פורום ביטוח לאומי

http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/הזכאים%20לקצבת%20נכות%20חודשית.aspx

רק הכנסה מעבודה נכון להיום מעל 1982 ש"ח יכולה למנוע ממך קצבה
בריאות.

גיא שלום

לשאלה ראשונה: אני מצרף את הגדרת "הכנסה" והגדרת "נכה" (סעיף 195)

כפי שאתה רואה הכנסה היא הכנסה פירותית (היום גם פירותית פסיבית) ונכה הוא מי שאיבד כושרו להשתכר. לדעתי לא ניתן לאבד כושר לקבל הכנסה הונית חד פעמית. (לא רלוונטי)

ביחס לאחוזים ראה סעיף 202. גם כאן ההתיחסות להכנסה עפ"י ס' 2 לפקודת מס הכנסה. בכל מקרה החל מאוגוסט שנה זו שונו הכללים ואדם יוכל לקבל הכנסה מעבודה וגם לקבל קצבת נכות (מקסימום הכנסה כ 8000 ש"ח לחודש)

לשאלה השניה: קיימת וועדה שבוחנת את את יכולתו של המבוטח להשתלב בעבודה מתאימה אחרת.

בברכה

עו"ד (יועץ מס) זאב גיא

"195.* בפרק זה –

"הכנסה" - הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור - "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, הכל למעט קצבת ילדים לפי פרק ד', ולמעט הענקות מכוח סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים;

"נכה" - מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיים בו אחד מאלה:
(1) אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד ואינו משתכר סכום השווה ל- 25% מהשכר הממוצע;
(2) כושרו להשתכר מעבודה או ממשלח יד, וכן השתכרותו בפועל, צומצמו עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר,
"
(חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 - רבדים - מאגר נבו)

202.* (א) בסעיף זה, "הקצבה הקובעת" – סכום השווה לקצבה חודשית מלאה, ואם שולמה לנכה קצבה חודשית נוספת, סכום השווה לקצבה חודשית מלאה בצירוף הקצבה החודשית הנוספת.
(ב) עלתה קצבה של נכה על הקצבה הקובעת (לעודף זה ייקרא בחוק זה – יתרת הקצבה), ינהגו כך:
(1) כל הכנסה שהיתה לו לא תנוכה מסכום השווה לקצבה הקובעת;
(2) היתה לו הכנסה חודשית לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה בסכום העולה על 40% מהשכר הממוצע, ינוכו מיתרת הקצבה 60% מההכנסה העודפת;
(3) היתה לו הכנסה חודשית שלא לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה, תנוכה הכנסה זו מיתרת הקצבה.
"
(חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 - רבדים - מאגר נבו)

בהמשך לתשובות אותן קבלת,
הכנסה שלא מעבודה (פסיבית) נלקחת בחשבון בעת קביעת תוספת תשלום עבור "תלויים"=אשה וילדים,למי שנקבעו אחוזי נכות ואבדן כושר עבודה.

הפחתת קצבה בגין הכנסות (מעבודה ושלא מעבודה) לנכים המקבלים תוספת בעד "תלויים"
נכה או עקרת בית נכה המקבלים תוספת בעד ^התלויים^ בהם, ויש להם הכנסות, ינוכו מקצבתם הסכומים האלה:
1. כל סכום ההכנסה שלא מעבודה.
2. מסכום ההכנסה מעבודה העולה על 40% מן השכר הממוצע (3,171 ש"ח (החל ב- 01.01.2009) ) - ינוכו 60%.
בכל מקרה, ההפחתה בגין ההכנסות תיעשה רק מסכום הקצבה שעולה על סכום קצבה מלאה ליחיד (2,081 ש"ח (החל ב- 01.01.2009) ) ולמי שמשולמת תוספת לקצבה, תיעשה ההפחתה רק מסכום הקצבה שעולה על סכום קצבה מלאה ליחיד + סכום התוספת לקצבה.
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/שיעורי%20הקצבה.aspx

בהצלחה.

היא בידי המוסד לביטוח לאומי האם חצי שעה היא הרעה משמעותית
המזכה אותך לקבל דמי אבטלה מיידיים כי באם את עומדת בתנאים
ובמידה ופרשנות הביטוח לאומי תהיה שהתפטרת תקבלי לאחר 90 יום
בהצלחה.

דמי אבטלה בזמן לימודים אקדמאיים אלא רק בחודשי הקייץ ראי הסבר מאתר המל"ל:
אבטלה - האם סטודנטים זכאים לדמי אבטלה ?
סטודנט לתואר ראשון, שלומד תוכנית לימודים מלאה והתפטר כדי ללמוד, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה. סטודנט שעבד בתקופת לימודיו ופוטר מהעבודה, יכול להיות זכאי לדמי אבטלה. סטודנט יכול להיות זכאי לדמי אבטלה בחופשת הקיץ, אם הוא עומד ביתר תנאי הזכאות.

בנוסף לתשובתו של חיים רייזלר,

יש להרשם בשירות התעסוקה סמוך ליום שחרורך מצה"ל על מנת לקבע את זכאותך לדמי אבטלה,גם אם תהיי זכאית לה רק בתקופת הקיץ כרשום בקישור של חיים,המתיחס לסטודנטים לתואר ראשון הלומדים במערכת מלאה.

ההרשמה מקבעת את זכותך ל-12 חודשים.

בהצלחה.

שלום מלי,

ראי מענה לשאלתך מאתר ביטוח לאומי בנושא השלמת שכר לצורך דמי לידה:

א.יולדת עובדת שכירה, שלא קיבלה שכר מלא בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שהפסיקה את עבודתה (בגלל מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, אבל במשפחה או מפני כל סיבה אחרת שאינה תלויה בה), ויש בידה אישורים מתאימים, תיבדק האפשרות להשלמת שכרה לצורך חישוב דמי הלידה.
ב.יולדת שצמצמה את עבודתה עקב ההיריון בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שהפסיקה את עבודתה, יחושבו דמי הלידה שלה על-פי הכנסתה בשלושת החודשים שקדמו ליום שצמצמה את עבודתה.

לגבי השלמת החסר בתקופת עבודתך,
ממליצה לבדוק בפורום דיני עבודה למעלה מימין לפורום שלנו,
לגבי אפשרויות לתשלום ע"ח מחלה/חופשה...

תרגישי טוב ובהצלחה.

ניתן לבדוק תביעה לנכות כללית(זמנית)שעליה בכל מקרה תחול תקופת המתנה של 90 יום,מיום ההכרה בנכותך(מגבלות רפואיות).
קיראי בטופס התביעה המועבר בקישור מטה ופעלי לפיו.

ניתן לבדוק גם קבלת הבטחת הכנסה,
אך,זה מותנה בהכנסות שני בני הזוג,
רכב משנתון נפח,
חסכונות בבנק,
העברת תנועות עו"ש 3 חודשים ועוד...
קיראי בהרחבה בקישור מטה בנושא.

במקרה של זכאות להבטחת הכנסה,
התשלום הוא מיום הגשת התביעה ואילך.

במקרה של עובדת,
עליה להעביר אישורי מחלה ואישור המעסיק שאין לזכותה יתרת ימי מחלה.

חולה שאינו מסוגל לעבוד יותר מ-30 יום רצופים
הכוונה למחלה זמנית, תאונה, ניתוח , או למי שזכאותו נבחנת לעניין קצבת נכות ועדיין לא התקבלה החלטה.
המסמכים הנדרשים: אישור רפואי על המחלה ועל פרק הזמן שאינו מסוגל לעבוד.
תקופת הזכאות: כל זמן שאינו מסוגל לעבוד ועד 6 חודשים.

מתוך הקישור:
http://www.btl.gov.il/benefits/Income_support/Pages/פטורים%20ממבחן%20תעסוקה.aspx

בברכת בריאות ובהצלחה.

אבטלה - שיעורי הקצבה
שיעורי דמי האבטלה ליום מחושבים באחוזים מן השכר היומי הממוצע שלך.

השכר היומי הממוצע שלך לצורך חישוב דמי האבטלה הוא הכנסתך, החייבת בתשלום דמי ביטוח, ב-75 הימים האחרונים שקדמו ל-1 בחודש שבו החלה תקופת אבטלתך, מחולק ב-75.


הערה: אם לאחר הפסקת עבודתך, קיבלת ממעסיקך תשלומים בעד 75 ימי העבודה האחרונים, ניתן לפנות לביטוח לאומי לבדיקת זכאותך לתשלום הפרשי דמי אבטלה.

שיעורי האחוזים לצורך חישוב דמי האבטלה, נקבעים לאחר השוואת שכרך היומי הממוצע לסכום היומי הבסיסי לחישוב הקצבאות: 307 ש"ח (החל ב- 01.01.2009) .

שיעור דמי האבטלה באחוזים מן השכר היומי הממוצע שלך, דוגמה לחישוב דמי אבטלה, דמי אבטלה מרביים, פיצוי על התייקרות, יולדת, עבודה בשכר נמוך, הכשרה מקצועית, מקבל פנסיה, עובד.

שלום אלירן,

זכאות לדמי אבטלה נבדקת רק 18 חודשים אחורה מיום ההתיצבות הראשון.

במקרה אותו תארת,עבודתך היתה לפני למעלה מ-18 חודשים,
כך שזה אינו יכול להשפיע על הזכאות לדמי אבטלה.
(האם אכן זה כך?).

אם תקופת עבודתך עדיין במסגרת 18 החודשים האחרונים,
האם יש לך תלושי שכר לתקופה הנדונה?

מהיר,אך במידה ותחזור לתפקוד ולעבודה מעבר לימי המחלה אינך זכאי
לקצבה מאחר וה-90 יום הראשונים לא נספרים ראה הסבר:
תחילת הזכאות
הזכות לקצבה מתחילה בתום 90 יום ממועד תחילת אי הכושר להשתכר/ לתפקד במשק הבית ( התאריך הקובע ), ואולם אם ביום ה-91 מקבל הנכה דמי מחלה ממעסיקו או מקופת גמל , תתחיל זכותו לקצבת נכות רק בתום פרק הזמן שבעדו שולמו לו דמי מחלה. מועד תחילת אי הכושר המוקדם ביותר האפשרי הוא 15 חודשים לפני הגשת התביעה.


ובכל זאת במידה ואכן תפקודך יפגע זאת אפשר לקבוע לאחר ועדה רפואית יתכן ותוכר בנכות וקצבה שתקנה לך גם זכאות לשיקום מקצועי, וכפי שאתה בטח שם לב אני מתאר לך את זכויותיך מבלי לדעת מעבר למה שכתבת על מצבך התפקודי,אז קודם ראה ופנה לרופאיך שיחוו את דעתם על מצבך ולפי החלטתם תדע כיצד לפעול בהמשך.בריאות.

מוסיפה לתשובתו של חיים רייזלר.

קיימים 2 מסלולים לבדיקת הטבות.
1- במסגרת זכאות לקצבת נכות למי שאבד את כושרו לעבוד ואין לו הכנסות מעל ל-2081 ש"ח נכון להיום.

2- במסגרת פטור ממס הכנסה,הנכנס לתוקף לאחר 184 ימים מקביעת הנכות.

בשני המקרים ניתן לקבל הכרה ליום גילוי המחלה.

חסרים פרטים על מנת לתת לך מענה מלא.

קרא בהרחבה בקישורים המצ"ב וחזור אלינו עם שאלות נוספות אם יהיו.

ברכה להחלמה מלאה ומהירה.

ותוכר הבעייה נפתרה קבלו קישור לניידות:
http://www.btl.gov.il/benefits/Mobility/Pages/default.aspx
בהצלחה.

השפעה מה שחשוב שבתוך ה-18 חודשים האחרונים יהיו לך כעובד חודשי 360 ימי אכשרה או כעובד יומי 300 יום. מקווה שעכשיו ברור יותר.
בהצלחה.

שלום טל,

מוסיפה לתשובתו של חיים רייזלר.

הזכאות לדמי אבטלה נבדקת רק מיום ההרשמה הראשון בשירות התעסוקה,לתקופה של 18 חודשים אחורה.

בתקופה זו בודקים כמפורט להלן בהרחבה מאתר ביטוח לאומי:

תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.

תוכל לקרא בקישורים מטה לכמה ימי אבטלה תהיה זכאי ולגובה דמי האבטלה על פי שכרך קודם לאבטלה.

כדי לשמור על זכויותיך,הרשם בהקדם בשירות התעסוקה סמוך ליום הפסקת עבודתך.

בקישורים מטה,יש מפתח לפי נושאים מימין לקישורים,בהם תוכל לקרא בהרחבה בנושא אבטלה.

בהצלחה.

שלום בועז,

אתה בודאי מקבל את הקח"ן קצבה חודשית נוספת,המשולמת לכל מקבל קצבת נכות.

נכון להיום קצבה בסיסית למקבל 74% נכות =2053 ש"ח לפי חישוב של קצבה חודשית מלאה(75% ומעלה)=2081 מחולק ב-75 כפול 74
לתוצאה של 2053 ש"ח מוסיפים קח"ן של כ-273 ש"ח.

למי שיש תלויים בת זוג+ילדים
לבן/בת זוג תוספת של 50% מהבסיס(2053 במקרה שלך)
לילדים תוספת של 40% מהבסיס הנ"ל.

בברכת בריאות.

יפנה אליו.בהצלחה.

ועד כמה הוא נזקק לעזרה ולטיפולכם הצמוד עייני בקישור ילד נכה ופני לרופא המטפל הוא יכול ליעץ לך באם יש סיכוי לקצבה:
http://www.btl.gov.il/benefits/Disabled_Child/Pages/default.aspx
בהצלחה.

שלום מיכל,

ראי תשובת המל"ל בנושא:

כל תשלום אחר, שנועד לפצות על הפסד שכר, כפי שקבע שר הרווחה.
מובטלת, שזכאית גם לדמי אבטלה וגם לקצבת זקנה בעד אותו הזמן, תקבל את הקצבה הגבוהה מבין השתיים (החישוב ייעשה מדי חודש בחודשו).

חשוב לדעת,שתביעה לקצבת זקנה ניתן להגיש עד 12 חודש מיום הגיעך לגיל הזכאות.
אם תמצאי זכאית,ינכו בכל מקרה את הקצבה הנמוכה מבין השתיים.

בנוסף,לא ציינת האם את זכאית גם לפנסיה עם פרישתך,
שכן גם במקרה זה מנכים את מלא הפנסיה מדמי האבטלה:

מובטל שיש לו הכנסה מקצבה עקב פרישה מן העבודה (פנסיה), ישולמו לו דמי אבטלה בניכוי מלוא קצבת הפרישה (פנסיה).

בכל מצב,הכלל הוא,שלא ניתן לקבל כפל תשלומים בגין אותה תקופה.

בהצלחה בחירה הנכונה לגבייך.

השלמת שכר לצורך חישוב דמי הלידה
א.יולדת עובדת שכירה, שלא קיבלה שכר מלא בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שהפסיקה את עבודתה (בגלל מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, אבל במשפחה או מפני כל סיבה אחרת שאינה תלויה בה), ויש בידה אישורים מתאימים, תיבדק האפשרות להשלמת שכרה לצורך חישוב דמי הלידה.
ב.יולדת שצמצמה את עבודתה עקב ההיריון בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שהפסיקה את עבודתה, יחושבו דמי הלידה שלה על-פי הכנסתה בשלושת החודשים שקדמו ליום שצמצמה את עבודתה.
http://www.btl.gov.il/benefits/maternity/Pages/תביעה%20לתשלום%20הפרשים.aspx.בהצלחה.

שלום מורן,

הזכאות לדמי אבטלה כמפורט להלן:

תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.

עם סיום עבודתך,תגשי בהקדם להרשמה בשירות התעסוקה,שכן,תקופת עבודתך קצרה וכל יום עיכוב משמעותי בחישוב תקופת האכשרה כמפורט מעלה.

לאחר הרשמה ראשונה,אם אין לך מכתב הפסקת עבודה(פיטורין)תיאלצי לתקופת המתנה של 90 יום,
בהם לא ישולמו לך דמי אבטלה.

יש שוני בשירות התעסוקה לפי חלוקה גיאוגרפית והבנתי שבחלק מלשכות התעסוקה דורשים התיצבות גם בתקופה בה אין זכאות לדמי אבטלה.

אין זה כך לפי כללי ההתיצבות בביטוח הלאומי,
ומי שנרשם וקיבע זכאותו,חוזר להרשמה באופן שוטף,כעבור 90 יום או עד שנה מיום ההרשמה הראשון וזכאותו נשמרת.

דמי לידה

תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.

היום הקובע=היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה
את בהחלט זכאית לדמי לידה אם סיימת את עבודתך בהיותך בהריון וצברת את התקופה הנדרשת כרשום לעיל.
בהצלחה.

דמי לידה מרביים - עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני היום הקובע על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע .

היום הקובע=היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה

מורן,
האם זו גם שאלתך ב-3.2.2009 16.30?

אם לא קיראי את תשובתי זה תואם גם אלייך,
ואת זכאית לקבל תחילה דמי אבטלה ולאחר הלידה דמי לידה.

בהצלחה.

עדי שלום

שמירת היריון נועדה לשמר את זכויות העובדת (לשלם משכורתה) כאשר יציאה לעבודה מסכנת את ההריון. גם אם לתקופה מוגבלת.

פקיד התביעות בביטוח לאומי אמור להתייעץ עם רופא מטעם המוסד, ולשקול האם מצבך הרפואי (עפ"י מסמכים + חוו"ד הרופא מטעמך) אכן מלמד על סכנה להריון. בדרך כלל פקיד התביעות יפעל עפ"י המלצת הרופא מטעמו.

במקרים שפקיד התביעות דוחה את הדרישה לשמירת היריון את זכאית לפנות לבי"ד לעבודה. במקרים רבים כאשר המחלוקת היא רפואית בעיקרון, ביה"ד נוטה להפנות את הבעיה למומחה מטעם ביה"ד שיפסוק האם יש מסוכנות ולאיזה תקופה.( יש גם מחלוקות מנהליות אבל זה עניין אחר וההתדיינות במקרה כזה היא משפטית).

בברכה

עו"ד

זאב גיא

ולא משנה מי משלם על הכרטיס ראי הסבר מאתר המל"ל:
הבטחת הכנסה - שהות בחו"ל
מקבל קצבת הבטחת הכנסה או מקבל קצבת זקנה עם השלמת הכנסה היוצא לחו"ל החל מינואר 2003 לא יהיה זכאי לקבל קצבת הבטחת הכנסה בעבור התקופה שהוא שוהה בחו"ל בכפוף לכללים האלה:
1. בעד כל חודש מלא (מ-1 בחודש עד 31 בחודש או 30 בחודש) שאתה שוהה בחו"ל, לא תשולם לך הקצבה.

2. בעד חודש היציאה לחו"ל וחודש החזרה מחו"ל תשולם לך הקצבה רק אם זו הנסיעה הראשונה שלך באותה שנה קלנדרית (מ-1 בינואר של אותה השנה עד 31 בדצמבר של אותה השנה).
אם יצאת כבר לחו"ל באותה שנה קלנדרית (מ-1 בינואר של אותה השנה עד 31 בדצמבר של אותה השנה) - לא תשולם לך קצבה בעבור החודש שבו יצאת לחו"ל וגם בעבור החודש שבו חזרת מחו"ל, בפעם השנייה.


3. יציאה לחו"ל בגלל אבל על בן משפחה מדרגה ראשונה (בן זוג, הורים, ילדים, אח, אחות) למשך 3 שבועות לכל היותר לא תיחשב במניין היציאות לחו"ל באותה שנה קלנדארית.

למרות זאת תלמיד בהכשרה מקצועית, מי שמשתתף בתהליך שיקום, או מי שדורש עבודה בשירות התעסוקה המחסיר ימי השתתפות עקב הנסיעה לחו"ל, לא יהיה זכאי לקצבה להבטחת הכנסה בעבור כל החודשים שבהם החסיר את ימי ההשתתפות.

מי שיצא לחו"ל לצורך קבלת טיפול רפואי, שאין אפשרות לקבלו בארץ, או מי שנלווה לבן משפחה חולה לצורך קבלת טיפול רפואי כזה, וקיבל אישור ליציאה על-ידי משרד הבריאות, יוסיף לקבל את הקצבה גם בעבור התקופה שהוא שוהה בחו"ל, אך לא יותר מ-6 חודשים.

מי שהגיע לגיל הפרישה יהיה זכאי לקצבת הבטחת הכנסה גם בתקופה שהוא שוהה בחו"ל, בתנאי שיצא לחו"ל 3 פעמים לכל היותר, ושהה בחו"ל 72 ימים לכל היותר.

שלום לך סיון,

התשובה היא כפי שחיים רייזלר רשם לך.

בהצלחה.

ואתה עומד בתנאי הזכאות תוכל לנצל את ימי האבטלה שלך עד 12 חודש מיום זכאותך כך שתוכל לנסוע לחו"ל ולאחר שתחזור להתחיל להתייצב
ראה הסבר מאתר המל"ל:
לתשומת לבך
חשוב לפנות בפעם הראשונה לשירות התעסוקה בסמוך להפסקת העבודה. אם תשתהה אתה עלול לאבד את זכאותך.


גם מי שיתחיל לקבל את דמי האבטלה רק לאחר 90 ימים מיום הפסקת העבודה (בגלל שעזב את עבודתו מרצונו, בלי הצדקה), חשוב שיתייצב בשירות התעסוקה בסמוך להפסקת העבודה, כדי שלא יאבד את זכאותו.

חגי שלום

אני מניח שכאשר דיווחת על עיסוקך כעצמאי נעשתה בדיקה לגבי מצבך מיום שהשתחררת מהצבא ואפילו אולי לפני כן והוצאה דרישה לתשלום חוב.

מה שקיבלת זה כנראה תקופות הדיווח כשכיר הקיימות בביטוח הלאומי, ונדרשת לשלם עבור תקופות שאין דיווח.

א. לגבי מקדמות אם נדרשת - אם לדעתך סכום המקדמה גבוה, אתה רשאי לבקש הקטנה ולהסביר למה. הטופס קיים באתר הביטוח הלאומי.

לגבי דרישות חוב קודמות ש"הפילו עליך". הדבר פשוט. בדוק בתקופות שאתה מופיע בביטוח לאומי כתקופה שלא עבדת. אם עבדת, גש למעסיקים באותן תקופות ובקש תלושי שכר או ט 106.

ברגע שתעביר זאת, יבוטל החיוב לתקופות שיש תלושים. אם לא עבדת באותם תקופות תצטרך לשלם דמי ביטוח כמו כל אדם שלא עובד ולא עצמאי. (סטודנט למשל)

אם עבדת והמעביד לא קיים עוד או לא רוצה להנפיק תלושים וביטוח לאומי לא מקבל את ההסבר לגבי אותן תקופות שעבדת ללא תלוש - תוכל להגיש תביעה נגד הביטוח הלאומי, ולהוכיח בדרך אחרת שעבדת. עדים, חברים לעבודה, הפקדות שקים קבועות של המעביד ועוד.
יש לזכור - תלושי שכר זו ראיה שעבדת ובטוח לאומי מקבל תלוש כראיה, זו אינה דרישה שבחוק.

מה שמלמד שלעובד אסור לוותר על תלושי שכר, לא להסכים ולהתפתות לעבוד ב"שחור" ולשמור על התלושים.

בברכה

עו"ד זאב גיא