פורום ביטוח לאומי

הנך רשאי להגיע עם בן משפחה ו/או עם עו"ד/נציג אחר מטעמך.
מומלץ גם להעלות על הכתב טענותיך בצורה מנומקת ולצרף מסמכים רלוונטיים התומכים בטענותיך ולהגישם לועדה.
שים לב כי בועדה צריך להיות נוכח נציג מטעם לשכת התעסוקה, הרלוונטי לסירוב שלך כביכול שנרשם, כל אדם רלוונטי נוסף, וכן יו"ר הועדה.
כמו כן, צריך שתהיה בפני הועדה ובפניך תגובת ה"מעסיק" הפוטנציאלי שבגינו נרשם הסירוב, על מנת שתוכל להגיב בהתאם.
לא רשמת פרטים באשר לסיבה שנרשם הסירוב, אך עליך להבהיר מדוע הסירוב נרשם שלא כדין.
בהצלחה!

על פי הנתונים שמסרת, שיעור דמי הביטוח הלאומי הוא כ- 18.00 ש"ח וסכום ביטוח הבריאות לחודש הוא 95.00 ש"ח.
מי שאינו עובד ואין לו הכנסות ישלם דמי ביטוח של כ- 150 ש"ח.
לפי חוק הביטוח הלאומי, השכר הממוצע מחושב לפי שיטה שנקבעה בחוק, ב-1 בינואר של כל שנה, ולאחר מכן בכל פעם שחל פיצוי.

שלום לך,

הזכאות לדמי אבטלה היא לאחר הפסקת עבודתך ובתום קבלת התשלום בגין הודעה מראש.

המקרה אותו את מציגה הוא יוצא דופן,
שכן מעסיקך אמור למלא עבורך את חלקו בעמודים 5,6 בטופס התביעה המצ"ב,כולל התשלום בגין אי מתן הודעה מוקדמת
http://www.btl.gov.il/טפסים%20ואישורים/Documents/T1500.pdf

חשוב להסדיר את נושא מילוי טופס התביעה לדמי אבטלה-חלק המעסיק,מול מעסיקך הקודם בו יציין בפירוט את מועד הפסקת עבודתך,וכי תשלום עבור הודעה מראש משולם ע"י מעסיק אחר(מקרה לא מקובל בד"כ)ותהיה התאמה בין הטופס לבין מכתב על הפסקת עבודתך,כולל התשלום הנוסף.
הנ"ל,כדי לחסוך לך בירורים בהמשך מול הביטוח הלאומי.

כל האמור לעיל,
בתנאי שצברת תקופת עבודה המזכה בדמי אבטלה,
דהיינו 360/300 ימים לעובד בשכר יומי/חודשי,הנבדקים מיום ההרשמה הראשון בשירות התעסוקה לתקופה של 18 חודשים אחורה(באופן רציף/לא רציף).

ראי תנאי הזכאות בהרחבה:
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תנאי%20זכאות.aspx

בהצלחה.

מי שהוכר כנפגע עבודה ואינו מסוגל לעבוד, זכאי לדמי פגיעה בעד תקופה זו, ועד 91 ימים.

לענין סעיף זה, "היום הקובע" הוא היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו בעלך הפסיק לעבוד, לפי המאוחר. יחד עם זאת, שימי לב לסעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי ולסעיף 6 ח' לחוק עבודת נשים, אשר קובעים תנאים נוספים אשר צריכים להתקיים.
שיהיה במזל !

ענבל שלום,
ככל שחמתך תוכר על ידי הביטוח הלאומי כנפגעת עבודה, קצבה זו לא תפגע בקצבה אותה מקבל בעלה וכן לא תפגע באפשרות שלה להמשיך ולעבוד ולהתפרנס.
יחד עם זאת, הכרה של פגיעה כזו כפגיעה בעבודה אינה פשוטה, ועלולה לבוא טענה מצד הביטוח הלאומי כי מדובר במצב שחיקתי טבעי והתפתחות של הגיל, ללא קשר לעבודתה, שכן לא מדובר בפגיעה חד פעמית או במחלת מקצוע המופיעה ברשימת התקנות של הביטוח הלאומי, אלא מדובר ב"מיקרוטראומה", דהיינו פגיעה שנגרמה כתוצאה מתנועות חוזרות ונשנות אשר גרמו בהצטברותן לנזק ביד.
מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בכך לפני הגשת התביעה.
בהצלחה.

הבטחת הכנסה - המקרים בהם תיבדק זכאות לקצבה בנפרד מבן הזוג
מצבים שבהם ניתן לבחון זכאות של מי שחי בנפרד מבן/בת הזוג לצורך זכאות לגמלת הבטחת הכנסה:
אבן זוגך נמצא במאסר או במעצר יותר מ-30 יום. עליך להציג אישור משירות בתי הסוהר על תקופת המאסר של בן הזוג.
באתם חיים בנפרד, שלא תחת קורת גג אחת, ובן זוגך אינו מכלכל אותך 30 יום רצופים לפחות. על אישה החיה בנפרד מבן זוגה לתבוע ממנו מזונות בעבורה בבית דין. אלא אם כן הוא נכה, וקצבת הנכות היא הכנסתו היחידה, או אם אין בני הזוג חיים יחד יותר מ-12 חודשים.
גאתם אינכם מנהלים משק בית משותף, ובן זוגך אינו מכלכל אותך והוא חויב במזונותיך על-פי פסק דין. עליך להציג פסק דין למזונות.
דבן הזוג אינו מכלכל אותך ואת/ה נמנע/ת מלתבוע מזונות מחשש לפגיעה גופנית.



קישור להבטחת הכנסה שיתכן ואת זכאית תלוי במבחני תעסוקה והכנסה:
http://www.btl.gov.il/benefits/Income_support/Pages/default.aspx

בהצלחה.

דמי לידה - תנאי הזכאות
דמי לידה מרביים - עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני היום הקובע על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע .
לעובדת עצמאית יובאו בחשבון תקופות העבודה שבעבורן שילמה דמי ביטוח.


היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה.
החודשים האלה ייחשבו לחודשים ששולמו בהם דמי ביטוח (ובתנאי שהם לפני היום הקובע):
חודשים שהאישה עבדה וקיבלה ממעסיקה שכר (לרבות דמי מחלה ודמי חופשה), או חודשים שהייתה לה הכנסה מעבודה עצמאית והיא שילמה דמי ביטוח מהכנסתה. עבודה בחלק מהחודש נחשבת לחודש עבודה מלא.
חודשים שהאישה קיבלה בעדם דמי לידה (בעד לידה קודמת) או דמי פגיעה בעבודה או דמי אבטלה או דמי תאונה או קצבה לשמירת היריון (קודמת) או נכות מעבודה בשיעור 100% מן המוסד לביטוח לאומי.
חודשים שהאישה קיבלה בעדם דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית מקופת גמל.
שני החודשים הראשונים של חופשה בלא תשלום (שהמעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח בעדם).
חודשים שהאישה נמצאה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, המאושרים לעניין זה, ובלבד שעבדה בעבודה כשכירה או כעצמאית 30 ימים רצופים לפחות בתכוף לפני היום הקובע.
חודשי השירות בצבא - לחיילת שהפסיקה את השירות הצבאי והתחילה לעבוד, אבל בגלל השירות בצבא אין לזכותה מספר חודשי עבודה, המזכים בדמי לידה. לחיילת בשירות קבע קיימים תנאים שונים, בכפוף לחודש ההיריון שבו עזבה את השירות הצבאי.

אישה שעבדה גם כשכירה וגם כעצמאית, יחושבו חודשי הביטוח בנפרד לעבודתה כשכירה ולעבודתה כעצמאית.
היא תוכל להיות זכאית לדמי לידה מלאים או חלקיים גם על פי עבודתה כשכירה וגם על פי עבודתה כעצמאית, רק אם צברה בכל סוג של עבודה את תקופת הכיסוי כמפורט בתנאי הזכאות, והכל על פי התנאים בחוק.
היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה.

שלום לך,

ראה המענה באתר ביטוח לאומי העונה לשאלתך:

לידיעתך! דין תגמול המגיע לעובד ממעסיקו כדין שכר עבודה, ועל המעסיק לשלמו במועד תשלום השכר הרגיל. זכותו של העובד להגיש תובענה לפי חוק הגנת השכר נגד מעסיק המסרב לשלם את התגמול או מעכבו.
אם שילם המוסד לביטוח לאומי למעסיק סכום תגמול גדול מן הסכום ששילם המעסיק לעובד, חובה על המעסיק לשלם לעובד את ההפרש.
http://www.btl.gov.il/benefits/Reserve_Service/Pages/תנאי%20זכאות.aspx

מעבירה לעיונך גם את התיקונים בחוק התגמולים למשרתים במילואים,
בו תוכל לראות שהועלה הפיצוי היומי למשרתים במילואים ועתה הוא עומד על 180.77 ש"ח ליום:
http://www.btl.gov.il/benefits/Reserve_Service/Pages/TikunTagmulMil.aspx

תוכל להראות למעסיקך את החוק ולבקש השלמת השכר כנדרש.

בהצלחה.

גילאים שונים,לכן יש הבדלים בדרישות מכל אדם אחר.בהצלחה.

לא תזכה אותך ברצף במיוחד שמדובר בהבטחת הכנסה,התוצאה לא תינתן קצבה.מצטער.

זה,אתה יכול לציין את הסחבת שהייתה בעיניך,אך זה תלוי באופי הההליך
באם תחוש שההליך הולך לטובתך מיותר להעיר את המתים.בהצלחה.

יכול להאשים אותם עיין בהסבר ותבין לבד לאן הכנסת את עצמך במו ידיך
דמי פגיעה
דמי פגיעה הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה (מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע), ועקב כך הוא אינו מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת (הכול על פי אישור רפואי).


למבוטח העצמאי - דמי הפגיעה מחושבים לפי הכנסתו בשנת המס השוטפת, שעל פיה חושבו דמי הביטוח בעד שלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו עקב הפגיעה.

דמי פגיעה מופחתים
מבוטח שכיר או מבוטח עצמאי, שעקב הפגיעה בעבודה נגרם להם אי-כושר חלקי לעבודה על פי אישור רפואי מקופת חולים, והם צמצמו את מספר שעות עבודתם - ישולמו להם דמי פגיעה מופחתים, בהתאם לאישור הרפואי, ובכל מקרה לא ישולמו דמי פגיעה ליותר מ-8 שעות ליום.
ועכשיו לך תוכיח להם את צדקתך, על כך נאמר קודם מעשה במחשבה תחילה. בהצלחה.

שלום לך,

סיום עבודתך בהיותך בהריון עם תקופת העבודה אותה ציינת, תזכה אותך בבא היום בדמי לידה.
ראי קישור למידע שהעליתי בנושא:
http://www.lawforums.co.il/objDoc.asp?PID=898&OID=258109&DivID=1&markPID=898&markOID=258109#topArt

לא ציינת האם הפסקת עבודתך היא מסיבת פיטורין או התפטרות.

במידה ואת מפוטרת,תוכלי להרשם בשירות התעסוקה עם הפסקת עבודתך,להודיע(עם אישור רפואי)על הריונך,על מנת שתוזמני להתיצבות אחת לחודש.
במקרה זה תהיי זכאית לדמי אבטלה ללא תקופת המתנה.

במקרה של הפסקת עבודה ביוזמתך,ללא סיבה מוצדקת,ראי להלן מהי סיבה מוצדקת:
"מי שהפסיק את עבודתו בגלל סיבה מוצדקת, כגון מצב בריאותו שלו, של בן זוגו או ילדיו, או הרעת תנאים בעבודה, צריך להמציא את המסמכים המתאימים להוכחת טענותיו.
התפטרות מעבודה, בשל שינוי מקום מגורים או העתקת מקום עבודה, תיחשב להתפטרות מוצדקת, בתנאי שהמרחק בין מקום המגורים החדש למקום העבודה עולה על 60 ק"מ או 40 ק"מ (לאם לילד שלא מלאו לו 7 שנים)."
http://www.btl.gov.il/BENEFITS/UNEMPLOYMENT/Pages/תנאי%20זכאות.aspx

אם אין סיבה מוצדקת להפסקת עבודתך כנ"ל,
תאלצי לאחר הרשמה ראשונה בשירות התעסוקה, לתקופת המתנה של 90 ימים בהם לא תשולם לך קצבה.

במידה ואת מנצלת את מכסת ימי האבטלה העומדת לזכותך לפני הלידה,
לא ניתן יהיה להמשיך ולקבל דמי אבטלה בהמשך.

אם תוותר יתרת דמי אבטלה,
תוכלי לחזור בתום חופשת הלידה להמשך הרשמה,להיות פנויה לעבודה שתופני אליה ע"י שירות התעסוקה ותהיי זכאית ליתרת ימי האבטלה שלא נוצלה.

כאן תוכלי לבדוק המידע בנושא אבטלה:
בהתאם למספר הימים המתאימים לגילך ומצבך המשפחתי-ראי תקופת הזכאות המירבית:
http://www.btl.gov.il/BENEFITS/UNEMPLOYMENT/Pages/תקופת%20הזכאות%20המרבית.aspx

כאן תוכלי לבדוק את גובה דמי האבטלה להם תהיי זכאית:
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/schum/Pages/default.aspx



הערה בנושא הפסקת עבודה בהיותך בהריון.
במידה והפסקת העבודה אינה יזומה על ידך,מומלץ לברר זכויותייך בפורום דיני עבודה מימין לפורום שלנו.

בהצלחה.

אמהות בביטוח לאומי,להבנתי תנאי הזכאות מבקשים 30 יום ותאריך הלידה המשוער שלך הוא כ-32 יום אחרי ראי הסבר מאתר המל"ל:
שמירת היריון - תנאי הזכאות
האישה תושבת ישראל.
היא עובדת שכירה או עצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום קובע לשמירת היריון - היום שהפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההיריון.
יש בידה אישור מרופא מומחה לנשים ולידה על שמירת ההיריון. בכל מקרה לא תשולם גמלה לתקופה העולה על שבועיים לפני היום שנערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שבה נקבע שהיא זקוקה לשמירת היריון.
תקופת השמירה הראשונה לא תפחת מ-30 ימים רצופים. אם קיימת הפסקה בשמירת ההיריון, כל תקופה נוספת של שמירת היריון לא תפחת מ-14 ימים לפחות.
לא משולם לה תשלום בעד תקופת שמירת ההיריון מגוף אחר. בעקבות שינוי בחוק ביטוח אמהות מיום 6.9.07 אין העובדת חייבת לנצל ימי מחלה שעומדים לזכותה. עובדת הזכאית לתשלום גמלה לשמירת היריון מהביטוח הלאומי, אך מעדיפה בכל זאת לנצל את ימי המחלה ולקבל את תמורתם מהמעסיק שלה, תישלל זכאותה לגמלה מהביטוח הלאומי בעד הימים ששילם לה המעסיק.
בכל מקרה, רופא מטעם המוסד רשאי לדרוש הבהרות ופרטים בכל הנוגע לאישור הרפואי.
למי שיוצאת לחו"ל - אישה בשמירת היריון אינה זכאית לגמלה מרגע יציאתה לחו"ל ואילך.





או לחילופין לנצל את חופשת המחלה באם מגיע לך.המשך הריון קל.

מס הכנסה דמי ביטוח,באם אינך מקבלת תלוש יש מקום לדאגה.בהצלחה

גופך ונפשך ע"י מומחים בתחום אני מנח שתקבל את מבוקשך קצבת נכות
+תוספת תלויים,כמו כן בדוק זכאות לניידות ולשרותים מיוחדים בקישור של הביטוח הלאומי,עו"ד יכול לסייע אך באם הכל ברור לשם מה ההוצאה
http://www.btl.gov.il/Pages/default.aspx
בהצלחה.

יזכה אותך בדמי אבטלה באותו שבוע ואין צורך שתהי חולה שבוע ימים.
רק בריאות.

שלום דפנה מזלטוב
ותודה על מילותייך החמות.

חסר מידע בשאלתך,
האם סיימת עבודתך בהיותך בהריון?

אם סיום העבודה היה בהיותך בהריון,
צריכים להתקיים התנאים הבאים:

דמי לידה מרביים - עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני היום הקובע על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע .

היום הקובע = היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה.
http://www.btl.gov.il/benefits/maternity/Childbirth_Allowance/Pages/תנאי%20הזכאות.aspx

לאור המידע אותו ציינת(בהנחה שסיימת עבודתך בהיותך בהריון) יתכן ואת זכאית למחצית דמי הלידה,אשר יחושבו כמובן על פי המפורט להלן:
"לעובדת שכירה או לעובדת עצמאית – על-פי החוק מחושבים דמי הלידה ליום על-פי מלוא שכרה או הכנסתה כעצמאית של היולדת בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקה את עבודתה, לחלק ב–90, אך לא יותר ממקסימום דמי הלידה ליום."
http://www.btl.gov.il/benefits/maternity/Childbirth_Allowance/Pages/שיעורי%20דמי%20הלידה.aspx

לזכאית יחושבו דמי הלידה על פי שכרה כנ"ל ולא על פי דמי האבטלה.

לשאלתך,יש להחתים המעסיק האחרון אצלו עבדת,
או להעביר חלק המעסיק בטופס(לצלם או להדפיס)למעסיק נוסף אם היה לך בתקופה המזכה בדמי לידה.

בהצלחה.

שלום לך,

אכן,כפי שציינת:
עורכי דין ורואי חשבון שסיימו התמחות ונרשמו למבחן הסמכה שחל ביום 1.6.2010 ואילך, לא יהיו זכאים לדמי אבטלה בתקופה של 2 חודשים שקדמו למועד הבחינה.
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/Avtmtmachim.aspx

מאחר ואת ההתמחות עשית כבר לפני שנה ואת מתפטרת מעבודתך לצורך הבחינות,זכאותך לדמי אבטלה תהיה רק לאחר תקופת המתנה של 90 ימים.
השאלה היא אם צברת את התקופה הנדרשת לדמי אבטלה,
360/300 ימים לעובד בשכר יומי/חודשי,הנבדקים מיום ההרשמה הראשון בשירות התעסוקה לתקופה של 18 חודשים אחורה(אם עבדת בהם באופן רציף/לא רציף).

לאחר הרשמה ראשונה,את חוזרת להרשמה באופן שוטף כעבור 90 ימי המתנה או במהלך השנה(הרשמה ראשונה זו מקבעת זכויות לדמי אבטלה לתקופה של 12 חודשים)ובתנאי שהבחינה שלך אינה במסגרת 2 החודשים כנ"ל.

עלייך לקחת בחשבון,שבתום 90 ימים,
ניתן יהיה להפנותך לכל עבודה המתאימה למצב בריאותך בלבד,
לאחר שתמה התקופה המזכה בהפניה ל"עבודה מתאימה".
ראי בהרחבה גם באתר שירות התעסוקה בנושא:
http://www.taasuka.gov.il/Taasuka/Employee+Services/General+Info/UnemploymentDeserving.htm

בהצלחה בבחינות.

150. הגדרות (90ב) (תיקון: תשס"ד)
בפרק זה -
"מבוטח" - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל הפרישה;
"תאונה" - אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד;
"אבדן כושר התפקוד" - לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם.
151. הזכות ותחומיה (90ג)
(א) מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי.
(ב) הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק
בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר
שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות - תוך שבועיים מיום התאונה.
152. דמי תאונה (90ד)
דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ90- ימים.
153. סייג (90ה)
(א) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה.
(ב) בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה.
154. שיעור דמי תאונה (90ו) (תיקון: תשס"ג)
דמי תאונה ליום הם -
(1) לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי - כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי פרק ה' אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור בסעיף 77;
(2) לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו - סכום השווה ל25%- מהסכום הבסיסי.
155. כפל גמלאות (90ז)
מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט פקודת הנזיקין, הסכם קיבוצי כמשמעותו בסעיף 180 או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי-כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור.
156. פרקי זמן שאין משלמים בעדם (90ח) (תיקון: תשנ"ז)
על אף הוראות פרק זה, לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות סעיף 92(א) וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח -
(1) במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה;
(2) בשירות בצבא הגנה לישראל;
(3) במאסר.
157. מועד להגשת התביעה (90ט)
על אף הוראות סעיף 296 תוגש תביעה לגמלה לפי פרק זה למוסד תוך 90 ימים מיום התאונה; ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה.

דחיית ההכרה במידה ועמדת בתנאי הזכאות נקרא " שיטת מצליח " לכן באם תוותרי ולא תערערי על החלטתם
סימן שהם הצליחו במשימתם,שיהיה לך ברור באם לא תוותרי בסוף תצליחי
כל שעליך הוא לעמוד בתנאי הזכאות:

תנאי הזכאות
1.תושב ישראל שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שהוא נמצא בישראל ואינו מסוגל לתפקד:
- עובד שכיר או עובד עצמאי, אם אינו מסוגל לעבוד בעבודתו ואף לא בעבודה מתאימה אחרת.
- מי שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי, אם הוא מאושפז בבית חולים או מרותק לביתו.
- עקרת בית, אם אינה מסוגלת לעבוד בעבודות משק הבית.
2.על הנפגע בתאונה להיבדק בדיקה רפואית בתוך 72 שעות משעת התאונה. מי שלא נבדק בתוך פרק הזמן הזה, עלול לאבד את זכותו לדמי תאונה. אם אישר הביטוח הלאומי, שתוצאות התאונה יכולות להתגלות לאחר 72 השעות האמורות, הנפגע יהיה זכאי לדמי תאונה, אם נבדק בתוך שבועיים מיום התאונה.

ובאם יש צורך הגיעי גם לבית הדין לעבודה בתביעה,טענתם בעיני לא סבירה ואני מניח שגם השופט יעריך כך
אלא באם יוכח שאת נפצעת סדרתית
לצורך קבלת פיצויים.
רק בריאות ובהצלחה.

שלום לך,

אני מבינה משאלתך שהקצבה משולמת לך לפני שחוק לרון נכנס לתוקף,
דהיינו לפני 1.8.2009

במקרה זה מעבירה אליך מחשבון שיסייע בידך לבדוק גובה ההכנסה וגובה קצבת העדוד:
באמצעות מחשבון זה תוכל לדעת באופן משוער מה יהיה סכום קצבת הנכות הכללית המגיעה לך לפי חוק לרון (תיקון 109 לחוק הביטוח הלאומי לעידוד נכים ליציאה לעבודה):
http://www.btl.gov.il/BENEFITS/DISABILITY/LARON/Pages/Calculator.aspx

ממליצה לקרא את כל הפרק בנושא:"החוק המשופר למקבלי קצבת נכות היוצאים לעבוד(חוק לרון:
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/laron/Pages/default.aspx#anchorSpan_f56847fc484a4751b7fa878676d96832

ראה טלפונים למידע בנושא חוק לרון
לרשותך,
מענה אנושי לבירורים בטלפון שמספרו 04-8812245 begin_of_the_skype_highlighting 04-8812245 end_of_the_skype_highlighting, באמצעותו תוכל לקבל מידע בכל הקשור לחוק לרון - החוק החדש למקבלי קצבת נכות היוצאים לעבוד.
השירות בטלפון פועל בימים א - ה בשעות 8:00 - 17:00.

מומלץ ליצור קשר ולבדוק באופן אישי ספציפי לגביך לגבי כל שאלותיך.

בהצלחה.

שלום לך,

קצבת נכות בסיסית מלאה יכולה לעמוד על 2160 ש"ח+343 ש"ח עבור קח"ן = קצבה חודשית נוספת(אותה הצליחו להשיג במאבק הנכים).

אם בת הזוג אינה עובדת או משתכרת עד 57% מהשכר הממוצע במשק,
לפי סעיף 2 בחוק - קצבאות: 8,015 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) ,
דהיינו פחות מ-4569 ש"ח ברוטו לחודש (57% מ-8015)
תשולם תוספת לקצבה של 1080 ש"ח.

עד 2 ילדים צעירים עד גיל 18 או המשרתים בשירות סדיר תוספת של 863 ש"ח עבור כל ילד.

הכל על תשלום הקצבה וההתניה לתשלום התוספת עבור "תלויים" בת זוג וילדים(מותנה בהכנסות מעבודה ושלא מעבודה)תוכלו לקרא בהרחבה בקישור המצ"ב:
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/שיעורי%20הקצבה.aspx

בעת בדיקת הזכאות לקצבה בעקבות חוק לרון,
יקחו בחשבון הכנסותיו מעבודה ו/או ימי מחלה המשולמים לו אם הוא עדיין זכאי,מוגבל בהכנסה של 4809 ש"ח, אם הנכות תעמוד על 70% ומעלה.

ההמלצות הן תמיד לבדוק בביטוח הלאומי לקבלת מענה ספציפי אישי על פי הנתונים האישיים.


בנוסף,מותנה במצבו הרפואי ניתן להגיש תביעה לשר"מ=שירותים מיוחדים לנכים(המשולמת בד"כ בתקופת הטיפולים):
http://www.btl.gov.il/benefits/Attendance_Allowance/Pages/default.aspx

כמו גם הגשת בקשה לתו נכה:
http://www.mot.gov.il/wps/portal/HOME/HE_RISHUI_INFO/index.jsp?subject=HE_RISHUI_INFO_17

אין מניעה בעת הגשת תביעה לקצבת נכות כללית,
להגיש גם תביעה בפוליסת ביטוח בה יש אבדן כושר עבודה.
הפיצוי מפוליסת הביטוח אם קיים,יכול להשפיע על "תוספת תלויים".

רפואה שלמה ומלאה לאביך.

עליך לעיין בקישור ולפעול לפי ההסברים המפורטים:
http://www.btl.gov.il/benefits/Mobility/Pages/default.aspx

אין אישור רטרואקטיבי,אינך מודע או קובע איזה סוג רכב מתאים לך לפי מצבך תן למומחים לקבוע זה לטובתך מבחינת המחיר וגודל הרכב שאתה זקוק לו לפי מצבך.

לא מספיק שרופא קבע שאתה נכה ב-100% על ועדה בביטוח לאומי להחליט זאת הגש תביעה ראה הסברים בקישור:
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/default.aspx

במגביל הגש תביעה לשירותים מיוחדים לנכים עיין בקישור בהסברים:
http://www.btl.gov.il/benefits/Attendance_Allowance/Pages/default.aspx

לסיכום התהליך הוא ארוך ומייגע עליך להיות סבלני,אגב באם תגיש תביעה לנכות כללית ותוכר מעל 90% נכות לא יהיה צורך בועדה נוספת של מס הכנסה בעלות כספית ,אך באם תעשה את התהליך הפוך יהיה צורך לחזור לועדה במסגרת הועדות בביטוח לאומי.למרות האבסורד.
עיין בכל הקישורים ואתה יכול להגישם במקביל והמתן בסבלנות.
רק בריאות ובהצלחה.

שלום לך,

לאור המידע אותו ציינת,
יש לך רצף של תקופת עבודה ב-18 החודשים האחרונים,
לכן,אין מניעה שתסע קודם כל לחו"ל ורק אח"כ תתייצב לראשונה בשירות התעסוקה.

להלן ההסבר:
א- מיום ההרשמה הראשון בשירות התעסוקה,
בודקים האם צברת 360 ימים כעובד בשכר חודשי ב-18 החודשים האחרונים(לעובד חודשי ניתן לצבור תקופה זו גם בשנת עבודה אחת מלאה).
אם יש לך רצף עבודה,עיכוב של חודש חודשיים להרשמה ראשונה לא יפגע בזכויותיך לדמי אבטלה.

ב- הפניה ל"עבודה מתאימה" מתחילה מיום ההרשמה הראשון בשירות התעסוקה ועדיף לשמור אופציה זו כאשר תהיה פנוי להתייצבות באופן שוטף.
התקופה בה יפנו אותך ל-"עבודה מתאימה" כולל הגדרתה ומשך הזמן(על פי גיל)תוכל לראות בקישור המצ"ב מאתר שירות התעסוקה:
http://www.taasuka.gov.il/Taasuka/Employee+Services/General+Info/UnemploymentDeserving.htm

ג- למי שאין רצף תקופות עבודה ב-18 החודשים האחרונים(או גם 15 חודשים)יכול להרשם פעם אחת בשירות התעסוקה לקיבוע זכאות,
ולחזור להרשמה באופן שוטף במהלך השנה,שכן הרשמה ראשונה זו שומרת על הזכויות לדמי אבטלה לתקופה של 12 חודשים מיום ההרשמה הראשון.
במקרה זה,נושא ה"עבודה המתאימה" הוא על יתרת הימים,מיום ההרשמה,בה מפנים לכל עבודה המתאימה למצב בריאות בלבד.

טיסה נעימה סע לשלום ושוב בשלום.