פורום פלילי

פונה נכבדה, אמנם השאלה שלך מתאימה יותר לפורום דיני משפחה אבל אנסה לסייע לך אף אני: ראשית, פקידי הסעד אשר ברווחה לא מחפשים להוציא ילדים מהוריהם. שנית, הדרך החוקית להוציא ילד מחזקת אימו עוברת דרך חוק הנוער ( טיפול והשגחה )- ובכדי שבית משפט יורה על כך הוא ראשית צריך לקבוע שמדובר בקטין נזקק אשר מוגדר ככזה רק באחד מהמקרים המצוינים בחוק: קטין הוא נזקק כשנתקיים בו אחד מאלה:

(1) לא נמצא אחראי עליו;

(2) האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה;
 

(3) הוא עשה מעשה שהוא עבירה פלילית ולא הובא בפלילים;

(4) הוא נמצא משוטט, פושט יד או רוכל בניגוד לחוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953;

(5) הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה;

(6) שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת;

(7) הוא נולד כשהוא סובל מתסמונת חסר בסם (סינדרום גמילה)." - הסעיף הרלוונטי הוא (5) אם ילדתך נתונה להשפעה רעה או שהיא חיה בבית המשמש דרך קבע מקום עבירה- עבר פלילי של בן זוג או הורה כשלעצמו לא מבסס קביעה שביתך משמש דרך קבע מקום לביצוע עבירה או שהילדה נתונה להשפעה רעה. בנוסף, אף אם קטין מוכרז כקטין נזקק, אין הדבר אומר שבית משפט יקבע שיש מקום להוציא את הקטין ממשמורת הוריו , זהו צעד חריג מאוד השמור למקרים קיצוניים והכל כמובן נעשה בדיונים מסודרים בבית משפט. בכל מקרה, בהנחה והוא אכן מטיב עמכן, הרי שאין כל מקום לחשש כאמור בשאלתך ואם חס וחלילה, למרות שאני לא רואה שום סיכוי לכך בנתונים שאת מציגה,  ירצו לפעול בהליכי נזקקות מול ביתך- הרי שתמיד תוכלי להיפרד מהבחור ולעצור את כל ההליך המשפטי- כך שמהבחינה של רשויות הרווחה אין לך להבנתי ממה לחשוש.

מקווה שהייתי לך לעזר

איתן יקר התשובה לשאלתך היא בשלילה!

סעיף 20 לחוק לשכת עו"ד קובע כי : ". הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות:

1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית, או מעין שיפוטית;

(2) ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני – 

משרד ההוצאה לפועל; 

לשכת רישום הקרקעות; 

הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, תשי"ג-1952; 

רשם החברות; 

רשם השותפויות; 

רשם האגודות השיתופיות; 

רשם הפטנטים והמדגמים; 

הרשם כהגדרתו בחוק העיצובים, התשע"ז-2017; 

רשם סימני המסחר; 

פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס הכנסה; 

המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט-1949; 

מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, תש"ט-1949. 

(3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה; 

(4) ייעוץ וחיווי דעת משפטיים."

סעיף 96 לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי : "  מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין." ( מדובר בקנס של 29,200 ש"ח ) 

מקווה שהייתי לך לעזר

נועה יקרה, צו מבחן יכול לפקוע בשני מצבים : 1. אם לא מילאת אחר תנאי המבחן או 2. אם הורשעת בעבירה נוספת שבוצעה במהלך תקופת צו המבחן. ככל ולא הוגשה כנגדך תלונה על הטרדה והורשעת בגינה, הרי שאין סיבה לדאוג.

מקווה שהייתי לך לעזר

פונה יקר,

פורום זה נועד ליתן ייעוץ משפטי ראשוני בלבד ובלתי מחייב משפטית, שכן אין תחליף לייעוץ משפטי מסודר כשמלוא העובדות נפרסות בפני עורך הדין בטרם ייעץ כך או אחרת. יחד עם זאת, ייתכן מאוד שכלל אין חובת דיווח במקרה שאתה מתאר ועצתי לך לעיין בסעיף 368ד לחוק העונשין שעניינו חובת דיווח ולבדוק האם המקרה שלך נופל לאחד המקרים המתוארים בסעיף.". (א) היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלושה חדשים.

   (ב) רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע - שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו - חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר ששה חדשים. 

(ג) היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר ששה חדשים. 

(ג1) היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 347, 348 ו-351, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חודשים; בסעיף זה, "בן משפחה" – כמשמעותו בפסקה (2) להגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א. 

(תיקון מס' 94) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 108) תשע"א-2010

          (ג2) בעל מקצוע מהמנויים בסעיף קטן (ב), שעקב עיסוקו במקצועו או בתפקידו היה לו יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 347, 348 ו-351, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חודשים.

  (ג3) היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 347, 348 ו-351, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חודשים. 

         (ד) נעברה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת, עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 348, או עבירה של גרימת חבלה חמורה לפי סעיף 368ב(ב) או עבירת התעללות לפי סעיף 368ג, חובה על מנהל או איש צוות במקום כאמור, לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שישה חדשים. 

          (ה) חובת דיווח לפי סעיף זה לא תחול על קטין. 

          (ו) עובד סוציאלי שמונה לפי חוק שקיבל דיווח לפי סעיף זה יעבירנו למשטרה בצירוף המלצתו לפעול או להימנע מלפעול בקשר לדיווח, אלא אם כן קיבל אישור שלא להעביר את הדיווח למשטרה מאת אחת הועדות שהקים שר המשפטים לענין זה; חברי ועדה כאמור יהיו נציג פרקליט מחוז והוא יהיה היושב-ראש, קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה ועובד סוציאלי שמונה לפי חוק לאותו מחוז. 

      (ז) הגיע למשטרה מידע לפי סעיף זה, תעביר אותו לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק, ולא תפעל לפני שתיוועץ בו אלא אם כן נדרשת פעולה מיידית שאינה סובלת דיחוי; אין בפעולה מיידית כאמור כדי לשלול את חובת העברת המידע לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק וההתייעצות עמו לאחר מכן. 

    (ח) בסעיף זה, למעט בסעיף קטן (ד), "עבירה" – אחת מאלה: 

(1) עבירת זנות ותועבה לפי סעיפים 199, 201, 202, 203, 203ב, 203ג, 205א

ו-214(ב1);

(2) עבירה של סיכון החיים והבריאות לפי סעיף 337;

(3) עבירת מין לפי סעיפים 345, 346, 347, 347א, 348 ו-351; 

(4) עבירה של נטישה או הזנחה לפי סעיפים 361 ו-362; 

(5) עבירה של תקיפה או התעללות לפי סעיפים 368ב ו-368ג; 

(6) עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א."

מקווה שהייתי לך לעזר
"

אבי יקר, המקרה שאתה מתאר אינו עבירה פלילית ולמעשה גם לא עבירה אתית ( הגם שצריך לציין שאימות החתימה נעשה בפקס למשל ) . ככל והיה מדובר בתצהיר, הרי שאז מדובר בעבירה אתית אך שוב אין המדובר בעבירה פלילית.

מקווה שהייתי לך לעזר