פורום בתי משפט

בעניין זה חלה בדרך כלל ההוראה שבתקה 498 לתקנות סדר הדין האזרחי -

"תחליף המצאה
498. (א) נוכח
בית המשפט או הרשם שאי אפשר להמציא כתב בי-דין למענו של נמען בדרך שנקבעה או
שלנמען אין מען או שמענו חלקי, רשאי הוא להורות על המצאת הכתב בדרכים אלה, כולן או
מקצתן:
(1) בהדבקת עותק שלו במקום שלפי הידוע גר בו או עסק בו הנמען לאחרונה או
מקום נראה לעין הסמוך לאותו מקום;
(2)...
(3)...
(ב) תחליף המצאה לפי תקנה זו כוחה יפה כהמצאה לנמען גופו"

בנושא מקרקעין נקבע כלל שונה בתקנות הללו -

"המצאה בענין מקרקעין
483. (א) ...
(ב) היתה התובענה להחזרת מקרקעין פנויים, כל כתב בי-דין שאי אפשר להמציאו
בדרך אחרת, די בהדבקת העתק ממנו על דלת בית המגורים או על מקום אחר נראה לעין
שבמקרקעין."

די בהדבקה אחת לצורך ביצוע המצאה בדרך של הדבקה.
רצוי לצלם את הדלת עליה בוצעה ההדבקה.

1. כיוון שהצו מסתיים, יתכן שהם חוששים שתוגש בקשה נוספת להארכת הצו, ואם הם יטענו בבקשת ההארכה לחוסר סמכות עניינית, תקום נגדם הטענה מדוע לא טענתם זאת בצו הראשון. לכן, אולי, זה מה שגורם להם להתעקש.

2. לא ניתן "להיטיב" בהליך העיקרי מנושא צו זמני שאולי ניתן בחוסר סמכות של הרשמת.

3. אין צורך לתובעים לשלוח מכתב, וניתן לכל היותר לטעון בדיון עצמו שהנושא הפך לתיאורטי או אקדמי, ולכן למיותר, שהרי ממילא הצו האמור תוקפו פג.

בנוסף, בית המשפט העליון קבע שערעור שהפך לתיאורטי אינו מצדיק כשלעצמו הגשת בקשה לסילוקו על הסף

"דינה של בקשת המחיקה להידחות. לעניין זה די בכך, שבהתאם לסדרי העבודה הנוהגים בבית
משפט זה טענה בדבר היותו של הערעור "תיאורטי" אינה ממין הטענות אשר מצדיקות סילוק
על הסף על ידי רשם בית המשפט, ו"מיקומה הגאומטרי" הנכון הוא במסגרת הדיון בערעור
גופו"
[ע"א (עליון) 2618/16 מיכאל
פורת נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח']

על פי תקנה 190(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי יש לתת פסק דין תוך 30 יום מסיום הדיון בתיק -

"(ד) בית-המשפט הדן בערכאה ראשונה יתן החלטתו לא יאוחר משלושים ימים לאחר
תום הדיון; לא נתן החלטתו במועד האמור, יתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית
המשפט."

צריך גם לזכור שהיתה פגרת בתי המשפט ולאחריה פגרת סוכות
לכן עדיף לפנות למזכירה של המפקח, ולבקש ממנה שתברר עם המפקח מתי צפוי להינתן פסק הדין לאור העיכוב שחל בנושא.

מי שאחראי על המפקח בדרג הניהולי, הוא מנהל אגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים.
לא הייתי ממליץ להתלונן על המפקח, כי זה עלול להשפיע על מצב הרוח שלו בעת כתיבת פסק הדין.

סכסוכים בין בני זוג (או בין בני זוג לשעבר) מסורים לסמכותו העניינית של בית המשפט לעניני משפחה.

לפיכך, גם אם סכום התביעה הוא עד 33,400 ש"ח (תחום סמכותו של ביהמ"ש לתביעות קטנות), יש להגיש את התביעה לבית המשפט לעניני משפחה המוסמך.

בית המשפט העליון קבע לעניין זה -

"אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. נמצא, כי מחד גיסא לא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה הוא הסכסוך המשפחתי. די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה בסכסוך בתוך המשפחה"
[רע"א (עליון) 6558/99 נחום חבס ואח' נ' דין חבס]

לעניין מסירת מידע, סעיף 29 לחוק מרשם האוכלוסין קובע -

"ידיעות
29. (א) כל אדם רשאי לקבל ידיעה בנוגע לרישום לגביו במרשם וכן העתק או תמצית מן הרישום.
(ב) כל אדם רשאי לקבל ידיעה על שמו ומענו של כל אדם הרשום במרשם.
(ג) אדם שיש לו לכאורה ענין בדבר רשאי לקבל ידיעה על תאריך לידתו של אדם הרשום במרשם ועל פרטי רישום אחרים שייקבעו בתקנות."

ותקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם), תשל"ה-1975, קובעות :

"קבלת ידיעה על פרטי רישום

1. פרטי הרישום האחרים של נרשם שאדם אשר יש לו לכאורה ענין בדבר רשאי לקבל
ידיעה עליהם, הם:
(1) שמות
ההורים;
(2) מקום
הלידה;
(3) המצב האישי (רווק, נשוי, גרוש
או אלמן);
(4) המין;
(5) הלאום;
(6) תאריך הכניסה
לישראל;
(7) מספר
הזהות."

עליך להגיש מיידית בקשה לתיקון כתב ההגנה. ייתכן כי תחוייב בהוצאות בשל כך. 

אם לא תתקן את כתב ההגנה, תעלה טענות הגנה שלא נזכרו בו בהמשך המשפט והתובע יתנגד לכך - ביהמ"ש לא יתייחס לטענות אלו מחמת הרחבת חזית אסורה. לכן, דרך המלך היא הגשת בקשת תיקון כאמור.

כפי שנקבע בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי -

"...תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות"

כמו כן, לגבי המועד להגשה, קובעת תקנה 93 -

"93. כתב טענות מתוקן יוגש תוך חמישה עשר ימים, אם לא קבע בית המשפט או הרשם
מועד אחר"

ובמצב זה, מה רשאי התובע לעשות -

94.  הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן בלי
נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא, תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו
או תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר
יותר, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה,
טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

ואם התובע מחליט לא לתקן את כתב התביעה שלו, מה אז קורה?

"95.  הגיש בעל הדין שכנגד את כתב טענותיו לפני שהומצא לו התיקון, ואינו משיב
לתיקון או אינו מתקן את כתב טענותיו תוך הזמן האמור, רואים אותו כאילו הוא מסתמך על
כתב טענותיו המקורי כתשובה לתיקון."

להתקשר טלפונית למזכירות בית המשפט, ולבקש שילחו אליך את ההחלטה בדואר אלקטרוני בקובץ PDF
יתכן שהם ידרשו ממך לשם כך שתחתום על טופס שמצורף כאן למטה בקישור
אם יש דרישה כזו, תשאל אותם אם הם מוכנים שתשלח להם את הטופס החתום בפקס' או בדואר אלקטרוני
אם מסיבה כלשהי זה לא מתאים לך, תבקש מהמזכירות שישלחו אליך בדואר את הנייר של ההחלטה, כדי שתוכל להמציאו לבעלי הדין כנדרש על ידם לצורך קבלת תגובתם.
ואם גם זה מתאים, תבקש מהם שיקריאו לך.בטלפון, ותבצע הקלטה של השיחה כדי שתוכל לאחר מכן להדפיס אותה.
אתה גם יכול להתקשר למרכז מידע ארצי טלפון 0772703333 ולבקש מהם שיקריאו לך את ההחלטה בטלפון  בקצב של הכתבה, כדי שתספיק לכתוב את הכל.
ואם כל זה לא עובד - פשוט תיגש למזכירות בית המשפט, תיקח צילום של ההחלטה, ותמסור למזכירות את הטופס שבקישור, כדי שבעתיד תוכל לקבל מסמכים מבית המשפט בדואר אלקטרוני.
בהצלחה.

ראי סעיפים 26 עד 29 בפסק הדין המצורף [ע"א 735/07 (עליון) צמרות חברה לבניין נ' בנק מזרחי-טפחות]

נושא שכר טרחתו של הנאמן, שיכול בית המשפט להחליט, נקבע בסעיף 8 לחוק הנאמנות -

ציטוט :

"שכר והוצאות
8. (א) נאמן
אינו זכאי לשכר בעד מילוי תפקידיו, זולת אם מילוים היה מעיסוקיו; אולם רשאי בית
המשפט להקציב לו שכר, אם ראה שהדבר מתחייב מהיקף תפקידיו כנאמן.
(ב) נאמן זכאי לשיפוי על הוצאות סבירות שהוציא ועל התחייבויות שהתחייב בהן
באופן סביר עקב מילוי תפקידיו.  
(ג) נאמן רשאי להחזיר לעצמו את שכרו והוצאותיו מנכסי הנאמנות, והוא רשאי
לעכבם בידו כערובה לסילוק המגיע לו לפי סעיף זה.
(ד) שר המשפטים,
באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לענין שכר, גמול והחזר
הוצאות שישולמו לפי סעיף זה לנאמן של הקדש ציבורי כהגדרתו בסעיף 26, לרבות הגבלות
לענין תשלומים כאמור; הוראות כאמור בסעיף קטן זה יכול שייקבעו לסוגי הקדש ציבורי."

הסכסוך המשפטי שלך הוא לא עם העירייה - ששם עבד הרשם.אלא עם תאגיד חיצוני שעובד עם העירייה.
אם הרשם יצטרך לפסול עצמו מכל התביעות של תאגידים שעובדים עם העירייה, לא תשאר לו עבודה בתור רשם, והוא יצטרך לחזור לעבוד בעירייה...

על פי סעיף 77א(א1)(3) לחוק בתי המשפט, ניתן לפסול שופט בשל עיסוק קודם אם -

"בטרם התמנה
לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד,
כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת"

כנראה שזה לא המקרה.

כמו כן, ראה סעיף 15 לכללי אתיקה לשופטים, בקישור

יתכן ששתי הבקשות, הראשונה והשניה, לא היו זהות, וגם המצב השתנה (כיוון שלטענתך, הסיבה הראשונה חדלה מלהתקיים), הרי שמכלול הנסיבות הביא לתשובה שונה שהתאימה למצב החדש - וזה נשמע הגיוני.
כיוון שלא ראיתי את הבקשה הראשונה וגם לא את השניה, וכיוון שלא ראיתי את התשובה הראשונה וגם לא את השניה, קשה להביע דעה נחרצת.

תביעה קטנה שונה מתביעה רגילה
בתביעה רגילה, אתה יכול להגיב לכתב ההגנה, אתה יכול לגייס עדים נוספים, אתה יכול גם להגיש ראיות נוספות.
לא כך המצב בתביעה קטנה - שם יש להגיש את כל החומר התומך בתביעה יחד עם כתב התביעה ואז יכולת התגובה לכתב ההגנה מוגבל.
תביעה שבה הנתבע משקר ומכחיש הכל, עדיף להגישה שלא במסגרת תביעה קטנה.
ברור לכן, שלשופט אין סבלנות, והוא מעוניין "להעיף" את התיק, כי תביעה קטנה צריכה להסתיים בישיבה אחת קצרה של בית המשפט, ויש להכינה מראש כך שתתאים למצב הזה
אפשרות אחרת שאפשר לשקול במקרים המתאימים, היא, לבקש שבית המשפט יעביר את התיק לבית משפט שלום, כיוון שההליך של תביעה קטנה אינו מתאים.

נא העבר שאלתך ל-

מהקל אל הכבד
1. צילום דפי חשבון הבנק שלהם המראה שאין בידיהם כסף
2. תצהיר שלהם המאשר שאין להם נכסים או רכוש
3. הוכחת מצב כלכלי קשה ממוסדות הרווחה או על סמך קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי
4. אם הם פושטי רגל, לצרף מסמכים המוכיחים זאת
5. אם הם מוגבלים בבנקים, להוכיח זאת במסמכים
6. אם הם סיעודיים, לצרף מסמכים על כך
7. אם היה להם חקירת יכולת בהוצאה לפועל, או הגבלה , לצרף אישור על כך.

וכל זה מהווה רק חלק מהאפשרויות.

נא הפנה שאלתך ל-

אם מדובר בעדות בהליך משפטי פלילי, נא הפני שאלתך ל-

אם מוגשת בקשה להארכת מועד לצורך הגשת בר"ע אכן יש צורך בטעם מיוחד.
עכשיו, אם כל בעלי הדין מסכימים להארכת המועד כמבוקש, אז עצם ההסכמה הקולקטיבית מהווה כשלעצמה טעם מיוחד (?).
אם זה הסיפור, אז אסביר לך בקצרה מהו "הטעם המיוחד"
כיוון שקיים עיקרון ההסתמכות, מצד בעל הדין שכנגד, שיודע שלצורך הגשת בר"ע יש 30 יום, ואז, אם חלף המועד ולא מוגשת הבר"ע הוא מסתמך על כך שכבר לא ניתן יותר להגישה, אז דרוש לשם כך טעם מיוחד כדי לאשר ארכה נוספת להגשת הבר"ע מצד בית המשפט.
עכשיו, אם יש הסכמה כללית של כל בעלי הדין למתן הארכה, זאת אומרת שלא קיימת יותר "הסתמכות" או שקיימת אבל כולם ויתרו עליה, ולכן, הויתור הוא כשלעצמו מהווה מעין טעם מיוחד.
אם זה אכן כך, אצטרך לחפש מה אומר על כך בית המשפט העליון.

עקרונית, כדי לקבל פטור מעירבון בערעור יש להוכיח
1. חוסר יכולת כלכלית
2. וגם שיש סיכוי טוב לערעור

חוסר יכות כלכלית, מוכיחים באמצעות תצהיר המכיל פירוט המצב הכלכלי, דפי חבון בנק, אי-יכולת להעזר בבני משפחה, היעדר נכסים, אי יכולת לקבל הלוואה מהבנק, אם יש מצב של פשיטת רגל אז לציין זאת, אם את זכאית לקבל סיוע משפטי ממשרד המשפטים, וכיוצא באלה

אני מצרף לך כאן קישור לשלוש החלטות של בית המשפט
החלטה מספר 1 והחלטה מספר 2 יכולות לשמש לך בתור אסמכתאות בבקשה שלך מבית המשפט לפטור מעירבון בערעור
החלטה מספר 3 אני מצרף לך כדי שתביני שפטור מעירבון הוא לא אוטומטי וצריך להוכיח אותו

סכום תביעה מופרז שברובה נדחה, הוא בהחלט שיקול בקביעת שיעור ההוצאות
כמו כן, יש שיקולים נוספים התורמים לשיעור ההוצאות כמפורט בתקנות סדר הדין האזרחי 512 ו- 514

בדרך כלל, מסמכים המצורפים כנספחים לתצהיר עדות כבר נושאים עליהם מספור מקורי. וככה זה צריך להישאר.

אין צורך ואין אפשרות להוסיף על אותם נספחים מספור עמודים חדש ושונה מהקיים במקור, כיוון שזה פגיעה באותנטיות של המסמך.

נושא ציון המספר של העמוד הראשון בנספח מיועד למשל כאשר מצרפים 3 עמודים מתוך פרוטוקול של 100 עמודים, ואז מציינים שמדובר בנספח המכיל 3 עמודים ושמספר העמוד הראשון שלו הוא 36 כפי שהוא היה בפרוטוקול המקורי ממנו הוא לקוח.

את כן מסמנת במספר רץ את מספר הנספח (אבל לא את מספור העמודים הפנימי של הנספח)

נתבע יגיש כתב הגנה בתוך התקופה שנקבע לכך בהזמנה לדין
כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי -

"49. נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה יגיש אותו תוך המועד
הנקוב בהזמנה לדין."

הזמנה לדין הוא טופס שמצורף לכתב התביעה ובו קובע בית המשפט את המועד להגשת כתב ההגנה.

אם לא מוגש כתב הגנה במועד שנקבע כאמור, רשאי התובע לבקש פסק דין בהיעדר כתב הגנה.

העירבון אינו דוחה את הגשת כתב ההגנה. נתבע שרוצה לדחות את מועד הגשת כתב ההגנה צריך להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט ולקבל את אישורו לכך.

אפשר לבקש מבית המשפט לשלוח אליך את המסמכים הללו בדואר אלקטרוני
מצורף טופס בקשה

הקלטה ניתן להגיש בכמה דרכים
1 כנספח לכתב תביעה או כתב הגנה
2. כנספח לתצהיר עדות או נספח לתצהיר בבקשת ביניים
3. במהלך חקירת עד בבית המשפט

אם מדובר בהקלטת קול (אודיו) יש לתמלל את השיחה המוקלטת ולתמוך את ההקלטה בתצהיר על פי הכללים.

הקלטה תחשב כמוצג משפטי רק אם הוגשה במסגרת עדות בעל פה או בתצהיר עדות, וניתן היה לחקור את מגיש ההקלטה בחקירה נגדית.

היי דפי, השאלות שלך כלליות נורא. רצוי שתפרטי וננסה לסייע. בכל מקרה, מעשה בית דין משתנה בין הנסיבות והמקרה.