פורום פלילי

לנתן שלום,

אמנם החוק קובע כי פיצוי שנפסק בהליך פלילי כמוהו כחוב אזרחי, אבל הגבייה מתבצעת ללא כל מעורבות שלך. מבחינת הנאשם זה בדיוק כמו קנס שהוא חייב לשלם. הוא מקבל שובר תשלום ומשלם את זה בדואר. אתה לא תורם לו כלום אם לא תיקח את זה. אם הוא לא ישלם ממילא לא תוכל לקבל את הפיצוי, ואם הוא שילם עדיף שזה יגיע אליך כי ממילא לא יחזירו לו את הכסף.


בברכה,



גדעון קוסטא, עו"ד

מנהל פורום פלילי



בית סילבר קומה 5,

רחוב אבא הלל 7, רמת גן

טל': 052-4802244 ; מייל: costagidi@gmail.com

לחיים שלום,

סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט קובע כי בית המשפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט מטעמים שונים המפורטים בסעיף, כאשר אחד הטעמים המתירים איסור פרסום כאמור הוא לשם מניעה פגיעה בפרטיות של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית. אמנם מדובר ברשות, ובית המשפט אינו חייב לאסור את הפרסום, אבל זהו נימוק כבד משקל התומך באיסור הפרסום.


בברכה,



גדעון קוסטא, עו"ד

מנהל פורום פלילי



בית סילבר קומה 5,

רחוב אבא הלל 7, רמת גן

טל': 052-4802244 ; מייל: costagidi@gmail.com

זה אמור להיות כתוב בחוק עצמו (מי ממונה על ביצוע החוק). יש סמכויות העמדה לדין לרשויות מקומיות במקרים מסויימים, או למשרדי ממשלה (איכות הסביבה וכו') שמוציאים את הפעילות הזאת במכרזים למשרדים פרטיים.



בברכה,



גדעון קוסטא, עו"ד

מנהל פורום פלילי



בית סילבר קומה 5,

רחוב אבא הלל 7, רמת גן

טל': 052-4802244 ; מייל: costagidi@gmail.com

לקטי שלום,

שאלת למעשה כמה שאלות:

תביעה על אלימות - ככל הנראה התכוונת להגשת תלונה למשטרה. אם אותם אנשים תקפו פיזית, או שהם מאיימים, יש מקום להגיש תלונה למשטרה. איום יכול להיות גם בתנועות מאיימות ולא רק מילולי. לגבי השאלה אם הם ישבו בכלא - מהתיאור שלך קשה לרואת סיכוי של ממש להגשת כתב אישום, אבל אולי התערבות של המשטרה יכולה להרגיע קצת את הרוחות.

לגבי הטרדה מאיימת - ניתן להגיש לבית משפט בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת. זה לא הליך שמזכה בפיצויים. מטרתו להפסיק את ההטרדה המאיימת, ואם ניתן צו אז מי שמפר אותו עובר עבירה פלילית.



בברכה,



גדעון קוסטא, עו"ד

מנהל פורום פלילי



בית סילבר קומה 5,

רחוב אבא הלל 7, רמת גן

טל': 052-4802244 ; מייל: costagidi@gmail.com

לדעתי -
1. בהתאם לסעיף 26(1) ו-
(2) לחוק בתי המשפט [נוסח
משולב], ערעור על החלטה
בעתירת אסיר יידון בבית המשפט העליון
בפני שלושה שופטים (אלא אם
כן יוחלט על הרכב גדול יותר), אבל:
2. אם יוחלט על דיון מקדמי
בערעור, הוא יידון בפני
שופט אחד (סעיף 26(5)
לחוק).
3. הדיון בבקשת הרשות לערער,
אם הרשות לא ניתנה בגוף ההחלטה,
תידון בפני שופט אחד (סעיף
62ג לפקודת בתי הסוהר).
 

וכמעט לא עשה כלום כי פיטרתי אותו. תבע אותי על 10% מהעזבון כשההליך הסתיים 3 שנים אחרי. לאחר מכן נודע לי שאסור לו לתבוע את ה10% האלה כי הם כספי עזבון שלי. עשה בנוסף דברים לא חוקיים אחרים

1. הזנות עדיין חוקית בארץ,
אך מעשים שונים הקשורים לזנות,
כגון סרסרות, הבאת
אדם לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות,
החזקת והשכרת מקום לשם זנות
ופרסום שירותי זנות אסורים. בנוסף
לכך אסור לקבל שירותי זנות מקטינה (או
מקטין), והמקבל שירות כזה
דינו עד חמש שנות מאסר (ראה
סעיפים 199 - 208 לחוק העונשין).
2. הצעת חוק איסור צריכת זנות
ומתן סיוע לשורדות זנות אושרה במליאת
הכנסת בקריאה טרומית והועברה לוועדת
החוקה חוק ומשפט לצורך הכנה לקריאה ראשונה
(ראה באתר הכנסת).
 

לאנונימי שלום,

הדרך היחידה לדעת שאין מדובר במתיחה היא להתקשר בחזרה לתחנת המשטרה, ואז אתה יודע שאתה מדבר עם המשטרה.

מבחינת השעה - זה מרגיז אבל חוקי. לא ציינת אם הבן הוא קטין, אבל אפילו לגבי קטין שגילו פחות מ 14, חוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול) מתיר לחקור עד שעה 20:00. החוק אינו מפרט הגבלות מיוחדות לגבי שבת. כמובן שנקודתית ניתן לבדוק האם במקרה הקונקרטי זה היה סביר, ואם לא, לפנות לקצין תלונות הציבור.

לגבי אופן ההזמנה - כפרקטיקה המשטרה מזמינה בטלפון מתוך הנחה שרוב האנשים ישתפו פעולה ויגיעו. בוודאי שלא יוכלו להאשים בעבירה אדם שלא הגיע למשטרה בגלל שלא היה לו יסוד להאמין שאכן מדובר בהזמנה למשטרה, אבל אם זה לא המצב, עלולה להיגרם אי נעימות בכך שתגיע ניידת לבית כדי למסור את ההזמנה באופן אישי. 

כמו כן, יש הבדל כמובן בין אדם שנדרש למסור עדות כעד, לבין חשוד.


בברכה,



גדעון קוסטא, עו"ד

מנהל פורום פלילי



בית סילבר קומה 5,

רחוב אבא הלל 7, רמת גן

טל': 052-4802244 ; מייל: costagidi@gmail.com

לאנונימית שלום,

התשובה לשאלתך תלויה בכמה נתונים, ביניהם שעת המסיבה, מיקומה, מספר המשתתפים, האם הכניסה בתשלום וכו'. לנוחותך אני מצרף קישור לפרסום של האגודה לזכויות האזרח, על האישורים הדרושים לסוגים שונים של התקהלויות במרחב הציבורי. אירוע המוני (תלוי במספר המשתתפים ובמיקום) צריך לתאם עם המשטרה.

שימי לב שמעבר לשאלת החוקיות של עצם קיום המסיבה, עשויים לחול הסדרים חוקיים הקשורים להקמת רעש, צריכת אלכוהול (וסמים כמובן), ושמירת הנקיון.

ככל שהמסיבה מתקיימת בבית פרטי, הדבר העיקרי שתצטרכו לקחת בחשבון הוא הימנעות מרעש. 


https://www.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2013/08/rishuy-table.pdf




בברכה,



גדעון קוסטא, עו"ד

מנהל פורום פלילי



בית סילבר קומה 5,

רחוב אבא הלל 7, רמת גן

טל': 052-4802244 ; מייל: costagidi@gmail.com

ליעל שלום,

מהתיאור שלך לא עולה ביצוע של עבירה פלילית. בדוחק רב אפשר לחשוד שאולי בוצעה עבירה של פגיעה בפרטיות כהגדרתה בסעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות. 

מעמדו במקום העבודה אינו עניין שקשור לדין הפלילי - זה תלוי במדיניות מקום העבודה.

לשאלתך בדבר זכותך להגיש תביעה: אם כוונתך לתלונה למשטרה, את כמבן רשאית להגיש, אבל כאמור, לדעתי אין כאן עבירה פלילית, בטח לא כזו שמצדיקה חקירה משטרתית. אם כוונתך לתביעה כספית - זה חורג מתחום הפורום, אבל בכל מקרה, תעלה השאלה אם נגרם לך נזק.


בברכה,



גדעון קוסטא, עו"ד

מנהל פורום פלילי



בית סילבר קומה 5,

רחוב אבא הלל 7, רמת גן

טל': 052-4802244 ; מייל: costagidi@gmail.com

לגידי שלום,

כל אדם יכול ורשאי להגיש תלונה למשטרה. יחד עם זאת במקרה שאתה מתאר הדבר בלתי סביר. לאחר ששילמת על המוצרים למעשה הסתיים העניין. פורמלית עדיין ניתן לייחס לך נסיון גניבה, אבל בנסיבות בהן לא תוחקרת ע"י קב"ט הסופר, קשה יהיה להוכיח שלא הייתה לך כוונה לשלם תמורת המוצרים.


בברכה,



גדעון קוסטא, עו"ד

מנהל פורום פלילי



בית סילבר קומה 5,

רחוב אבא הלל 7, רמת גן

טל': 052-4802244 ; מייל: costagidi@gmail.com

הפרטים, שצריך
להכיל כתב אישום, לרבות
קובלנה, מצוינים בסעיף 85
לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח
משולב], ובקשה לפיצוי אינה
נזכרת שם.
בבוא העת, אם
יורשע הנאשם, תוכל לבקש,
במסגרת הטיעונים לעונש,
גם פיצוי לפי סעיף 77 לחוק
העונשין (לחלופין או להשלמה
תוכל להגיש גם תביעה אזרחית, רגילה
או נגררת; ראה הדיון המקושר
מטה, בייחוד התגובה האחרונה
שבו).

כפי שענה עופר בן אברהם, במידה והנאשם בהליך הפלילי מורשע, בין אם מדובר בקובלנה ובין אם בהליך רגיל, בית המשפט מוסמך לחייב אותו בפיצוי המתלונן בנוסף לכל עונש. אין בכך כדי למנוע הגשת תביעה אזרחית לפיצוי.



בברכה,



גדעון קוסטא, עו"ד

מנהל פורום פלילי



בית סילבר קומה 5,

רחוב אבא הלל 7, רמת גן

טל': 052-4802244 ; מייל: costagidi@gmail.com

1. ב-1961 נחקק החוק
למניעת מפגעים ונקבע בו בסעיף 2: “לא
יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל
מקור שהוא, אם הוא מפריע,
או עשוי להפריע, לאדם
המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים".
2. מכוח החוק הותקנו שלושה קובצי
תקנות נפרדים העוסקים ברעש: ב-
1979: “תקנות למניעת מפגעים (רעש
בלתי סביר מציוד בניה)"; ב-
1990: “תקנות למניעת מפגעים (רעש
בלתי סביר)”; וב- 1992:
“תקנות למניעת מפגעים (מניעת
רעש)”.
3. תקנה 5 לתקנות
מ- 1992, שאליה הפנית,
מתייחסת למכונות המשמשות
לבנייה, המפורטות בתוספת
הראשונה לתקנות הוותיקות יותר, התקנות
מ- 1979. התקנה אינה נוגעת
לציוד המשמש לנגרות. על
כן:
4. השאלה, אם
המכשיר שציינת מקים רעש בלתי סביר,
תיבחן על-פי
התקנות מ- 1990, אבל:
5. בהתאם לפסיקה, גם
אם אין ראיה, המבוססת על
מדידת מומחה, שהרעש הוא
בלתי סביר, ואפילו יש ראיה
נגדית, שהרעש הוא בתחום
המותר, עדיין הוא יכול
להוות מטרד ועילה לתביעה (לפחות
לצו מניעה) נוכח סעיף 44(א)
לפקודת הנזיקין: “מטרד
ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את
עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו
באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר
במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם
בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך
לא ייפרע אדם פיצויים בעד מטרד ליחיד אלא
אם סבל ממנו נזק".
 

לאודי שלום,

ההגדרה של הטרדה מינית מפורטת בסעיף 3(א) לחוק איסור הטרדה מינית. יש שם הרבה מצבים שונים שעשויים להיחשב כהטרדה מינית, אבל ההתנהגות שתיארת בשאלתך אינה עונה על אף אחד מהם, כלומר - התשובה לשאלתך שלילית.

יחד עם זאת, אם אחותך הקטנה חווה שאלות מסוג זה כהתייחסות פוגענית כלפיה, אני ממליץ לך לוותר על פניות כאלה.

הגדרת הטרדה מינית בחוק:

3.       (א)  הטרדה מינית היא כל אחד ממעשים אלה:(1)   סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;(2)   מעשים מגונים כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין;(3)   הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות;(4)   התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות;(5)   התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;(תיקון מס' 10) תשע"ד-2014(5א) פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום, ואולם במשפט פלילי או אזרחי לפי פסקה זו תהא זו הגנה טובה למפרסם אם מתקיים אחד מאלה:(א)   הפרסום נעשה בתום לב, בשים לב לנסיבות הפרסום, תוכנו, צורתו, היקפו ומטרתו;(ב)   הפרסום נעשה למטרה כשרה;(ג)    יש בפרסום עניין ציבורי המצדיק אותו בנסיבות העניין, ובלבד שאינו כוזב, או שהוא הבעת דעה או ביקורת על בעל תפקיד ציבורי בקשר לתפקידו, והפרסום לא חרג מתחום הסביר לשם השגת מטרתו;בפסקה זו, "תצלום, סרט או הקלטה" – לרבות עריכה או שילוב של כל אחד מהם, ובלבד שבנסיבות העניין ניתן לזהות את האדם;(תיקון מס' 2) תשס"ד-2004 הוראת שעה תשס"ז-2007 (תיקון מס' 6) תש"ע-2010 (תיקון מס' 9) תשע"ד-2013 (תיקון מס' 13) תשע"ד-2014(6)   הצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות (3) או (4), המופנות למי מהמנויים בפסקאות המשנה שלהלן, בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה אלה, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות:(תיקון מס' 4) תשס"ז-2007(א)   לקטין או לחסר ישע – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, ואם טרם מלאו לקטין 15 שנים – גם בלא ניצול יחסים כאמור, ובלבד שהמטריד אינו קטין;(תיקון מס' 6) תש"ע-2010(ב)   למטופל, במסגרת טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארה-רפואי – תוך ניצול תלות של המטופל במטפל; בפסקת משנה זו, "טיפול נפשי" – כהגדרתו בסעיף 347א לחוק העונשין;(ג)    לעובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות;(תיקון מס' 2) תשס"ד-2004(ד)   לתלמיד בכיתה י"ב, י"ג או י"ד, שאינו קטין, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;(תיקון מס' 2) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 6) תש"ע-2010(ה)   לתלמיד או לסטודנט, הלומד במוסד המקנה השכלה עיונית, דתית או מקצועית לבוגרים (בחוק זה – מוסד להשכלה לבוגרים), תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;הוראת שעה תשס"ז-2007 (תיקון מס' 13) תשע"ד-2014(ו)    (פקעה);(תיקון מס' 6) תש"ע-2010(ז)    לאדם – תוך ניצול יחסי מרות או תלות, במסגרת הדרכה או ייעוץ של כהן דת או של מי שמתחזה להיום כהן דת או של אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות;(תיקון מס' 9) תשע"ד-2013(ח)   לאדם, מצדו של עובד הציבור במילוי תפקידו או בקשר אליו ותוך שימוש לרעה בסמכותו – תוך ניצול יחסי מרות או תלות של האדם בעובד הציבור; בפסקת משנה זו, "עובד הציבור" – כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין;(תיקון מס' 13) תשע"ד-2014(ט)   לאדם עם מוגבלות המועסק במפעל מוגן – תוך ניצול יחסי מרות או תלות.



בברכה,



גדעון קוסטא, עו"ד

מנהל פורום פלילי



בית סילבר קומה 5,

רחוב אבא הלל 7, רמת גן

טל': 052-4802244 ; מייל: costagidi@gmail.com

1. הטרדה מינית היא, בין
היתר, “התייחסויות חוזרות
המופנות לאדם, המתמקדות
במיניותו, כאשר אותו אדם
הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות
האמורות" (סעיף 3(א)(4)
לחוק למניעת הטרדה מינית),
וכן: “התייחסות
מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו
או למיניותו, לרבות נטייתו
המינית" (סעיף 3(א)(5)
לחוק). ודוּק:
בהטרדה לפי סעיף 3(א)(4),
אם המטריד בגיר (מי
שמלאו לו שמונה-עשרה),
והמוטרד קטין שטרם מלאו לו
חמש-עשרה, התייחסויות
חוזרות למיניותו ייחשבו כהטרדה אף אם לא
הראה למטריד שאינו מעוניין בהן (סעיף
3(א)6(א)
לחוק).
2. לדעתי, שאלה,
המופנית לנערה בדבר מידת
חזייתה, היא התייחסות
למיניותה. על כן היא עשויה
להיות הטרדה מינית בהתאם להקשר ולנסיבות.
אם השואל עצמו הוא נער,
והוא שואל בתמימות, מתוך
סקרנות גרידא, את אחותו או
את ידידתו, בלי מודעות לכך
שהיא עלולה להיפגע, השאלה
לא תהווה הטרדה. אך אם הוא
שואל מתוך רצון להציק (למשל,
כי הוא יודע שהמידה קטנה או
גדולה מדי), בידיעה שהנערה
תיפגע מהשאלה, הוא יכול
להיחשב כמטריד.
 

לאורנית שלום,

התשובה לשאלתך חיובית. יחד עם זאת, בבדיקת התיישנות בעבירות מין יש חשיבות לנסיבות המדוייקות ולמועדים המדוייקים שבהם בוצעו על פי החשד העבירות. משאלתך אני מבין, ככל שמדובר באירועים קונקרטיים, שלא הוגשה תלונה למשטרה. לכן התשובה לשאלה אם בוצעה עבירה, ואם כן באיזו עבירה מדובר, יכולה להינתן רק כתוצאה של חקירה.



בברכה,



גדעון קוסטא, עו"ד

מנהל פורום פלילי



בית סילבר קומה 5,

רחוב אבא הלל 7, רמת גן

טל': 052-4802244 ; מייל: costagidi@gmail.com

לדוד שלום,

אם כוונתך לתיק בית משפט, ניתן לברר באמצעות פניה למזכירות בית המשפט שבו נפתח התיק, ככל שיש בידך פרטים שיאפשרו לזהות את התיק.



בברכה,



גדעון קוסטא, עו"ד

מנהל פורום פלילי



בית סילבר קומה 5,

רחוב אבא הלל 7, רמת גן

טל': 052-4802244 ; מייל: costagidi@gmail.com

שלום שרון,

השאלה ששאלת היא למעשה טכנית. סעיף 68(א) לחוק בתי המשפט קובע את העיקרון של פומביות הדיון, וסעיף 68(ב) מפרט את התנאים שבהם בית המשפט רשאי להורות על קיום הדיון בדלתיים סגורות. מכאן שבדיון המתנהל בדלתיים פתוחות, לא צריכה להיות מניעה לראות את כתב האישום. יחד עם זאת, מבחינה טכנית לא ניתן להגיע אל כתב האישום דרך אתר בתי המשפט, אלא בתיק שבו מי שמבקש לצפות רשום באתר כצד לתיק או כמייצג בו.

יתכן שניתן לקבל את כתב האישום, בדיון בדלתיים פתוחות, באמצעות דוברות בתי המשפט.

בברכה,



גדעון קוסטא, עו"ד

מנהל פורום פלילי



בית סילבר קומה 5,

רחוב אבא הלל 7, רמת גן

טל': 052-4802244 ; מייל: costagidi@gmail.com

כל אדם רשאי לבקש לעיין בתיק
בית משפט, שהעיון בו אינו
אסור על פי דין.
הרוצה לעיין בתיק, אם
אינו צד בו, צריך להגיש
בקשה מנומקת לשופט או לרשם שהתיק נדון
לפניו, ובאין אפשרות כאמור,
לשופט או רשם שיקבע נשיא בית
המשפט, על-פי
טופס שנקבע בתקנות.
כדי להחליט בבקשה ישקול בית
המשפט, בין השאר, את
עניינו של המבקש בתיק ואת עניינם של בעלי
הדין ושל אחרים שעלולים להיפגע כתוצאה
מהעיון, וכן את סבירות
הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

למידע מפורט ראה: תקנות
בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון
בתיקים), בייחוד תקנה 4.