פורום ביטוח לאומי

לא ניתן היה ביום השביתה לחתום באצבע.

יום זה נחשב כיום התיצבות,למי שהתיצב שבוע קודם.

בהצלחה.

רונית שלום

ביטוח לאומי - המטרה דמי אבטלה

לעניין דמי אבטלה אפשר להתחיל לדרוש דמי אבטלה עד 12 חודשים מיום ההתייצבות הראשון. ולכן, אם את לא זכאית לדמי אבטלה אלא לאחר 90 יום מיום ההתייצבות הראשון, מבחינת הביטוח הלאומי לא מעניין אם התייצבת אם לאו במהלך 90 יום הראשונים. תצטרכי לקיים את התנאי של התייצבות רק בתקופה בה את דורשת דמי אבטלה. (לאחר 90 יום)

מנקודת מבט זו - ביטוח לאומי צודק.

שרות התעסוקה - המטרה מציאת עבודה.

בניגוד למה שרבים חושבים שתפקידו של שירות התעסוקה זה לתת אישורים לביטוח לאומי, יש לו עוד תפקיד קטן. מציאת עבודה. לא שהם עושים את זה, אבל כדי להיראות כמי שמחפשים עבודה למובטל, צריך שמחפש העבודה יתייצב אצלם, בלי קשר לדמי האבטלה.

מנקודת מבט זו - שרות התעסוקה צודק.

לכן - אם את מחפשת עבודה באמת, כל עבודה, ומאמינה ששרות התעסוקה יכול למצוא עבודה - תתיצבי. אבל, לא תקבלי דמי אבטלה בגין 90 יום אלה.

בברכה

עו"ד זאב גיא

שלום ענבר ומזלטוב,

ניתן להגיש תביעה לתשלום הפרשים עד 12 חודשים מיום הלידה.

לגבי הלידה שהיתה ב-20.10.2008 אין בעיה להגיש התביעה.
לגבי לידה קודמת לא ניתן.

קיראי בהרחבה בקישור מטה

שלום ספיר,

חשוב להבין שמי שמתפטר נרשם סמוך ליום הפסקת עבודתו בשירות התעסוקה כדי לשמור יל תקופת האכשרה הנדרשת כמפורט בהמשך.

זכאות לדמי אבטלה מתחילה ר ק כעבור 90 ימי המתנה(למי שהתפטר מסיבה לא מוצדקת).
מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי סיבה מוצדקת - יתחיל לקבל את דמי האבטלה רק לאחר 90 ימים מיום הפסקת העבודה.
למרות זאת אתה צריך להתייצב בשירות התעסוקה בסמוך להפסקת העבודה, כדי לא לאבד את זכאותך.
מי שהפסיק את עבודתו בגלל סיבה מוצדקת, כגון מצב בריאותו שלו, של בן זוגו או ילדיו, או הרעת תנאים בעבודה, צריך להמציא את המסמכים המתאימים להוכחת טענותיו.
התפטרות מעבודה, בשל שינוי מקום מגורים או העתקת מקום עבודה, תיחשב להתפטרות מוצדקת, בתנאי שהמרחק בין מקום המגורים החדש למקום העבודה עולה על 60 ק"מ או 40 ק"מ (לאם לילד שלא מלאו לו 7 שנים).


תקופת האבטלה מתחילה ביום שבו נרשמת לראשונה בלשכת שירות התעסוקה.
תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.
מי שהיה עובד בשכר חודשי ועובד בשכר יומי לסירוגין, ייחשב כעובד בשכר יומי, ויידרש להשלים 300 ימי עבודה. חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד חודשי, ייחשב ל-25 ימי עבודה.
לשאלתך,ההרשמה הראשונה מקבעת את זכאותך לדמי אבטלה.

בתקופה בה עבדת ימים ספורים במהלך תקופת ההמתנה,אינה משפיעה על זכאותך לדמי אבטלה,שכן מדובר על תקופת אכשרה שצברת בגין תקופה קודמת ולא עבור הנוכחית.

|בהצלחה|

נאווה שלום

אני מצרף תנאי הזכאות לשירותים מיוחדים מאתר הביטוח הלאומי.

תוכלי להגיש בקשה לנכות יחד עם בקשה לשירותים מיוחדים.

בברכה

עו"ד זאב גיא


http://www.btl.gov.il/benefits/Attendance_Allowance/Pages/תנאי%20הזכאות.aspx

מדובר בענין אחר.
לפי הדרכתך :
תקופת הזכאות
הזכאות לקצבה מתחילה ב-1 בחודש שהוגשה בו התביעה, אך לא לפני שעברו 90 יום מיום שנעשה האדם זכאי לקצבת נכות.
הבעיה הספציפית שלי שאהיה מוגבלת לגמרי/ תלותית במשך 60-90 יום,כי יד ימין תהיה לאחר ניתוח. אם קצבה ניתנת רק אחרי 90 יום, איך אוכל, אם בכלל לבקש עזרה לתקופת הנכות. זוהי נכות זמנית בגלל ניתוח. הרופא יכול לתת עדות מלכתחילה.
מה עושים ? האם אני במילכוד ? זו הסיבה שיעצו לי לפנות ולברר מראש בביטוח הלאומי.

שלום אסנת,

הבטחת הכנסה היא גמלת חסד הניתנת על פי קריטריונים די קשוחים.

אחת הדרישות היא העברת תנועת חשבון העו"ש אחת לשנה,בגין 3 חודשים אחרונים,יתרות פקדונות/חסכונות בבנק.
על סמך נתונים אלה ניתן לבחון בין היתר את הזכאות להבטחת הכנסה.

הדרישה להעברת כרטיסי האשראי היא כדי לאמוד את ההוצאות מול ההכנסות והאם ניתן להמשיך לשלם את קצבת הבטחת ההכנסה.

הבעיה בגימלה זו שהיא גמלת חסד(שלא כשאר הגמלאות בהן צברנו וותק לצורך קבלתם)ולכן נעשות בדיקות דקדקניות מעת לעת לצורך בדיקת הזכאות.

זה אכן נשמע כמו חדירה לפרטיות,
אך,זו אחת האפשרויות לבדיקת רמת חיים של מקבל הקצבה והאם הוא עומד בתנאי הזכאות.

שבת שלום ובהצלחה.

אבל,חשוב לדעת שהמתנדבים מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה(למתנדבים)במידה והם מתנדבים במסגרת אחד הגופים כפי שתוכל לראות מאה בקישור תחת הכותרת אירגונים ואפיקי התנדבות.

יישר כח על ההתנדבות.

אולי זה יעזור?בכל מיקרה פעל רק כחוק

שלום מירית,

האם עבדת במקומות עבודה נוספים במהלך 18 החודשים האחרונים?
האם שרתת בצבא בשנה האחרונה?

ראי מי זכאי לדמי אבטלה:
תקופת האבטלה מתחילה ביום שבו נרשמת לראשונה בלשכת שירות התעסוקה.
תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.
מי שהיה עובד בשכר חודשי ועובד בשכר יומי לסירוגין, ייחשב כעובד בשכר יומי, ויידרש להשלים 300 ימי עבודה. חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד חודשי, ייחשב ל-25 ימי עבודה.
לגבי דמי לידה,צברת זכאות למחצית מדמי הלידה מאחר ועבדת רק 6 חודשים.
אם יש לך ותק ממקום עבודה אחר של
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
תהיי זכאית לדמי לידה מלאים.

היום הקובע=היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה

בהצלחה.

יש גם קצבה לחסרי רכב, אבל קודם את צריכה לעבור וועדה לניידות במשרד הבריאות.
מאתר ביטוח לאומי:
קצבת ניידות חודשית - סכומי הקצבה לחסרי רכב
מוגבל בניידות, הזכאי לקצבת חסר רכב כמפורט לעיל, זכאי לקצבה בסכום השווה לקצבת ניידות המשולמת למוגבל בניידות בעל רשיון נהיגה בר-תוקף, משתכר, שנקבעו לו 100% מוגבלות בניידות, והוא בעל רכב שנפח מנועו עד 1,800 סמ"ק. סכום הקצבה: 2,049 ש"ח (מעודכן לתאריך 1.7.08)
סכום הקצבה נקבע על-פי המרכיבים האלה:
המוגבל בניידות נוהג בעצמו או שאינו נוהג בעצמו.
גודל הרכב שבבעלות המוגבל בניידות, אך לא יותר מגודל "הרכב הקובע" לגביו.
שיעור המוגבלות בניידות.
המוגבל בניידות משתכר או ש"אינו משתכר". מוגבל בניידות "משתכר" יהיה זכאי לקצבת ניידות כפולה מקצבתו של מי ש"אינו משתכר".
המוגבל בניידות משרת בצבא בשירות חובה או בהתנדבות.
המוגבל בניידות זכאי למתקן הרמה לכיסא גלגלים ברכב פרטי, והתקין אותו.
המוגבל בניידות זכאי לרכב לאבזרים ורכש רכב כזה.
לנוהג בעצמו - סכום הקצבה בקטגוריה זו נקבע גם על פי שווי האבזרים המיוחדים, שאושרו בידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים והותקנו ברכב

אתי, שלום רב!

ראשית, כדי לדעת אם תהיה לך זכאות בניידות עליך להיבדק בלשכת הבריאות המחוזית.
ורק אח"כ השלב הבא.
בהנחה שאין לך רשיון נהיגה, והוועדה הרפואית של לשכת הבריאות קבעה לך 60% מוגבלות בניידות לפחות, תוכלי לקבל הטבות. (1) הלוואה לפטור ממסים (חלקיים) לרכב חדש (2) קצבה חודשית להחזקת רכב. לאו דווקא חדש. במקרה כזה תצטרכי שיהיה מי שינהג עבורך שעונה על הגדרת "מורשה נהיגה" בגדול, קרובי משפחה מדרגה ראשונה ומטפל.
בהנחה שאת בעלת רישיון נהיגה תצטרכי מנימום 40% מוגבלות בניידות.
קצבה לחסרי רכב - בהנחה שאינך מעוניינת להחזיק רכב או שאין מי שינהג עבורך, תצטרכי שיקבעו לך 80% לפחות מוגבלות בניידות ושהשתכרותך מעל כ- 1900 ש"ח בחודש.
או:
שייקבעו לך 100% מוגבלות בניידות.

לפי תיאורך, כנראה מוגבלותך לא תגיע לשיעורים גבוהים 80% ומעלה ולכן ככל הנראה לא צהיי זכאית לקצבת ניידות למי שהוא חסר רכב. לא מדובר כאן, באי רצון לתת לך הטבות אלא ממגבלות הקבועות בהסכם הניידות.

אישה שעבדה גם כשכירה וגם כעצמאית, יחושבו חודשי הביטוח בנפרד לעבודתה כשכירה ולעבודתה כעצמאית.
היא תוכל להיות זכאית לדמי לידה מלאים או חלקיים גם על פי עבודתה כשכירה וגם על פי עבודתה כעצמאית, רק אם צברה בכל סוג של עבודה את תקופת הכיסוי כמפורט בתנאי הזכאות, והכל על פי התנאים בחוק.

דמי לידה מרביים - עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני היום הקובע על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע .
לעובדת עצמאית יובאו בחשבון תקופות העבודה שבעבורן שילמה דמי ביטוח.

בהצלחה.

לא ציינתי, אני בשבוע 6 של ההריון.

לא ציינתי, אני בשבוע 6 של ההריון

שלום דידי,

מעבירה לעיונך בקישור מטה,
את ימי הזכאות/דמי אבטלה על פי שכרך:
שיעורי דמי האבטלה ליום מחושבים באחוזים מן השכר היומי הממוצע שלך.

השכר היומי הממוצע שלך לצורך חישוב דמי האבטלה הוא הכנסתך, החייבת בתשלום דמי ביטוח, ב-75 הימים האחרונים שקדמו ל-1 בחודש שבו החלה תקופת אבטלתך, מחולק ב-75.
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/שיעורי%20הקצבה.aspx

בהמשך תהיי זכאית גם לדמי לידה,שכן פוטרת בהיותך בהריון ומתקיימים לגבייך התנאים המזכים:

דמי לידה מרביים - עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני היום הקובע על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע .

היום הקובע= היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה

השכר לפיו יחושבו דמי הלידה יהיה לתקופה בה עבדת:
לעובדת שכירה או לעובדת עצמאית – על-פי החוק מחושבים דמי הלידה ליום על-פי מלוא שכרה או הכנסתה כעצמאית של היולדת בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקה את עבודתה, לחלק ב–90, אך לא יותר ממקסימום דמי הלידה ליום.:
http://www.btl.gov.il/benefits/maternity/Childbirth_Allowance/Pages/שיעורי%20דמי%20הלידה.aspx

בהצלחה.

שלום נמו,

הגישו בהקדם את התביעה לנכות כללית וציינו בתביעה כל בעיה רפואית ממנה אמך סובלת,בנוסף לאירועים המשמעותיים שעברה,
שכן כל סעיף רפואי מגדיל את אחוזי הנכות.

בטופס ישנו מקום בו ניתן לסמן את הסכמתה לקביעת אחוזי נכות ואי כושר עבודה מבלי שתהיה נוכחת בוועדה,אך,לא בכל מקרה מתיחסים לכך ורק אם יש מכתב רפואי המאשר את מצבה הרפואי והנפשי בו רוב הזמן היא שוכבת במיטתה,יתכן(אין אנו יודעים בוודאות,פרט למקרים בהם יש החלטות לקביעת אחוזי נכות ללא נוכחות החולה,למי שמקבל טיפולים בעקבות מחלה קשה ומצבו הבריאותי אינו מאפשר ניידות)ויקבלו את בקשתה שלא להגיע לוועדה ויסתפקו בדוחות הרפואיים שתציגו.

בברכה לבריאות טובה יותר לאמא ובהצלחה.

שלום יעקב,

קביעת 20% נכות בתאונת עבודה מקנה קצבה חודשית שוטפת.

בהמשך,תוכל להגיש לצירוף נכויות כמצורף מטה בקישור.

במידה ויוחלט לצרף לך את הנכויות,
יהיה עליך להשיב את הסכום הח"פ שקבלת בגין הפגיעה ביד.
פגיעה עד 1.4.2006 בדרגה של 5% הקנתה תשלום מענק ח"פ.
מעבר לתאריך זה רק מ-9% נכות.

מחשבים את התקופה בה היית זכאי לקצבה חודשית(אם יוחלט על צירוף אחוז הנכות)ומקזזים מהשוטף.
בסכומים נמוכים אלה,בד"כ כבר אין החזר.

לגבי הפעלת תקנה 15 ראה להלן:

הגדלת דרגת נכות לנפגע שאינו מסוגל לחזור לעבודה ("תקנה 15")
כאשר לנפגע נקבעת דרגת נכות לצמיתות, בודקת הוועדה אם הנכות שנגרמה לו מהפגיעה בעבודה משפיעה על היכולת שלו לחזור לעבודה שעבד בה לפני הפגיעה, ובנוסף לכך אם הנכות גרמה לירידה קבועה של יותר מ- 20% מהכנסותיו.
במקרים אלה הוועדה יכולה להגדיל את דרגת הנכות לצמיתות עד מחצית מדרגת הנכות שנקבעה לו.
לדוגמה: אם נקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור 30%, הוועדה יכולה להגדיל את דרגת נכותו עד ל- .45%

ההחלטה על הגדלת דרגת נכות על פי תקנה 15 היא בסמכות הוועדה הרפואית. במקרים מסוימים הוועדה יכולה לקבל חוות דעת של "ועדת רשות", שכוללת פקיד תביעות, עובד שיקום ורופא.
בדרגת נכות רפואית בשיעור 20% ויותר, העתק מהמלצת "ועדת הרשות" נשלח לנבדק.

אם נתוניך מתאימים להפעלת התקנה,
מומלץ להגיש ערער באמצעות עו"ד המומחה בתחום.
ערער על החלטת הוועדה הרפואית-נפגעי עבודה ובכלל,לא מגישים לבד.

תוכל להתיעץ בנושא ע"י פניה לייעוץ אישי בראש הפורום.

וקרא בקישורים בפורום בנושא:
http://www.lawforums.co.il/objDoc.asp?PID=10&OID=2924#topArt

בהצלחה.

האם נרשמת כבר לפחות פעם אחת בשירות התעסוקה מיום התפטרותך?

זכאות לדמי אבטלה נבדקת רק מיום ההתיצבות הראשון ונבדקת אחורה לתקופה של 18 חודשים=540 יום כמפורט להלן:

תקופת האבטלה מתחילה ביום שבו נרשמת לראשונה בלשכת שירות התעסוקה.
תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.
מי שהיה עובד בשכר חודשי ועובד בשכר יומי לסירוגין, ייחשב כעובד בשכר יומי, ויידרש להשלים 300 ימי עבודה. חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד חודשי, ייחשב ל-25 ימי עבודה.
מאחר והתפטרת בחודש אוקטובר 2008 חלפה כמעט חצי שנה ועלייך להזדרז ולהרשם בהקדם,שכן כל יום עיכוב גורע מימי העב' אותם עלייך לצבור.
אם נותרה לך שנת עבודה אחת(במהלך 18 החודשים האחרונים)את ממש גבולית.

לגבי תקופת הזכאות וגובה דמי האבטלה תוכלי לקרא מטה בקישורים המתאימים.

התיצבות לאשה הרה החל מהחודש החמישי להריונה הוא אחת לחודש.


דמי לידה,

לא ציינת באיזה חודש את והאם סיימת את עבודתך בהיותך בהריון.

אשה המפסיקה את עבודתה בהיותה בהריון וצברה תקופת עבודה(שלפי הוותק שלך יש לך אותה):
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.

היום הקובע=היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה

לעובדת שכירה או לעובדת עצמאית – על-פי החוק מחושבים דמי הלידה ליום על-פי מלוא שכרה או הכנסתה כעצמאית של היולדת בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקה את עבודתה, לחלק ב–90, אך לא יותר ממקסימום דמי הלידה ליום.
http://www.btl.gov.il/benefits/maternity/Childbirth_Allowance/Pages/שיעורי%20דמי%20הלידה.aspx

בהצלחה.

דודי שלום

אם "התרומה" לקהילה היא "עבודה" והמלגה היא "השכר" והמעביד משלם על העבודה דמי ביטוח שכוללים ביטוח אבטלה. הימים אכן צריכים להספר לצורך ימי אכשרה.

לטעמי "מלגה" כנד "תרומה" זה מסווה לעבודה והכנסה, והשאלה היא האם המעביד שילם דמי ביטוח

בברכה

עו"ד זאב גיא

??

בכדי שאוטם לבבי יוכר כתאונת עבודה, צריך בשלב הראשון לקבוע אם ארע למנוח אירוע חריג בעבודה. מדובר בקביעה עובדתית לא פשוטה. המלצתי היא לפנות לעורך דין עוד לפני הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי. בשלב זה, לא ממליצה להוציא חוות דעת.

איתמר שלום

אם התקף לב הוא תאונת עבודה אם לאו, זו אינה שאלה רפואית אלא דווקא שאלה משפטית.

בדרך כלל הביטוח הלאומי שולל תביעה לתאונת עבודה למי שלקה בהתקף לב בטענה שלא היתה תאונה ואין קשר בין ההתקף לעבודה. התביעה להכרה בפגיעה בעבודה בדרך כלל עוברת לבית הדין לעבודה.

בניגוד למה שכולם חושבים שמתח ולחץ בעבודה גוררים טענה שהתקף לב הינו כתוצאה מהעבודה, המצב הוא בדיוק הפוך. מתח ולחץ מתמשך בעבודה, דווקא ימנע הכרה בהתקף הלב כבתאונת עבודה.

כדי שהתקף לב יוכר כתאונת עבודה צריך להוכיח שקרה אירוע חריג ומיוחד באופן קיצוני סמוך להתקף (התרגזות וריב חריג בעבודה, הודעת פיטורין או בשורה קשה אחרת וכו') ולא אירועים שגרתיים של לחץ בעבודה.

רק לאחר שמוכיחים שהיה ארוע חריג, ביה"ד מעביר את האירוע כפי שהוכח למומחה רפואי מטעמו ( קרדיולוג בד"כ) שיקבע האם יש קשר בין האירוע החריג להתקף הלב, ומה היחס בין האירוע החריג לבין גורמי סיכון אחרים שיש לאותו מבוטח. (האם מעשן כבד, סבל מלחץ דם, סכרת, השמנת יתר וכו')

בכל מקרה שווה לבדוק האם היה אירוע חריג סמוך למותו.

בברכה

זאב גיא

זכאות לדמי אבטלה מתחילה רק מיום ההתיצבות הראשון בשירות התעסוקה.

חבל שלא ידעת,שגם בתקופת החל"ת יכול להרשם בשירות התעסוקה ולהגיש תביעה לדמי אבטלה.

כל האמור לעיל למי שצבר את תקופת הזכאות המזכה בדמי אבטלה כמפורט להלן:

תקופת האבטלה מתחילה ביום שבו נרשמת לראשונה בלשכת שירות התעסוקה.
תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.
מי שהיה עובד בשכר חודשי ועובד בשכר יומי לסירוגין, ייחשב כעובד בשכר יומי, ויידרש להשלים 300 ימי עבודה. חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד חודשי, ייחשב ל-25 ימי עבודה.
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תנאי%20זכאות.aspx

בגלל פיטורייך,תהיי זכאית מיום ההרשמה ואילך לדמי אבטלה.
בהצלחה.

הגש בהקדם תביעה להכרה בנכות.

לגבי התקופה בה אושפזת,נותחת והיית בחופשת מחלה(אם מדובר בתקופה ללא תשלום),בהתאם לקביעת הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי להכרה בנכותך,לאחר 90 ימי המתנה תוכל לקבל תשלום קצבת נכות.

אם חזרה לעבודתך מצמצמת את שכרך לפחות ב-50% וכן כושרך לעבוד,ישנה אפשרות לתשלום קצבה חלקית או מלאה אם שכרך אינו עולה על 1982 ש"ח.

בעת הגשת התביעה,עליך לציין כל בעיה רפואית ממנה אתה סובל וצרף מסמכים רפואיים(לדוגמא יתר לחץ דם,כולסטרול,אורולוגיה,אורטופדיה וכדומה).
כל סעיף רפואי מקנה אחוזי נכות שכן הסף לקביעת אחוזי נכות הוא:

"2. נכות רפואית – רופא מטעם הביטוח הלאומי קבע למבוטח נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות; או בשיעור של 40% לפחות במקרים שלאחד הליקויים נקבעה נכות רפואית בשיעור של 25% לפחות.
לעקרת בית נכה – רופא מטעם הביטוח הלאומי קבע לה נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות.
3. דרגת אי-כושר– פקיד התביעות של הביטוח הלאומי קבע שהמבוטח/ת איבדו 50% לפחות מכושרם להשתכר או לתפקד במשק בית."
http://www.btl.gov.il/BENEFITS/DISABILITY/Pages/הזכאים%20לקצבת%20נכות%20חודשית.aspx

לגבי דמי אבטלה,
לא מומלץ להתפטר אם תוכל לעבוד עבודה חלקית קלה יותר במסגרת עבודתך בתקווה שתקבל השלמה מקצבת נכות מהביטוח הלאומי.

דמי אבטלה אינם משולמים למי שנקבעו 100% נכות ואי כושר עבודה שכן,אינם ניתנים להשמה בעבודה.

כמו כן,דמי אבטלה הם לתקופה קצרה ובסכומים נמוכים מהשכר אותו קבלת:
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/schum/Pages/default.aspx


מקבל קצבת נכות או מי שנקבעו לו 20% נכות לפחות,
יכול להיות זכאי לשיקום מקצועי/הסבה מקצועית ובתקופה זו תוכל לקבל קצבת אבטלה אם תהיה זכאי או הבטחת הכנסה:
http://www.btl.gov.il/benefits/Vocational_Rehabilitation/Vocational_Rehabilitation_disabeld/Pages/default.aspx

תרגיש טוב ובהצלחה.

כל רכיבי השכר חייבים בדמי ביטוח חוץ מפדיון חופשה ופיצויי פיטורין.

בהחלט כן,אם תצבור את הימים הנדרשים לדמי אבטלה:
תקופת האבטלה מתחילה ביום שבו נרשמת לראשונה בלשכת שירות התעסוקה.
תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.
מי שהיה עובד בשכר חודשי ועובד בשכר יומי לסירוגין, ייחשב כעובד בשכר יומי, ויידרש להשלים 300 ימי עבודה. חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד חודשי, ייחשב ל-25 ימי עבודה.
להקפיד לשלם עבורה דמי ביטוח לאומי כמפורט בקישור מטה.

בהצלחה.

הניירת עם ההסברים המלאים בדרך אליך,
כך תוכל לקבל מענה לשאלתיך.

איני יודעת באיזה מועד בחודש משולמת הקצבה.
אשמח להשכיל ממך,כאשר תהיה לך תשובה לנושא לאחר שהתשלום יהיה שוטף וקבוע ביום בחודש.

בברכה לבריאות טובה יותר.

שלומי שלום


אכן זה מתסכל. החוק קובע שחוק פסיקת ריבית והצמדה לא יחול על גמלאות ביטוח לאומי. והמסקנה:

חוב דמי ביטוח נושא ריבית הצמדה וקנסות עפ"י חוק הביטוח הלאומי וגמלה תשולם כשהיא צמודה למדד אך ללא ריבית.

בעבר היתה פסיקה שגמלה שנדרשה בבית הדין הפכה לחוב והביטוח הלאומי לאומי ישלם גם ריבית עפ"י חוק פסיקת ריבית אולם לאחרונה ( 2006) נקבע בפסק דין חדש שאין לשלם ריבית על גמלה ששולמה באיחור.

זהו תמריץ אדיר לפקידי הביטוח הלאומי להשהות ולא לשלם גמלה במועד, לסחוב שנים בבתי הדין לשחוק את הגמלה ולא להסתכן בסנקציה של ריבית.

זה מתסכל - לא כך?,

בברכה

עו"ד זאב גיא