פורום פלילי

ליוני שלום,

הסמכות לשאול את השאלות שציינת אינה מפורטת באופן מפורש בחוק. יחד עם זאת, למאבטח ניתנות בחוק סמכויות נרחבות בהרבה, ונראה שהשאלות הן כלי סטנדרטי וסביר לצורך ביצוע תפקידו (גם אני נשאל את השאלות הללו כשאני נכנס לבית חולים או לבנייני ציבור - למשל לפרקליטות). כמובן שעל המאבטח לנהוג בנימוס, אבל אין מדובר בחריגה מסמכותו.

לתות שלום,

בהחלט יתכן שיש כאן עבירה של התחזות כאדם אחר. לא פירטת בשאלתך האם נעשה שימוש גם בשמך, והאם ניכר שמדובר בניסיון להתחזות אליך, אבל בהחלט עשויה להיות כאן עבירה, ויש מקום להגיש תלונה למשטרה (הגשת התלונה עשויה לסייע לך גם אם תנקטי בהליכים אזרחיים).

יחד עם זאת יכול להיות שפניה לפייסבוק תניב תוצאות יותר משמעותיות.

שלום,

התשובה חיובית - שוטר מג"ב נושא תעודת מינוי ויש לו את כל הסמכויות של שוטר.

לירדן שלום,

אני ממליץ לך להפנות את השאלה לפורום דיני עבודה, וכן לפורום לשון הרע. גם אם יש היבטים פליליים מסוימים למצב שאת מתארת, אני לא חושב שהגשת תלונה למשטרה תסייע לך.

שלום,

בדיון נשמעות טענות מפי עורכי הדין, לאחר שקודם לכן הם הגישו את טענותיהם בכתב (לפעמים רק הצד שערער מגיש את טיעוניו בכתב ולפעמים שני הצדדים). לא נשמעים עדים, לא מוגשות ראיות, ובוודאי שלא נערך ביקור בזירה.

שלום,

רצ"ב קישור המכיל הסבר מלא על הגשת בקשת חנינה.

אני משער שהמסמכים שתגיש יישאו שם וחתימה. במידה שיהיה עניין לעשות כן ניתן יהיה לאמת אותם באמצעות פניה למי שחתום על המסמך.

https://www.gov.il/he/service/pardon_request

לעזרא שלום,

זו החלטה סובייקטיבית שלך.

שלום,

כמובן שיש מקום להגיש תלונה למשטרה. ניתן להגיש במקביל תביעה אזרחית, או להמתין לתוצאות המשפט הפלילי - ככל שאכן יהיה משפט, שכן הגשת כתב אישום נתונה לשיקול דעת התביעה. ככל שיוגש כתב אישום והנאשם אכן יורשע, הרשעתו תסייע לך במישור האזרחי, אבל שלב זה אינו בתחום העיסוק של הפורום הפלילי.

לתומר שלום,

המשפט הפלילי יתנהל בהתאם לסדרי הדין ודיני הראיות. ניתן להביא את פסק הדין שניתן בעתירה המנהלית כראיה (ככל שזו ראיה מטעמך. אם התביעה תבקש להגיש אותה, וככל שהיא לא נכללה בחומר החקירה מלכתחילה, היא תצטרך לקבל את רשות בית המשפט). בית המשפט הדן בתיק הפלילי יתן לראיה זו את המשקל הראוי לפי שיקול דעתו.

לאלי שלום,

השאלה שלך היא יותר במישור האזרחי. אשיב מנקודת המבט של המשפט הפלילי:

סעיף 18 לחוק המקרקעין מתיר לך להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבול. הסעיף אינו מתיר לך לגרום נזק לרכוש. סעיף 452 לחוק העונשין אוסר על גרימת נזק במזיד לרכוש. אמנם, אם ייגרם נזק לרכוש אגב פעולה לגיטימית למניעת הסגת גבול, תוכל לטעון להגנתך שזה לא "במזיד". יחד עם זאת, עדיף להימנע מהצורך בבירור משפטי של השאלה הזאת (וכמובן שתעלה גם שאלת האחריות הנזיקית).

אני ממליץ לך להיוועץ בעו"ד העוסק במקרקעין.

לנטע שלום,

סמכויות העיכוב של אדם פרטי מפורטות בסעיף 75 של "חוק המעצרים:

עיכוב בידי אדם פרטי (תיקון מס' 1) תשנ"ז-1997

75. (א) כל אדם רשאי לעכב אדם אחר עד לבואו של שוטר אם נתקיים אחד מאלה:

(1) האדם חשוד כי ביצע בפניו עבירת אלימות, פשע, גניבה או עבירה שגרמה נזק של ממש לרכוש;

(2) אדם אחר הקורא לעזרה מצביע על אדם החשוד שביצע בפניו עבירה, כאמור בפסקה (1),

והכל אם יש חשש שהחשוד יימלט או שזהותו אינה ידועה.

           (ב) חשוד שעוכב לפי סעיף קטן (א), יימסר לשוטר ללא דיחוי, ובלבד שהעיכוב לא יעלה על שלוש שעות.

           (ג) המבצע עיכוב לפי סעיף קטן (א), רשאי להשתמש בכוח סביר, אם החשוד סירב להיעתר לבקשת העיכוב, ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום לחשוד חבלה.

כפי שאת רואה, אין סמכות עיכוב ללא חשד. 

סמכויותיהם של מאבטחים מפורטות בחוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור, התשס"ה-2005 (המכונה גם "חוק המישוש").



גם על פי חוק זה סמכויות מאבטח לעכב אדם מוגבלות למקרים של חשד לנשיאת נשק שלא כדין, או ביצוע מעשה אלימות.

לדלית שלום,

החוק מאפשר הארכת תוקפו של צו מניעת הטרדה מאיימת עד לתקופה כוללת של שנה, ועד לתקופה כוללת של שנתיים מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטה.

ככל שקיימת עילה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו חדש, ולא להארכת תוקפו של הצו הקיים.

הפרת צו מניעת הטרדה מאיימת מהווה עבירה פלילית, ועל מנת לגרום לנקיטת הליכים פליליים עליך להגיש תלונה למשטרה נגד מי שהפר את הצו.

לפניי מספר חודשים היה בחור מחדרה שהגיע לרמת גן ירד איתי באותה תחנה עלה איתי במעלית לבית שלי התחיל לשכב ליידי ולגעת בי צו ההרחקה שלו נגמר האם ניתן להאריך לו היום נתקלתי בו באוטבוס

לעו"ד אבי שלום,

מבחינה עקרונית בוודאי שניתן לעכב הליכים מטעמי צדק. אם אתה שואל על נסיוני האישי, קשה מאוד לגרום לעיכוב הליכים בנסיבות כלשהן. אני לא ממש מבין את הנסיבות הספציפיות שלהן אתה מתכוון בשאלתך, וכמובן שהטענה כי הרשות גרמה במחדלה לעבירה היא טענה שלא בהכרח תהיה מקובלת על היועמ"ש...  

או עבירה פלילית? או גם וגם?

לנתי שלום,

עבירות לפי פקודת העיריות ותקנות שהותקנו על פיה הן עבירות מנהליות, ולכן עבירת חניה לפי חוק עזר עירוני היא עבירה מנהלית. יש לציין שפקודת המועצות המקומיות וצו המועצות המקומיות (מועצות איזוריות) אינן נכללות בתוספת לחוק העבירות המנהליות, וכך גם פקודת התעבורה, שסעיף 77 שבה מסמיך רשויות מקומיות לקבוע הסדרי חניה. יחד עם זאת, ממילא עבירות חניה, ללא קשר למקורן החוקי, הן עבירות שהעונש בגינן הוא קנס, ושניתן לבקש להישפט בגינן, לכן מבחינה מעשית דינן כעבירות מנהליות.

לרונית שלום,

צילום אדם ברשות היחיד, ופרסום צילומים של אדם בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו, הן עבירות על פי חוק הגנת הפרטיות, שדינן עד חמש שנות מאסר.

לאיציק שלום,

סעיף 428 לחוק העונשין מגדיר סחיטה באיומים כאיום בפגיעה שלא כדין בכוונה לקבל דבר, אבל גם באיום לפרסם דבר הנוגע לאדם אחר (בכוונה לקבל דבר). החלופה של האיום לפרסם דבר אינה כוללת את היסוד "שלא כדין". הפסיקה בוחנת בעיקר את המניעה לאיום בהגשת התלונה - בין אם למשטרה או לרשויות המס: האם אתה מאיים להתלונן בגין פגיעה אמיתית שנגרמה לך ע"י הצד השני, או - כמו במקרה שאתה מתאר - האיום נועד להניע את אותו אדם לבצע פעולה לטובתך, אשר אין כל קשר בינה לבין נושא התלונה. 

אם מגיעה לך זכות בדין, הדרך המומלצת לממש אותה היא באמצעות נקיטה בהליך אזרחי.