פורום בתי משפט

כתב הגנה - מספר העותקים תלוי במספר דברים
1. מספר התובעים
2. מספר השופטים בהרכב
3. עותק נוסף לסריקה
4. עותק נוסף שיוחתם ויוחזר לנתבע
ולכן, צריך להתקשר טלפונית למרכז מידע ארצי שבקישור, והם יוכלו לבדוק את כל הפרטים ולמסור תשובה מדויקת

כתב הגנה בתביעה קטנה ניתן להגיש גם באמצעות משלוח בדואר - ראי סעיף 5 להנחיות בקישור
אפשר לנסות לשלוח בדואר רשום + אישור מסירה את כתב ההגנה גם לבית משפט שלום.
בשני המקרים צריך לברר במרכז מידע ארצי - טלפון 077-2703333 שמה שנשלח אכן הגיע, ולכן, רצוי שישאר זמן להגיע לבית המשפט אישית היה והמשלוח לא הגיע לתעודתו.

לגבי התביעה בפתח-תקווה - כאשר יש עילה מוצדקת לכך, ניתן לבקש להעבירה לבית המשפט השלום בירושלים

באזור בו בוצעה העיסקה

תרים טלפון למרכז המידע (ראה בקישור) - ותתשאל אם ניתנה החלטה בהיעדר תגובה מצידך
אם לא ניתנה החלטה, תגיש את התגובה שלך, ותנמק בה את סיבת האיחור
אם אתה צריך להגיש תצהיר יחד עם התגובה, תנמק גם בתצהיר את העובדות הקשורות לסיבת האיחור בהגשת התגובה, ותבקש שבית המשפט יקבל את התגובה באיחור.
אם כן ניתנה החלטה, ואתה מעוניין לבטל אותה, תגיש בקשה+תצהיר לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד ולמתן ארכה להגשת התגובה, ותנמק בה את הסיבות לאי הגשת התגובה במועד, ותבקש ארכה להגשת התגובה

עורך דין לא יכול להחזיר את ייפוי הכוח המקורי, כי, בכל זאת, היתה תקופה שבה פעל עורך הדין על פי אותו ייפוי כוח.
אבל, על פי החוק - לקוח רשאי להודיע לעורך הדין על ביטול ייפוי הכוח, ומרגע שהודיע, ייפוי הכוח מבוטל (אלא אם כן מדובר בסוג מיוחד של ייפוי כוח - "ייפוי כוח בלתי חוזר" - או - ייפוי כוח לטובת צד ג')
אם מדובר על ייפוי כוח רגיל, לעורך דין, לצורך ייצוג בבית המשפט, בנוסף, יש להודיע לבית המשפט על ביטול ייפוי הכוח שניתן לעורך הדין הזה.

בית המשפט לא נותן שום דבר ישירות לעורך הדין, לא בונוס ולא הוצאות.

לעומת זאת הלקוח, שהתביעה נגדו נדחתה, זכאי בדרך כלל לפסיקת הוצאות לרבות פסיקה של שכר טרחת עורך דין, אבל הכל הולך ללקוח בלבד - ולא לעורך הדין.

אם יש חובה לשלם לעורך הדין שכר טרחה, הרי שהלקוח צריך להתחשבן עם עורך הדין שלו, ללא קשר למה שבית המשפט פסק ללקוח.

במקרים חריגים, יכול הלקוח לוותר מראש ובכתב ובהסכמה על פסיקת ההוצאות לטובתו - ולהעניק אותם לעורך דינו.

אם מדובר במעשים פליליים, של הטעיה, שיבוש מהלכי משפט, הגשת תצהירים כוזבים - וזיוף חתימה, הרי שהיה עליך להגיש דחוף תלונה במשטרה, כי אלו הן עבירות פליליות.

כמו כן, לא נאמר אילו צעדים נקטת במסגרת ההליך המשפטי עצמו,
האם ביקשת מבית המשפט מחיקת כתבי הטענות ו/או התצהירים?
האם ביקשת הטלת הוצאות אישיות על ב"כ התובע?
בנוסף -
לא ברור אם בית המשפט קבע ממצאים משפטיים ברורים לגבי כל מה שאתה טוען, בנושאי ההטעיה, הזיוף, דברי הכזב, ושיבוש מהלכי  המשפט.

כידוע, אין הוראות ברורות בחוק מתי יש חובה להטיל הוצאות אישיות על עורך דין בהליך משפטי.
העניין נתון לסמכותו הטבועה של השופט, ועל פי שיקול דעתו האישית.

וכמובן, קיים הכלל שאין להטיל הוצאות אישיות על עורך דין בהליך משפטי לפני שמזהירים אותו. וגם זה נתון לשיקול דעתו של השופט בדין.

באשר להפניה לפסיקה - ראה פסק דין בקישור

נא הפנה שאלתך ל-

לכן, עליך לפנות למזכירות בית המשפט שבו התנהלה התביעה, ולבקש שם החזר של האגרה.
יתכן שיהיה צורך לקבל החלטה של השופט שהחליט למחוק את התביעה

כפי שנקבע בסעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט -

"החלטה
אחרת של רשם שאינו רשם בכיר ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי
בית המשפט לדון בו בשופט אחד"

בנוסף, נקבע בסעיף 96(ה) -

"פסק
דין של רשם של בית המשפט העליון ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, שידון בו
בשופט אחד"

כאשר חולף המועד למתן תגובה, אמור בית המשפט לתת החלטה בהעדר התגובה. אבל צריך לבדוק אם לא ניתנה ארכה למתן התגובה על ידי בית המשפט.

אם לא ניתנה ארכה, אפשר להגיש בקשה למתן החלטה.
במקרה כזה, אני נוהג בבית המשפט העליון להסביר במזכירות בית המשפט שלא ניתנה החלטה, ואז מבררים עם העוזר של השופט, ובדרך כלל הבעיה נפתרת ללא צורך בהגשת בקשה.

האם ערערור על דחיית בקשה לעיון על ידי מי שאינו צד, היא בזכות או ברשות, היא שאלה שטרם הוכרעה סופית בפסיקת בית המשפט העליון.

הנטיה היא שיש להגיש בקשה לרשות ערעור.
וזאת על פי סעיף 9 בפסק הדין המצורף

כיוון שלא מוכר לי מצב בו בקשות לא נסרקות לתיק
מומלץ לברר סוגיה זו במרכז המידע שבקישור

כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון  -

סעיף 26(4) לחוק בתי המשפט קובע לגבי הרכב השופטים בבית המשפט העליון -

"(4) בערעור על
החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן
בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום, למעט בערעור כאמור בסעיף
37(ב)(9) ו-(10), מוסמך לדון שופט אחד"

בסעיף 1(5) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן
בהן רשות ערעור), נקבע חריג, האומר -

"...למעט החלטה על
דחיית בקשה לזמן עד..."

כלומר, אפשר להגיש בקשה לרשות ערעור על דחיית בקשה לזימון עד.
צריך לשים לב לכך, שבמקרה שלך מדובר בזימון שני של אותו עד.
אבל על פי החלטת בית המשפט העליון החריג בצו חל גם על זימון שני -

"...דעתי נוטה למסקנה שגם אם מדובר בעד חוזר, בקשה לשוב ולזמנו מצויה בגדר אותם עניינים
שאינם נדחים בשעריהן של בקשות רשות ערעור. אלא, על בית משפט לדון לגופה של הבקשה..."
[רע"א (עליון) 7695/16 


מלון רוטשילד
בע"מ נ' 


אומרו צ.ע
יזמות ופיקוח בע"מ]

תפנה אליהם שיסדרו לך את זה
במקרה הצורך, תוכל להגיש תלונה למשרד הבריאות, נציב קבילות הציבור על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

של לשכת עורכי הדין

הכלל הוא -

"הרכב: בית
משפט השלום יושב בשופט אחד. הוא יושב בהרכב של שלושה שופטים, אם כך
יחליט שופט היושב בדין או נשיא בית משפט השלום."

ראה בקישור

לא ניתן להגיש כתב הגנה בפסק, שכן מדובר בכתב הטענות הראשון מטעם הנתבע.

ניתן להגיש בדואר רשום עם אישור מסירה, ומוטב להגיש ישירות לבית המשפט ולקבל חותמת נתקבל.

אם מוגש בטעות ערעור במקום בקשה לרשות ערעור, דין הערעור להימחק על הסף -

"לפי סעיף 41 לחוק בתי המשפט, מחייב קבלת רשות, ומשזו לא נתקבלה דין הערעור להימחק על הסף"
[ע"א (עליון) 8154/03 מהג'ד אלטורי נ' אריה חברה ישראלית לביטוחי רכב בע"מ]

ואם מוגשת בר"ע במקום ערעור, רשאי בית המשפט לדון בה כבערעור, על פי תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי -

"410א. הוגשה בקשה לרשות ערעור לבית משפט שלערעור
וראה בית המשפט כי הבקשה הוגשה בטעות משום שלמערער היתה זכות ערעור, רשאי בית
המשפט להחליט לדון בבקשה כבכתב ערעור, בתנאים שיקבע; ההחלטה לא תינתן אלא לאחר
שניתנה למשיב הזדמנות להביע התנגדותו לכך..."