פורום צוואות וירושות

גל שוב שלום

סעיף 42 (ב) לחוק הירושה קובע כי כאשר נקבעה בצוואה הוראת "יורש אחר יורש" (שזה למעשה המצב המתואר בשאלה), אין באפשרותו של היורש הראשון לגרוע מזכותו של היורש השני באמצעות צוואה משלו:

"(ב)  הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה".

כלומר, ב"תקופת הביניים", בה היורש הראשון מחזיק ברכוש, המגבלה העיקרית היא האיסור לכתוב צוואה שתגרע מזכותו של השני. יחד עם זאת, הפסיקה קבעה כי קיימות מגבלות נוספות על אופן השימוש בעיזבון כגון הוראות מסויימות הקיימות בצוואה האוסרות להשתמש בעיזבון באופן מסויים (מפורשות או משתמעות), אי קיום חובה מוסרית שיכולה להפוך לחובה משפטית וחוסר תום לב אם המעשה בוצע כדי 'לעקוף' את ההסתמכות שנקבעה בצוואה ההדדית.

לאור המורכבות של הנושא, אני שוב פעם ממליצה להעזר בעו"ד המתמחה בתחום הירושה.

רוית

גל שלום

כל הרעיון בצוואה הדדית הוא עקרון ההסתמכות: צוואה הדדית היא צוואה שנערכת בין שני בני זוג, כאשר כל אחד מהם מסתמך על הצוואה של השני. בצוואה הדדית, בני הזוג קובעים את רצונם המשותף לגבי חלוקת רכושם לאחר מותם.

כפועל יוצא מכך, במקרה של פטירת אחד/ת מבני הזוג, בן הזוג הנותר אינו רשאי לשנות את צוואתו ובמקרה ששאלת, התשובה היא שלא ניתן מאחר והדבר מהווה פגיעה בעיקרון הבסיסי של הצוואה ההדדית.

יחד עם זאת, אם בכל זאת, בן הזוג הנותר ירצה לשנות את צוואתו, הרי שיהיה עליו להסתלק מחלקו בעיזבון של הנפטר: אם טרם חולק העיזבון, יצטרך האלמן היורש לוותר על חלקו בעיזבון ואם העיזבון כבר חולק בפועל, יצטרך האלמן להשיב את מה שירש מבן הזוג המנוח.

לאור מורכבות העניין, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מאת עו"ד שעיסוקו העיקרי הינו בתחום הירושה.

רוית

חוליו שלום רב,

צוואתו של כל אחד מכם צפויה להיות תקפה אם היא נכתבה כולה בכתב ידו של המצווה (כלומר הצוואה שלך בכתב ידך והצוואה של בת זוגך בכתב ידה), ואם היא נושאת גם תאריך וגם חתימה.

אין חובה שהצוואה תהיה משותפת, וגם אין חובה לערוך אותה בפני עורך דין.

קחו בחשבון שבן הזוג הנותר בחיים לא יוכל להוריש לבן הזוג שכבר נפטר.

מומלץ להותיר הוראות גם למקרה זה.

כמובן שתמיד מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי אצל עו"ד מנוסה ואמין, מפני שטעויות בצוואות לא תמיד ניתן לתקן.

בברכת אריכות ימים,

רוית

על מנת שצוואה בכתב יד תהיה תקפה, היא צריכה להיות כולה בכתב ידך, ונושאת תאריך וחתימה.

בהצלחה!

גבי שלום

ראשית, תנחומים על מות הוריך.

ככלל, יש להבחין האם הוריך השאירו צוואה או לא.

ככל וקיימת צוואה כשרה, היורשים יהיו בהתאם לאמור בה.

במידה ולא קיימת צוואה, הרי שחוק הירושה מגדיר את סדר היורשים ובמקרה שההורים השאירו צאצאים - כמו במקרה שלך, הירושה מתחלקת בינהם שווה בשווה, כלומר אם אתה בן יחיד, אתה זוכה בכל העיזבון ואם יש לך אחים נוספים, הרי שהעיזבון מתחלק בין כולם שווה בשווה.

לגבי אשתך, הרי שבהתאם לחוק יחסי ממון, נכסים שהתקבלו בירושה בתקופת הנישואין אינם ברי איזון, כלומר לשאלתך, "הירושה" היא רק שלך. יחד עם זאת, ישנם חריגים לעניין (כגון הסכם ממון בין בני הזוג, כוונת שיתוף בנכסים ועוד) ועל כל מומלץ לפנות לייעוץ פרטני אצל עו"ד כדי להבין את כל המשמעויות במקרה שלך.

בהצלחה!

ראשית, תנחומים על מות הוריך - הן המאמצים והן הביולוגיים.

לשאלתך, בהתאם לחוק הירושה, בהנחה ואומצת כדין, אתה זכאי לרשת את הוריך המאמצים בדיוק כאילו היית בנם הביולוגי.

בנוסף, אתה גם זכאי לרשת את הוריך הביולוגיים למרות שנמסרת לאימוץ.

כל זאת כמובן במידה ואין צוואה שהושארה ע"י הנפטרים.

יחד עם זאת, בכדי לבדוק את המקרה באופן פרטני, מומלץ לקבל ייעוץ אישי מעורך דין המתמחה בתחום.

מקווה שעזרתי.

ליבנת שלום וברכה.

מצטער לשמוע על פטירת גיסך, ב"ה שתדעו בשורות טובות, ישועות ונחמות.

כאשר אדם לא מותיר צוואה והותיר בת זוג וילדים, עיזבונו מתחלק מחצית לבת הזוג, ומחצית בחלקים שווים בין ילדיו.

ככל שהיקף הרכוש מאפשר זאת, ניתן לשקול עריכת הסכם חלוקת עיזבון בין האלמנה לבין הקטינים, שיאושר בבית המשפט לענייני משפחה, מתוך מטרה לצמצם את השותפות הרכושית בין האלמנה לבין הקטינים. לדוגמא, במקרה מתאים, ניתן להותיר את הקטינים עם סכום כספי בגובה חלקם בעיזבון, שינוהלו עבורם על ידי האלמנה עד לבגרותם, ואילו האלמנה תקבל לידיה את יתר נכסי העיזבון.

ככל ויש נושאים דחופים לטיפול בנכסי העיזבון, כגון עסק חי וכיוצ"ב, קיימת האפשרות לפעול למינוי מנהל עיזבון, שיקבל סמכויות לפעול בשם העיזבון עד לחלוקתו.

מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מאת עו"ד שעיסוקו העיקרי הינו בתחום הירושה.

מוזמנת לפנות אליי בכל שאלה.

דנית שלום וברכה.

לפי חוק הירושה, העיזבון עובר ליורשים רק בפטירת המוריש – ולא לפני כן.

חשוב לדעת, שקיים קושי מובהק בעריכת הסכמים בין יורשים עוד בחיי המוריש.

לדוגמא. יורשים מגיעים להסכמה בנוגע לנכס מסוים. אך בבוא העת הם מגלים לאכזבתם, שהנכס איננו חלק מנכסי העיזבון, משום שהמוריש מכר אותו במהלך חייו, ומי שהסתמך על קיומו של הנכס, עלול למצוא את עצמו במצב לא פשוט.

החוק אמנם מאפשר לערוך הסכמים בנוגע לירושה עתידית, אך יש להקפיד שההסכם יתייחס לאופן חלוקת הנכסים, אך לא יתייחס לזכות לרשת. הכוונה היא, שאי אפשר לקיים מסחר בזכותו של אדם לרשת את המוריש.

לשאלתך, נוכח חוסר הוודאות, יש מקום לקבוע, שחישוב שווי הנכסים יבוצע במועד מימושם.

בברכת אריכות ימים.

דניאלה שלום וברכה.

לכל אדם חופש לערוך צוואה ובהחלט רצוי להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום.

אחת מהדרכים לעשיית צוואה, היא צוואה בפני שני עדים.

אין מגבלה שאחד מהעדים, יהיה עורך הדין שאיתו המצווה התייעץ במסגרת עריכת הצוואה.

בברכת אריכות ימים.

שלום לך,

כל הסכמה ביניכם שנערכת במסגרת הסכם ממון חוקי ומאושר – תקפה משפטית, גם אם אינה שוויונית.

החוק מאפשר לקבוע כל חלוקת רכוש שתרצו, כל עוד היא נעשית מרצון, מתוך הבנה וללא ניצול.

לשאלתך – אפשר להסכים שבת הזוג לא תקבל חלק בדירה שלך, אך אתה כן תקבל חלק מהפנסיה שלה.

אבל ככל שההסכם נוטה באופן חד-צדדי לטובת אחד מכם, קיים סיכון שבית המשפט יסרב לאשרו, או שלא ייתן לו תוקף בעתיד.

בהצלחה!

שלום דניאלה,

המשמעות של "הבקשה ממתינה להכנת צו" באתר רשם הירושה היא:

הבקשה אושרה, כלומר לא הוגשו התנגדויות והיא נמצאה תקינה.

כעת היא ממתינה לשלב הבא – הנפקת הצו הפורמלי (למשל: צו ירושה או צו קיום צוואה), כלומר ניסוחו, הדפסתו וחתימתו על ידי הרשם.

בשלב הזה כבר אין צורך לבצע פעולה מצדך – רק להמתין.

בדרך כלל תוך מספר ימים תופיע באתר ההודעה: "הצו הוכן ונשלח", ואז ניתן יהיה להוריד את הצו או לקבל אותו בדואר / באימייל, בהתאם למה שסומן בבקשה.

בהצלחה!

שלום קובי,

צוואה נוטריונית לא בהכרח "חזקה" יותר מצוואה "רגילה".

צוואה נוטריונית, הנחשבת גם ל"צוואה בפני רשות", אכן נהנית ממעמד מסוים – אך אין פירוש הדבר שהיא "חזקה יותר". היו מקרים שבהם צוואות נוטריוניות נפסלו, למשל כאשר הנוטריון לא הקפיד על כל הדרישות החוקיות, כמו התרשמות מכשירות המצווה או שמיעת דבריו בעל פה.

לעומת זאת, צוואה בעדים נערכת בפני שני עדים כשירים, ובמקרה של התנגדות – ניתן לזמן את העדים להעיד על נסיבות החתימה, על כשירות המצווה ועל היעדר לחץ או השפעה. לעדים יש משקל ראייתי ממשי, שיכול לחזק את תוקף הצוואה בבית המשפט.

בהצלחה!

שלום אור,

כשמקבלים תשלום פנסיוני שהגיע למנוחה, ייתכן שיחול עליו מס, גם אם הייתה לה בעבר זכאות לפטור.

כדי לבדוק אם אפשר לקבל פטור גם עכשיו, צריך לפנות לפקיד שומה (מס הכנסה) עם מכתב ובו פרטי המנוחה, סכום התשלום, ותעודות רלוונטיות (כמו תעודת פטירה וצו ירושה).

פקיד השומה יבדוק אם מגיע פטור מלא או חלקי – וזה יכול לחסוך הרבה כסף.

מומלץ להיעזר בהכנת הבקשה ברואה חשבון או יועץ מס.

בהצלחה!

לפי התיאור, האמא היא בעלת הזכויות בחנות מאז פטירת האב, והבן מחזיק בה בפועל. בצוואה נכתב שהחנות תעבור לבן רק לאחר פטירת האם, ולכן עד אז – היא עדיין אינה שלו.

אם הבן ממשיך להשתמש בחנות ללא הסכמה של האם, ובוודאי אם הפסיק לשלם דמי שכירות, יש לאם עילה לדרוש תשלום גם רטרואקטיבית וגם עבור התקופה הנוכחית.

העובדה שבעבר שילם שכ"ד מחזקת את העמדה שזהו נכס שהיא השכירה לו בפועל. אם הפסיק לשלם "על דעת עצמו", ללא הסכמתה, זה יכול להיחשב כהחזקה לא כדין או כשימוש בנכס ללא רשות.

אם האם עדיין בחיים, כדאי לשקול שליחת מכתב התראה בדרישה לתשלום או לסיום ההחזקה, ואם הבן מסרב – ניתן לפנות לבית משפט.

בהצלחה.

שלום ברוריה,

כאשר מוגשת צוואה לקיום ונמצא כי יש בה ניסוח כללי (למשל: "כל נכסיי מכל סוג שהוא") אך לא מוזכרים בה נכסים מסוימים, כמו כספים שנצברו לאחר כתיבתה – ייתכן שייווצר ספק לגבי פרשנות הצוואה.

במצב כזה, אפשר להגיש לבית המשפט בקשה לפרשנות הצוואה, כדי שיקבע כיצד יש לנהוג עם אותם נכסים.

אין חובה להיות מיוצגים על-ידי עורך דין לצורך ההגשה, חשוב להקפיד על צירוף מסמכים ותצהיר. התצהיר צריך לאשר את העובדות ולציין שיתר היורשים (או בעלי עניין אחרים) עודכנו על הבקשה. בית המשפט עשוי לדרוש את עמדתם.

בניסוח הבקשה יש להבהיר מהו הסעיף בצוואה שמעורר קושי, מהם הנכסים שהמבקשת מבקשת לכלול בעיזבון, ולמה היא סבורה שכך היה רצון המצווה. יש לצרף את הצוואה, צו קיום הצוואה, והמסמכים הנוגעים לנכסים הרלוונטיים.

במקרים כאלה, בית המשפט בוחן את לשון הצוואה, נסיבות עריכתה, ורצון המצווה כפי שניתן להבין ממנו – גם אם אינו מנוסח במפורש.

חשוב להדגיש כי זהו נושא רגיש ומורכב. גם אם נראה שהכוונה של המצווה ברורה – הפרשנות המשפטית של צוואה דורשת מיומנות וניסיון. לכן מומלץ בחום להסתייע בעורך דין שמכיר היטב את התחום.

בהצלחה!

שלום חוה,

כאשר אדם נפטר, חשבונות הבנק שלו לא נסגרים מיד – אך נחסמת האפשרות לבצע בהם פעולות, למעט פעולות שהבנק מאשר (כמו חיובים אוטומטיים, העברת יתרה לעיזבון או תשלום הלוויה). הכספים בחשבון הופכים לחלק מהעיזבון של המנוח.

כדי למשוך את הכספים או לנהל את החשבון, יש להציג לבנק צו ירושה (אם אין צוואה) או צו קיום צוואה (אם יש צוואה). לאחר הצגת הצו, היורשים יכולים לבקש להעביר את הכספים לחשבונותיהם, בהתאם לחלוקת העיזבון.

הבנק לא סוגר את החשבון בעצמו – זה קורה רק כשהיורשים מבקשים להעביר את היתרה ולסגור אותו. עד אז, החשבון ממשיך להתקיים, אך עם מגבלות.

בהצלחה!

שלום חיים,

כן, אפשרי בהחלט שצוואה תכלול עמוד חתימות נפרד לעדים – כל עוד נשמרים הכללים שנקבעו בחוק. החוק דורש שהעדים יהיו נוכחים בעת שהמצווה חותם על הצוואה, ושהם יחתמו באותו מעמד ולא לאחר מכן.

חתימה של העדים גם על כל עמוד בנפרד (ולא רק בעמוד האחרון) מחזקת את התחושה שמדובר במסמך שלם אחד, וזה מקובל ואף מומלץ – במיוחד כשיש יותר מעמוד אחד.

לסיכום: מבנה כזה (3 עמודים לתוכן + עמוד חתימות), בצירוף חתימות רציפות של העדים בכל עמוד – יכול בהחלט להיות תקף מבחינה משפטית, כל עוד נחתם במעמד אחד ובנוכחות כל הצדדים.

בהצלחה!

כאשר צוואה מתייחסת רק לחלק מהרכוש ואינה כוללת הוראה כללית לגבי יתר הנכסים (כמו "שאר רכושי יחולק בין ילדיי"), אז הצוואה תקפה רק ביחס לנכסים שצוינו בה במפורש.

הנכסים שלא הוזכרו אינם נכללים בצו קיום הצוואה, ויש להתייחס אליהם כאל "יתרת עיזבון" שלא הוסדרה בצוואה.

במקרים כאלה, יש להגיש גם צו קיום צוואה עבור הנכסים שכן צוינו, וגם צו ירושה נפרד לגבי הנכסים שלא נכללו.

מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין הבקיא בדיני ירושה, כדי לבחור בדרך הנכונה ולהימנע מהשלכות לא רצויות.

בהצלחה!

מבחינה משפטית, אין הבדל בין ילדי המנוח מנישואיו הראשונים לבין ילדיו מנישואיו השניים – כולם נחשבים ילדיו הביולוגיים, וכולם יורשים שווי זכויות לפי החוק, אלא אם נאמר אחרת בצוואה.

אם האב השאיר צוואה שקיבלה תוקף של בית משפט ובה נקבעה חלוקה שונה בין הילדים, הרי שזו החלוקה שתחול – גם אם אינה שווה בין כולם. צוואה מאפשרת לאדם להוריש את רכושו לפי רצונו, גם אם החלוקה אינה שוויונית.

העובדה שלא נערך הסכם ממון בין ההורים אינה משפיעה על מעמד הילדים, אך יכולה להשפיע על זכויות הרכוש של האם עצמה (כלומר, האם תחשב כיורשת או שותפה ברכוש מסוים), וזה עניין נפרד.

אם האם בוחרת לקיים את צוואת האב ולהוריש לפי רצונו, רצונה יכובד כל עוד זה נכתב בצוואה תקפה. מומלץ לבחון את הנושא לעומק באמצעות עורך דין הבקיא בתחום הירושה.

חיים שלום,

הפקדת צוואה אצל רשם הירושות לא מבטלת את הצורך בחתימת עדים – כי אלה שני דברים שונים לחלוטין. 

יש כמה סוגי צוואות לפי החוק (חוק הירושה), ולכל אחת דרישות שונות. למשל:

צוואה בעדים – חייבת להיערך בכתב, ולהיחתם בפני שני עדים.

צוואה בכתב יד – צריכה להיכתב ולחתום כולה בכתב ידו של המצווה (ואז לא נדרשים עדים).

צוואה בפני רשות (כמו רשם הירושה) – נערכת בפני גורם מוסמך (שופט, רשם, נוטריון), ואז אין צורך בעדים.

מומלץ לפנות ליעוץ אצל עורך דין המתמחה בתחום הירושה.

בהצלחה!

רוני שלום,

בהחלט כן. בקשה לצו קיום צוואה מוגשת כדי לתת תוקף משפטי לצוואה – והיא אינה תלויה בהסכם חלוקה בין היורשים.

הסכם לחלוקת העיזבון רלוונטי רק אם היורשים מבקשים לחלק את הרכוש בדרך שונה ממה שנכתב בצוואה, והוא יכול להיערך גם לאחר קבלת הצו.

במצב רגיל, אין כל מניעה להקדים את הבקשה לצו, במיוחד כשהצוואה מקובלת על כולם ואין סכסוך.

ההסכם, אם ייערך בעתיד, יהיה תקף כל עוד כל היורשים מסכימים לו.

לכן – כשאין התנגדויות, עדיף להתחיל בהליך הקיום ולא לעכב אותו לשווא.

בהצלחה!

כאשר אדם נפטר והותיר אחריו קופת גמל עם מוטבים, הכספים משולמים ישירות למוטבים שרשומים – ולא לפי צו הירושה.

אם האם רשומה כמוטבת יחידה אך אינה כשירה, לא ניתן למשוך את הכספים בשמה ללא מינוי אפוטרופוס או ייפוי כוח מתמשך בתוקף.

בני משפחה אחרים לא יוכלו לקבל מידע על מוטבים נוספים או לשנות את החלוקה כל עוד האם בחיים.

רק אם ייקבע שהיא לא כשירה ויש מינוי חוקי מטעמה – ניתן יהיה לפעול בשמה.

אם אין מוטבים משניים, והאם תלך לעולמה בטרם משכה את הכסף – הכספים ייכנסו לעיזבונה ויחולקו לפי צו ירושה או צוואה.

חשוב לבדוק אם יש ייפוי כוח מתמשך תקף, ואם לא – לשקול פנייה להליך מינוי אפוטרופוס.

בהצלחה!

לפי חוק הירושה, הסכם על ירושה עתידית – כלומר, התחייבות לתת חלק מהירושה לאחר הפטירה – אינו תקף ואינו חוקי, גם אם נחתם.

החוק קובע שזכותו של אדם לשנות את רצונו עד יומו האחרון, ולכן לא ניתן "לקבע" הסכם ירושה מראש.

לעומת זאת, אם ההורה מעביר במתנה או במכר חלק מהנכס לילד כבר בחייו – זו עסקה תקפה, וניתן לרשום אותה בטאבו.

במקרה כזה זו אינה ירושה אלא העברת בעלות רגילה, אך חשוב להסדיר אותה במסמכים מתאימים ולהבין השלכות מס (שבח, מתנה וכו').

לסיכום – לא ניתן לרשום בטאבו התחייבות עתידית לירושה, אבל כן אפשר להעביר זכויות כבר בחיים, בעסקה תקפה.

בהצלחה!

שלום יוסי,

כאשר יש צוואה ברורה וכל היורשים זכאים בחלקים שווים, כל אחד מהם זכאי לדרוש חלוקה והוצאת חלקו מהעיזבון.

אם יורש מסרב למלא טפסים, לשתף פעולה או מעכב את החלוקה – ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למינוי מנהל עיזבון או לחלוקת העיזבון על פי הצו.

לקיחת רכוש עצמי (כמו רכב) ללא הסכמה – אינה חוקית, במיוחד אם אין הוכחה לחוב.

התנהלות כזו עלולה להיחשב כהפרת זכויות יתר היורשים, וניתן לדרוש החזרת רכוש או קיזוז שוויו בחלוקה.

לרוב אין מנוס מפתיחת הליך משפטי, אך ניתן לעשות זאת בפשטות יחסית וללא הליך מורכב, במיוחד כשיש צוואה תקפה וברורה.

מומלץ לפנות לעו"ד כדי לפעול בצורה יעילה ולמנוע עיכובים נוספים.

בהצלחה!

אופק שלום וברכה.

באופן כללי, הבנקים משתפים פעולה בחלוקת חשבונות בנק של מנוחים.

מדובר בשירות שהם נותנים ללקוחותיהם.

אך כמו בכל מתן שירות, לעיתים נתקלים בשירות הטעון שיפור.

ככל וההתנהלות הישירה מול הבנק לא מקדמת, באפשרותכם להגיש תביעה לבית המשפט למתן צו לחלוקת העיזבון.

מומלץ לפנות לעו"ד כדי לעשות זאת באופן יעיל ומהיר.

בהצלחה.