פורום בתי משפט

לעיתים, מוגשת תביעה, ואז הנתבע מוכיח בכתב ההגנה את עמדתו, ולפעמים אף מוגשים תצהירי העדות מטעם הצדדים, ולנתבע נוצר כבר יתרון דיוני על פני התובע, ואז בית המשפט יכול למחוק את התביעה בתנאים
התנאים יכולים להיות שונים, החל מחיוב התובע בתשלום הוצאות לנתבע, ויכול גם להוסיף תנאים - למשל - שאם בעתיד יגיש התובע את התביעה מחדש היא תחזור לנקודה שבה נמצאת התביעה הנוכחית טרם מחיקתה, ובכך ישמר היתרון הדיוני של הנתבע. יתכן גם מצב שהשופט ידחה את בקשת המחיקה לחלוטין, ויורה על המשך הדיונים, במיוחד אם יבקש הנתבע זאת.
אם השופט מקבל את בקשת התובע למחיקה, התיק "נסגר" אבל לא נעלם.
אם מתבקש תיקון כתב התביעה, ומוגש כתב תביעה מתוקן, יכול הנתבע לבקש סילוק התביעה המתוקנת על הסף, ובלבד שיעשה זאת בהזדמנות הראשונה וללא שיהוי. אם כתב ההגנה המתוקן הוא ההזדמנות הראשונה של הנתבע, הרי שבמסגרתו עליו לטעון לסילוק התביעה המתוקנת על הסף.

בדרך כלל - ניתן לבקש את תיקון (שינוי) של כתב התביעה
ובתי המשפט גמישים בעניין זה, ואין הגבלה מוגדרת של 30 יום.
ככל שבקשת התיקון מוקדמת יותר במשפט כך הסיכוי טוב יותר שהיא תאושר.
יש לקחת בחשבון שבקשה לתיקון כתב תביעה עלולה לגרור חיוב בוצאות משפט לטובת הנתבע שצריך להגיש כתב הגנה חדש לאחר מכן.
כמעט בכל תביעה חייב להיות דיון - אלא אם כן החליט בית המשפט שהוא אינו מוסמך לדון בה, או שיש לסלקה על הסף.
למחוק כתב תביעה - אכן זה אפשרי אם ביקש זאת התובע.
החחלטה ללא דיון מקובלת רק בבקשות מסוימות שמוגשות במהלך התביעה ובבקשות לרשות ערעור שהשופט מחליט לדחות אותה מסיבות שונות.

נא העבירי שאלתך לפורומים הללו  שעוסקים בנושא

1. פורום נדל"ן ודיני מקרקעין

2. פורום פלילי - שהרי מדובר בעבירה פלילית (הריסה היא עונש פלילי) ויש להגיש לבית משפט לעניינים מקומיים בקשה לדחיית ההריסה.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

כללי
תלונה נגד שופט לא מתייחסת לגופן של ההחלטות השיפוטיות
השגות על החלטות שיפוטיות יש להגיש בדרך של ערעור או בקשה לרשות ערעור
התלונות נגד שופטים עוסקות בהתנהגות השופט מעבר להחלטות השיפוטיות
הנושאים כוללים את כללי האתיקה של שופטים (ראה קישור מצורף)
וגם בהתאם לסעיפים 17 + 18 + 19 חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס"ב-2002

"17. הנציב לא יברר תלונה שהיא כמפורט להלן:
(1) התלונה אינה על שופט או שאינה
בענין הנוגע להתנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול משפט על
ידיו;
(2) התלונה היא קנטרנית או טורדנית
על פניה או עוסקת בזוטי דברים;
(3) ענינה של התלונה בשאלה משפטית
או ראייתית מהותית;
(4) התלונה היא בענין הניתן לערעור
על פי דין, למעט בענין הנוגע להתנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות
בדרך ניהול המשפט על ידיו;
(5) בקשה של בעל דין ששופט פלוני
יפסול עצמו מלישב בדין כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים
בניהול המשפט; כללה התלונה נוסף על בקשת הפסלות כאמור ענינים שרשאי הנציב לברר לפי
הוראות חוק זה, יברר הנציב את אותו החלק שבו לא התבקשה פסלות השופט
כאמור;
(6) התלונה היא על מעשה שמתנהלת
בשלו חקירה במשטרה או שהוגשה בשלו קובלנה לבית הדין המשמעתי
לשופטים.
תלונות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת
18.(א) הנציב לא יברר תלונות כמפורט
להלן, אלא אם כן מצא הנציב שקיימת סיבה מיוחדת המצדיקה את
בירורן:
(1) התלונה הוגשה לאחר שעברה שנה
מיום המעשה שעליו נסבה התלונה או מהיום שעילת התלונה נודעה למתלונן, או מיום מתן
פסק הדין בענינו בהליך שאליו מתייחסת התלונה, לפי המאוחר;
(2) תלונה בענין שניתנה בו החלטה,
שעליה אפשר או היה אפשר, להגיש ערעור, והיא אינה מסוג התלונות שאין לברר
אותן.
(ב) הנציב רשאי לא לברר תלונה אם סבר שהיא אינה
מתאימה להתברר על ידו מחמת שהיא מתאימה יותר לטענת פסלות מלשבת
בדין.
(ג) החלטות הנציב לפי סעיף זה יהיו בכתב
ומנומקות.
התלונה ועילותיה ופתיחת הבירור

19. (א) תלונה ניתנת להגשה על כל שופט
בענין הנוגע להתנהגותו במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על
ידיו."

לגבי השאלות ששאלת -
הן עוסקות בהחלטות שנתן השופט לגופן, ולכן המקום לברר אותן הוא בערעור
יש לזכור שאופן ניהול המשפט נתון במידה רבה בידי השופט וערכאת הערעור לא נוטה להתערב בו.
יש לזכור גם - שאף אם נניח שאתה צודק בטענות שלך, בית המשפט בערעור לא יבטל את ההליך המשפטי בשל התנהגותו של השופט
מומלץ לכן להתייחס לטעויות ענייניות ולא להיגרר לדברים שאולי "מרגיזים" אבל לא יביאו לשינוי בערעור.
מה שאתה מצפה, אולי, זה שמישהו יעשה "סדרת חינוך" לשופט, וזה לא יקרה. - למרות מה שכתוב בסעיף 19 הנ"ל.

או באמצעות שליח, או בביקור אישי שלך אצלהם - או בכולם יחד
רק שתהיי בטוחה שכולם יגיעו ביום ובשעה היעודה

המעט שאני יודע הוא זה -
על פי תקנה כ"א לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג - נקבע :

"העברת תיק
כא. (1) החלטת
בית-הדין להעביר תיק לבית-דין אחר או קביעה שמקום הדיון בתיק הוא בבית-דין אחר,
תנומק בכתב. ההחלטה טעונה הסכמתו של נשיא בית-הדין הרבני הגדול או של מי שהוסמך
לכך על-ידו."

כלומר, יש להגיש בקשה מנומקת לבית הדין בו מתקיים הדיון עכשיו, ולבקש ממנו להעביר את התיק למקום אחר.
מומלץ מאוד לשאול בבית הדין בו נמצא התיק עכשיו כיצד יש לפעול.

יש שני שיקולים עיקריים שמנחים לגבי שאלת הסמכות העניינית, שלום או מחוזי.
הראשון - האם מדובר בסעד שקובע בעלות במקרקעין
אם כן, אז במחוזי, אם לא אז בשלום, בכפוף לשיקול השני..
השני - אם לא מדובר בבעלות על מקרקעין אלא בהצהרה על כסף, או על משהו שניתן למדוד או לאמוד אותו בשווה ערך כספי, אז עד 2.5 מיליון שקל, בשלום, ומעל, במחוזי.
ואם לא ניתן לאמוד אותו בערך כספי כלשהו - אז במחוזי.

נסה לברר במרכז מידע ארצי 077-2703333
ואם לא תקבל תשובה, תעשה ביקור במזכירות בית המשפט שיסבירו לך על מה ולמה.

בשאלה בכמה כסף מדובר - והאם יש לך זמן להשקיע בנושא
קראתי בעיון את האסמכתאות שבתשובת רשמת בית מהשפט העליון - ולא השתכנעתי
הסיבות העיקריות לכך הן אלה -
א. אין הוראה מפורשת בתקנות לכך שלא צריך להשיב אגרה
ב. התשובה של הרשמת מסתמכת על "פרשנות נוהגת" - שכל כולה החלטות פרשניות של רשמים.
ג. אין שום פסיקה של בית המשפט העליון (של שופט) שקובעת שלא צריך להשיב אגרה.
ד. חוק יסוד השפיטה קובע שסמכות רשם תהיה מפורשת בחוק. חוק בתי המשפט לא קבע שלרשם יש סמכות לתת פרשנות לחוק או לתקנות.
ה. בית המשפט העליון קבע שבית המשפט (ולא הרשם) הוא המוסמך לפרש דבר חקיקה -
"בית המשפט הוא הגורם המוסמך לפרש דבר חקיקה..."
[רע"א (עליון) 3411/16 פלוני נ' משרד הרווחה ירושלים]
ו. על פי חוק, רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך אפילו להבהיר פסק דין, ולצורך כך חייב הוא לפנות לשופט שנתן את פסק הדין כדי שיבהירו - קל וחומר שאינו מוסמך להבהיר חוק או תקנה..
ז. לעומת זאת, קבע בית המשפט העליון, שבית משפט כפוף לאותם כללים כמו רשות מינהלית, ואינו רשאי לפעול אלא על פי הסמכות שהוקנתה לו בחוק -
"אף שהרשות השופטת הינה רשות עצמאית ונפרדת מהרשות המבצעת, הרי שגם הרשות השופטת היא אחת מרשויות השלטון ומשכך אף היא כפופה לעקרון החוקיות..."
[רע"א (עליון) 2327/11 פלוני נ' פלוני]
ח. הרשמת בתשובתה כאמור לא מסתמכת על שום חוק ושום תקנה שבה נאמר מפורשות שאם הבג"ץ קיים דיון במעמד שלושה שופטים שולל עצם הדבר הזה את זכות השבת האגרה הקבועה בתקנות במפורש.

שניתנה בפורום פלילי בנושא הגרלות - יש שם 3 שאלות ו- 3 תשובות

השופט הוא של שני הצדדים - ממילא ברור שפסילתו תפגע ותשליך גם על הצד שכנגד
השופט שנתבקש לפסול עצמו הוא לא בעל הדין בבקשת הפסלות, ולכן בעלי הדין בהליך המשפטי הם גם הצדדים לבקשת הפסלות והם גם הצדדים בערעור על החלטת השופט בנושא הפסלות - אם יוגש ערעור.
וכך נקבע בתקנה 471ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי לגבי זכות בעלי הדין האחרים להשיב לערעור על החלטת הפסלות -

"(ד) כל בעל דין אחר רשאי להשיב לערעור..."

-- בסד"מ חובה להגיש תצהירי עדות ראשית תוך 45 יום
-- חובה בסד"מ להגיש יחד עם כתב התביעה גילוי מסמכים + עותק מהם
-- ערערור ברשות לעומת ערעור בזכות

ציטוט :

"214ב1 תובענה
שנדונה בסדר דין מקוצר, אשר ניתנה בה רשות להתגונן או שהוגש בה כתב הגנה ומתקיימות
בה הוראות תקנה 214ב(א), תידון כתובענה בסדר דין מהיר לפי הוראות פרק זה; על תובענה
כאמור יחולו הוראות כמפורט להלן:
(1) התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה
לפי תקנות 214ג ו-214ח, בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההחלטה בדבר מתן הרשות
להתגונן או ממועד המצאת כתב ההגנה, לפי הענין; המצאת מסמכים לפי פסקה זו יראו כהמצאת
כתב תביעה, לצורך מנין המועדים הקבועים בפרק זה;
(2) הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם
לתקנות 214ג ו-214ח או כתב הגנה מתוקן ערוך לפי התקנות האמורות, בתוך המועד הקבוע
להגשת כתב הגנה לפי פרק זה."

תקנה 214ג -

"214ג. בכתב
טענות בתובענה בסדר דין מהיר יפרט בעל דין את טיעוניו, ויצרף לו תצהיר מטעמו ערוך
לפי טופס 17א, לשם אימות העובדות שבכתב הטענות וכן חוות דעת מומחה, ואסמכתאות
משפטיות, אם ישנן; תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו, לא יוגש, אלא
ברשות בית המשפט; בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר, מטעמים מיוחדים שיפורטו בתצהיר."

תקנה 214ח -

"214ח. (א)
לכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יצרף בעל דין רשימה של המסמכים הנוגעים לענין
הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאותרו על ידו לאחר חקירה
ודרישה.
(ב) היה המסמך מצוי ברשות מגיש כתב הטענות, יצרף העתק או תצלום שלו לכתב
הטענות; לא היה המסמך מצוי ברשותו, יציין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי.
(ג) הוראות פרק ט' לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר, למעט תקנות 102,
103 ו-119, בשינויים המחויבים; לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת משנה (ב), תחול
לגביו תקנה 114א, בשינויים המחויבים."

השנה - 2017 - שונה חוק השכירות, ונקבעו בו כללים שנוא הנדון, בסעיף 8 לחוק

ציטוט :

"התאמת המושכר והסתמכות
על  אי-התאמה
(א) המשכיר
ימסור את המושכר כשהוא מתאים למוסכם בינו ובין השוכר.
(ב) על אי-התאמת
המושכר יחולו הוראות סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, בשינויים המחויבים
(להלן – אי-התאמה), בין שאי-ההתאמה במושכר מקורה במושכר עצמו ובין שמקורה בסביבתו.
(ג) השוכר אינו זכאי
להסתמך על אי-התאמה בכל אחת מאלה:

(1) השוכר ידע על אי-ההתאמה בעת כריתת חוזה השכירות;
(2) השוכר לא הודיע על אי-ההתאמה למשכיר זמן סביר לאחר שגילה אותה או
שהיה עליו לגלותה, תוך פירוט סביר של אי-ההתאמה; פסקה זו לא תחול אם המשכיר ידע או
היה עליו לדעת על אי-ההתאמה;
(3) השוכר לא נתן למשכיר הזדמנות סבירה לבדוק את המושכר ולא נתן לו, ככל
שהדבר סביר בנסיבות העניין, הזדמנות סבירה לתקן את אי-ההתאמה.
(ד) על אף האמור בסעיף
קטן (ג), לא קיים השוכר נטל כאמור בפסקאות (1) עד (3) באותו סעיף קטן, זכאי הוא
להסתמך על אי-ההתאמה באותה מידה שבה אי-קיום הנטל כאמור לא פגע במשכיר."

על פי סעיף 25יד לחוק, סעיף 6 הנ"ל הוא קוגנטי, ולא ניתן להתנות עליו בחוזה השכירות או בכל דרך שהי.

ולכן, יש הוראה מפורשת בהנחיות נשיא בית המשפט העליון, שמותר ואפשר לצרף לסיכומים במשפט קבלות להוכחת תשלום שכר טרחת עורך הדין, או כל הוצאה אחרת - כגון - תשלום למומחה לצורך קבלת חוות דעת ממנו וכו'.
אם לא מצרפים קבלות והכחות לתשלומים והוצאות שהיו בפועל, בית המשפט פועל על פי הערכות ואומדן שהוא עושה, ואז יש פגיעה בבעל דין שלא צירף את ההוכחות הדרושות.

כל תביעה משפטית תלויה בהסכם השכירות, הספציפי וכל הסכם שונה מהאחרים
בנוסף, בשנת 2017 עשו מהפכה רצינית בחוק השכירות והשאילה, וכל הפסיקה שקיימת היא מיושנת ואינה רלוונטית עוד, כי היא נסמכת על המצב החוקי שהיה טרם השינוי בחוק.
אם יש הוראה ברורה בחוזה השכירות והיא לא בוצעה על ידי השוכר, היא מספקת לצורך הוכחת תביעה ואין צורך בפסק דין תקדימי.

2.  נכון.
רק שהנטל להוכיח תביעתך עליך, ולכן עליך להעידם

אם לא יוגש כתב תשובה יראו את התובע כמכחיש את הטענות בכתב ההגנה. בכתב תשובה לא ניתן להוסיף טענות חדשות או עילה חדשה, אלא אם אלה מהווים מענה לטענות חדשות ומהותיות שהעלה המשיב. 
כתב התביעה וכתב התשובה הם המסגרת להליך ולא ניתן בהמשך להרחיב חזית מעבר לנטען בהם, אלא ברשות בית המשפט.

וגם אין צורך בכך.

אומנם כבר צירפת חוות דעת לכתב התביעה - אבל לא היה הכרח לעשות זאת.

חוות דעת יש לצרף לכתב התביעה רק כשמדובר בתביעה בנושא של רפואה, כמו למשל, רשלנות רפואית.

בתביעה של נזק עקב נזילת מים מהדירה של השכן מלמעלה - אין חובה לצרף חוות דעת לכתב תביעה.

זה שצירפת חוות דעת, לא מגבילה אותך ולא מונעת ממך לבקש ממוחה אחר - או אפילו מאותו מומחה - שיתן חוות דעת נוספת ועדכנית להיום, או שיתן תצהיר עדות ראשית לגבי הנזק ותיקונו הנדרש. וגם לבקש ממנו שיגיע לבית המשפט לחקירה נגדית על תצהירו (או על חוות דעתו) הכל כפי שיורה בית המשפט.

בנוסף - את רשאית לבקש מבית המשפט שימנה מומחה מטעמו (בדיוק כמו שהמפקח עושה) כדי שיתן חוות דעת אובייקטיבית לבית המשפט כולל אומדן התיקון הדרוש ועלותו.

במקרים המתאימים - עדיף לתבוע תשלום כספי על הנזק שנגרם, מאשר לתבוע שהשכן יבצע בעצמו את התיקון בדירתך.

כי את יודעת לעשות בדירתך טוב יותר את מה שמתאים לך ועל ידי מי שאת תחליטי.

חתמת לו על יפוי כח? בדקי היטב

מזה מכתב הודעת תגובה?
בתקסד"א קיים רק כתב הגנה

חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984
סעד בשל חוסר סמכות
79.  (א)  מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.          (ב)  בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.