר עד שיקיים את ההוראה כאמור."

נא העבירי שאלתך ל-

נתחיל מהסוף -יתכן, שגם אם התביעה הקטנה תשונה לתביעה בסדר דין מהיר,
בית המשפט השלום לא יאחד את שתי התביעות, וזאת, אם התביעה הראשונה בס"ד
מהיר נמצאת בשלב מתקדם.

היתרונות בתביעה קטנה - אין ייצוג על ידי עורכי דין, היא מסתיימת תוך דיון אחד קצר ואין בה תצהירים.
והחסרונות - אין זכות ערעור וצריך לבקש רשות לערער. נושאי התביעה מצומצמים לעניינים צרכניים ותביעות כספיות פשוטות

כמו
בכל הליך משפטי, כך גם בקשה לבית המשפט להעברת הדיון לבית משפט שלום,
מאפשרת לצד השני להגיב ולהתנגד. בית המשפט ישקול את הטיעונים של שני הצדדים
ויחליט לפי מיטב הבנתו.

במקרה זה, שיש שתי תביעות באותו נושא,
ובאותה מסכת עובדתית, רצוי לציין בבקשה להעברת הדיון שאם שתי התביעות
יידונו בנפרד, עלולות להתקבל שתי פסיקות סותרות לגבי אותו עניין, ולכן רצוי
לאחד את הדיו כדי שלא יקרה כדבר הזה.

אבל, אולי יש בכלל בעיה

כעקרון, לא ניתן לפצל תביעה אחת לשתי תביעות אלא אם כן אישר זאת בית המשפט מראש. הכלל הוא שיש לתבוע בתביעה אחת את כל הסעדים יחד, אם הם נובעים מאותה עילה.
מאידך, אם מדובר בשתי עילות נפרדות ניתן לתבוע בשתי תביעות.

הדבר נקבע בתקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי -

"44. (א) תובענה
תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה; אך רשאי תובע לוותר על חלק
מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט.
(ב) תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה
בשל חלק זה. "

ובעניין זה, קבע בית המשפט העליון -

"כלל הוא, כי על תובע לתבוע את כל הנזקים שנגרמו לו בגין עילת תביעה מסוימת במסגרת
תביעה אחת, ואם לא עשה כן, מנוע הוא מלשוב ולתבוע את אשר החסיר ("תובענה תכיל את
מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה..." – תקנה 44(א) לתקנות סדר הדין
האזרחי; ו"תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה
בשל חלק זה" תקנה 44(ב)). כך גם אין לפצל סעד אחד לסעדי משנה אחדים; למשל לא ניתן
לתבוע סעד של פיצויים על דרך חלוקתו לסכומים ולהגיש תביעה נפרדת בגין כל סכום"
[רע"א (עליון) 7437/13


ספיר הילה נ' מנחם (מני) שמריהו]

נא העבר את השאלה ל-

להחתים אותו על אישור מסירה כולל תאריך שבו בוצעה המסירה

במצב כזה מומלץ להתקשר טלפונית לבית המשפט העליון
ראי בקישור

יתכן, שהעובדה שאנחנו כעת בפגרת בתי המשפט יש השפעה על כך.

נתחיל דווקא מפקודת הבזיון
יש פסיקה של בית המשפט העליון הקובעת שיש קושי להפעיל את פקודת הביזיון כנגד המדינה ומוסדותיה (בעניינו, זה ביטוח לאומי) [ראה: ע"פ (עליון) 7029/11 ועדת הזכאות נ' חגור תעשיות בע"מ, בסעיף 7]

אז מה כן - ?
ניתן להגיש בקשה לבית הדין להורות לביטוח הלאומי להשיב ללא דיחוי, או לקצוב מועד סופי להגשת התגובה - אבל בית הדין יכול גם על פי שיקול דעתו להחליט בכיוון שאתה לא מעוניין בו...

ויתכן, שהביטוח הלאומי לא מגיב, מאותה סיבה שאתה מעוניין שהוא דווקא כן יגיב, ועדיף לו שתינתן החלטה טכנית, בהיעדר תגובה (Judgment in Default), על פני החלטה לגופו של עניין על סמך תגובה, שתהפוך לתקדים לא נוח עבורו.

או תוך תקופה אחרת כפי שיקבע בית המשפט.

ראה בקישור

אפשר להתקשר טלפונית אל כל עורך דין שמתאים לך, ולשאול אותו לגבי הסכמתו לתנאים המיוחדים שלך, וכן, לגבי המחיר שהוא דורש.

עובר לחודש 11 2014 - משמע - לפני 11 2014

בקשר לשאלה השניה, העבר שאלתך ל

שוב אני... ושוב שלום

1. הדרך שתובע יכול וצריך להגיב על דברים שנכתבו בכתב ההגנה בסדר דין מהיר - היא באמצעות הגשת כתב תשובה לכתב ההגנה, ויש לתמוך את כתב התשובה הזה בתצהיר.
כתב התשובה צריך להיות מוגש לבית המשפט תוך 15 יום מיום המצאת כתב ההגנה לתובע (יום ההמצאה עצמו לא נספר).
אפשר לצרף לתצהיר מסמכים הבאים להשיב על טענות חדשות ומפתיעות שהעלה הנתבע בכתב הגנתו.

2. לא צריך להתאמץ יתר על המידה לגבי תאריך הצילום. במצלמות רבות תאריך הצילום מופיע אוטומטית בגוף התמונה ומהווה הוכחה לגבי תאריך הצילום.
אם אין תאריך על התמונה כאמור, הנטל הוא על הנתבע להוכיח שהתמונה צולמה בתאריך מסויים ולא בתאריך אחר כלשהו. כלומר, לא די בכך שהנתבע "יספר סיפור" שהתמונה צולמה בתאריך X הוא גם צריך להוכיח זאת.
ולכן, תטעני בשלב הסיכומים של התביעה, שהתמונה היא תרמית, פבריקציה, ומצג שווא מצד הנתבע ולא הוכח על ידו שהתמונה אכן צולמה במועד הנטען.

אם אתה רוצה שלא יבטלו לך את הבחינה שעשית, תצטרך להגיש עתירה מינהלית או עתירה לבג"ץ

אם אתה רוצה פיצוי כספי על הנזק, תצטרך להגיש תביעת נזיקין. מומלץ להתייעץ בפורום דיני נזיקין.

אבל ככל הנראה לשם הגשת תביעה תצטרך לבוא מקליפוניה לישראל.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

מידת הגמישות נקבעת על ידי בית המשפט
הן לגבי מספר הפעמים שיותר תיקון כתב התביעה
והן למועד שבו התיקון הנוסף מתבקש, וככל שהמועד מאוחר יותר כך הסיכוי קטן שבקשת התיקון תתקבל.
כמו כן, בית המשפט עלול להטיל הוצאות משפט על בקשת תיקון כזו.

אבל זכותך להגיש כתב הגנה, ולטעון בו שבדיוק אותו תובע טען בהליך משפטי קודם טענה עובדתית הפוכה, ולכן קיים כאן השתק שיפוטי המונע ממנו העלאת טענה הפוכה זו. על הטענה הקודמת הזו אין התיישנות.
לכן, אפשרי, במקרים המתאימים, גם להגיש (בנוסף לכתב ההגנה) גם בקשה+תצהיר לסילוק על הסף של ההודעה לצד ג', בשל קיומו של השתק שיפוטי, כאמור.
עליך לצרף לתצהיר התומך בבקשה עותק מההליך המשפטי הקודם בו נטענה הטענה העובדתית הפוכה.

נא הפנה שאלתך לפורום דיני ביטוח.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

מה שכתבת הוא עקרונית נכון.
זה שלא חקרו על תצהיר העדות, פועל לטובתך.

אבל כבר נקבע בפסקי הדין שכשבעל הדין השני מוותר על חקירה נגדית על תצהירי בעל הדין הראשון, יתכן שהוא עושה זאת כי הוא מאמין שתצהירי העדות של בעל הדין השני מספיק טובים ומשכנעים כדי לסתור את תצהירי העדות של בעל הדין הראשון, ולכן, אין זאת אומרת שבכל מקרה תצהירי העדות של בעל הדין הראשון יתקבלו ללא עוררין ושפסק הדין יהיה בהסתמך עליהם בלבד רק בגלל שלא היתה עליהם חקירה נגדית.

אם פסק הדין מתעלם לחלוטין מתצהירי העדות של בעל הדין הראשון, ואין שום איזכור שלהם, יתכן שיש בזה פגם בהנמקה של פסק הדין