פורום בתי משפט

בקישור

.

יש פטור מאגרה - וזאת על פי תקנה 20(22) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007

קריאה של עבודה סמיניונית צריכה להיות מהירה וללא מעצורים.
אם יש שלושה פסקי דין, די בכך שיכתב בעניין בנימיני
מאידך, אם יש חמישים פסקי דין, עדיף לכתוב בנימיני נ' לביא, כדי ששטף הקריאה לא יעצר בחיפוש אחר בנימיני שבנוסף יש את שמעוני, ראובני, יצחקי ופנחסי.

בדרך כלל, לא מוחקים כתב ערעור בזכות, אלא מחייבים את המערער להגיש כתב ערעור חדש המוגבל במספר העמודים שלו.
יתכן שזה גם יגרור חיוב בהוצאות.
האם בית המשפט ינקוט בצעד כזה - הדבר מותנה בגורמים שונים, כגון, אורכו ומורכבותו של פסק הדין, מספר עילות הערעור, מספר בעלי הדין ומורכבות הערעור עצמו.

אפשרות ראשונה - ניתן להגיש את פסק הדין להוצאה לפועל, כדי שהוא יבוצע על פי כתבו ולשונו, ואם יש צורך יוכל רשם ההוצאה לפועל לפנות לשופט לקבלת הבהרה לפסק הדין.
אפשרות שניה - אם יש קושי לבצע את פסק הדין בהוצאה לפועל, במקרים המתאימים, ניתן לפעול על פי פקודת בזיון בית המשפט
אפשרות שלישית - במקרים המתאימים, ניתן להגיש תביעה חדשה לבית המשפט שנתן תוקף של פסק דין להסכמה בין הצדדים, כדי שיבטל את ההסכם שהופר, ויבטל גם את פסק הדין שנתן תוקף להסכם.

השופט אלייקים רובינשטיין פרש
השופט צבי זילברטל פרש
השופט סלים ג'וסראן פרש
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור פורשת בעוד חודשיים

כמעט לא נשארו שופטים שיטפלו בתיק שלך
במצב הזה לא תהיה לך ברירה אלא להסתפק במי שנשאר.

בשנת 2011 תוקן חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981, על ידי הוספתו של סעיף 5ג

"5ג. (א) בסעיף זה -
"לקוח" – יחיד שאינו
תאגיד;
"שיק", "שרטוט" - כמשמעותם בסעיפים 73 ו-76 לפקודת השטרות, בהתאמה.
(ב) בטופסי שיקים שתאגיד בנקאי מנפיק ללקוחו, יהיו
השיקים משורטטים ויהיו מודפסות עליהם מילים האוסרות את העברתם, אלא אם כן ביקש
הלקוח שיונפקו לו טופסי שיקים בלא השרטוט והמילים כאמור."

בהקשר זה, ראוי גם לציין שבשנת 2017 תוקנו תקנות ההוצאה לפועל,
תש"ם-1979, והוספה תקנה 104א, שבסעיף ב' שלה, נקבע -

"(ב) לא
תקובל בקשה לביצוע שטר הנושא כיתוב "למוטב בלבד" אלא אם כן הוגשה על ידי
הנפרע; צוין בשטר כאמור, בתור הנפרע שם מסחרי, יצורף לבקשת הביצוע תצהיר שבו תובהר
הזיקה בין השם המסחרי האמור בשטר לבין הזוכה."

אומנם תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת שכל דבר יכול בעל הדין לעשות בעצמו או על ידי עורך דינו, אלא שעדיף שהדבר ייעשה על ידי עורך הדין כי בכך יש גם הודעת הסכמה מצד עורך הדין המקבל על עצמו את הייצוג.

קישור

אישור המסירה החתום על ידי הנמען יוחזר אליך בדואר וישמש לך בתור הוכחה
ראה קישור

הכלל הוא - שיחד עם כתב התביעה מצרפים הזמנה לדין, ובו נקבע שיש להגיש כתב הגנה תוך 30 יום [תקנה 18 לתקנות סדר הדין הארחי]
ולכן, ההמצאה כדין של כתב התביעה בדואר היא הקובעת לצורך ספירת 30 הימים הללו, כאשר אותו יום של קבלת התביעה בדואר לא נכלל.
היוצא מן הכלל הוא - שפועלים לא על פי כלל ההמצאה (בדואר), אלא על פי "כלל הידיעה" (במייל) בהנחה שנשלחה אליך הזמנה לדין גם במייל.
כלל זה מופעל במקרים חריגים של חוסר תום לב. למשל, אם אתה מגיש בקשה לבית המשפט על סמך כתב התביעה שנשלח אליך במייל, הרי שאתה לא יכול אחר כך לטעון שלא קיבלת את כתב התביעה לפני שהומצא לך בדואר. כי ידעת על כתב התביעה ופעלת על פיו, ולכן חל "כלל הידיעה". במקרה כזה סופרים את 30 הימים מיום הידיעה (במייל).

מכיוון שאני לא יודע בדיור מה עשית בפועל, כמו למשל, כדבריך, פנית לבית המשפט בקשר לתביעה הנ"ל, ולכן לא ברור מה המצב המשפטי.
הדבר גם תלוי מה יעשה התובע עקב כך.

לעומת זאת, אם תגיש כתב הגנה תוך 30 יום מיום שנשלח אליך כתב התביעה בדואר אלקטרוני, לא תוכל לקום נגדך טענה כלשהי.

ולכן 30 היום נספר מסיום הפגרה   אם קבלת זאת בימי הפגרה 

אך טרם הועברה לקריאה שניה ושלישית בכנסת.
דבר שצפוי להיות מיד לאחר פגרת הקיץ של הכנסת.

הוא פורסם בספר החוקים מס' 2649 ביום 19.7.2017
ויכנס לתוקף 60 יום מאוחר יותר

הגדרת תפקידו של פורום נכבד זה נמצאת למעלה בכותרת שלו -



"פורום בתי משפט הוקם כדי לתת במה לשאלות ותגובות בעיקר בכל הנוגע לפרוצדורות הנוהגות במסגרת בתי משפט, בית משפט לתביעות קטנות, בית משפט השלום, הגשת תביעה, ע"א, וכו' ואין בו כדי לספק מענה בנושאים משפטיים אחרים הנידונים בצורה מקיפה בפורומים הנוספים."



המילים ואין בו כדי לספק מענה בנושאים משפטיים אחרים הנידונים בצורה מקיפה בפורומים הנוספים באות להדגיש שיש להפנות את השאלות לאותם פורומים שדנים בנושאים בצורה המקיפה.



לפיכך, אין כל חדש שקרה "לאחרונה" בפורום הזה.

תביעה לבית משפט לענייני משפחה מוגבלת לבעלי דין להם יש קשר משפחתי.

השאלה החשובה יותר היא - האם ניתן להגיש תביעה אישית נגד כונס נכסים שמונה על ידי בית המשפט.
בית המשפט העליון השיב על כך בשלילה - ראה פסק דין בקישור

כיוון שאתה במצב שהתביעה כבר הוגשה ועכשיו זה לפני שלב ההוכחות, הרי שכל שנותר לך הוא להביא את מיטב ההוכחות שיש לך לפני בית המשפט.

נושא הפשרה וכו' הוא בעייתי, כי אין אפשרות לכפות פשרה על בעל דין שמסרב להתפשר, וזה המצב אצלך.
מה שהיה בקדם המשפט לרבות הנסיונות להגיע לפתרון מוסכם שלא צלחו - כבר מאחוריך.

אין לך שום צורך להגיש תחשיב עלויות, כי אתה תובע בבית המשפט את הנתבע, שהוא יסיר את המזגן בעצמו ועל חשבונו, כך שתחשיב העלויות לא רלוונטי עכשיו.

הפתרון הזול ביותר כעת לא רלוונטי יותר.

בהליך פלילי - חוק סדר הדין הפלילי קובע -

"17. (א) סניגור שהנאשם העמיד לעצמו לא
יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט..."

או כפי שקבע בית המשפט העליון -

"משורת הייצוג בהליך הפלילי משחרר רק בית המשפט"
[ע"פ (עליון) 514/17 


עו"ד אמנון מ.
יצחקניא נ' כב' השופטת דנה מרשק-מרום, בית המשפט המחוזי מרכז]

בהליך אזרחי - יש הבדל בין שחרור מייצוג ביוזמת עורך הדין, שאז יש צורך בהחלטת בית משפט, לבין שחרור מהייצוג על ידי הלקוח, שאז על הלקוח להגיש הודעה על הפסקת הייצוג לבית המשפט וגם העתק ממנה לכל שאר בעלי הדין [תקנה 473 לתקנות סדר הדין האזרחי].

אם כוונתך לעדכון מערכת המחשב "נט המשפט" הרי שהשופט צריך לדאוג לשליחת העדכון בהתאם.

בשתיהן נאמר בית המשפט רשאי ...
לכן, אם מותר לבעל דין לבקש סעד זמני על פי תקנה 363, הוא רשאי לבקש הקדמת הדיון בתביעה על פי תקנה 369
יחד עם זאת, בקשה כזו צריכה לבוא רק אחרי שהוגשה התביעה העיקרית
אם ניתן להגיע להסכמה מוקדמת של שני הצדדים לדיון על פי תקנה 369 - מה טוב. ואז יש לציין זאת בבקשה.
כמו כן, בבקשה רצוי לציין שהסעד בתביעה העיקרית חופף לסעד הזמני (אם אני זוכר נכון את המקרה שלך) ולכן יש היגיון לפעול על פי קנה 369 שיחסוך זמן שיפוטי

שייך לפורום





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

הוא בתחום מומחיותו של פורום





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

אם יש כבר פסק דין האוסר בניה במקרקעין צריך לפנות או למשטרה, או להוצאה לפועל, או לבית המשפט על פי פקודת ביזיון בית המשפט, ולאכוף את פסק הדין הישן והטוב.
אם יש כבר פסק דין, יש על העילה הזו מעשה בית דין, ולא ניתן לחזור ולתבוע בגינו.

תוכל לקבל ב-

הנושא מוסדר בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, ולשופט יש חופש בחירה כיצד זה יעשה

ציטוט -

"131. (א) בית
המשפט רשאי לקבוע למומחה את שכרו והוצאותיו ואת אופן תשלומם, ובכפוף לאמור בתקנה
187(ב) – להטילם על בעלי הדין או על חלק מהם ולקבוע את מידת ההשתתפות של כל אחד
מהם.
(ב) בית המשפט או הרשם רשאי להורות בכל עת לבעלי הדין או לאחד מהם, להפקיד
סכומי כסף שייראו לבית המשפט או לרשם, לכיסוי שכרו והוצאותיו של מומחה או לשלמם
למומחה במישרין, ובגמר המשפט יחליט בית המשפט מי ישא בשכר ובהוצאות אלה; לא נענה
בעל דין להוראה לפי תקנת משנה זו, רשאי בית המשפט או הרשם למחוק את כתבי טענותיו
או לדחות את הדיון בתובענה למועד אחר עד שיקיים את ההוראה כאמור."

נא העבירי שאלתך ל-

נתחיל מהסוף -יתכן, שגם אם התביעה הקטנה תשונה לתביעה בסדר דין מהיר,
בית המשפט השלום לא יאחד את שתי התביעות, וזאת, אם התביעה הראשונה בס"ד
מהיר נמצאת בשלב מתקדם.

היתרונות בתביעה קטנה - אין ייצוג על ידי עורכי דין, היא מסתיימת תוך דיון אחד קצר ואין בה תצהירים.
והחסרונות - אין זכות ערעור וצריך לבקש רשות לערער. נושאי התביעה מצומצמים לעניינים צרכניים ותביעות כספיות פשוטות

כמו
בכל הליך משפטי, כך גם בקשה לבית המשפט להעברת הדיון לבית משפט שלום,
מאפשרת לצד השני להגיב ולהתנגד. בית המשפט ישקול את הטיעונים של שני הצדדים
ויחליט לפי מיטב הבנתו.

במקרה זה, שיש שתי תביעות באותו נושא,
ובאותה מסכת עובדתית, רצוי לציין בבקשה להעברת הדיון שאם שתי התביעות
יידונו בנפרד, עלולות להתקבל שתי פסיקות סותרות לגבי אותו עניין, ולכן רצוי
לאחד את הדיו כדי שלא יקרה כדבר הזה.

אבל, אולי יש בכלל בעיה

כעקרון, לא ניתן לפצל תביעה אחת לשתי תביעות אלא אם כן אישר זאת בית המשפט מראש. הכלל הוא שיש לתבוע בתביעה אחת את כל הסעדים יחד, אם הם נובעים מאותה עילה.
מאידך, אם מדובר בשתי עילות נפרדות ניתן לתבוע בשתי תביעות.

הדבר נקבע בתקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי -

"44. (א) תובענה
תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה; אך רשאי תובע לוותר על חלק
מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט.
(ב) תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה
בשל חלק זה. "

ובעניין זה, קבע בית המשפט העליון -

"כלל הוא, כי על תובע לתבוע את כל הנזקים שנגרמו לו בגין עילת תביעה מסוימת במסגרת
תביעה אחת, ואם לא עשה כן, מנוע הוא מלשוב ולתבוע את אשר החסיר ("תובענה תכיל את
מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה..." – תקנה 44(א) לתקנות סדר הדין
האזרחי; ו"תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה
בשל חלק זה" תקנה 44(ב)). כך גם אין לפצל סעד אחד לסעדי משנה אחדים; למשל לא ניתן
לתבוע סעד של פיצויים על דרך חלוקתו לסכומים ולהגיש תביעה נפרדת בגין כל סכום"
[רע"א (עליון) 7437/13


ספיר הילה נ' מנחם (מני) שמריהו]

נא העבר את השאלה ל-