פורום רשלנות רפואית

שלום קרן אור,

קשה להשיב על שאלתך. גם אם תהיה כאן רשימת שמות - היא עשויה להיות לא רלבנטית, כי צריך לדעת מול מי ניתנת חוות הדעת (לפעמים יחסים אישיים בין רופאים מונעים מתן חוות דעת במקרה ספציפי), באיזה מוסד רפואי הייתה ההתרשלות (למשל - רופאי קופ"ח כללית מנועים מלתת חוות דעת נגד רופאים אחרים בקופ"ח כללית, רופאים בשירות המדינה מנועים מלתת חוות דעת רפואית נגד בתי חולים של המדינה) ולפעמים צריך לדעת פרטים נוספים.
באופן כללי - אפשר לומר כי רופאים אחרי גיל פרישה, שחלקם אינם קשורים עוד במוסדות הרפואיים - הם המאגר ממנו פעמים רבות אפשר לדלות את הרופא המתאים, שיערוך חוות דעת במקרה שהוא סבור שהייתה התרשלות.

שלום,

לכל תרופה מצורף גיליון של תופעות לוואי. אם תופעת הלוואי הזו מפורטת בגליון של התרופה, ראוי היה שהרופא יסב תשומת לבך לכך, אך ככל שהפסקת הטיפול תשיב את המצב לקדמותו - לא יהיה מקום להגיש תביעה.

אני מקווה שהעתיד יראה שאין צורך בכך.

שלום מוטי,

אני מתנצלת על העיכוב במענה. מקווה שבינתיים, אם נשארת בארץ לצורך בדיקת הגסטרו - קיבלת התחייבות מחברת הביטוח. זה בכל אופן מה שאמור היה לקרות.
אם לא קיבלת התחייבות לבדיקה - הגם שהיה לך מועד לבדיקה - ייתכן שראוי להפנות את השאלה לפורום ביטוח, או לפורום תובענות יצוגיות.

שלום תני,

יש מקום להגיש תביעה בגין איחור באבחון, אם לאיחור הייתה משמעות בטיפול שניתן לך, ובסיכויי ההחלמה מהמחלה. אם כיום, ללא טיפול, מצבך השתפר, ואם טופלת מיד לאחר שהמחלה אובחנה - לא נראה לי שכדאי להגיש תביעה.

שלום שני,

כוויות לאחר הסרת שיער הן אחד הסיכונים הקיימים בטיפול, ואני מקווה שהוזהרת מפני סיכון זה. עם זאת, גם אם לא הוזהרת, ככל שהכוויות תתרפאנה והעור יחלים - לא תהיה הצדקה בהגשת תביעה לבית-משפט. את יכולה לנסות ולפנות למטפל בדרישה להסדר כספי.

שלום אבי,

למיטב ידיעתי זה תנאי מקובל בהסכם הפשרה.

לדעתי הוא גם הגיוני - עורך הדין שותף איתך ב"מיזם" של התביעה, אך שלא כדרכם של שותפים, רק לך יש זכות (וכך ראוי שיהיה) להחליט אם לקבל פשרה או לא. זכותך כמובן להמשיך את התביעה, ולקוות לתוצאה טובה יותר, אך אם זו לא תתקבל - אין סיבה שעורך-הדין לא יקבל שכר-טרחה לפי הסכום שיכולת לקבל, וסרבת לעשות זאת למרות המלצתו.

שלום לוברבום,

ככל שהטיפול שקיבלת במרפאת קרנית בבילינסון לא הסב לך נזק, הרי שהוא "תוקן" שבועיים לאחר מכן ע"י רופאה אחרת.

רופאים אינם משלמים קנסות, אבל ניתן להגיש נגדם תביעה, אם ניתן להוכיח רשלנות שהסבה נזק ממשי, ואז הלקוח עשוי לקבל פיצוי. עם זאת - הגשת תביעה כזו הינה יקרה ומורכבת, ולא נראה לי שזה המקרה המתאים להגשתה.

שלום יפה,

את תקופת ההתיישנות בתביעה של קטין סופרים החל מהגיעו לגיל 18. כך קבוע בסעיף 10 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958. 

לכן במקרה שאת מפרטת - ניתן עדיין להגיש תביעה.

שלום איציק,

צר לי לשמוע כי התפרצה אצלך מחלה.

השאלה של "הסכמה מדעת" לחיסון הקורונה, היא בעייתית. בתקשורת הממוסדת והבלתי ממוסדת היו קולות רבים שקראו לכך שלא כל הסיכונים בחיסון עדיין ידועים, ושעלולות להתעורר תופעות שונות שלא ניתן עדיין לצפות אותן. גם לגבי המחלה שהתפרצה אצלך - אם תוגש תביעה, ייטען בוודאי שלא ניתן להוכיח כי המחלה אכן פרצה בעקבות החיסון, להבדיל מסמיכות זמנים לחיסון. 

אני איני ממליצה על הגשת תביעה במקרה הזה. לדעתי הסיכויים לקבלת פיצוי - אינם גבוהים.

שלום נווה,

אני מקווה שהבעייה טופלה, שהלידה עברה בשלום ושהתינוק בריא.

קשה להשיב על השאלה שלך - איני יודעת מדוע הגעת לחדר לידה, מה היו התסמינים שלך, האם כשנבדקת ע"י הרופא המטפל סבלת מתסמינים אלה.איזה חיידק מצאו בחדר הלידה, מה גרם להם לחשוד בקיומו של חיידק, ואולי שאלות נוספות. כל אלה פרטים חשובים כדי להשיב על השאלה אם הייתה רשלנות מצד הרופא המטפל אם לאו.

שלום תמי,

התשובה היא כן.

תקנה 15(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018  קובעת כי יש לצרף לכתב הטענות (ובמקרה שלך - לכתב התביעה) חוות דעת של מומחה רפואי שמעוניינים להסתמך עליה במהלך המשפט.

שלום תומר,

ראשית, תנחומי על פטירת סבך. אני מקווה שהוא נפטר בשיבה טובה וללא יסורים.

התשובה לשאלתך תלויה בנסיבות הפטירה, אך לפני שאשיב ראוי להדגיש כי צריך יהיה להוכיח את רשלנותו של כל גורם שנגדו תוגש תביעה. לא כל פטירה מקורה ברשלנות, ולפני שמגישים תביעה נגד מישהו - צריך לוודא שניתן יהיה להוכיח כי המוות נגרם בשל רשלנותו, ולא כתוצאה מכח עליון/ מחלות אחרות/ כשל של הגוף שאינו תוצאה של טיפול רפואי שגוי.

אם הפטירה הייתה בבי"ח ציבורי - מספיק בדרך כלל להגיש תביעה נגד מי שמפעיל את בית-החולים, ואין שום ייתרון להגשת תביעה אישית נגד מי שטיפל במסגרת בית-החולים, למרות שניתן לעשות זאת.

אם הפטירה הייתה במסגרת של רפואה פרטית - אפשר להגיש תביעה נגד הגורמים להם בוצע התשלום, וגם כמובן כנגד כל מי שטיפל, אם טיפל ברשלנות.

שלום איילת,

הדרך הנכונה, לטעמי, הינה לשמוע תחילה את מומחי הצדדים, ורק מקום שלבית המשפט נותרו שאלות כלשהן - לפנות למומחה מטעמו. עם זאת - במקרים רבים בית-המשפט ממנה מומחה מטעמו, גם בתביעות רשלנות רפואית. זה שיקול הדעת של השופט הדן בתיק.

שלום רועי,

ככל שיימצא מומחה רפואי אשר יאמר כי  הורדת רמת הסוכר הייתה מונעת את המחלה, או את ההתפרצות מסכנת החיים, אפשר לשקול הגשת תביעה. בכל מקרה אחר - לא ניתן יהיה להוכיח קשר סיבתי, ולא תהיה עילת תביעה.

שלום יהונתן,

אני מעריכה שמדובר בתוצאה אשר מפורטת בטופס ההסכמה לניתוח. אם לא - אפשר לשקול הגשת תביעה, וייתכן שיינתן פיצוי כלשהו בגין פגיעה באוטונומיה, אבל פיצוי לא דרמטי.

שלום יפה,

אם מדובר בעילת תביעה של קטין, אשר נפגע בעת שהיה קטין, ניתן להגיש את התביעה עד 7 שנים לאחר הגיעו לבגרות, היינו עד ליום בו הוא בן 25.

שלום מרים,

1. תקופת ההתיישנות על תביעה לפיצוי בגין רשלנות רפואית הינה כמו במרבית התביעות הינה 7 שנים.

2. אין מניעה מלהגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בבית המשפט לתביעות קטנות, אבל בית-המשפט לתביעות קטנות יכול להחליט שהנושא לא מתאים לדיון בפניו, ולהעביר את הדיון לבית-משפט השלום.

3. אם את חושבת שמדובר בפיצוי שניתן לקבלו במסגרת תביעה קטנה - את יכולה לנסות לפנות ולנהל מו"מ לפשרה בטרם הגשת התביעה. אולי הצד השני ירצה לקנות את הסיכון.

שלום שחר,

על תביעת רשלנות רפואית חלים הכללים הרגילים הקבועים בחוק ההתיישנות. תקופת ההתיישנות היא 7 שנים מיום האירוע, כאשר יש מספר חריגים המאריכים את תקופת ההתיישנות.

שלום יערה,

לא ברור משאלתך מה הייתה מטרת הפנייה לרופאים - האם לצורך טיפול? תיקון הנזקים שנגרמו בניתוח?
אם כן - אנחנו לא הכתובת.
אם פנית כדי לבדוק אם אכן הניתוח גרם לנכות - אני מציעה לך לפנות לעורך-דין המתמחה ברשלנות רפואית, שיעיין בכל התיק הרפואי של בנך, הן לפני הניתוח והן במהלך האשפוז, יתייעץ עם רופא מתאים - ויאמר לך אם ניתן להגיש תביעה בגין הנכות אם לאו.

שלום מקס,

צריך לראות אם פגיעה עצבית אינה אחד הסיכונים אשר הוסברו לך טרם ביצוע השתל, כי לא כל נזק במהלך טיפול משמעותו רשלנות בטיפול. כדי להגיש תביעה נגד הרופא - צריך יהיה לקבל חוות דעת של רופא שיניים שיאמר שהנזק הוא תוצאה של רשלנות בטיפול.
בנוסף - 10 ימים הם באמת זמן קצר מידי. מציעה לך להמתין זמן נוסף בטרם בדיקת אפשרות של תביעה.

מאחלת לך שהכל יבוא על מקומו בשלום, ותוכל לחזור לכל הפעולות שעשית קודם לכן.

שלום עדיאל,

תקופת ההתיישנות עפ"י החוק בישראל הינה 7 שנים. כך שאם נעשה ניתוח לפני 8 שנים - גם אם הוא היה רשלני - התביעה בגינו התיישנה.

שלום אבי,

איני משוכנעת שאני מבינה את סדרי הדין שציינת, כי אם עדיין אין פס"ד בית-המשפט המחוזי, איני מבינה כיצד הוגש ערעור לבית-המשפט העליון, אז אתייחס לשאלה הפרקטית - איך יודעים מה שיעור ניכויי המל"ל שיש לנכות מסכום הפיצויים שייפסק לתובע.
בדרך כלל - הנתבעים מגישים עם ראיותיהם חוות דעת אקטוארית המעריכה את הסכומים שיש לנכות מהפיצויים. אם חל שינוי נסיבות לפני מתן פסק-הדין, והנתבעים ידעו אודותיו, ואם זה מגדיל את סכום הניכויים - יש להעריך שהנתבעים יבקשו להגיש חוות דעת אקטוארית מעודכנת.

שלום אדם,

מהשאלה שלך לא ברור אם ניתן פסק-דין, או שניתנה הצעת פשרה.
אם ניתנה הצעת פשרה - היא אינה מחייבת את הצדדים, ואתה רשאי להמשיך לנהל את התביעה ולנסות לשכנע את בית-המשפט שהנזק שלך גבוה יותר מהסכום שהוא הציע בפשרה.
אם ניתן פסק-דין, הדרך היחידה לתקוף אותו היא הגשת ערעור לערכאה גבוהה יותר. המועד להגשת ערעור הוא 60 ימים מיום שהומצא לך פסק-הדין.

שלום,

אם היית שואל אותי לפני שנה - הייתי נוטה להשיב שהמומחה יאלץ להגיש לחקירתו ארצה.
אלא שהשנה האחרונה שינתה הרבה תפיסות, והיום ייתכן בהחלט שבית-המשפט יעתר לבקשה לחקור את המומחה בהיוועדות חזותית. בסופו של דבר - ההחלטה תהיה בידי השופט הדן בתיק, על פי המקובל עליו.

שלום רוני,

השאלה ששאלת הינה למעשה בתחום דיני הראיות.
כפי שכתבת - במקרה שנין לבצע את הטיפול בארץ - קופות החולים אינן מממנות טיפול רפואי בחו"ל.
אני מבינה מהשאלה שלך שמדובר בתביעת נזיקין (ולא בתביעה נגד קופת החולים למימון טיפול), ובתביעה עולה השאלה אם על הנתבעים לממן טיפול רפואי בחו"ל אם לאו. לדעתי זה טיעון משפטי, וצריך כמובן לבדוק את כתבי הטענות של הצדדים, מה נאמר בכתב התביעה, ומה נאמר בכתב ההגנה.
עם זאת - לדעתי אם ניתן יהיה להוכיח שסיכויי ההישרדות ו/או ההחלמה בעת מתן הטיפול בחו"ל גבוהים יותר, ומצד שני - שהתקנות אינן מאפשרות מימון של קופת החולים במקרה כזה - יש בהחלט מקום לטענה שעל המזיק לשלם עבור הטיפול בחו"ל.