פורום בתי משפט

על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי רשאי הנתבע לבקש מבית המשפט לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשפט של הנתבע היה והתביעה תידחה.
התנאים לשם כך כפי שקבע בית המשפט העליון, הם -

"מספר שיקולים מנחים שעל בית המשפט להביא בחשבון בבואו לצוות על הפקדת
ערובה. בין היתר: מצבו הכלכלי של התובע, סיכויי התביעה, בשים לב למועד הדיון
בסוגיה, מורכבות ההליך, זהות הצדדים, התנהלותם ותום ליבם, תושבות חוץ ואי ציון מען
עדכני בכתב התביעה"
[רע"א (עליון) 4128/17 LAUDERBAIE YACHTS LTD נ' יצחק טאוב]

בנוסף קבע בית במשפט באותה החלטה -

"אין להתנות את זכותו של התובע לגישה לערכאות שיפוטיות בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע,
אלא במקרים חריגים. הטעם לכך נעוץ בכך שזכות הגישה לערכאות היא בגדר זכות חוקתית מן
המעלה הראשונה"

השאלה אם ניתן לתבוע בהליך של תביעה קטנה

שאלה זו נשאלה בעבר בפורום "תביעות קטנות" ואני מצרף לך בקישור את התשובה שניתנה שם.

בנוסף לתשובה המצורפת, שים לב שבתביעות קטנות יש הרבה שופטים שהם רשמים, ועל פי סעיף 85א לחוק בתי המשפט רשם אינו מוסמך לדון בתביעה של נזקי גוף, ולכן יש סבירות גבוהה שהתביעה תועבר לבית משפט שלום גם אם היא לא מורכבת ומסובכת.

כמו כן, שים לב שעל פי סעיף 2 לחוק הפלת"ד חלה חובת פיצוי לאדם שנפגע ללא צורך בהוכחת רשלנות או "נהיגה פרועה" מצד הנהג.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

הצדדים לתביעה נקבעים בכתב התביעה
לאחר מכן, יש לבקש מבית המשפט שיאשר צירוף צד חדש.
צד פורמאלי הוא צד לכל דבר ועניין,
ההבדל הוא בכך ש-"צד פורמאלי הופך את עניין השתתפותו הפעילה בהליך לעניין הנתון לשיקול-דעתו" (בג"ץ 5711/91 ח"כ אברהם פורז‎ ‎נ'
ח"כ דב שילנסקי, יו"ר הכנסת)
אם הוא זומן לעדות כדין, הוא יהיה חייב להתייצב במועד למתן העדות.

שנית, אם הלקוח שילם עבור ההתכתבות, יש ללקוח זכות לקבל את ההתכתבות.
ושלישית, אם ההתכתבות היא חלק ממסמכים שנוצרו בייצוג המשפטי של הלקוח, אין לעורך הדין זכות לעכב את ההתכתבות הזו פרט לעיכוב של שלושה חודשים שבסעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין.

אם צפויים דיונים שאותם אתה מעוניין לעכב, אתה תצטרך להגיש בקשה למתן סעד זמני בערעור על פי תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי

כפי שנקבע בחוק העונשין -



"244. העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או
להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת,
דינו - מאסר שלוש שנים..."



ההליך השיפוטי הוא הן הליך אזרחי והן הליך פלילי.

תוכל לשאול לגבי דרכי פעולה בפורום פלילי שבקישור





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

בהליך רגיל בבית המשפט, ניתן לצרף צד חדש - הן כתובע והן כנתבע - על פי התקנות הללו של סדר הדין האזרחי -

"24. בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם,
לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של
בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו
כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע
ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה."

וגם -

"143. בקדם-משפט או לצורכי קדם-משפט מוסמך שופט –
(1) ...
(2) להחליט בדבר צירוף בעלי דין ומחיקתם..."

אין חובה להודיע דווקא באמצעות טופס כלשהו

צריך לבדוק למה הוא אומר זאת.
יתכן, שהוגש תצהיר, אבל לא מהסוג שדרש השופט.
למשל, תצהיר התומך בכתב תביעה או בכתב הגנה בסדר דין מהיר, שונה מתצהיר עדות.
כך גם תצהיר בהליך ביניים, לא נחשב "אוטומטית" לתצהיר עדות
אבל, אם את כן היגשת תצהיר כנדרש, והשופט קבע שלא, והתצהיר הזה חשוב מאוד, אז אין ברירה אלא להגיש ערער ולצרף לערעור כנספח עותק של התצהיר האמור.
אין צורך בתקדים או סעיף בחוק - מדובר בטעות מהותית שיורדת לשורש העניין,

אם בקשה להארכת מועד במחוזי נדחתה, יש להגיש בקשה לרשות ערעור לעליון ואין צורך לצרף תצהיר
אם ההחלטה במחוזי היתה בידי רשם - ניתן להגיש תוך 20 יום ערעור בזכות למחוזי

אם לדעתך יש הצדקה בבקשה שלך, ואם לדעתך המידע שנמסר על ידי הנתבע לא מספק ולא עונה על הבקשה שהיגשת - תנמק בתגובתך באופן ממוקד מדוע אתה עומד על מסירת המידע ומדוע זה מוצדק.

אם צד ג' יטען שאינו חייב למסור מסמכים והגשת התגובה של צד ג' גרמה לו להוצאות, ואם יסתבר שצד ג' צודק, אז יתכן שיושתו הוצאות לטובת צד ג'.

חוק העמתות קובע שנושאים של פירוק עמותה או מיזוגה יהיו בבית המשפט המחוזי - וזה כולל הצהרה לגביהם.
בנושאים אחרים - הכלל של סמכות עניינית לגבי פסק דין הצהרתי הוא לפי שווי הנושא של ההצהרה
אם השווי הוא עד 2.5 מיליון ש"ח בשלום - מעל, במחוזי
אם לא ניתן לקבוע/להעריך את השווי - במחוזי.

ראשית - מי שלא מגלה מסמך כאמור, לא יוכל בעצמו להגיש אותו כראיה ללא אישור בית המשפט
שנית - בית המשפט יכול לצוות עליו לגלות
שלישית - אם לא גילה גם בשלב זה - ניתן לפעול נגדו על פי תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי - לאמור -

"122. בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון, צו לגילוי
מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע
ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב
הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את
המועד לקיום הצו."

וכך קבע הבג"ץ בפסק דין ביום 9.3.2017 -

"כידוע, עקרון השויון הוא ממושכלות היסוד של שיטת המשפט הישראלית, "עיקרון מן
הראשונים במלכות – משכמו ומעלה גבוה מכל שאר עקרונות" (בג"ץ 2671/98‏ שדולת הנשים בישראל נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד נב(3) 630, 650 (1998), מפי השופט – כתארו אז – מ' חשין); ומאז כינונו של חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו עוגן השויון כ"זכות-בת" של
זכות היסוד לכבוד האדם (אהרן ברק כבוד האדם: הזכות החוקתית ובנותיה – כרך ב' 688 (2014)). החובה לנהוג בשויון משמעה מתן יחס שוה לשוים ויחס שונה
לשונים, לפי מידת שונותם"
[



בג"ץ 6321/14 כן לזקן - לקידום זכויות הזקנים ואח' נ' שר האוצר ואח']

האם מדובר בתביעה על פי חוק הנכים ?
העקרון במידה ומדובר בנושא כזה, שניתן לערער על נושאים משפטיים בלבד ולא על נושאים רפואיים - שעליהם מערערים לוועדה הרפואית העליונה.
לא ברור איזה בית משפט נתן פסק-דין שעליו אתה רוצה לערער.

להגיש תלונה ל -

לפני מספר חודשים נשאלה שאלה דומה בפורום צרכנות באתר הזה, והתשובה מצורפת למטה בקישור

בנוסף - אם שאר בעלי הדין לא התנגדו לקבלת העדות בדרך הזו, נחשבים הם כמסכימים.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

כאשר המדינה סבורה שלא התגבשו תנאי הסף להגשת העתירה ולכן יש לסלקה על הסף בלא שיהיה צורך לדון בה לגופה
לכן, צריכה להינתן החלטת הבג"ץ לעניין התגובה המקדמית
כי על פי התקנות, העותר לא מגיש תשובה לתגובה אלא ברשות בית המשפט.

אם יש לך פסק דין שקובע שיש לך זכויות על כספים שנמצאים בידי צד ג' - אז תוכלי לבדוק אפשרות להגיש נגד צד ג' תביעה למתן חשבונות

להגיש בקשה לבית המשפט לצורך עיון בתיק התביעה של הגרוש שלך נגד צד ג' - ולהסתמך בבקשת העיון על פסיקת בית המשפט שיש לך זכויות על הכסף שנתבע שם בתביעה הזו.

לכן, לחומרה, היום האחרון בתקופה של 14 הימים לצורך הגשת התגובה הוא יום ד' 15.11.2017

יש לשים לב לסעיף 8 בפקודת הנזיקין -

"8. אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד
מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות
שיפוט, לרבות בורר – לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי."

 כמו כן, היית חייב לבדוק את חוות הדעת של המומחה של בית המשפט - היא נמצאת בתיק התביעה.
אם נפלה טעות בפסק הדין - היית צריך להגיש ערעור תוך 45 יום.
כיוון שמדובר בארוע "חדש", תגיש תביעה חדשה נגד בעל הדירה ממנה נובעת הנזילה, ותבקש שיבוצעו במלואן מסקנות המומחה של בית המשפט מהתביעה הקודמת.
במקרים מיוחדים, אפשר להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי להאריך את מועד הגשת הערעור על פסק הדין שניתן לפני שנה, אם יש לך נימוקים המוכיחים שהעיכוב של שנה לא נגרם באשמתך.

על פי סעיף 68א(ג) לחוק בתי המשפט -

"(ג)  בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול."

ניתן להגיש בקשה+תצהיר לתיקון הרישום בפרוטוקול תוך 10 ימים מהיום שהוא הומצא לך - וזאת על סמך סעיף 68א(ד) לחוק בתי המשפט.

והעיקר שתהיה בריא