פורום ביטוח לאומי

גיא שלום,

מאחר והגעת לגיל 20 הנך זכאי לדמי אבטלה אם אתה מקיים את התנאים אשר להלן:
א. מלאו לך 20 שנים ועדיין לא הגעת לגיל המרבי לקבלת דמי אבטלה.
ב. השלמת תקופת אכשרה קודם לאבטלתך.
ג. אתה מובטל.
קודם לאבטלתך היית מבוטח בביטוח אבטלה פרק הזמן הנדרש בחוק (גם אם אינו רצוף), ושולמו בעדך דמי ביטוח אבטלה. לעובד בשכר חודשי - 360 הימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים שקדמו לתחילת תקופת האבטלה, לעובד בשכר יומי 300 ימים בתוך 540 הימים שקדו לתחילת תקופת האבטלה.
התנאי השני: השלמת תקופת אכשרה קודם לאבטלתך.
תקופת האבטלה מתחילה ביום שבו נרשמת לראשונה בלשכת שירות התעסוקה.
תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.
מי שהיה עובד בשכר חודשי ועובד בשכר יומי לסירוגין, ייחשב כעובד בשכר יומי, ויידרש להשלים 300 ימי עבודה. חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד חודשי, ייחשב ל-25 ימי עבודה.
אפשר לרכוש את תקופת האכשרה רק מגיל 18. תקופות עבודה שקדמו לגיל 18 לא יובאו בחשבון.

במניין הימים לתקופת אכשרה ייכללו:
ימי עבודה
ימי חופשה וחג ששולם בעדם שכר
ימי אבל
ימי שירות סדיר - עד 180 ימים
ימי שירות מילואים
ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה.
ימים שבעדם שולמו דמי פגיעה בעבודה.
ימים שבעדם שולמו דמי לידה.
ימים שבעדם שולמה גמלה לשמירת הריון.
שני חודשי החל"ת הראשונים בהם חייב המעסיק בתשלום דמי ביטוח בעד העובד.
התקופה שבעדה ניתן תשלום בשל אי מתן הודעה מוקדמת על פיטורין.
במניין 540 הימים לא יימנו התקופות האלה:
ימי הכשרה מקצועית - על פי הפניה או אישור של שירות התעסוקה - עד 360 ימים.
ימי מחלה או תאונה - עד 180 ימים.
חופשת לידה (כולל שמירת הריון וחופשה ללא תשלום אחרי הלידה על פי "חוק עבודת נשים").
ימי היעדרות מעבודה מסיבות שאינן תלויות ברצונו של העובד - עד 30 ימים.

התנאי השלישי: אתה מובטל
אתה רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה, ומתייצב בה, כדי לקבל עבודה בהתאם לתקנון שירות התעסוקה ולא נמצאה לך עבודה מתאימה.

__________________
בשלב הראשון הרשם בלשכת התעסוקה כדורש עבודה והגש תביעה לביטוח לאומי בצירוף המסמכים הרלוונטים.

אכן השמועה נכונה - קוצר משך תקופת האכשרה המזכה בדמי אבטלה.
פורסם בשבוע שעבר בעיתונות . ניתן לבדוק באתר הביטוח הלאומי.
גם מי שהגיש תביעה בזמן האחרון ולא היה זכאי לפי החוק לפני התיקון יכול להגיש מחדש ויקבל
חנן

כרמית שלום,

ראי הסבר מאתר הביטוח לאומי:

ניכויים אחרים מקצבת השאירים - המוסד רשאי לנכות מקצבת השאירים המשולמת לאלמן או אלמנה חוב בדמי ביטוח שהמנוח לא שילם. החוב בדמי הביטוח ינוכה על-פי הוראת מחלקת הביטוח והגבייה.

את יכולה לנסות לפנות לפקיד הגבייה בכדי להפחית את גובה הניכוי.

שלום מילי,

ראשית מזלטוב ללידה.

לגבי הפסקת עבודתך,את זכאית למלא הפיצויים המגיעים לך,
שכן על פי חוק עבודת נשים,אשה יכולה להתפטר עד 9 חודשים מיום הלידה ולהיות זכאית לפיצויים.

מעבידך אינו יכול להוציא מכתב על הפסקת עבודתך, שכן הוא יהיה מחוייב על פי חוק בתשלום 60+30 ימי תשלום.

הפסקת עבודתך ביוזמתך,
תקנה לך דמי אבטלה רק לאחר תקופת המתנה של 90 יום.

את נרשמת פעם אחת בשירות התעסוקה סמוך להפסקת עבודתך,
וחוזרת להרשמה באופן שוטף כעבור 90 יום.

רק לאחר שתתחיל הרשמתך באופן שוטף,
תוכלי להגיש תביעה לדמי אבטלה.

בהצלחה.

שלום כרמית,

קצבת השאירים+השלמת הכנסה עומדת על 4593 ש"ח.
http://www.btl.gov.il/benefits/Survivors_%20Insurance/Pages/תוספת%20השלמת%20הכנסה.aspx

מהגמלה מנכים דמי בריאות בסך 92 ש"ח,שיעור מינימלי:
http://www.btl.gov.il/benefits/Survivors_%20Insurance/Pages/ניכויים%20מתשלום%20הקצבה.aspx

בהצלחה.

צחי שלום.

הפסיקה קבעה כי לעניין מטפלת שמטפלת בילד בביתה, ולמעשה פנויה לעיסוקים נוספים בביתה שאינם קשורים לטיפול בילד, לא מתקיימים יחסי עובד מעביד ולכן אינך חייב בכל הזכויות הנלוות המגיעות לעובד ביחסי עובד מעביד.

בכל מקרה הפנה את השאלה גם לפורום דיני עבודה.

גל שלום.
החישוב שלך נכון. 57% נכות רפואית אינם מקנים כשלעצמם קצבה. לאחר שתקבע הנכות הרפואית, (וככל שהיא תהיה באחוזים שציינת) תוזמן לועדה אשר תקבע באם איבדת לפחות 50% מיכולתך להשתכר.

רק אם יקבע כי איבדת לפחות 50% מיכולתך להשתכר, תהיה זכאי לקצבת נכות.

שלום שרון,

לא נוכל לענות לשאלה זו,
שכן,רק בוועדה הרפואית,על סמך המסמכים הרפואיים שתעבירו,
ובדיקה רפואית ע"י פסיכיאטר יוחלט אם לתת הכרה רטרואקטיבית ולאיזו תקופה.

מקווה שהטיפול בתביעה ובהחמרה יהיה לשביעות רצונכם.

בהצלחה ובברכה לימים טובים יותר.

שלום לאה,

אני מבינה שאת העבודה עשית באופן עצמאי.

כדי לכלול תקופת עבודה בדמי לידה,
עלייך לצבור גם כעצמאית את התקופה המזכה בדמי לידה כמפורט להלן:

"אישה שעבדה גם כשכירה וגם כעצמאית, יחושבו חודשי הביטוח בנפרד לעבודתה כשכירה ולעבודתה כעצמאית.
היא תוכל להיות זכאית לדמי לידה מלאים או חלקיים גם על פי עבודתה כשכירה וגם על פי עבודתה כעצמאית, רק אם צברה בכל סוג של עבודה את תקופת הכיסוי כמפורט בתנאי הזכאות, והכל על פי התנאים בחוק."
http://www.btl.gov.il/benefits/maternity/Childbirth_Allowance/Pages/תנאי%20הזכאות.aspx

בהצלחה.

נאוה שלום,
על פניו לא מדובר בכפל גמלאות ולכן תהיי זכאית לגמלת שמירת הריון (אם את עונה לתנאים הקבועים בחוק לעניין זה) ללא קשר לגמלה שקיבלת בגין הרגל השבורה.

שירה ערב טוב,

שיעור הקצבה ליום שמירת הריון יהיה בסכום הנמוך מבין שני הסכומים האלה:
1. הסכום הבסיסי לחישוב קצבאות (לחודש) מחולק ב-30: 259.27 ש"ח (החל ב- 01.01.2009) ליום.
2. שכרה של האישה (החייב בדמי ביטוח) ברבע השנה שקדם להפסקת העבודה עקב שמירת ההיריון, מחולק ב–90.
על הסכומים האלה משולמת תוספת יוקר ומנוכים דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה.

כלומר אף אם משכורתך גבוהה יותר הסכום המירבי לחודש שמירת הריון מלא הוא 259.27*30 לחודש=7718.1 ש"ח.

דמי לידה לעובדת שכירה או לעובדת עצמאית:
על-פי החוק מחושבים דמי הלידה ליום על-פי מלוא שכרה או הכנסתה כעצמאית של היולדת בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקה את עבודתה, לחלק ב–90, אך לא יותר ממקסימום דמי הלידה ליום ( 1,296.33 ש"ח החל ב- 01.01.2009).

שלום מירב,

לגבי הפרשים בדמי לידה מדובר על תשלומים ח"פ המשולמים עבור הבראה/בונוס/ביגוד וכדומה...

העבירי את תלושי השכר בהקדם כדי שיבדקו בביטוח הלאומי את זכאותך להשלמה.

הבדיקה והחישוב נעשה לפי חלקיות החודשים בשנה.

בהצלחה.

שלום טולי,

הבדיקה נעשית גם עתה וגם לאחר השינוי על הכנסות מעבודה בלבד.

בהצלחה.

אריק שלום,
העובדה שתהיה בעל מניות בחברה, כשלעצמה, לא אמורה לפגוע בדמי האבטלה שאתה מקבל. אם לחילופין תעבוד בחברה, דמי האבטלה עשויים להישלל מן הטעם שבעודך עובד בחברה, אינך זמין לקבלת כל עבודה אשר תוצע ע"י שירות התעסוקה, וזאת ללא קשר לקבלת שכר.

מיטל שלום,

אם צברת תקופת אכשרה את יכולה מיד לפנות לשירות התעסוקה ולהגיש תביעה לאבטלה למוסד לביטוח לאומי.
תקופת אכשרה לדמי אבטלה נבדקת לתקופה של 540 ימים לאחור, מיום ההרשמה הראשון בשירות התעסוקה, במסגרת אותם ימין בודקים אם צברת 360/300 ימים כעבוד בשכר חודשי/יומי.

לעניין חישוב דמי האבטלה, להלן קישור לאתר הביטוח הלאומי:

http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/שיעורי%20הקצבה.aspx

יניב ערב טוב,
בכדי להוכיח זכאות לדמי אבטלה עליך להוכיח כי צברת תקופת אכשרה, כפי שיפורט להלן. בהעדר תלושי שכר או אישור התביעה ע"י המעביד, יהיה לך קושי להוכיח את ימי עבודתך. אתה יכול לצרף מכתב המסביר כי המעביד מסרב לחתום, ואז המוסד לביטוח לאומי עשוי לשלוח אליו חוקר לשם בירור טענתך. ככל שתביעתך לדמי אבטלה תדחה ע"י המוסד לביטוח לאומי תוכל לפעול כדלקמן:
להגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי ולצרף את המעביד כנתבע נוסף או לזמנו כעד, בכדי להוכיח את תקופת עבודתך. לחילופין תוכל לתבוע את המעביד ישירות על הפרת זכויות סוציאליות, ולתבוע אף פיצוי בגין הפסד ימי אבטלה.
בהצלחה.
תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.
מי שהיה עובד בשכר חודשי ועובד בשכר יומי לסירוגין, ייחשב כעובד בשכר יומי, ויידרש להשלים 300 ימי עבודה. חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד חודשי, ייחשב ל-25 ימי עבודה.
אפשר לרכוש את תקופת האכשרה רק מגיל 18. תקופות עבודה שקדמו לגיל 18 לא יובאו בחשבון.

במניין הימים לתקופת אכשרה ייכללו:
ימי עבודה
ימי חופשה וחג ששולם בעדם שכר
ימי אבל
ימי שירות סדיר - עד 180 ימים
ימי שירות מילואים
ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה.
ימים שבעדם שולמו דמי פגיעה בעבודה.
ימים שבעדם שולמו דמי לידה.
ימים שבעדם שולמה גמלה לשמירת הריון.
שני חודשי החל"ת הראשונים בהם חייב המעסיק בתשלום דמי ביטוח בעד העובד.
התקופה שבעדה ניתן תשלום בשל אי מתן הודעה מוקדמת על פיטורין.
במניין 540 הימים לא יימנו התקופות האלה:
ימי הכשרה מקצועית - על פי הפניה או אישור של שירות התעסוקה - עד 360 ימים.
ימי מחלה או תאונה - עד 180 ימים.
חופשת לידה (כולל שמירת הריון וחופשה ללא תשלום אחרי הלידה על פי "חוק עבודת נשים").
ימי היעדרות מעבודה מסיבות שאינן תלויות ברצונו של העובד - עד 30 ימים.

נטלי ערב טוב,
דבריה של סוכנת הביטוח אינם מדויקים.
כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים אשר הנה גם תאונת עבודה הוא זכאי לקבל פיצוי הן מחברת הביטוח והן מהמוסד לביטוח לאומי. כמובן שאין המדובר בפיצוי כפול משום שהביטוח הלאומי מפצה על הפסדי שכר וחברת הביטוח משלמת את ההפרש שלא שולם על ידי ביטוח לאומי בגין הפסדי שכר וכן פיצוי בראשי נזק אחרים.

ההתחשבנות נעשית בין חברת הביטוח והמוסד לביטוח לאומי.
יתרה מכך, חברת הביטוח רשאית להפחית מהפיצוי אשר הסכימה לשלם את הגמלה הרעיונית שאת אמורה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, אף אם בפועל לא הגשת תביעה לביטוח לאומי.

רונית שלום,
תקופת העבודה אליה התייחסת אינה ברורה. אנא צייני את החודשים בהם עבדת בכל אחד ממקומות העבודה, בכדי שנוכל להשיב לך.

גבריאלה שלום,

אם קיבלת דמי לידה בלידה האחרונה משמע צברת תקופת אכשרה. החודשים בהם קיבלת דמי לידה נמנים בתקופת האכשרה החדשה, כך שנראה על פניו כי תהיה זכאית פעם נוספת לדמי לידה.

ראי הסבר מאתר הביטוח הלאומי:

דמי לידה מרביים - עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני היום הקובע על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע .
לעובדת עצמאית יובאו בחשבון תקופות העבודה שבעבורן שילמה דמי ביטוח.

היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה.
החודשים האלה ייחשבו לחודשים ששולמו בהם דמי ביטוח (ובתנאי שהם לפני היום הקובע):
חודשים שהאישה עבדה וקיבלה ממעסיקה שכר (לרבות דמי מחלה ודמי חופשה), או חודשים שהייתה לה הכנסה מעבודה עצמאית והיא שילמה דמי ביטוח מהכנסתה. עבודה בחלק מהחודש נחשבת לחודש עבודה מלא.
חודשים שהאישה קיבלה בעדם דמי לידה (בעד לידה קודמת) או דמי פגיעה בעבודה או דמי אבטלה או דמי תאונה או קצבה לשמירת היריון (קודמת) או נכות מעבודה בשיעור 100% מן המוסד לביטוח לאומי.
חודשים שהאישה קיבלה בעדם דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית מקופת גמל.
שני החודשים הראשונים של חופשה בלא תשלום (שהמעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח בעדם).
חודשים שהאישה נמצאה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, המאושרים לעניין זה, ובלבד שעבדה בעבודה כשכירה או כעצמאית 30 ימים רצופים לפחות בתכוף לפני היום הקובע.