פורום תביעות קטנות

תומר שלום,



מהכותרת ניתן להבין את התייחסותי לשאלתך. 

אני מציעה שתתבע ביטול שכן הפועל היוצא של כך בכל מקרה הוא השבה של עלות המוצר. 

כמובן שכל טענה שתטען עליך להוכיח בבית המשפט.



שנית, לעניין ההוצאות המיוחדות, גם אותן עליך להוכיח ואני אסביר- אם לדוג' לקחת יום חופש, לא די שתבקש פיצוי בגובה X עבור אותו יום אלא עליך להתיג את תלוש השכר ואישור על יום חופש מהמעביד על מנת שביהמ"ש יווכח כי אכן נגרם הנזק. כנ"ל לגבי הנזקים האחרים.



לגבי ציון גובה ההוצאות- עליך לציין (ולהוכיח באמצעות אסמתכאות) את גובה הנזקים אשר נגרמו לך.

הוצאות כגון- אגרות, נסיעות, שכר עדים, ריביות, אין צורך לציין וביהמ"ש פוסק אותם אף אם לא ביקשת מפורשות.



בשורה התחתונה- תדרוש את שווי המוצר +ריבית והצמדה מיום שרכשת אותו ואת הנזקים שנגרמו לך כגון שיחות טל', ימי חופשה וכיו"ב. 



בהצלחה. 

 

לכל מוצר שנרכש צריך להיות מצורף כתב אחריות.

יתכן ולמוצרים כגון אזניות ישנה תקופת אחריות קצרה יותר. 

בכל מקרה, עליך לדרוש את כתב האחריות ולהתנהל בהתאם לכתוב בו. 



בהצלחה. 

יניב שלום,

כעקרון, אין בעיה לתבוע חברה זרה, אולם תתקל בבעיה בכל מה שקשור למימוש פסק הדין (מבלי להכניס אותך אל נבכי החוק).

לא אוכל לייעץ לך מבלי להבין את עניין ה"תיווך"- מדובר בחרת נסיעות? חברה אשר אחראית על השכרת רכבים ועובדת עם חברות בחו"ל.

אם כן- תבע את החברה המתווכת. 



בהצלחה. 

איתי שלום,



בדין האזרחי אין הפתעות. 

קל וחומר מאחר ומדובר בדיון אחד בלבד, על השופט להכיר ולדעת את כל הפרטים לרבות כל הראיות בטרם אתה מגיע לדיון

בין היתר מאחר ואם מדובר בחומר רב שיש לקרוא על מנת להבין, השופט לא יוכל לעשות זאת בדיון של 15-20 דק'. הדבר רק יסרבל את הדיון, ירגיז את השופט והשופט אף יכול להתעלם ממנו.



לשאלתך- חשוף הכל מההתחלה על מנת שתדע את עמדת הצד השני. הדבר יאפשר לך להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה של החברה (במידת הצורך) וגם תכין את עמדותיך בצורה יעילה יותר למשפט.



בהצלחה. 

שלום,

1. עותק מטושטש הוא עדיין מסמך. אם לא רואים בו כלום בכלל, סביר להניח שיהיה קשה להתשמש בו ביום הדין.

2. לא הסברת את מהות הפרויקט או את ההסכם שיש לך עם הספק אך משתמע מדבריך שהפרויקט הוא שלך לטוב ולרע.

3. שוב, אני לא יודעת מה אופי השת"פ בינכם. אני רק יכולה לומר שאם טרם עשיתם מסמך הבנות או גבולות, כדאי מאוד שתעשו את זה כעת.  ויפה שעה אחת קודם וזה כדי להסדיר את מידת האחריות שלכם למקרה של תביעה. 



לא ברור מה היקף הפרויקט אבל אולי כדאי להיעזר בעו"ד, על מנת שינסח את הסכם ההתקשרות שלך עם הספק.



בהצלחה. 

שמעון שלום,

החוק מתייחס למי שמקצועו הוא מכירת רכבים.

במקרה שלך, ציינת כי מדובר במוסך ולכן אלא אם כן זה לא נכון, שעיסוקו העיקרי של בית העסק הוא מכירת רכב.

אי לכך, המוסך לא היה צריך להחתים אותך על מסמך כאמור.



שנית, ישנה בעייתיות במושג "נאמר לי".

על אדם המתקשר בעסקה לבדוק את טיבה בטרם התקשרת בה.  ככל שלא בוצעה בדיקה או שבוצעה והסכמת בכל זאת לרכישה, חזרה מהרכישה מהווה ביטול עסקה עקב אי כדאיות- דבר אשר אינו התקבל בבתי המשפט ואינו מהווה עילה לביטול עסקה.



מצד שני, ניתן לנסות  לטעון כי מדובר באי התאמה מהותית, כמובן שזה תלוי בצורת המכירה, הדברםי שנאמרו, שביקשת לבדוק, ואז בהתאם לכך לבקש לבטל את העסקה.



אני כבר אומרת שתביעה כאמור היא סיכון ואתה עלול להפסיד ולכן עליך לבחון את עלות התיקון בכל מקרה.



בהצלחה. 

משה שלום,

אחרוג ממנהגי ואצטט את התשובה המאלפת והמלאה של המועצה הישראלית לצרכנות. (וכן, תגיש תביעה).



תביעה כנגד חברת האוטובוסים 

בשורה של פסקי דין חייבו בתי המשפט את חברות האוטובוסים לשלם פיצויים לצרכנים שנאלצו להמתין לאוטובוסים  שלא הגיעו לתחנות בהתאם ללו"ז הקבוע. גובה הפיצוי שנקבע ע"י בתי המשפט שיקף את חומרת האיחור ואת תדירותו. להלן דוגמאות: * באחד המקרים חברת האוטובוסים טענה כי לגבי האיחור הנטען של שעה, לא ניתן לאתר מידע לאור הזמן הרב שחלף; לגבי איחור של 15 דקות ביציאה מירושלים, טענה הנתבעת שהאוטובוס יצא באיחור קל;  לגבי האיחור של שעה ביציאה מאלון שבות , טענה הנתבעת שהאוטובוס יצא בזמן וייתכן שהתובעת פספסה אותו; לגבי איחור של 30 דקות ביציאה מירושלים, טענה הנתבעת שלפי כרטיס העבודה הייתה תקלה באוטובוס ועל כן הוא יצא באיחור של 15 שעה. לגבי איחור של 25 דקות ביציאה מירושלים, טענה הנתבעת כי על פי הטכנוגרף האיחור היה בן 7 דקות בלבד.  * במקרה זה בית המשפט קיבל את טענת הצרכנית וציין כי לא השתכנע שחברת האוטובוסים מסרה מידע נאות על שינוי במועדי הנסיעות, ולגבי העיכובים באופן שיאפשר להם להיערך ולהקטין את נזקם  ובהתאם התחשב בכך שהצרכנית נאלצה להמתין זמן רב או למצוא חלופה בדרך של נסיעה בטרמפים וחייב את חברת האוטובוס לשלם לצרכנית סך 5,500 ₪ + 500 ₪ כהוצאות משפט ( ת"ק י-ם, 4956/07 קופולוביץ נ' אגד).  * במקרה אחר צרכן שנאלץ להמתין בין 40-60 דקות  תבע את חברת אגד על איחוריה וזכה בתביעתו בפיצוי של 1200 ₪ ובהוצאות משפט של 350 ₪ . בית המשפט ציין בפסק הדין: על לוח הזמנים יש להקפיד, והנתבעת מחויבת לו. פרסום לוח זמנים בידיעתה כי אין לה די  רכבים לביצוע כל הנסיעות במועדן, כי אם חלק בלבד, יש בו כדי "הטעיה" אסורה על פי חוק הגנת הצרכן.  התובע, צורך את השירות מהנתבעת בלבד, ואין מעניינו קשייה של הנתבעת לאכיפת התחייבויות להן היא טוענת, של גורמים אחרים כלפיה, גם אם, וככל שיתברר שהללו נכונות. (תק (י-ם) 3119/07 שמואל מגנצא נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ). * צרכנית אחרת תבעה את חברת קווים בגין איחורים, ונפסקו לזכותה פיצויים. ביהמ"ש (בת"ק 1062-03-08 ראובני נ' קווים) ציין כי שיבושי תנועה בשל שיפוצים אינם מהווים היתר לחרוג מהלו"ז. נהפוך הוא, החברה המודעת לעיכובים הייתה צריכה לעדכן את הלו"ז בהתאם. "ברור לחלוטין," פסק בית המשפט, "כי זמן המתבזבז בהמתנת שווא לאוטובוס שאינו מגיע, או מאחר במידה ניכרת, הוא זמן שלא ניתן לנצלו לדברים אחרים, וחזקה על התובעת, כמו על כל אדם אחר, שיש לה דברים חשובים יותר לעשות בזמנה מאשר לשבת ברחובות תל אביב ולהמתין לאוטובוס."  החברה חויבה בפיצוי של 1500 ₪+150 ₪ בגין הוצאות משפט. * מקרה חריג ומיוחד שהובא לפתחו של ביהמ"ש חייב את חברת אגד לשלם 17,800 ₪  לצרכן שהגיש לחברה 34 תלונות על איחורים של אוטובוסים. 

בית המשפט מפי כב' השופט טננבוים ציין בפסק הדין:  "אי קיום תנאי הרישיון מהווה פגיעה בנוסעים אך גם כאן פגיעה כלכלית לא קלה בכלל הציבור .  זמנו של הציבור איננו הפקר ואפילו דקה מזמנו.  אוטובוס שיוצא ולו ברבע שעה מאוחר ממה שיועד לו משפיע על זמנם של נוסעים רבים ולא רק על זה של התובע שעומד לפני.  צריך לזכור שאוטובוס יכול להסיע כחמישים נוסעים, ואפילו נאמר שרק כארבעים נסעו בו, הרי מדובר בעשר שעות מצטברות.  עשר שעות של עבודה ופנאי שברור לי שהנוסעים יכלו לעשות בהן שימוש טוב יותר מאשר להמתין לחינם.  כל איחור מהווה פגיעה כלכלית ושעות עבודה, לימוד ונופש מבוזבזות לעוגמת נפשם של הנוסעים. חובה עלינו לזכור כי המשתמשים בתחבורה הציבורית הם לא תמיד בעלי הכוח בציבור, ועל בית המשפט להגן עליהם כמידת האפשר.  רבים מבין המשתמשים הם ילדים, קשישים, סטודנטים, חיילים, ואחרים שאין בידם אפשרות לכלי רכב פרטי, ובוודאי לא לקחת מונית.  התחבורה הציבורית היא המכשיר היחיד שברשותם להגיע ממקום למקום.  נכון הוא שמטבע הדברים יש לעתים פקקים ועיכובים בדרכים, אך לפחות מן הראוי שהקווים יצאו בזמנם, ובמדויק." (ראה 2659/07 כרמלי יצחק נ' אגד ואח' )

אני לא יודעת מה התנאים שנאמרו לך בהתחלה, על מה חתמת ועל מה הסכמת, אבל זו נק' פתיחה טובה לתשובה- מי צודק.



במקרה הזה, לא משנה מה צוין, אלא אם מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד (תוכל לקרוא על זה באינטרנט) הרי שלא תוכל לבטל את העסקה.



במאמר מוסגר אוסיף ואומר כי מה שאתה טוען במקרה הנ"ל הוא אי כדאיות בקיום העסקה ומבחינת הדין הישראלי, זה לא מהווה עילה לביטולה. 



כאמור, תראה על מה אתה חתום ומשם תוכל להתקדם. 



בהצלחה. 

במיוחד בתיקים כאלו.

אם זה היה שמאי רכב, הייתי מציע לך לפנות לנתבעת ולשאול האם הם מעוניינים לחקור אותו.



בתיקי רטיבות, השופט לא ישמע אתכם אם לא תביאו את המומחים (ככלל....אני לא יודע מה העובדות אצלכם).



בהצלחה,

ולמה פטורים בעצם??

הם אמרו לך שאתה זכאי להוצאות ישירות בכפוף לקבלות.

אני חושב שזה הוגן לחלוטין.



בהצלחה,

החובה המוטלת לאיתור הנתבעת היא עלייך.

לא יתקיים דיון עד אשר לא יימסר לה כתב התביעה.

אם הכתובת שלה מופיעה במשרד הפנים, ומסרת את כתבי הבי-דין לכתובת הזו, אז כעיקרון מילאת את חובתך.



אם אין לך כתובת שלה, ולא מדובר בכתובת המופיעה במשרד הפנים, אז עלייך לעשות מאמץ לאתרה (אפשר באמצעות חוקר פרטי).



היא ממש לא חייבת למסור לך את הכתובת שלה טלפונית.



בהצלחה,

הוא יגיש את התביעה, ואתה תדבר בשמו (זה ביהמ"ש לתביעות קטנות, לא כבולים בסדרי דין).



אבל הוא צריך להתייצב במשפט.

הוא זה שהוציא את הכסף, היריבות היא בינו לבין העסק.



אתה תבקש מהשופט לדבר בשמו. אבל, אם הצד השני יבקש לחקור אותו. או אז, תוטל עליכם החובה לזמן מתורגמן. 

האם אני יכול להיות המתורגמן?

ועוד שאלה, אם שנינו מגישים את התביעה (חלק מהנזקים שלי).

האם זה בסדר שבמהלך הדיון הוא יגיד שהוא לא בקיא בסוגיה ויפנה את החקירה של הצד השני אליי?

המכשיר תקין? תקול? בתיקון, אצלך?

החוק מתייחס לאיחור טנכאים ולא לאיחור שליחים.



בהצלחה

השאר תלוי בכתבי הטענות ובהחלטת השופט

חייבים בחוב ביחד ולחוד. 

אני לא יודעת מה בדיוק ארע בסיפור אבל את שכה"ט שילמת לעו"ד עבור השירות שלו ולא לפקיד. ואני מניחה שאף הסכם שכ"ט היה מול העו"ד ולא הפקיד. 

שנית, ישנה אחריות מעביד (ככל שהפקיד היה עובדו של עוה"ד). המשמעות היא שעוה"ד חייב בעוולות שגורם הפקיד ללקוחותיו, תוך כדי עבודתו.



בשורה התחתונה, תתבע את שניהם ותציין כי שניהם חייבים להשיב את הכסף, יחד ולחוד והשאר את שיקול הדעת לביהמ"ש. 



בהצלחה

לשאלתך יש כמה פנים אם כי אתחיל מהסוף- אחיך לא יכול לייצג אותך במשפט. 

ראשית, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קטין (עד גיל 18) נחשב על פי חוק כפסול דין. משמע, לא יכול לעשות פעולות משפטיות אלא באמצעות אפוטרופוס (במקרה של קטין- ע"י הוריו הביולוגיים לרוב) לרבות לתבוע ולהתבע, לחתום, להתחייב בחוזים ועוד...



שנית, אני מקווה שהבנתי נכון- מאחר וההסכם נכרת בינך לבין החברה (כך לפחות משתמע מהסיפור), הרי שאת בעלת הדין הרלוונטית ולכן אחיך איננו בעל הדין הנכון.



אם ההסכם נכרת מול האח, הרי שהייתי בכלל טוענת שלהסכם זה אין כל תוקף אלא אם הרצון הוא לטעון לכך שיש תוקף. לא תיארתם את החברה ואת המוצר שמכר/סיפקה אבל חוק הכשרות המשפטית קובע כי פעולות אשר נעשות בדרך קבע על ידי קטינים, תהיינה קבילו.

דוג' לכך היא קניית מצרכים במכולת. מאידך מדובר בהסכם שנכרת בין 2 צדדים. מצד שני, מדובר בפעולה משפטית שכל ילד נוהג לעשות ועל כן היא קבילה. 



שלישית, בתביעות קטנות, אדם לא יכול לייצג אדם אחר אלא באישור בית משפט ובהתקיים תנאים מסויים. 



וכדי לקצר, מה שכן ניתן לעשות זה להביא את אחיך לדיון ולהעיד אותו. אחיך יכול להיות עד קביל לכל דבר ועניין ועדותו יכולה לעמוד בחקירה נגדית וביהמ"ש יכול להתרשם ממנו. 



בהצלחה. 

שלום שוב,



סעיף נוסף ששכחתי לציין, משרד התקשורת רשאי להטיל עיצומים כספיים על חברות תקשורת שהפרו את תנאי החוזה.

האם עבירת ההמתנה לטלפון, וחוסר מתן השירות באופן כללי (הצורך לעבור 8 פעמים במצטבר מנציג לנציג, לעיתים כפינגפונג בין אותן שלוחות, הבטחה להעברה שהסתיימה בניתוק וכו' וכו'), נחשבות להפרת תנאי החוזה של משרד התקשורת?



תודה

שלום,

קודם כל התשובה שאני נותן היא מתוך הידע והנסיון שלי-אני לא עו"ד ולא משפטן ועל כן תשובה זו היא לא ייעוץ משפטי וכל האחריות הנובעת ממנה היא עליך.

לגבי המשפט:

שני הצדדים יושבים באולם וכאשר השופט מורה על תחילת הדיון התובעת (את) עומדת ליד שולחן (כמו שולחן נואמים) וטוענת את כל טענותיך כלפי הנתבעת-אני ממליץ לך לרשום לך בדף בנקודות את כל הטענות שלך כדי שלא תשכחי משהו.

את הטענות שלך את רשאית לבסס על כל הוכחה שנראית לך-במידה וזה קבצי אודיו כדאי לך לתמלל אותם בין אם בעצמל ובין אם ע"י מכון תמלול וכן להכין דיסקים שעליהם יהיה את ההקלטה במידה והשופט יבקש.

כמו כן אם תוכלו להביא איתך מכשיר שיאפשר את שמיעת ההקלטות זה כדאי.

אחרי שתסיימי לטעון או במהלך הטיעונים ייתכן שהשופט ישאל אותך כל מיני שאלות על הטיעונים ותצטרכי להסביר לו מה שהוא ידרוש.

אחרי שתסיימי לטעון תעלה הנתבעת ותעלה את טיעוני ההגנה-או בקיצור למה לא צריך לקבל את התביעה שלך.

לנתבעת יש זכות לחקור אותך ולשאול אותך שאלות ולהפך-גם את יכולה לחקור אותה.

אחרי הכל השופט ידרוש סיכומים-כלומר שכל צד יסכם את דבריו לאחר ששמע את דברי הצד השני וחקר אותו.

אם תהיה החלטה במקום השופט יחליט ואם לא הוא הוא יגיד שההחלטה תשלח לצדדים בדואר.

בסיום הדיון את יכולה לבקש פרוטוקול כך שיהיה לך תיעוד של הדיון.

זה הכל-אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות מידיעותיי.

בהצלחה