רשלנות רפואית איחור באבחון

שלום כפיר,

אני אתייחס לשלושה עניינים העולים משאלתך.

1 - אתחיל בעניין הפשוט ביותר - האבחון של האחות במרפאה. ככל שהוא לא נכון ולא משקף את מצבך הרפואי - מה טוב! בעניין הזה צריך רק לשמוח.
2 - הבעיה במסתם אבי העורקים - ככל שידוע לי, אבל ידיעותי בנושא הזה מוגבלות ואיני קרדיולוגית, אין זה סביר שהמסתם נפגע בתהליך האבלציה. ככל שיהיה קרדיולוג שיאמר לך שייתכן שהאבלציה פגעה במסתם - וככל שזה משפיע על התפקוד - ייתכן שאפשר יהיה לשקול הגשת תביעה בגין הנזק הזה.
3 - האיחור באבחון - צריך לבדוק אם האיחור באבחון פרפור הפרוזדורים הוא זה שגרם לבעייה בתפקוד הלב, או שיש לכך מקור אחר. וגם - להצביע על כך שהתלונות הופיעו פעמים רבות וזמן רב לפני ביצוע האבלציה - כך שצריך היה להציע אותה בשלב מוקדם יותר. ככל שקרדיולוג מומחה יאשר את הקביעות הרפואיות הללו - ניתן להגיש תביעה בגין הנזק שגרם האיחור באבחון.

שלום פנינה,

לאחרונה מוגשות לעיתים תביעות כאלה, אך מובן שיש להוכיח בהן שהיו פניות רבות למכון להתפתחות הילד, או לאבחונים אחרים, שכל האבחונים שנעשו עד האבחון האחרון היו שגויים, וגם צריך להוכיח, בסבירות גבוהה, לאן היא הייתה יכולה להגיע עם טיפול מתאים, ומה הפער בין איפה שהיא נמצאת היום לאיפה שהיא הייתה יכולה להיות.
אלה עובדות ונתונים לא פשוטים להוכחה, ותלויים רבות בתיעוד הרפואי  הקיים.

שלום שרון,

אני מקווה כי מצבו של בנק הוטב, שהשבר התאחה כראוי, והוא יכול להמשיך  בעיסוקו כמאמן כושר.

ייתכן בהחלט שהאורטופד הראשון לא התייחס במלוא הרצינות לתלונות ו/או לא היה פענוח נכון של הצילומים, וייתכן גם שצריך היה להפנות לצילומים מקיפים יותר.
עם זאת - ולאחר שאובחן השבר, ולאחר שלמיטב הבנתי ניתן הטיפול הנכון, ובתקווה שהאיחור באבחון ובטיפול לא השאירו נזק בלתי הפיך, שאינו נזק כתוצאה מהחבלה עצמה - אזי אין הצדקה להגשת תביעה.

שלום,

ככל שהתיעוד הרפואי יתמוך בטענותיך בפני רופא המשפחה, וככל שלא ניתן לתקן את הנזק שגרם האיחור באבחון המצב הרפואי, עקרונית ניתן להגיש תביעה בגין הנזק שנגרם כתוצאה מהאיחור באבחון.

שלום רעיה,

איחור באבחון יכול בהחלט לשמש בסיס לתביעת רשלנות רפואית. צריך יהיה להוכיח שניתן ו/או צריך היה לאבחן את המחלה מוקדם יותר, וצריך יהיה להוכיח שהאבחון המאוחר הסב נזק למטופל.

שלום רבקה,

אכן מצערת ההתנהלות בעניינו של בנך, וחבל שהוא נאלץ להעביר חודש בדרך שהכבידה עליו ועליכם, ולא הייתה לה הצדקה רפואית.
עם זאת - הגשת תביעה במקרה כזה אינה כלכלית ואינה מוצדקת, נוכח העובדה שלא נגרם כל נזק לצמיתות, וחוסר הנוחות וההכבדה היו לתקופה קצובה וקצרה יחסית, וחלפו.
ניהול תביעה ברשלנות רפואית כרוך בהוצאות משמעותיות, ולכן אין זה המקום להגיש תביעה כזו.

שלום לירון,

אני מבינה שמאז התקלה המרשמים והתרופות ניתנים כסדרם, ואנחנו מדברים על תקופה קצרה בעבר. אני מציעה לא לעשות כלום. זה לא מצב שיעניק פיצוי בדרך כלשהי, לפחות עפ"י הערכתי.

שלום יואב,

ככל שיש ראיות מוצקות לזה שהמחלה החמירה בגלל האבחון המאוחר (ולא כתוצאה מהידרדרות המצב הרפואי שלא קשורה למועד האבחון), וככל שלהחמרה זו יש משמעויות תפקודיות שונות מאלה שהיו לו המחלה הייתה מאובחנת במועד - ייתכן שיש מקום לשקול הגשת תביעה.

שלום אורנה,

התשובה לשאלה הרפואית צריכה להינתן על-ידי רופא. ככל שרופא יאמר שצריך היה לאבחן את המחלה האוטואימונית מוקדם יותר, וככל שהאבחון המאוחר גרם לנזק בלתי הפיך, זו רשלנות רפואית.

שלום תני,

יש מקום להגיש תביעה בגין איחור באבחון, אם לאיחור הייתה משמעות בטיפול שניתן לך, ובסיכויי ההחלמה מהמחלה. אם כיום, ללא טיפול, מצבך השתפר, ואם טופלת מיד לאחר שהמחלה אובחנה - לא נראה לי שכדאי להגיש תביעה.

שלום עמרם,

טוב שלבסוף אותרה הבעייה, ואני מקווה שלא תסבול מכאבים כאלה בעתיד.

בכרונולוגיה שאתה מתאר, לא ברור אם בתקופה הראשונה שסבלת מהכאבים, לפני 3 שנים, באמת אבנים בכיס המרה היו הסיבה לכאבים, שכן בוצעה בדיקת אולטרסאונד אשר שללה ממצא זה. אפשר כמובן לחפש את בדיקת האולטרסאונד ולראות אם אכן לא הדגימה ממצא כזה, או שמא הפענוח פספס את הממצא.
בהנחה שלא היה ממצא כזה לפני 3 שנים - הרי שאין רשלנות, וקשה יהיה להוכיח שבדיקת CT הייתה מאתרת אבנים בכיס המרה.
בהנחה שהיה ממצא כזה - הרי שממילא הטיפול היה כנראה אותו טיפול. כך שהתביעה, אם אכן ניתן יהיה להוכיח שהאבנים היו קיימות במשך כל 3 השנים האחרונות - תתייחס לסבל מיותר של 3 שנים. איני מקלה ראש חלילה בסבל הזה, ובכל הנזקים שנלווים אליו, אבל בדרך כלל הפיצוי בגין נזקים כאלה אינו מצדיק את השקעת המשאבים הכרוכה בהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

בהנחה שהיום הכל כשורה - גם אם אפשר באופן עקרוני להגיש תביעה - לא בהכרח כדאי לעשות זאת.

מאחלת לך בריאות!

שלום יעל,

אין ספק כי התנהלות הרופא הראשון מקוממת, וחבל על שבנך היה צריך לסבול ימים מיותרים של כאבים עזים, במקום לקבל טפול שיסייע לו בתהליך ההחלמה מיד לאחר הנפילה.
ישנם מקרים בהם איחור באבחון שבר עלול לגרום לנזק לצמיתות - למשל פגיעה בכלי דם, פגיעה עצבית, עיוות באיחוי השבר כי לא ניתן להחזיר את העצם למקומה כדי שתתאחה כראוי, ועוד. אני מקווה בשבילכם שזה לא אחד המקרים הללו.
בכל מקרה - עכשו עדיין מוקדם מכדי לדעת. אם במהלך החודשים הקרובים יסתבר חלילה כי נגרם נזק שאינו הפיך - אפשר יהיה להגיש תביעה כנגד בית-החולים. אם הכל יסתדר מבחינה רפואית, והנזק הוא הימים של הכאבים העזים מהם סבל בנך (מבלי להקל בהם ראש חלילה) - לא יהיה כדאי לנקוט בהליך של תביעה.
אאחל לכם החלמה מהירה ושלמה!