פורום רשלנות רפואית

שלום רב,

בהתייחס לשאלתך לגבי אבחון מאוחר של מחלות, לרבות מחלה אוטואימונית, האם איחור באבחון הינה רשלנות רפואית אענה לך כדלקמן:

רשלנות רפואית באבחון מחלות היא אחת מה"רשלנויות" הנפוצות ביותר.

איחור באבחון של מחלות רבות, עלול לגרום למטופל לנזקים חמורים, לאבדן סיכוי החלמה וחלילה למוות בטרם עת. אי הפניית חולה לביצוע בדיקות נדרשות, התעלמות מתופעות, תלונות או סימפטומים שונים או החמצה והתעלמות מממצאים מחשידים שהודגמו בבדיקות שבוצעו, אלו ועוד מהווים סיבה שכיחה לתביעות רשלנות רפואית באבחון מחלות.

על פי הפסיקה, חובתו של כל רופא לפעול על פי סטנדרטים רפואיים מקצועיים מקובלים וסבירים ולעשות ככל שניתן וכמצופה ממנו על מנת להגיע לאבחנה הנכונה בנוגע למצבו של החולה. על הרופא מוטלת חובה לנקוט לצורך כך בפעולות אקטיביות, לשאול, לברר ולהפנות את המטופל לכל הבדיקות הנדרשות ולהפנות לרופא מומחה או לטיפול רפואי ככל שיידרש, כל מקרה ונסיבותיו, ולעשות ככל שנדרש מרופא סביר על מנת להגיע לאבחנה נכונה ולתת טיפול מתאים.

במידה ולא פעל כנדרש ממנו ובשל כך נגרם למטופל נזק בלתי הפיך, ניתן לומר שפעל ברשלנות רפואית.

איחולי בריאות והחלמה,

אבי שלום,

בהתייחס לשאלתך, לא ברור לי מה קרבתך למטופל, האם קרבה משפחתית כלשהי וכיוב' ואיזה סוג של יפוי כוח הוצאתם.

כך או כך, בהתייחס לקבלת מידע רפואי על מטופל לרבות מטופל שמאושפז בבי"ח כשהוא חסר הכרה, קיימות כמה אפשרויות:

1. קיום יפוי כוח לטיפול רפואי לפי חוק זכויות החולה, או יפוי כוח מתמשך ובו הוראות מיוחדות           לטיפול רפואי עליו חתם המטופל בעודו בהכרה מלאה בפני רופא, אחות או עו"ד ובו הוא ממנה         מיופה כוח לקבל עבורו החלטות, לרבות מידע רפואי במידה ויהיה לא כשיר.

      אציין כי בתקופת הקורונה פורסמו ע"י האפוטרופוס הכללי הנחיות חירום לתקופת הקורונה,              המאפשרות לערוך ייפוי כוח מתמשך ולחתום עליו, ללא נוכחות פיזית של עורך דין אלא בצורה          מקוונת.

2.   קיום טופס מסירת מידע לקרובים עליו חתם המטופל בעת קבלתו לאשפוז ובו הוא מציין את            שמות האנשים שהינו מאשר ליתן להם מידע רפואי, במיוחד במצב בו הוא מורדם או מגיע למצב        של חוסר הכרה.

      בנסיבות מיוחדות יכול המטופל למסור בע"פ את שמות האנשים לאחד מאנשי הצוות הרפואי            אשר חייב לתעד זאת בתיקו הרפואי.

3.   במידה והמטופל לא חתם על טופס כזה ולא נתן שמות של אנשים בטרם הורדם, על פי החוק            ניתן לתת מידע רק לקרובים מדרגה ראשונה.

בהנחה שיש בידכם יפוי כוח העונה לדרישות החוק כמפורט לעיל והמטופל אישר למי מכם מסירת מידע רפואי, הצעתי היא לבקש לקבוע פגישה אישית עם רופא בכיר ממחלקת טיפול נמרץ על מנת לקבל פרטים לגבי מצבו והטיפול שניתן לו. 

במידה ואין בידכם אחד מהטפסים הנ"ל יש צורך לפנות לביהמ"ש למינוי אפוטרופוס רפואי לטיפול דחוף לצורך קבלת החלטות ומידע רפואי של המטופל במצב בו הינו חסר הכרה במיוחד כאשר הוא במצב קריטי וסכנת חיים.

חשוב להבין שבמחלקות טיפול נמרץ נמצאים מקרים קשים ודחופים והרופאים עובדים ללא הפסקה ופועלים להצלת חיים וכל דקה היא קריטית לכן ייתכן ושיחת מסדרון עם רופא שממהר לבצע טיפול דחוף וכיוב' אינה יכולה לספק מענה ראוי. מסיבה זו, רצוי לקבוע פגישה.

מקווה שתשובתי נתנה מענה לשאלתך.

איחולי בריאות והחלמה,

 אמיר שלום,

חוסר שביעות רצון מתוצאות טיפול רפואי, יחס לא ראוי או כל דבר אחר שאירע במהלך טיפול רפואי שגרם למטופל עגמת נפש, אינם מספיקים כדי לבסס  עילת תביעה נגד רופא, לא כל שכן תביעת רשלנות רפואית.

לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית, יש להוכיח כי הרופא פעל במהלך הטיפול בצורה לקויה, בחוסר זהירות וברשלנות וכי כתוצאה מאותו טיפול רשלני, נגרם למטופל נזק בלתי הפיך.

במידה והתשובה חיובית ונגרם נזק, יש לשקול עלות מול תועלת.

חשוב לדעת, שלצורך הוכחת רשלנות של הרופא המטפל החוק בישראל מחייב הגשת חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי לשאלת הרשלנות אותה יש לצרף לכתב התביעה. 

במידה ולא נגרם נזק בלתי הפיך או נזק תפקודי משמעותי, אזי הסיכוי לקבלת פיצוי משמעותי הוא נמוך, אם בכלל ועלות ניהול התביעה יכולה לעיתים להיות גבוהה יותר מהפיצוי שיכול להתקבל.

בהתייחס למקרה שלך, אינני מכירה את פרטי המקרה אך רק אוסיף, כי העובדה שהרופא הודה שנגרמה לך עוגמת נפש אינה מספיקה ואמליץ לך לבחון את כדאיות הגשת התביעה בהתאם לכללים הנ"ל.

שנה טובה וגמר חתימה טובה,

מור שלום,

צר לי לקרוא על כך שלילדכם נגרם נזק מוחי וכפי שהנך מתאר, הנך סבור כי הדבר נגרם כתוצאה ובמהלך הליך הלידה.

על מנת להשיב על שאלתך יש לבחון האם קיימת עילת תביעה כלומר, האם ניתן לקבוע כי הנזק המוחי שנגרם לתינוק הינו כתוצאה מרשלנות במהלך הלידה.

השאלה המרכזית הייתה אם היו גורמי סיכון שחייבו את הצוות הרפואי לבצע לידה באופן דחוף והאם עקב השתהות ממושכת במהלכה היה התינוק במצוקה שלא אובחנה כראוי, נגרם לו נזק מוחי בלתי הפיך.

במידה שהיו סימני מצוקה של העובר, והצוות הרפואי לא הגיב כראוי והשתהה בביצוע ניתוח להוצאתו, הרי שקיימת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.

מדובר בסוגיה שיש לבחון לעומק ובצורה יסודית, באמצעות עו"ד העוסק בתחום הרשלנות הרפואית אשר עובד בצמוד עם מומחה בתחום המיילדות, ורק לאחר בחינה מדוקדקת של כל נסיבות המקרה וכל התיעוד הרפואי, ניתן יהיה לקבוע, האם קיימת עילת תביעה.

מקווה שתשובתי נתנה מענה לשאלתך.

איחולי שנה טובה, גמר חתימה טובה ובריאות שלמה,

מיכל שלום,

על מנת להשיב על שאלתך, יש צורך בבחינת תכנית הטיפול וביצועה, האם בוצעה בצורה מקצועית ונכונה וכן האם אכן מדובר בתוצאה לא רצויה, אולי אף כושלת אשר נבעה מביצוע טיפול שיניים לקוי ורשלני.

במידה ומומחה רפואי בתחום האורטודנטי יקבע כי הטיפול שניתן לך היה לקוי וכי נגרם לך נזק בלתי הפיך בשל כך, ניתן יהיה לשקול פנייה לקבלת פיצוי על כשלון הטיפול או על הצורך בתשלום נוסף לביצוע טיפול המשכי.

בשלב זה, הואיל ועל פי הפרטים שמסרת, מדובר בטיפול שהחל רק לפני שנה, שהוא זמן קצר יחסית להשלמת טיפול אורטודנטי, נראה שפנייה למומחה בתחום האורטודנטי מיומן ומקצועי להשלמת הטיפול, תהיה פתרון ראוי. 

בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה,

רן שלום,

בית חולים הדסה הוא מרכז רפואי אוניברסיטאי. בית החולים מסונף לבי"ס לרפואה ומשמש להוראת סטודנטים, בין היתר לרפואת שיניים. המחלקה לשיקום הפה בהדסה נותנת שירות לציבור הניתן בין היתר על ידי סטודנטים לרפואת שיניים תחת פיקוח של רופאים מהמחלקה.

מבלי להכיר את פרטי המקרה, באופן כללי, במקרה בו קיימת עילת תביעה בגין נזק שנגרם מטיפול שבוצע במרפאת הסטודנטים,  את התביעה ניתן להגיש נגד בי"ח הדסה אשר במסגרת היותו מוסד אוניברסיטאי המכיל גם בי"ס לרפואת שיניים, ניתן הטיפול.

הואיל והטיפול נעשה כחלק מפעילות משותפת של הפקולטה בביס' לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה, ניתן לשקול להוסיף לתביעה את האוניברסיטה העברית, כל מקרה לגופו, תלוי בנסיבות המקרה.

המלצתי לך היא לפנות לעורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית אשר יוכל לבחון את פרטי המקרה וליתן לך תשובה ברורה ומהימנה. 

מקווה שתשובתי נותנת מענה לשאלתך ואוכל להמשיך לסייע במידה ויש לך שאלות נוספות. תוכל לפנות אלי במייל המפורט מטה.

איחולי החלמה מלאה לאמך ושנה טובה,

יפית שלום,

טיפול להסרת שיער בלייזר כרוך בסיכונים וסיבוכים ולכן צריך להיעשות על ידי איש מקצוע מיומן ומקצועי, מה שלא קורה תמיד. מה שקרה לך היא דוגמא מובהקת לכך.

מסיבה זו בטרם הטיפול חובה על מי שמבצע את הטיפול בלייזר להסביר ולפרט גם את הסיכונים והסיבוכים שיכולים לקרות והתוצאות המצופות. 

במידה ונגרם למטופל נזק בלתי הפיך עקב טיפול כלשהו בגופו על ידי טיפול רפואי וגם טיפולים אסתטיים כמו טיפולי לייזר והנזק נגרם בעקבות ביצוע טיפול רשלני, יוכל להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד המטפל ו/או המכון בו בוצע הטיפול.

קשה להעריך את גובה הפיצוי הכספי שאת יכולה לדרוש מבלי לבחון את כל העובדות הנוגעות למקרה שלך, לרבות כל המסמכים הקשורים לטיפול שניתן לך, לרבות מסמכים רפואיים וחשוב שרופא מומחה יבחן את הנזק שנגרם לך (הצלקת). גובה הפיצוי נמדד לרוב בכימות הנזק שנגרם לך הכולל רכיבים רבים.

לכן אני ממליצה לך להתייעץ עם עו"ד העוסק ברשלנות רפואית אשר  יוכל לתת לך תשובה מדוייקת יותר, לאחר בחינת כל העובדות כאמור.

מאחלת לך בריאות ושנה טובה,

אלדד שלום,

התובעים לנפטר, ללא כל קשר לסיבת פטירתו הם יורשיו. בהתאם לחוק הירושה בישראל אדם שנפטר ולא הותיר אחריו צוואה, יורשיו יהיו בן או בת הזוג וילדיו.

יורשים על פי החוק הם: מי שהיה במות המוריש בן-זוגו; ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם.

יורשי המנוח צריכים להוציא צו ירושה המראה בדיוק מי היורשים ורק לאחר קבלת צו הירושה ניתן להתקדם עם התביעה.

כלומר, על מנת להגיש תביעה בשם נפטר וכן להשיג מידע רפואי אודותיו, יש להציג צו ירושה או צו קיום צוואה. 

בברכה,

אביב שלום,

לא ברור לי מה מקור הטעות אך אני מציעה לבדוק עם בית החולים מדוע נכתבו עובדות שונות ממה שהיה בפועל ובמידה ואכן מדובר בטעות, לפעול לביצוע תיקון על פי הליך מקובל וקבוע במקרים כאלה.

בברכה,

בן שלום,

בדיקות הדם שבוצעו לך נשלחו למעבדה אשר לרוב תוצאותיה מהימנות והן מהוות חלק מתיקך הרפואי. לא ניתן לשנות או למחוק מידע מתיקו הרפואי של מטופל אך מעבר לעובדה שאתה יכול לבקש לבצע בדיקה חוזרת, המלצתי היא לבקש שיוסיפו הערה בתיקך הרפואי בצמוד לבדיקות לגבי התרופה שאתה לוקח אשר לדבריך עלולה לפגוע במהימנות בדיקת סמים אמפיטמינים.

בברכה,