פורום ביטוח לאומי

שלום לך,

השאלה אם אין כאן פגיעה בזכויות על פי חוק עבודת נשים,
אשה לאחר חופשת לידה וכדומה,שכן לא פרטת מעבר לשאלתך.

כעקרון,לצורך קבלת דמי אבטלה ללא תקופת המתנה,
מספיקה הודעה על הפסקת עבודה.

עלייך להיות זמינה לעבודה שתופני אליה ע"י שירות התעסוקה,
כמפורט להלן בהרחבה מאתר שירות התעסוקה וביטוח לאומי,
ראי "עבודה מתאימה" ו"סירוב":
http://www.taasuka.gov.il/Taasuka/Employee+Services/General+Info/UnemploymentDeserving.htm

http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תנאי%20זכאות.aspx

בהצלחה.

שלום לך,

על פי הנתונים אותם ציינת את עומדת בתנאי הזכאות לדמי אבטלה ללא תקופת המתנה:
התפטרות מעבודה, בשל שינוי מקום מגורים או העתקת מקום עבודה, תיחשב להתפטרות מוצדקת, בתנאי שהמרחק בין מקום המגורים החדש למקום העבודה עולה על 60 ק"מ או 40 ק"מ (לאם לילד שלא מלאו לו 7 שנים).

בתום עבודתך הרשמי בשירות התעסוקה לקיבוע זכאותך,הנבדקים מיום ההתיצבות הראשון בהם יש לצבור:
קודם לאבטלתך היית מבוטח בביטוח אבטלה פרק הזמן הנדרש בחוק (גם אם אינו רצוף), ושולמו בעדך דמי ביטוח אבטלה. לעובד בשכר חודשי - 360 הימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים שקדמו לתחילת תקופת האבטלה, לעובד בשכר יומי 300 ימים בתוך 540 הימים שקדמו לתחילת תקופת האבטלה
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תנאי%20זכאות.aspx

בתביעה לדמי אבטלה בביטוח הלאומי,צרפי מכתב הסבר עם נסיונותייך להמשך עבודה למרות המרחק והבנת שאינך יכולה לעמוד בכך יותר.
בתקופת ההמתנה למענה,עלייך להמשיך ולהתיצב בשירות התעסוקה,
כך ישולמו לך דמי אבטלה בגין תקופה זו,לאחר בדיקת בקשתך ואישורה.

בהצלחה.

שלום לך.

א. לגבי פיצויי פיטורים קובעת תקנה 12 (א) של תקנות הפיצויים שהתפטרות תראה כפיטורים אם המרחק ממקום המגורים החדש הוא 40 ק"מ לפחות, ואם מקום המגורים הקודם היה קרוב יותר .

ב. לגבי "התפטרות מוצדקת" לפי סע' 166 (ב) לחוק הביטוח הלאומי לצורך דמי אבטלה , נקבע ש"התפטרות מעבודה, בשל שינוי מקום מגורים או העתקת מקום עבודה, תיחשב להתפטרות מוצדקת, בתנאי שהמרחק בין מקום המגורים החדש למקום העבודה עולה על 60 ק"מ או 40 ק"מ (לאם לילד שלא מלאו לו 7 שנים)" (ציטוט מאתר המל"ל).

ג. יצויין שבשונה מפיצויי פיטורים, אם ההתפטרות אינה "מוצדקת", אין משמעות הדבר שלילת הזכות לדמי אבטלה, אלא רק דחייתה ב- 90 יום מיום הפסקת העבודה.

ד. לגבי שאלת הזמן (כמה זמן ייחשב מקום המגורים "החדש" לחדש). אין לי תשובה מהחקיקה או מאתר המל"ל. השכל הישר והרוח המנשבת מהחקיקה היא שבמקרה שלך - של נסיונות הסתגלות של מספר חודשים למרחק המוגדל , שלא צלחו - הזמן לא יעמוד לרועץ . במקרה אחר , כשחלף זמן רב יותר, והיה כבר "שקט תעשייתי" והסתגלות לכאורה ולא היו נסיבות חדשות , אולי התוצאה עלולה להיות שונה.

בברכה.

שלום דבורה,

לגבי הבעל:
לא ניתן לקבל 2 קצבאות במקביל,דהיינו קצבת נפגעי עבודה וקצבת זקנה.
נכון להיום,הוא ימשיך לקבל את קצבת הנכות,שהיא הגבוהה מבין השתיים בד"כ.
הזכאי - בגיל זקנה - גם לקצבת נכות מעבודה לצמיתות וגם לקצבת זקנה או לקצבת שאירים, יכול המוסד לביטוח לאומי, בתנאים מיוחדים, להוון את קצבת הנכות שלו מעבודה (כלומר ישלם לו מענק חד פעמי במקום קצבת הנכות מעבודה), ולאחר ההיוון תשולם לו קצבת הזקנה או קצבת השאירים המגיעה לו.:
http://www.btl.gov.il/benefits/Work_Injury/Work_injury_benefit/Pages/למקבל%20קצבאות%20נוספות%20במוסד.aspx

פנסיה אינה נלקחת בחשבון לצורך בדיקת זכאות לקצבת זקנה.

לגבייך,
אין מניעה בקבלת 2 קצבאות,דהיינו קצבת נפגעי פעולות איבה וקצבת זקנה.
כרשום לעיל,גם לגבייך,הפנסיה אינה נלקחת בחשבון לצורך בדיקת זכאות לקצבת זקנה.

ראו הסעיף המתאים:
הכנסות שאינן נלקחות בחשבון לצורך בדיקת זכאותך לקצבת זקנה
- הכנסה מקצבה המשולמת על פי חוק ישראלי או דיני חוץ, או על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה שנעשו בישראל או בחוץ לארץ (כגון פנסיה ממקום העבודה או פנסיה מגרמניה).
- הפרשי הצמדה על מלוות או על פיקדונות או על תכניות חיסכון, ובלבד שהם פטורים ממס הכנסה.

אם הכנסתך החודשית שלא מעבודה נמוכה מ-18,273 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) (ההכנסה המרבית כפול 3) - אתה עשוי להיות זכאי לקצבת זקנה מלאה.

עליך להודיע לביטוח הלאומי על כל שינוי בהכנסותיך ובהכנסות בן/בת זוגך, עד הגיעך לגיל 70.
http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Conditions_of_eligibility/Pages/הכנסות%20בגיל%20הפרישה.aspx

ראו בהרחבה בקישור המצ"ב באתר ביטוח הלאומי ומומלץ תמיד להגיש תביעה ולקבל המענה באופן ספציפי לגביכם:
http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Conditions_of_eligibility/Pages/הכנסות%20בגיל%20הפרישה.aspx

בברכה לבריאות טובה יותר ואריכות ימים.

שלום לך דבורה.
בריאות ואריכות ימים.

א. לגבי שאלתך השניה - לגבי המעבר מקיצבת נכות עבודה לקיצבת זיקנה , קיראו נא בקישור שלהלן : http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Pages/default.aspx#anchorSpan_d85cdeee673241b6b62fd9cd52406da6

ב. לשאלתך השלישית - גיל הזכאות לקיצבת זיקנה , שממנו ואילך אין בודקים הכנסות כתנאי לתשלום קיצבת הזיקנה, הוא 70 לגבר ו- 68+ 4 חודשים לאשה ילידת 8 החודשים הראשונים של שנת 1947.

ג. לגבי שאלתך הראשונה - להלן ציטוט מאתר המל"ל :
למי שזכאותו נבדקת לפי סכום ההכנסה המרבית לזוג (בהתאם לכללים הרשומים למעלה):
- אם הכנסתך החודשית שלא מעבודה נמוכה מ-18,273 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) (ההכנסה המרבית כפול 3) - אתה עשוי להיות זכאי לקצבת זקנה מלאה.
- אם הכנסתך החודשית שלא מעבודה גבוהה מ-18,273 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) (ההכנסה המרבית כפול 3) - אתה עשוי להיות זכאי לקצבה חלקית או לא להיות זכאי לקצבה כלל, בהתאם לגובה הכנסתך.

ד. הקיצבאות שאתם מקבלים מהקרנות אינן משפיעות על מבחן ההכנסות (סע' 245 (ג) לחוק הביטוח הלאומי) .

ה. אינני בטוח אם לגבי קיצבת נפגעי האיבה שלך יחול הסדר דומה להסדר הנזכר בסע' א' לעיל לגבי קיצבת נכות מעבודה של אישך. נראה לי סביר שכך אך לא ראיתי קביעה מפורשת .
להלן קישור לנושא קיצבת נפגעי איבה מאתר המל"ל :
http://www.btl.gov.il/benefits/Victims_of_Hostilities/Pages/בחירה%20בין%20תגמולים.aspx

בברכה.

שלום לך,

קיימת זכאות גם לדמי לידה וגם לדמי אבטלה(לא בתקופה חופפת)למי שצברה את תנאי הזכאות כמפורט להלן:

דמי לידה-תנאי זכאות:
דמי לידה מרביים - עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני היום הקובע על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע .
לעובדת עצמאית יובאו בחשבון תקופות העבודה שבעבורן שילמה דמי ביטוח.
היום הקובע=היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה
http://www.btl.gov.il/BENEFITS/MATERNITY/CHILDBIRTH_ALLOWANCE/Pages/תנאי%20הזכאות.aspx


דמי אבטלה:

תקופת האבטלה מתחילה ביום שבו נרשמת לראשונה בלשכת שירות התעסוקה.
תקופת האכשרה הנדרשת כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.
מי שהיה עובד בשכר חודשי ועובד בשכר יומי לסירוגין, ייחשב כעובד בשכר יומי, ויידרש להשלים 300 ימי עבודה. חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד חודשי, ייחשב ל-25 ימי עבודה.
עובד במשמרות - משמרת שהתחילה לפני חצות הלילה והסתיימה לאחר חצות הלילה תיחשב כשני ימי עבודה, ובלבד שהמשמרת הבאה לא התחילה באותו יום קלנדרי.
למרות האמור, גם מי שצברו תקופת אכשרה קצרה יותר מהתקופות המפורטות למעלה, יוכלו להיות זכאים, בתנאים מסוימים, לדמי אבטלה למחצית התקופה. לפרטים: דמי אבטלה למי שצברו תקופת עבודה קצרה
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תנאי%20זכאות.aspx


לתשומת ליבך:
עורכי דין ורואי חשבון שסיימו התמחות ונרשמו למבחן הסמכה שחל ביום 1.6.2010 ואילך, לא יהיו זכאים לדמי אבטלה בתקופה של 2 חודשים שקדמו למועד הבחינה.
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/Avtmtmachim.aspx

קיימות עתה שתי אפשרויות לבדיקה:
אם צברת את תקופת העבודה המזכה בדמי אבטלה כנ"ל,
תוכלי להרשם פעם אחת בשירות התעסוקה בתום עבודתך לקיבוע זכאותך.
תוכלי לחזור להרשמה באופן שוטף בתום חופשת הלידה ובמהלך 12 חודשים מיום ההרשמה הראשון,בו נשמרת זכאותך לדמי אבטלה.
ראי בתקופת הזכאות המירבית לכמה ימים את זכאית,כך תוכלי לשוב בזמן להרשמה באופן שוטף לפני תום השנה כנ"ל:
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תקופת%20הזכאות%20המרבית.aspx

בהצלחה.

שלום לך יוספה.
קודם לכל, שתהיה לך לידה קלה ובמזל טוב , שתעברי את בחינות הלשכה הקרובות ותצטרפי למועדון.

א. אינני רואה בעיה עם זכאותך לדמי לידה, בהנחה שצברת את תקופת האכשרה המספקת (10 חודשים מתוך ה- 14 חודשים שקדמו למועד הפסקת העבודה בהיותך הרה(או 15 מתוך 22) , שבהם שולמו בגינך דמי ביטוח).

ב. המל"ל אינו משלם כפל גימלה - בתקופת חופשת הלידה , שבגינה משולמים לך דמי לידה מהמל"ל, לא תהיי זכאית לדמי אבטלה.

ג. ציטוט מאתר המל"ל: "עורכי דין ורואי חשבון שסיימו התמחות ונרשמו למבחן הסמכה שחל ביום 1.6.2010 ואילך, לא יהיו זכאים לדמי אבטלה בתקופה של 2 חודשים שקדמו למועד הבחינה". במקרה שלך, ממילא בחודשים אלה את אמורה להיות בחופשת לידה, כך שזה לא רלבנטי.

ד. לגבי תקופת האכשרה לדמי אבטלה :נדרשים 12 חודשים מתוך 18 החודשים שלפני ההרשמה (ההתייצבות הראשונה) בלשכת התעסוקה , או 9 חודשים מתוך ה- 18 הנ"ל למחצית דמי אבטלה . התקופה בגינה משולמים דמי לידה מהמל"ל (14 שבועות) נחשבת כתקופת אכשרה, ולכן דחיית ההתייצבות הראשונה בלשכת התעסוקה לתום תקופה זו, לא תיגרע מתקופת ההכשרה שצברת . ממילא , אם צברת 12 חודשי אכשרה מתוך 12 החודשים שלפני הפסקת העבודה , הרי שיש לך אפשרות להתייצב לראשונה גם לאחר 6 חודשים ממועד הפסקת העבודה ועדיין תעמוד לזכותך תקופת אכשרה של 12 מתוך 18 כאמור (אם כי, כמובן, לא מומלץ להסתכן ולפספס, אלא להתייצב במועד המוקדם ביותר לאחר הפסקת העבודה, ובמקרה שלך, לאחר חלוף 14 שבועות שבגינם משולמים דמי הלידה) .

בברכה .

שלום לך,

תקופת עבותך לצורך בדיקת זכאות לדמי אבטלה,מתנקזת לתקופה של 540 ימים=18 חודשים אחרונים מיום ההרשמה הראשון בשירות התעסוקה,כמפורט להלן בהרחבה מאתר ביטוח לאומי:

תקופת האבטלה מתחילה ביום שבו נרשמת לראשונה בלשכת שירות התעסוקה.
תקופת האכשרה הנדרשת כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.
מי שהיה עובד בשכר חודשי ועובד בשכר יומי לסירוגין, ייחשב כעובד בשכר יומי, ויידרש להשלים 300 ימי עבודה. חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד חודשי, ייחשב ל-25 ימי עבודה.
עובד במשמרות - משמרת שהתחילה לפני חצות הלילה והסתיימה לאחר חצות הלילה תיחשב כשני ימי עבודה, ובלבד שהמשמרת הבאה לא התחילה באותו יום קלנדרי.
למרות האמור, גם מי שצברו תקופת אכשרה קצרה יותר מהתקופות המפורטות למעלה, יוכלו להיות זכאים, בתנאים מסוימים, לדמי אבטלה למחצית התקופה. לפרטים: דמי אבטלה למי שצברו תקופת עבודה קצרה

היום,בהתאם להודעה בתקשורת,אף הכנסתי הודעה כאן בפורום מאתר שירות התעסוקה,
ניתנה האפשרות למובטלים חדשים להרשם בשירות התעסוקה(שכן עדיין ממשיכים העיצומים).

בהצלחה.

שלום לך דר' לילך.

ראשית, התשובה לשאלתך היא חיובית .

לאחר מכן תישאל השאלה האם יפחיתו מדמי האבטלה בגין המילגה המשולמת לך. לעניות דעתי - ואני מתבסס על החוק ואתר המל"ל אך לא על הכרת מקרים דומים - התשובה צריכה להיות שלילית .

סע' 176 לחוק הביטוח הלאומי קובע ניכוי מדמי האבטלה בגין "הכנסה מעבודה או ממשלח יד" (באתר המל"ל - גם מפנסיה) וגימלת לימודים/מחקר אינה כזו.
ראי נא קישור לאתר המל"ל :

http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/avthcnsot.aspx

בהצלחה.

שלום לך.

א. השלמת דמי אבטלה אפשרית רק בשנת הזכאות שתחילתה ב-1 בחודש של מועד התייצבותך הראשונה, ואם קיבלת 84 ימים עד אפריל 2009 , אני מבין ששנה זאת הסתיימה .

ב. תביעה חוזרת לדמי אבטלה אפשר להגיש רק לאחר שחלפו 12 חודשים מתחילת הזכאות הקודמת.
על פי החוק, מופחתים תקופת תשלום דמי אבטלה וסכומי דמי האבטלה למובטלים שעדיין לא מלאו להם 40 שנה, והם מגישים יותר מתביעה אחת לדמי אבטלה בתוך 4 שנים:

1. תקופת תשלום דמי האבטלה - התקופה המקסימלית בעד כל תביעותיו לדמי אבטלה לא תעלה על 180% ממספר הימים המרביים. כלומר מי שקיבל דמי אבטלה בעד כל הימים המרביים, ולאחר מכן הגיש בקשה נוספת לדמי אבטלה, ולא חלפו 4 שנים מיום תחילת הזכאות הקודמת, יקבל בפעם השנייה דמי אבטלה רק בעד 80% ממספר הימים שמגיעים לו. לאחר מכן הוא לא יהיה זכאי יותר לדמי אבטלה עד לתום 4 השנים.

2. סכום דמי האבטלה בתקופה הנוספת לא יעלה על 85% מדמי האבטלה המרביים.

ג. אם אתה מתפטר בנסיבות "לא מוצדקות" (ראה קישור להלן) יהיה עליך להמתין 90 יום , אבל כדאי לך לקבע את זכאותך ע"י התייצבות ראשונית בלשכת התעסוקה מיד לאחר מועד סיום היחסים , והגשת תביעה .
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תנאי%20זכאות.aspx

ד. נראה לי שיש לך בעיה עם תקופת האכשרה הנדרשת .אתה זקוק ל- 12 חודשים מתוך 18 שלפני ההתייצבות הראשונה, ואין לך. האפשרות לקבלת מחצית דמי אבטלה כנגד 9 חודשי אכשרה מתוך ה- 18 שלפני ההתייצבות הראשונה אינה קיימת למי שהתפטר מרצונו התפטרות "לא מוצדקת" !
ראה נא קישור :
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/avtzcotmsuparim.aspx

ה. אם לא תתפטר בטרם תצבור 12 חודשי אכשרה (אפריל 2010 ?) הרי שלדעתי תוכל אז לעמוד בתקופת האכשרה הנדרשת . אציין שיש דעה הגורסת שלא ניתן לצבור תקופת אכשרה במהלך שנת הזכאות בגין תביעתך הקודמת . כאמור, לעניות דעתי הדבר אינו מתחייב מהחוק, אך טרם בדקתי את עמדת המל"ל בסיטואציה כזאת .

אתה מוזמן לעדכן את הפורום בדבר נסיונך האישי (ככל שיהיה) בנוגע לאמור בפיסקה ה' לעיל.

בברכה .

שלום לך,

כיום ובכלל יש בדיקה קפדנית בנושא הוון,
כאשר על התובע לעמוד בבדיקת כמפורט בטופס המצ"ב,
כמו גם עלולה להיות החמרה בהמשך במצבו,אותו לא יוכל לתבוע אם ביצע הוון.
http://www.btl.gov.il/טפסים%20ואישורים/Documents/T3255.pdf

להיות מאוד מאוד זהירים בנושא,בו ההקפדה מאוד גדולה גם בביטוח הלאומי ובד"כ היא כדאית רק חלילה במחלות קשות מאוד לצורך הקדמת תשלום באופן ח"פ והמשך קבלת קצבת זקנה בלבד לזכאים.

בברכת בריאות.

שלום לך,

מצרפת לך בקישור מטה טופס התביעה לצירוף נכויות לנכה עבודה, שנקבעו לו כמה דרגות נכות עקב מספר פגיעות בעבודה ועקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו.

על מנת לבדוק סיכויי תביעתך,מומלץ לפנות בייעוץ ראשונה ללא תשלום בראש הפורום.

בברכת בריאות ובהצלחה.

שלום לך,

מומלץ לבדוק זכאותה במסגרת נפגעי עבודה שכן,פגיעתה מוגדרת במסגרת מיקרוטרומה.
ראה מאתר מאתר המשפטים שלנו:
http://www.lawforums.co.il/objDoc.asp?PID=2924&OID=3569&DivID=1#topArt

מעבירה לעיונכם המידע הדרוש מאתר ביטוח לאומי,
בו יש לפעול תחילה בהגשת דמי פגיעה כמפורט בהרחבה על מנת להמשיך בתהליך של תביעה לקצבת נכות מעבודה.
http://www.btl.gov.il/benefits/Work_Injury/Pages/default.aspx
חשוב שבכל מסמך רפואי יציינו תאונת עבודה/פגיעה בעבודה,
כולל במסמך רופא התעסוקה.

מומלץ לפנות בייעוץ ראשוני ללא תשלום,בראש הפורום משמאל,
לבדיקת סיכויי תביעתה.

בברכת בריאות ובהצלחה.

דוד שלום,

בהמשך לדבריה המפורטים של אורנה, אבהיר כי יש מספר שיקולים שיש לבחון בבחירה במסלול נפגעי עבודה / נכות כללית. בין היתר יש לבחון את גובה הנכות הצפוייה, את שכרה לפני הפגיעה וכמובן את אופיה של הפגיעה והקשר שלה לתנאי עבודתה.
ככל שמדובר ב- CTS ישנן תביעות רבות של קלדניות אשר נדחו בהיעדר קשר סיבתי, אך צריך לבחון כל מקרה לגופו.

שלום לך,

ראה המענה לשאלתך מאתר ביטוח לאומי:

הפחתת קצבה בשל הכנסות (מעבודה ושלא מעבודה) לנכים המקבלים תוספת בעד "תלויים"

נכה או עקרת בית נכה המקבלים תוספת בעד תלויים בהם, ויש להם הכנסות, ינוכו מקצבתם הסכומים האלה:
1. כל סכום ההכנסה שלא מעבודה.
2. מסכום ההכנסה מעבודה העולה על 40% מן השכר הממוצע, 3,206 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) - ינוכו 60%.
בכל מקרה, ההפחתה בשל ההכנסות תיעשה רק מסכום הקצבה שעולה על סכום קצבה מלאה ליחיד - 2,160 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) , ולמי שמשולמת תוספת לקצבה, תיעשה ההפחתה רק מסכום הקצבה שעולה על סכום קצבה מלאה ליחיד + סכום התוספת לקצבה.
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/שיעורי%20הקצבה.aspx

בברכת בריאות.

שלום לך,

קיימות בפניך 2 אפשרויות:

א- הגשת תביעה להבטחת הכנסה כמפורט להלן מאתר ביטוח לאומי:

עליך להגיש תביעה על גבי טופס תביעה להבטחת הכנסה בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריך.
בנוסף עליך להביא המסמכים הבאים:
תעודת זהות
אישורים כאמור בתנאי הזכאות
מספר חשבון הבנק ואישור מהבנק או המחאה מבוטלת, המאשרים שאתה הוא בעל החשבון, שבו אתה מבקש לקבל את הקצבה.
ריכוז דפי עו"ש מחשבונך לשלושת החודשים האחרונים - ראה: מבחן הכנסה
ב- נכות כללית
בתום 3 חודשים,מיום הפסקת עבודתך,תוכל להגיש תביעה להכרה בנכות,במידה וחלילה תשאר לך מגבלה ועדיין תהיה באבדן כושר עבודה של 50% לפחות:
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/אופן%20הגשת%20התביעה.aspx

על תנאי הזכאות,בדיקה ע"י וועדה רפואית וקביעת אחוזי נכות ואבדן כושר עבודה ועוד...תוכל לקרא בהרחבה בקישור נכות.

במידה ויהיו לך שאלות נוספות לאחר עיון בקישורים,
נשמח לסייע בידך.

בברכת בריאות

שלום דפנה,

על פי הנתונים אותם ציינת חלה החמרה במצבך הבריאותי אשר אינו מאפשר לך תפקוד במסגרת השיקום המקצועי.

אני מבינה שבתקופת השיקום משולמת לך קצבה.
לא ציינת האם מדובר בקצבת נכות או בהבטחת הכנסה.

על פי המכתב אותו תכין עבורך פקידת השיקום-עו"ס בד"כ,
עלייך לצרף גם מסמכים רפואיים התומכים במצבך הרפואי ותגובתך לטיפול התרופתי מרופאים מומחים בתחום ממנו את סובלת,כולל סיכום מתיקך הרפואי אצל רופא המשפחה.
לא לשכוח לציין כל בעיה רפואית ממנה את סובלת,שכן כל סעיף רפואי יכול להשפיע על אחוזי הנכות(שוב עם מסמכים רפואיים מאחר ורק על פיהם יקבעו אחוזי הנכות יחד עם הבדיקה בוועדה הרפואית).
רצוי להעביר מכתב רפואי לגבי אבדן כושר העבודה שלך,
לאור השפעת הטיפול התרופתי אותו את מקבלת.

כל החומר הנ"ל להעביר לביטוח הלאומי לצורך בדיקה מחדש
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/בדיקה%20מחדש.aspx

להכין מכתב עם פרטייך האישיים שם מלא ות.ז. לציין בדיקה מחדש,
לצרף פירוט לגבי כל סעיף(הכיני לפי א,ב)וצרפי מסמכים רפואיים מתאימים.

בברכת בריאות ובהצלחה.

אני מבינה שאת מקבלת עתה קצבת נכות מלאה:
http://www.btl.gov.il/benefits/Vocational_Rehabilitation/Vocational_Rehabilitation_disabeld/Pages/תשלום%20דמי%20שיקום%20ותשלומים%20נוספים.aspx

בתקופת ההמתנה לקביעת אחוזי נכות שיזכו אותך בקצבה,
תוכלי להגיש במקביל תביעה להבטחת הכנסה.

בהצלחה.

שלום לך,

האם מעסיקו לא ציידו בטופס 250-טופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה.
http://www.btl.gov.il/טפסים%20ואישורים/Documents/T250.pdf
מיועד למתן טיפול רפואי ראשוני לעובד שכיר שנפגע בתאונת עבודה. הטופס ימולא על כל פרטיו ע"י המעסיק או מי שימונה על ידו. להקפיד למסור את הטופס רק במקרה של תאונת עבודה.

יש לדאוג שבכל מסמך רפואי יצויין "תאונת עבודה" ולהגיש תביעה לדמי פגיעה בביטוח הלאומי על גבי טופס 211-תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה
טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה המיועד לשכיר/עצמאי ועוד שנפגע בעבודה כתוצאה מתאונת עבודה או מחלת מקצוע. הטופס מיועד גם למתנדב שנפגע במהלך פעולת ההתנדבות
http://www.btl.gov.il/טפסים%20ואישורים/forms/Injury_Allowance_forms/Documents/t211.pdf

יש לכם הנחיות מלאות בטופס כיצד לפעול כמו גם בקישור מטה בנושא נפגעי עבודה.

לגבי פיטוריו,ממליצה להעלות השאלה בפורום דיני עבודה מימין לפורום שלנו.

בברכת בריאות

שלום לך.

סע' 350 (7) לחוק הביטוח הלאומי פוטר מדמי ביטוח הכנסה מדמי שכירות שחל עליה סע' 122 לפקודת מס הכנסה .

סע' 122 לפמ"ה חל על הכנסה מדמי שכירות דירה למגורים וקובע שניתן לשלם עליה מס הכנסה בשיעור 10% בלבד או אינה הכנסה מעסק .

שלום סיון,

אין מניעה ברכישת בית ראשון למגורים למי שמקבל קצבת נכות בתוספת "תלויים" עבור בן זוג וילדים.
תוספת "תלויים" יכולה להתקזז מול הכנסות משכר דירה אם זו שאלתך:

הפחתת קצבה בשל הכנסות (מעבודה ושלא מעבודה) לנכים המקבלים תוספת בעד "תלויים"
נכה או עקרת בית נכה המקבלים תוספת בעד תלויים בהם, ויש להם הכנסות, ינוכו מקצבתם הסכומים האלה:
1. כל סכום ההכנסה שלא מעבודה.
2. מסכום ההכנסה מעבודה העולה על 40% מן השכר הממוצע, 3,206 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) - ינוכו 60%.
בכל מקרה, ההפחתה בשל ההכנסות תיעשה רק מסכום הקצבה שעולה על סכום קצבה מלאה ליחיד - 2,160 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) , ולמי שמשולמת תוספת לקצבה, תיעשה ההפחתה רק מסכום הקצבה שעולה על סכום קצבה מלאה ליחיד + סכום התוספת לקצבה.
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/שיעורי%20הקצבה.aspx

לגבי סיוע ממשרד השיכון מומלץ לפנות לבדיקת זכאותך יחד עם פרוטוקל הוועדה הרפואית:
http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/Situations/SSituationsInLife/SBuyingAppartment/SBASupportBuying/

בברכת בריאות ובהצלחה.

שלום לך.

לפי חוק הביטוח הלאומי ניתן לקבל קצבת נכות רק עד "גיל פרישה".

"גיל פרישה" לאשה תלוי בתאריך לידתה והוא נע בין 60 ל- 64 .

קצבת זיקנה ניתן לקבל ללא תלות בהכנסות מ"גיל הזכאות" שגם הוא תלוי בתאריך הלידה , ולגבי נשים נא בין 65 ל- 70 .

התקופה שבין "גיל הפרישה" ל-"גיל הזכאות" נקראית "הגיל המותנה". ניתן לקבל בו קצבת זיקנה בתנאי שההכנסה מספיק נמוכה. אם ההכנסה יותר גבוהה - וזה כנראה המקרה שלך - נדחית הזכאות עד ל"גיל הזכאות" , ובגין תקופת "הגיל המותנה" בה לא שולמה קיצבת זיקנה, תזוכה סבתך ב- 5% תוספת על קיצבת הזיקנה בגין כל שנה של דחיית הקיצבה מעבר ל"גיל הפרישה".
אם בחודש שעבר , עם הגיעה ל"גיל הזכאות" שלה, היא התחילה לקבל קיצבת זיקנה , ואם הקיצבה כוללת תוספת של 5% בגין כל שנה שהיתה ב"גיל המותנה", הרי שהיא מקבלת מה שהחוק מאפשר .

פרטים נוספים ראי נא בקישור הבא
http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Pages/default.aspx

בריאות ואריכות ימים לסבתא וסבא.

נוסף פני לעוסית שלך במחלקת השיקום.

מתיאורך עולה כי כדאי להגיש תביעה לנכות כללית. בנכות כללית יש שני תנאים מצטברים: האחד - נכות רפואית כוללת בשיעור 40% אם אחד הפרמטרים מעל 25% או 60% אם לא ובנוסף פגיעה של 50% ביכל השתכרות.בנוס, יכול להיות שכדאי לבדוק את נסיבות אירוע דום הלב לפני כארבע שנים שאולי עונה על התנאי של תאונת עבודה. בהצלחה.

כנפגע עבודה,אני מציע במקביל להגיש תביעה כנפגע עבודה לצורך כך עליו לפנות לקרדיאולוג שלו ולבדוק באם יש קשר סיבתי בין עבודתו לבין לחציו בעבודה לבין הפגיעה בליבו ובכלל ,במידה ויציין שכן פנו לעו"ד המטפל בדיני ביטוח לאומי והגישו תביעה,ראו בקישור הסברים על התנאים והזכויות מהי תאונת עבודה וכיצד לפעול:
http://www.btl.gov.il/benefits/Work_Injury/Pages/default.aspx

לילד בגיל זה מתאימה תביעה לגמלת ילד נכה, בתנאי שעונה שם על התנאים ש השגחה, עזרה וכו' לכן, כדאי להגיש לביטוח הלאומי באזור מגוריכם. בהצלחה.

http://www.btl.gov.il/Insurance/Teum/Pages/default.aspx

שלום לך,

לצורך תשלום המזונות,בודקים הכנסות האם,שלא יעלו על 5743 ש"ח ברוטו על פי הנתונים אותם ציינת(+2 ילדים).
הסכום הנ"ל הינו נקודת "איפוס גימלה בהגדרתה":
סכום ההכנסה המרבית מעבודה או מגמלה מחליפת שכר (דמי לידה, שמירת היריון, דמי פגיעה) המזכה במזונות באמצעות הביטוח הלאומי. אישה המשתכרת סכום השווה לסכום נקודת איפוס הגמלה, או גבוה ממנו, לא תהיה זכאית לתשלום מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי:
http://www.btl.gov.il/benefits/Alimony/Pages/שיעורי%20הקצבה.aspx


כפי שתוכלי לראות בטבלה בקישור מעלה,קצבת המזונות המשולמת ע"י הביטוח הלאומי היא עד 3110 ש"ח,למי שאין לה הכנסות כלל.

במידה ואת משתכרת 3500 ש"ח
500 ש"ח ראשונים לא ילקחו בחשבון לצורך בדיקת גובה דמי האבטלה.
על היתרה של 3000 ש"ח יחשבו 60%=1800 ש"ח
סכום זה ינוכה מקצבת המזונות הנ"ל:
3110-1800=1310 ש"ח

בהתאם לחישוב הנ"ל גובה המזונות אותו תקבלי יעמוד על 1310 ש"ח.
ט.ל.ח.

ניתן לתבוע בנפרד את דמי המזונות מהאב דרך ההוצאה לפועל(כפי שהביטוח הלאומי עושה)כך,תוכלי להשתכר ללא הגבלה.

בהצלחה.

שלום אליה,

את יכולה לבדוק זכאותך בשני המישורים,
הן בהשלמת הכנסה:
עליך להגיש תביעה על גבי טופס תביעה להבטחת הכנסה בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריך.
בנוסף עליך להביא המסמכים הבאים:
תעודת זהות
אישורים כאמור בתנאי הזכאות
מספר חשבון הבנק ואישור מהבנק או המחאה מבוטלת, המאשרים שאתה הוא בעל החשבון, שבו אתה מבקש לקבל את הקצבה.
ריכוז דפי עו"ש מחשבונך לשלושת החודשים האחרונים - ראה: מבחן הכנסה
http://www.btl.gov.il/benefits/Income_support/Pages/default.aspx
והן בבדיקת זכאותך לנכות כללית בקצבה חלקית/מלאה
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/default.aspx

לאחר עיון במידע עבור 2 הקצבאות,נשמח לסייע בידייך בהמשך שאלותייך.

בברכת בריאות ובהצלחה.