פורום פלילי

אלי יקר, בקשה להארכת מועד להגשת ערעור או להגשת בקשת רשות ערעור- תוגש לבית המשפט שאמור להחליט בבקשת רשות הערעור

אורי יקר, אתה יכול לגשת לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה בנושא ולהשתמש בצילומי הוידאו שצולמו- יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון, שהעובדה שאתם "נכנסתם לקטטה" פירושה שאף אתם ביצעתם עבירה פלילית ובמצב זה, אתה וחבירך המעורבים צפויים להיחקר באזהרה בגין חלקכם בקטטה. מקווה שהייתי לך לעזר

יינון יקר, שאלתך מצריכה פגישת ייעוץ עם סניגור פלילי אשר יבחן את מכלול הנסיבות ובכללם מהות העבירה ומה המשמעות של הגשת כתב האישום חרף אי חקירתך, האם נחקרת בגין עבירות אחרות באותה פרשה או שכלל לא נחקרת, האם ניהלת הוכחות בערכאה הראשונה? האם העלית את הטענה הזו במסגרת הערכאה הראשונה אם כן מתי ( כטענה מקדמית? ) האם היית מיוצג בערכאה הראשונה? על מה בוססה הכרעת הדין? האם הערעור נסב רק על הנקודה הזאת או שמא על נקודות נוספות? האם התייחסות המאשימה לערעור נעשתה בכתב קודם לדיון בערעור עצמו ? ועוד ועוד שאלות שרק עיון במלוא חומר הראיות לרבות פרוטוקולים של בית המשפט קמא, יכולים לאפשר לי לתת לך ייעוץ מקיף ורציני וכמובן שפורום זה לא נועד לכך

ירין יקר, אסיר ככל אדם נדרש לשירותים משפטיים שונים- עו"ד אזרחיים בהתאם לשירות המשפטי לו הוא נדרש מטפלים בסוגיות הללו ויכולים לתת לך גם הערכת עלויות.

חן יקר, ראשית לטובת שאר גולשנו אסביר בקצרה מהו הדיון המקדמי: דיון מקדמי הוא למעשה דיון בהתאם לסעיף 143א לחוק סדר הדין הפלילי המאפשר לברר את עמדת הנאשם בצורה מפורטת, לצמצם מחלוקת עובדתיות או משפטיות ואף לעיתים לסיים את הדיון בהסדר לפי הצעתו של בית המשפט, כאשר לצורך זה ובהסכמת בעלי הדין , רשאי בית המשפט המנהל את הדיון המקדמי לעיין בחומרי החקירה, לרבות ראיות שנאספו ע"י ההגנה, כאשר אם לא מושגת ההסכמה בין הצדדים במסגרת הדיון המקדמי, התיק מועבר לשופט אחר שלא היה חשוף לחומר הראיות לשמיעת ההוכחות, כאשר פרוטוקול הדיון המקדמי לא מועבר לאותו שופט אחר. ולשאלתך- סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי " באין הוראה אחרת בחוק זה לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו"- - בהתאם לסעיפים 128 ו- 129 לחוק סדר הדין הפלילי- האפשרות לנהל את המשפט לבקשת הנאשם מיוצג בהעדרו אפשרית רק בעבירות חטא או עוון, כאשר בית משפט משתכנע כי לא  יהיה בכך עיוות דין ובכל מקרה לא יגזר עליו עונש מאסר שלא בפניו. בנוסף, בהתאם להוראות סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי שעניינו הסכמה בדבר עובדות וראיות , נדרשת נוכחות הנאשם ולא רק סניגורו כדי להסכים על שאלות שבעובדה ולקבילות מוצגים וכד', כך שברור שבדיון מקדמי חייב הנאשם להיות נוכח, הן לצורך ההסכמות בנוגע לשאלות שבעובדה ולקבילות מוצגים ובטח לצורך הודאה בעבירות שונות ולהסכמה להסדר הטיעון שיכול ויתגבש בהמלצת בית המשפט. מקווה שהייתי לך לעזר

דני יקר, התשובה לשאלתך היא בשלילה! היו הצעות חוק בנושא אבל הן לא הבשילו לכדי חקיקה.

פונה יקר,



ראשית חשוב שתדע שנושא תאונות העבודה באתרי הבניה זוכה להתייחסות רצינית ביותר, לפחות בשנתיים האחרונות, כך למשל הוקמה יחידה בלהב 433 המכונה "פל"ס" החוקרת תאונות עבודה חמורות – יחידה המורכבת מחוקרים משטרתיים שעברו הכשרה ייעודית לנושא ביחד עם מפקחי עבודה של מנהל הבטיחות.



בנוסף, בכל פרקליטות ישנו פרקליט ממונה המתמחה בנושא של גרימת מוות ברשלנות וכמי שעוסק בנושא זה אני יכול להגיד לך שאני עד לכך שרמת החקירות ואיסוף הראיות בתיקים הללו השתפרה עד מאוד וניכר התייחסות מאוד רצינית לסוגיה בקרב גורמי אכיפת החוק ובהתאם ישנה גם עליה במספר כתבי האישום המוגשים בנושא.

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

רוני יקרה, ברמה העקרונית ההשפעה המזיקה של תיק משטרתי סגור אינה גבוהה והיא לא אמורה להפריע לך להתקבל למקצועות שונים הדורשים תעודת יושר ואף לא לקבל ויזה למדינות שונות. יחד עם זאת, ישנם מספר גופים המנויים בתוספת השלישית של חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים אשר חשופים למידע אודות תיקים סגורים ויכולים לקחת אותו בחשבון ובעיקר הדבר משפיע על סיווגים ביטחוניים שונים- כך שעצתי לך היא לפנות לסניגור פלילי אשר ידאג לצלם את חומר הראיות ולהגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה. מקווה שהייתי לך לעזר

פונה יקר, שוטר מוסמך להיכנס לדירה ללא צו ולערוך חיפוש בהתאם להוראות סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי ( מעצר וחיפוש) הקובע: " 25. שוטר רשאי, בלא צו חיפוש, להיכנס ולחפש בכל בית או מקום אם –

(1) יש לשוטר יסוד להניח שמבצעים שם פשע, או שפשע בוצע שם זה מקרוב;

(2) תופש הבית או המקום פונה לעזרת המשטרה;

(3) אדם המצוי שם פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה;

(4) השוטר רודף אחרי אדם המתחמק ממעצר או נמלט ממשמורת חוקית."- אוסיף, כי בהתאם לסעיף 28 לפקודת הסמים המסוכנים, שוטר מוסמך לבצע חיפוש בדירה ללא צו אף אם יש לו חשד סביר לכך שבדירה מבוצעת עבירת עוון לפי פקודת הסמים המסוכנים ( למשל החזקת סם/כלים לצריכה עצמית ). אם אין חשד סביר לביצוע עבירה לא ניתן לבצע חיפוש. לעניין השאלה האם השוטר בתפקיד או לא- הרי שהסמכוית של השוטר נשמרות לו אף אם הוא לא בתפקיד, כל עוד הוא מזהה עדמו בפני האדם אצלו הוא עורך החיפוש, בציון שמו , היותו שוטר וכן מציג את תעודת המינוי שלו כשוטר. מקווה שהייתי לך לעזר

יעל יקרה, התשובה לשאלתך בחיוב! בלא מעט מקרים מוגשת תביעה אזרחית במקביל לחקירת התיק הפלילי ואף לניהול ההליך הפלילי בבית המשפט. יחד עם זאת, כדאי לדעת שאם אדם הורשע בעבירה פלילית, הרי שניתן לעשות שימוש בהכרעת הדין בתביעה האזרחית, כך שאין צורך להוכיח את אשמת הפוגע כאם רק את היקף הנזק שנגרם כתוצאה מהתנהגותו הפלילית- לכך קוראים תביעה אזרחית הנגררת להליך הפלילי. מקווה שהייתי לך לעזר

מתלונן יקר, העצה הכי טובה שאני יכול לתת לך היא לעיין בהנחיות פרקליט המדינה 14.8 שכותרתה בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק חקירה- העיקרון הוא שאתה צריך להגיש בקשה המופנית לראש מחלקת החקירות בתחנה ולנמק את הבקשה בהתאם לנסיבות הרלוונטיות לבקשה שלך. לעניין האפשרות לתבוע את המשטרה בתביעות קטנות בגין הצורך להפעיל עו"ד יש להפנות השאלה לפורום תביעות קטנות. מקווה שהייתי לך לעזר

אבי יקר, בפסיקה נקבע לא אחת כי זכותו של חשוד להיות מוזהר באשר לחשדות המיוחסים לו ובדבר זכויותיו בחקירה היא זכות אלמנטרית חוקתית במסגרת זכותו להליך הוגן. החובה של הרשות החוקרת אינה רק לחקור חשדות שמקורם בתלונה או בנתונים המגיעים לידיה ,להגיע לממצאים חקירתיים ולהגיש כתב אישום , אלא מחובתה של הרשות החוקרת לברר את החשדות אף עם החשוד.  ולכן היו מקרים בהם זיכוי נאשם מחשדות אשר לגביהם כלל לא נחקר או שמסר גרסתו מבלי שהוזהר בדבר זכותו לשמור על זכות השתיקה ולהיוועץ עם עורך דין. כשעסקינן בעבירות חמורות כגון התפרצות, הרי שישנה חשיבות עליונה לקבלת גרסת החשוד בטרם יוגש כנגדו כתב אישום ולכן, סביר שהמשטרה תפעל באמצעים שונים כדי לאתר אותך ולחקור אותך בטרם יוחלט על הגשת כתב אישום כנגדך. מקווה שהייתי לך לעזר

זיוה יקרה, משרדי עו"ד פונים גם טלפונית לאנשים שונים ככל והפניה היא בקשר לעניין שבטיפולם ואני מניח שאם את לא עונה לטלפון המזוהה הם ינסו להתקשר שוב וזאת מבלי שהדבר יחשב כהטרדה פלילית. ככל ומדובר בניסיונות ליצור קשר בשעות לא שעות וללא קשר לעניין שבטיפול המשרד, הרי שהדבר בהחלט יכול להיחשב כהטרדה . מקווה שהייתי לך לעזר

רוני יקר, הטרדה באמצעות מסרונים בלתי פוסקים נחשבת להטרדה פלילית וניתן להגיש עליה תלונה במשטרה. בנוסף, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת מאותו קרוב משפחה. לעניין אפשרות לתביעה ללא הוכחת נזק וכד' יש להפנות השאלה לפורום דיני נזיקין, מקווה שהייתי לך לעזר

חוק סדר הדין הפלילי קובע בסעיף 11 כי " המאשים במשפט פלילי הוא המדינה והיא תיוצג בידי תובע שינהל את התביעה" בסעיף 12 מצוין מי הם התובעים שרשאים לייצג את המדינה והם פרקליטים בפרקליטות, שוטרים שהם בעלי כשירות לנושא והתמנו ע"י המפכ"ל ואף ישנם תובעים שונים שהם עו"ד עצמאים אשר מקבלים מינוי מטעם היועמ"ש או פרקליט המדינה להיות תובעים בעניינים מסוימים ( למשל בעבירות לפי פקודת הבטיחות בעבודה או איכות הסביבה ) . לכלל הזה ישנו חריג אחד והוא הקובלנה הפלילית הפרטית- המאפשרת לאזרח להגיש כתב אישום כנגד  אזרח אחר בסוג עבירות מצומצם בהתאם לסעיפים 68- 73 לחוק סדר הדין הפלילי

מקווה שהייתי לך לעזר

אביגיל שלום רב, כניסה למדינות אויב ( ההגדרה המקובלת  לאויב היא מי שהוא צד לוחם או מקיים מצב מלחמה נגד ישראל או מכריז על עצמו כאחד מאלה, בין שהוכרזה מלחמה ובין שלא הוכרזה, בין שיש פעולות איבה צבאיות ובין שאינן וכן ארגון מחבלים- ראי סעיף 91 לחוק העונשין ) בידי מי שהוא בעל אזרחות כפולה היא בעייתית ועלולה לסבך את העושה זאת בחשד לשלל עבירות פליליות ואף נאסרת במפורש על חיילים ועל בעלי תפקידים הנצרכים לסיווג ביטחוני. כך למשל, פקודת המסחר עם האויב  האוסרת סחר עם מדינות אויב קובעת בסעיף 8. (1) קניית מטבעות האויב תיחשב כמסחר עם האויב.

          (2) הביטוי "מטבעות האויב" שבסעיף זה פירושו כל אותם שטרות כסף או מטבעות הנמצאים במחזור מטבעות ושטרות בכל שטח הנתון לריבונותה של מעצמה הנמצאת במצב מלחמה עם מדינת ישראל, והוא אינו שטח התפוס ע"י מדינת ישראל או ע"י מעצמה שהיא בת בריתה של מדינת ישראל, וכל שאר שטרות ומטבעות ששר האוצר יכריזם בצו באותה שעה, כמטבעות האויב"- כך שגם אם את לא חיילת או בעלת מקצוע הנדרשת לסיווג ביטחוני, שהגעה למדינות אויב נאסרת במפורש עליהם- הרי שאף אם את לא מתכוונת לרגל, להיות במגע עם סוכן חוץ או מסור ידיעות מודיעיניות או אחרות לאויב, הרי שלפי החוק היבש גם כאמור, קניית כסף של מדינת אויב לצורך תשלום עבור הלינה והמזון  נחשבת כעבירה פלילית והגם שאין זה מקובל להעמיד לדין פלילי אדם הנופש במדינה עימה עדיין אין לנו יחסים דוגמת בחריין , הרי שאין הדבר מומלץ

אריקה שלום רב, עבירת האיומים מנוסחת בחוק העונשין באופן רחב :" 192. המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים."- כלומר, אם אדם מאיים על זולתו כי יתבע אותו בתביעה אזרחית המשוללת כל יסוד, אך כדי לפגוע בשמו הטוב של הנפגע, הרי שמעבר לסעדים שניתן לקבל במסגרת ההליכים האזרחיים ( ולשם כך כדאי לשאול את השאלה בפורום דיני נזיקין למשל ) ניתן אף להגיש בגין כך תלונה במשטרה ותלונה בועדת האתיקה כנגד העו"ד והכל אם אכן מדובר באיום בתביעת סרק או תלונה כאמור. מקווה שהייתי לך לעזר

טלי יקרה,



אקדים ואומר שתשובתי להלן היא פרשנותי המשפטית בלבד מקריאת החוק בלבד ובמגבלות הפורום שלא נועד ליתן חוות דעת מקצועיות שאמורות להיעשות תוך התעמקות בדברי הכנסת, הצעות החוק, פרוטוקולים של ועדות הכנסת ואף בדיקות של פרשנויות של בתי המשפט הזרים ( משפט משווה ) והנחיות והנהלים שהוצאו ועתידים לצאת בנושא - כדאי לדעת שלעתים קרובות אין עו"ד מסכימים ביניהם בשאלות של פרשנות חוק ולעתים נדרשת הכרעה שיפוטית בנושא.



אחרי ההקדמה הארוכה אשיב שלטעמי, חוק המצלמות במעגל סגור, או בשמו הרשמי " חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות "אכן פוגע בהסדר שנעשה באותם "גנים שקופים", שם מאפשרים גישה חופשית דרך הרשת למצלמות האון ליין המותקנות בגן.- המסקנה שלי מתבססת על הנתונים הבאים בחוק:

1. החוק נפתח בסעיף מטרה המבהיר מהי מטרתו של החוק ולמעשה סעיפים כאלו מטרתם להקל על פרשנות החוק- וכלשון סעיף 1 :". מטרתו של חוק זה להגן על שלומם של פעוטות השוהים במעון יום לפעוטות מפני פגיעה בהם באמצעות התקנת מצלמות, תוך שמירה, ככל האפשר, על כבודם ופרטיותם של הפעוטות, של העובדים במעון ושל כל אדם אחר הנמצא במעון"-  כלומר, סעיף המטרה מבהיר שהחוק בא ליצור איזון בין הצורך להגן על שלומם של הפעוטות לבין הצורך לשמור ככל האפשר על כבודם ופרטיותם של הפעוטות, העובדים וכל אדם אחר הנמצא במעון- ברור שמצלמות און ליין- פוגעות בפרטיות של הפעוטות , העובדים וכל אדם אחר הנמצא במעון.

2. סעיף 6 ( ב) למעשה אוסר במפורש חיבור של המצלמות הללו לרשת האינטרנטית :"  מפעיל מעון יום לפעוטות ינקוט אמצעים סבירים כדי למנוע גישה שאינה מותרת לצילומים, ובכלל זה מניעת חיבור של המצלמות וכל מחשב או התקן שעל גביו נשמרים הצילומים לרשת תקשורת."

3. סעיף 7 לחוק  אוסר  לצפות בצילומים הללו אלא לפי  צו של בית משפט וכלשונו:"  (א) לא יצפה אדם בצילומים לפי חוק זה, לא יעתיקם, לא יעבירם לאחר ולא יעשה בהם או במידע שהתגלה לו מהם כל שימוש, אלא לפי צו של בית משפט".

4. סעיף 9 קובע אף הוראה עונשית על מי שמפר את הוראות החוק: " אדם המעתיק צילומים, מעביר אותם לאחר או עושה בהם או במידע שהתגלה לו מהם שימוש, בניגוד להוראות סעיף 7, דינו – מאסר שישה חודשים".

5. ברור, שאם אפשר להוסיף מצלמות רשת מעבר למצלמות במעגל סגור, הרי כל הסעיפים לעיל הופכים למיותרים, לרבות כאמור המטרה הנוספת של החוק, למנוע פגיעה בפרטיות.

6. הפרשנות של  סעיף 8 לחוק אשר אותו את מאזכרת בשאלתך ואשר לכאורה ניתן להבין ממנו שישנו פתח לצילום ושימוש בצילומים למטרות שונות ו"לרבות" למטרות חינוך והדרכה - כלומר, שאולי ניתן לעשות שימוש כפי שעושים היום בגנים פתוחים היא פרשנות שלטעמי לא יכולה לעמוד, הן לאור האמור לעיל, והן מתוך קריאת סעיף 8 כולו ולמען הנוחות אצטט אותו:

         "(א) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מחובת דיווח לפי סעיף 368ד לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

          (ב) אין בהוראות חוק זה כדי למנוע צילום במעון יום לפעוטות ושימוש בצילומים –

(1) למטרות שונות לרבות חינוך והדרכה, ובלבד שלא ייעשה שימוש במצלמות שמותקנות במעון;

(2) בשעות שבהם פעוטות אינם שוהים במעון."- 



 המחוקק רצה להבהיר, כי אין במצלמות במעגל סגור כדי למנוע חובת דיווח על התעללות, וכי אין החוק בא למנוע מהגננות לצלם בגן הילדים למטרות חינוך והדרכה או למשל מהורים לצלם את החגיגות השונות המתקיימות בגן ודווקא הצורך להוסיף סעיף כזה, מלמד על כך שמדובר בהסדר סגור שאלמלא ההקלה האמורה בסעיף 8, יכול והיה נאסר על צילומים אף למטרות חינוך והדרכה או על צילום מסיבות הגן .

מקווה שהייתי לך לעזר

פונה יקר, כשמדברים על רישום פלילי הכוונה היא להחלטות של בית המשפט ( לרוב הרשעות ועונשים ) שאינן פסק דין של זיכוי ( למעט זיכוי בשל אי שפיות הדעת ) - ראה סעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. לעומת זאת, רישום משטרתי הוא רישום שעניינו רישום של תיקי חקירה שנסגרו בעילות של העדר ראיות או העדר עניין לציבור- מעט מאוד גופים רשאים לקבל מידע אודות רישומים משטרתיים כאמור- הגופים הללו מפורטים בתוספת השלישית לחוק המרשם הפלילי. תיק שנסגר מחוסר אשמה נמחק מרישומי המשטרה. מקווה שהייתי לך לעזר

מני יקר, התשובה העקרונית לשאלתך היא בחיוב! אין כלל הקובע שיש לאסור פרסום פסק דין המזכה נאשם בשל אי שפיות. יחד עם זאת, סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט מאפשר לבית המשפט לאסור כל פרסום במידה שהוא רואה צורך בכך לשם מניעת פגיעה בפרטיות בעל הדין ובנוסחו: "       (ד) בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, של אחד מהם." מקווה שהייתי לך לעזר

בברכה,



אמיר מורשתי, עו"ד

מנהל פורום פלילי