פורום בתי משפט

הכלל הוא, שמבקשים סילוק על הסף על סמך כתב התביעה, בהנחה שכל מה נכתב בו אמת, והטענה היא שגם אז אין כתב התביעה מגלה עילה ולכן יש לסלקו על הסף. במקרה כזה אין צורך בתצהיר.

לעומת זאת, אם יש עובדות חיצוניות, שלא כלולות בכתב התביעה, ושבגינן מתבקש הסילוק על הסף, יש לתמוך בתצהיר את אותן עובדות חיצוניות.

אני לא הייתי מוותר על חקירה נגדית, כאשר יש סתירה פנימית בתצהיר עדות ראשית.
לדעתי, ויתור על חקירה נגדית על תצהיר עדות, יש בו משום הבעת הסכמה במשתמע שמה שכתוב בו הוא אמת.
בכל מקרה, בין אם יש חקירה נגדית ובין אם לאו, יש לציין את הסתירה הזו בסיכומים.

הליכי הוצאה לפועל אשר בסופם הוא שילם את חובו, אינם הוכחה למצבו הכלכלי הקשה.
בכל מקרה לא מדובר בפושט רגל.
ולכן, סביר שבית משפט לא יעכב את הביצוע,
מה גם שסיכויי הצלחת הערעור על הטלת הוצאות משפט בסעד זמני הם נמוכים מעצם טיבם.
האם טכנית ניתן להגיש בקשה לעיכוב ביצוע? התשובה היא כן
הבעיה היא שהסיכויים להצליח בבקשה - נמוכים.

לכל סדר דין הכללים משלו
כך גם קיימים בתי משפט שלום שונים, למשל, בית משפט שלום לענייני משפחה שונה מבית משפט שלום "רגיל"

אבל, לפעמים, צריך לחשוב מראש מה התשובה שהנתבע צפוי לתת.
אם השאלה תביא לכך שהנתבע רק יחזק את גירסתו ואולי ימשיך לשקר (כטענתך בשאלה), הרי שעדיף לא לשאול, ולשמור את הטענות שלך נגד הנתבע לשלב הסיכומים.
הכלל להצלחה בחקירה נגדית הוא האם הצלחת להביך את העד על ידי הצגת נתון "חדש" ובלתי צפוי - או סתירה פנימית בתוך תצהירו.
אין "פרוצדורה מקדימה" בחקירה נגדית

אין חובה לשלוח התראה כזו
אבל צריך להיות מודעים לכך שהמפקח הוא כמו בית משפט
בפניו צריך להביא תביעה שיש לה צידוק משפטי
אם הטענה היחידה בתביעה היא היעדר נימוס ודרך ארץ מצד ועד הבית, הרי שלמפקח לא יהיה הרבה מה לעשות
בתביעה נגד ועד הבית אין צורך להתייחס לגופם של אנשים, אלא רק לגופן של העילות המשפטיות.

יש  הליכים שונים שלגביהם יש לבקש רשות ערעור ולכל אחד מהם כללים משלו.
תקנות סדר הדין האזרחי קובעות, כלהלן -

"403. (א)  בקשת
רשות לערער לבית משפט שלערעור תוגש בכתב, תפרט בצורה תמציתית את הנימוקים שעליהם סומך
המבקש את בקשתו ותציין את האסמכתאות הנוגעות לענין; הבקשה תוגש במסירת ארבעה עתקים
של כתב הבקשה לבית המשפט שלערעור, בצירוף מספר עתקים מספיק לשם המצאה למשיבים."

לכן, מומלץ לגשת לבית המשפט שבו יוגש הערעור, ולשאול ספציפית לגבי ההליך שעליו אתה מעוניין לבקש רשות ערעור.

ולכן חשוב שתשאל את שאלתך זו בפורום דיני עבודה

אבל, כדי שלא תצא בידיים ריקות, אבהיר לך מה קובעות התקנות של סדא הדין האזרחי, שלא חלות על בית הדין לעבודה

וכך קובעת תקנה 522 לתקנות סדר הדין האזרחי -



"חקירת מצהיר

522. (א) מצהיר
בהליך עיקרי או בעל דין שמסר תצהיר בהליך ביניים, יתייצב לחקירה ביום הדיון, אלא
אם כן הודיע בעל הדין שכנגד בהודעה בכתב לבית המשפט ולכל בעלי הדין, שהוא מוותר על
חקירתו של המצהיר. "



כלומר, כאשר מדובר בבית משפט ולא בבית הדין  לעבודה, חובה על המצהיר בעדות ראשית להתייצב לחקירה על תצהירו.



לעומת זאת, בבית הדין לעבודה חלה תקנה 118 לתקנות בתי הדין לעבודה (סדרי דין) -



"חקירת המצהיר

118. (א) רצה
בעל דין לחקור את מי שמסר הצהרת אימות חקירה שכנגד, יודיע על כך למגיש הצהרת
האימות וידרוש את התייצבותו של המצהיר לשם חקירה שכנגד בשעת הדיון; ההודעה תומצא
מבעוד מועד כדי ליתן למצהיר שהות מספקת להתכונן ולהגיע למקום הדיון."



לכן, מומלץ לשאול בפורום דיני עבודה, ולהסתמך רק על תשובתם המקצועית, כי הם המומחים לעניין





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

ישנן מספר אפשרויות -

1. תביעה כספית עד 75,000 ש"ח, בסכום קצוב, שמוגשת לביצוע ישירות בהוצאה לפועל, אם היא עומדת בדרישות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל.

2. תביעה בבית משפט שלום בסדר דין מהיר, אם היא כספית, ועד סכום של 75,000 ש"ח.

3. תביעה בבית משפט שלום בסדר דין מקוצר, אם היא עומדת בדרישות תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי.

4. תביעה בבית משפט לתביעות קטנות, אם היא עד לסכום של 33,400 ש"ח.

הערעור מוגש תוך 30 יום לבית המשפט המחוזי (לא מינהלי).
סעיף 5 לחוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972, קובע -

"ערעור
5. (א) על
החלטה של ראש הלשכה לפי סעיפים 3 ו-4, רשאי המבקש לערער לפני בית המשפט המחוזי
שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה, בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות.
(ב) הערעור יהיה לפני שופט אחד, והחלטתו תהיה סופית.
(ג) בית המשפט רשאי לשקול מחדש ענינו של המערער, על סמך ההנחיות שבסעיפים
3 ו-4."

ותקנה 14 לתקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973, קובעת -

"ערעור על החלטות ראש הלשכה
14. (א) המערער
על החלטות ראש הלשכה האמורות בסעיף 5 לחוק, יגיש בקשה בכתב לבית המשפט תוך שלושים
יום מיום שנשלחה או נמסרה לו הודעה על ההחלטה, נשוא הערעור, ויצרף לבקשתו העתק של
ההחלטה.
(ב) בית המשפט שלערעור אינו חייב לנהוג לפי תקנות
סדר-הדין האזרחי, תשכ"ג-1963."

העתירה תוגש לבית המשפט לעניינים מנהליים
לא תוגש עתירה מינהלית אם מדובר על החלטת ממשלה, והחלטת שר

המילה בי לקוחה מהשפה הארמית - ראה בקישור
ויש מילים נוספות בארמית שאומצו להליכים המשפטיים, כגון, פלוגתא, רישא, סיפא וכו'.

בכתב ההגנה על הנתבע לדון במפורש בכל טענה שבעובדה, ולא ניתן להכחיש באופן כללי או בצורה "גורפת", וזאת על סמך תקנה 85 לתקנות סדר הדין האזרחי -

"הכחשה מפורשת
85. לא די בהכחשה כללית אלא חייב בעל דין לדון במפורש
בכל טענה שבעובדה שאין הוא מודה באמיתותה, חוץ מטענה לדמי נזק."

ועל פי תקנה 83, באין הכחשה מפורשת, כדין, נחשב הדבר לטענה עובדתית שמודים בה.

אף על פי כן, יש להציג בפני הנתבע את הצ'קים עליו הוא חתום, ולשאול אותו אם החתימה עליהם היא חתימתו, על פי הכלל שמי שמציג מטעמו ראיה לבית המשפט עליו הנטל להוכיח את אמיתותה.

התעלמות הנתבע מהצ'קים בתצהיר העדות יחד עם אי-הכחשה מפורשת בכתב ההגנה, פועלים שניהם לטובתך.
ויש לציין זאת בסיכומים של התביעה.

על פי תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, התובע מביא את עדיו וראיותיו תחילה, ולאחריו, הנתבע.
פסיקת בית המשפט העליון קבעה חריג לכלל של סדר גילוי ראיות, ובעקבותיה נוצר אילוץ להיפוך סדר הבאת העדים (הלכת "סוויסה" - רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ) כל זאת לשם עשיית צדק.

בית המשפט העליון נדרש שוב לנושא הפיכת סדר שמיעת העדים, כדי לקבוע אם ניתן לבקש רשות ערעור על ההחלטה ה-"הופכת" הזו  (רע"א 6801/15 יעקב ברנשטיין ואח' נ' נכסים ח.ומ.ג בע"מ) ושם נקבע שהיפוך כזה פוגע בזכויות יסודיות של הנתבע, אבל אם זה נובע מהחלטה קודמת של בית המשפט, שהתובע יהיה רשאי לא לגלות ראיה שברשותו אלא רק לאחר שמיעת עדי הנתבע, הרי שהיפוך כזה לא יאפשר לנתבע הגשת בקשה לרשות ערעור.

מכאן נובע, שהיפוך סדר שמיעת העדים "סתם כך" אינה אפשרית, והיא לא תמנע מהנתבע הגשת בקשה לרשות ערעור. העדרות עדי התובע לא מצדיקה היפוך שמיעת העדים.

1. אפשר כל אחד לחוד, ואפר גם במקובץ
האימות הוא בסעיף אחד של התצהיר מתוך כלל סעיפי התצהיר. האישור של התצהיר על ידי עורך דין או במזכירות בית המשפט השלום, היא לגבי תצהיר העדות בשלמותו שכולל גם את סעיפי האימות.
האימות הוא לא בנפרד מתצהיר העדות

2. אין מניעה לאמת יחד את כל התצלומים בעיף אחד בתוך תצהיר העדות

3. אם את מצרפת חוזה שכירות עליו את גם חתומה, את צריכה לאמת אותו בתצהיר העדות

4.  לגבי צילומי שיקים, אם הנתבע לא הכחיש אותם בכתב ההגנה, את יכולה לצרף אותם לתצהיר העדות שלך ולהצהיר על עצם קבלתם. אם הוא הכחיש, אז בחקירה הנגדית של הנתבע תציגי בפניו את השיקים, ותשאלי אותו אם השיקים האלה נכתבו על ידו, והאם החתימה עליהם היא חתימתו.
גם אם הוא יכחיש את חתימתו, זכותך להגיש אותם כמוצג.
אם הוא חתם על השיקים בנוכחותך, את יכולה להצהיר על בתצהיר העדות שלך שראית במו עינייך את ביצוע החתימה שלו על השיקים.

5. חשבוניות מספקים, תצרפי לתצהיר ותצהיר שהחשבוניות הללו נתקבלו אצלך להספקים

6. הודעת SMS ניתן לצלם עם מצלמה, ולצרף את התמונה לתצהיר העדות ולאמת את התצלום שאותו עשית ממכשיר הטלפון שלך.

7. לגבי אישור מהמשטרה לצרף, ולאשר שהוא התקבל אצלך מהמשטרה (אין לך צורך לאמת אישור מהמשטרה).

נא הפנה שאלתך ל-

תשלח לאדם הנוסף הודעה לצד ג' - ובכך תכרוך אותו בתביעה
כל זאת בתנאי שהאחריות האמיתית לנושא התביעה היא, לדעתך, על "האדם הנוסף"
הודעה לצד ג' היא תביעה לכל דבר ועניין שהנתבע מפנה לצד ג' שהוא לא התובע (צד א') ולא הנתבע (צד ב').

כפי שקבע בית המשפט העליון -

"בקשת הרשות לערער על פסק הדין בערעור על החלטת הרשם היא גלגול שלישי של העניין"
[רע"א 121/12 


אברהם פלקסר נ' 


בנק אוצר החייל בע''מ]

כמו כן, קובע סעיף 96(ג)  לחוק בתי המשפט -

"(ג) החלטה
של בית משפט שלום בערעור לפי סעיף קטן (ב) [...] ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך בגוף
ההחלטה או מאת בית המשפט המחוזי או אחד משופטיו."

יחד עם זאת, אין מניעה לבקש מבית המשפט לתת את רשותו לערעור, ולדון בה כבערעור, על פי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי.

אפשר להתייחס אליו, אבל אין אפשרות לצרפו לתצהיר העדות, כי הוא לא ניתן לאימות על ידי מי שלא חתום עליו ולא ערך אותו,

יש פסיקה של בית המשפט העליון (רע"א 7390/16) הקובעת שתובע יכול לבקש רשות מבית המשפט להגיש תצהיר עדות משלים בתגובה לתצהיר עדות הנתבע, ואז, היה והנתבע יצרף את המסמך הזה לתצהיר עדותו, הוא יהיה מוצג, ואז ניתן בתצהיר התגובה של התובע להתייחס למוצג הזה.
אבל, יתכן שבית המשפט לא יתיר זאת.

הדבר תלוי בגורמים שונים, גובה הסכום עליו מערערים, מספר בעלי הדין, האם הם מיוצגים על ידי עורכי דין, מורכבות נושא הערעור, גובה הוצאות המשפט שנפסקו בהליך הקודם, וכו'.
יש אפשרות לבקש פטור או הקטנת הסכום לעירבון מסיבות כלכליות, על פי הקבוע בתקנות.

.

במקרה כזה, ימי מנוחה, פגרה ושבתון, נספרים כרגיל במניין הימים.
כלומר, הפגרה לא דוחה את הספירה.
אבל, אם היום האחרון של אותם 45 יום נופל בתקופת הפגרה או ביום מנוחה, או ביום שבתון, הרי שהוא נדחה ליום החול הראשון שלאחריהם.
למשל, אם היום האחרון של 45 הימים הללו נופל בפגרה, הוא נדחה ליום החול הראשון שלאחר תום הפגרה.
כנ"ל לגבי פגרת סוכות.
לבית משפט סמכות טבועה להאריך מועד שנקבע בחיקוק רק במקרים "מיוחדים" כמפורט בפסיקת בית המשפט העליון רע"א 4088/14 סנא בדיר ואח' נ' רשות מקרקי ישראל.
 

מרכז המידע עוסק בשני נושאים
1. מתן מידע על תיקי בית המשפט
2. הסברים וסיוע לתוכנת נט-המשפט

תוכנת נט-המשפט עוברת שינויים ועדכונים, במיוחד בתקופת הפגרה של בתי המשפט, שמסתיימת בדיוק עוד שבוע

איך מתקשרים למרכז המידע בקישור המצורף

יש מקרים מיוחדים שהבג"ץ כן יכול לבטל פסק דין של ערכאה אחרת
בדרך כלל זה לא אפשרי, והבג"ץ, כעקרון, אינו ערכאת ערעור רגילה על פסקי דין
1. עיקרי טיעון בעתירה לבג"ץ מוגשים לפחות 3 ימים לפני הדיון - אלא אם קבע בית המשפט אחרת
2. מגישים 3 עותקים לבית המשפט + עותק אחד לכל אחד מבעלי הדין האחרים בעתירה
3. לא ברור על אילו "מוצגים" כוונתך, אבל רצוי להגיש הכל יחד עם העתירה עצמה, כדי שבית המשפט יוכל להחליט אם יש בכלל צורך לקיים דיון בעתירה.

1. כן
2. כן. תצהיר עדות ראשית של 7 עמודים הוא "סביר"
3. זה שהנתבע אומר שמה שכתוב במכתב אמת, עדיין לא הופך את המכתב הזה למסקנה משפטית גורפת. הרי מול מה שכתוב במכתב של הנתבע, יש את העדות שלך, ואת העדות של העדים מטעמך, ויש גם את החקירה הנגדית של הנתבע, שאת מנהלת, שמטרתה להראות לבית המשפט שמדובר בשקרים, ואלה עומדים מול אלה, והשופט יקבע מי אמר אמת ומי לא, מי צודק ומי לא.