פורום פלילי

לפי החוק וגם לפי הלכת יששכרוב יש לך זכות להיוועץ עם עו"ד ושנית גם זכות מכוח החוק לשמור על זכות השתיקה. דע לך, ששתיקה משמעותה חיזוק לראיות התביעה. ג'ימי מינאוי.

אתה שב פעם אחר פעם עם אותה שאלה בצורות שונות. השבתי לך באריכות ובסבלנות. אין לי שום כוונה להתייחס שוב לנושא זה. קרא את תשובותי עד כה. יש בהן מענה לשאלות שלך.
כתב אישום מוגש בגין עבירה על החוק. לפעולות שלך אין משמעות. עמדת אישתך ועדותה תלקח בחשבון על ידי התביעה. אם אמרו לך שיוגש כתב אישום אני מניח שזה מה שייעשה. וכדאי שתתחיל להיערך למשפט.

קשה לי להשיב לך לשאלה עובדתית. אינני יודע מה זה רס"מ. יכול להיות שזו דרגה אך אינני בטוח. הטוב ביותר הוא שתפנה ליחידה שחקרה אותך ותשאל האם נחקרת על ידי חוקר נוער, או על ידי חוקר רגיל. מן הסתם הם יבדקו בתיק החקירה ויגידו לך.

1. אתה מערב מושגים משפטיים שונים. ככל שהבנתי, אזי כבר הורשעת בדין וכעת ממתינים לגזר הדין, קרי: מה העונש שיוטל עליך.
2. האם התכוונת לקצין מבחן או לשירות מבחן? משום שלמיטב ידיעתי קצין מבחן הוא זה שמפקח על אסיר משוחרר בתקופת השחרור על תנאי.
3. להבנתי התכוונת לשירות מבחן שהוא גוף הבוחן, על פי הנחייה של בית המשפט, את הנאשם קודם שיקבע מה העונש שמוטל עליו. את זה הוא עושה על ידי הגשת תסקיר שמוגש לאחר שיחה עם הנאשם ועם סביבתו.
4. שירות המבחן רק ממליץ לגבי העונש הראוי להטילו על הנאשם לאחר שהורשע. את זה שירות המבחן עושה לאחר שבחן את מצבו האישי והמשפחתי של הנאשם. תוך התמקדות עיקרית בסיכויי השיקום של הנאשם. אם שירות המבחן יווכח שמדובר במי שטעה והוא בעל סיכוי טוב להגמל מהשימוש בסמים או מהדרך העבריינית בה בחר, אזי ההמלצה תהיה לכיוון ענישה מקלה. וכמובן - ההיגיון פועל גם לכיוון הפוך.
5. תסקיר שירות המבחן הוא כלי לסיוע בידי השופט. אך כאמור השופט הוא זה שקובע ולא מוטלת עליו חובה לקבל את המלצת שירות המבחן. הוא רשאי לקבל ולאמץ את ההמלצה או לדחותה או לקבלה חלקית.

ולכן השב"ס מתנגד?
אם כן, זה הפוך ממה שטענת עד היום בהתכתבות שהתקיימה בינינו. כי עד עכשיו חשבתי שהועדה הסכימה אך השב"ס מתנגד ולכן יש לעתור לבית המשפט. כרגע מסתבר שהשב"ס למעשה מיישם את המלצת ועדת אלמ"ב, וזה הרבה יותר קשה. כי אינני מאמין שבית משפט יכפה על השב"ס לאשר התייחדות בניגוד להמלצת ועדת אלמ"ב.

נסי להסביר שוב את המצב העובדתי כרגע. האם מה שכתבתי למעלה נכון, או שהתמונה ללא ברורה לי במדויק.

שים לב: באופן עקרוני כאשר בית המשפט מבטל טיול אזי ההחלטה מגיעה ישירות למרכז לביטול זימונים. יחד עם זאת, לא הייתי ממליץ לסמוך על כך בעיניים עצומות. מה גם שכמתמחה עליך להראות למאמן שאתה יודע מה לעשות וביכולתך למנוע תקלות גם אם אין הן באחריותך. זכור, במידה ומדובר בהחלטה של בית משפט, אזי עליך לפקסס להם את ההחלטה. אך קודם תתקשר כדי לוודא שהם מודעים לכך. ורק אם לא - אז תשלח להם את ההחלטה.

ולכן מצ"ב מספרי הטלפון והפקס.

מרכז לביטול הבאת אסירים לדיון בבימ"שטל.
02-6225313/9/2פקס
08-9194024

הוזמנת כדין להעיד ולכן אתה חייב לעשות כן. אין כל דרך חוקית להימנע ממתן עדות, זולת אם התובע יוותר על עדותך, אך אם נהיה מציאותיים אין סיכוי שיעשה זאת, משום שאם אתה עד ראייה אזי עדותך היא קריטית להליך המשפטי.
אני מניח שעדותך הועברה לנאשם במסגרת חומר החקירה שנמסר לו לאחר הגשת כתב האישום. אילו רצא לפגוע בך, היה עושה זאת עד כה כדי למנוע ממך להעיד. אם לא עשה זאת, אזי ספק אם יש לך סיבה לפחד במיוחד כאשר העדות נכפתה עליך. מכל מקום קודם שתעלה להעיד ספר לתובע שאתה מפחד ושיקח זאת בחשבון.

לגבי זכות השתיקה - כמו שאמרתי. אין לך כל זכות כזו. זכות השתיקה ניתנת לאדם שעלול להפליל עצמו. אתה מגיע כעת תביעה ולא כנאשם. היות ואין כל אפשרות שתפליל את עצמך, הרי שזכות השתיקה אינה חלה עליך ואתה חייב להעיד.

ראשית, יש משרדי עורכי דין המתמחים בנושא זה. אך הדבר כרוך בהוצאה כספית בלתי מבוטלת וההצלחה אינה מובטחת.

שנית, הקש בגוגל "מחיקת רישום פלילי" ותקבל טבלה מפורטת בנושא זה.

לגופה של שאלה - לא כך כך ברור לי למה הכוונה שלא הורשעת אך יש לך רישום פלילי. כי רישום פלילי הוא רק בגין הרשעה.

מכל מקום, על פי הנתונים שציינת בשאלתך לא נראה לי כי הגיע הזמן למחיקת הרישום הפלילי (שאתה טוען כי הוא קיים למרות שלא הורשעת).

אכן ישנה אפשרות להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה. על פי סמכותו הוא רשאי לבטל את ההרשעה ועימה גם את הרישום הפלילי. עליך לפנות אליו, לציין את נסיבות ביצוע העבירה, את השלכות ההליך המשפטי לגביך. וכמו רבים אחרים תדרש להמתין בסבלנות עד להחלטתו.

סעיף 192 הוא איומים.

"המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו,
בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של
אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו,
דינו - מאסר שלוש שנים".

לאחר שאשתך הגישה נגדך תלונה במשטרה, לא בנקל יקבלו את חזרתה מהתלונה, מחשש שהחזרה מהתלונה אינה כנה והיא נובעת מפחד או חשש עקב לחץ או איומים.

אם אין לך כסף לעו"ד תפנה לסנגוריה הציבורית כדי לבדוק אפשרות לקבל מהם סיוע משפטי, הניתן למי שעומד בקריטריונים של חוק הסנגוריה הציבורית.

יאיר

להערכתי אתה צריך עו"ד.

האמור להכריע על פי הראיות שמוצגות בפניו. יחד עם זאת לא ניתן לחלוטין לנטרל את אנושיותו של השופט או של הרכב השופטים. לעיתים - גם כאשר בית המשפט נוכח לדעת שאדם הוא אשם, אזי הוא לוקח בחשבון את נסיבות האירוע, נסיבותיו של הנאשם וכל זה בשלב הטיעונים לעונש וגזר הדין.
הדברים נכונים גם לגבי קורבן העבירה שאף נסיבותיו משפיעות בפועל גם אם אף אחד לא יאמר זאת בפה מלא.
אין ספק ששופטים אינם רואים התנהגות בלתי הוגנת בהליך משפטי, בין אם זה הליך אזרחי או פלילי. נקמנות לשמה אינה מקובלת על שופטים כשם שרשעות לשמה של נאשמים אינה חביבה עליהם.

אינני יודע בדיוק למה אתה מכוון, אך ככלל שופט אמור להכריע על סמך הראיות המוצגות בפניו ואף מוכחות. התנהגות של קורבן עבירה בלבדה אינה מצביעה על אשמת הנאשם. וככל ששופט יווכח כי קורבן עבירה מפריז בהכפשת הנאשם אזי הדבר עשוי יבוא לידי ביטוי בהכרעה שלו לעניין העונש.

שיבוץ אסירים הוא פרי מגוון של שיקולים שאחד מהם הוא מרחק בין הכלא למקום מגוריו של האסיר. השאיפה היא להציב אדם בגבולות של עד 60 ק"מ מביתו. יחד עם זאת אין זה הפרמטר היחיד ואף לא העיקרי, אלא יש לראותו יותר בבחינת הצהרת כוונות. אם זה אפשרי, לאחר שקלול כל יתר הפרמטרים (כגון: צפיפות בבית הכלא, מידע מודיעיני על סכסוך או על סכנה לאסיר וכיו"ב), אזי האסיר יוצב בבית כלא קרוב. אין אינטרס להרחיק אסיר בכוונת מכוון מביתו, כי לוקחים בחשבון את בני משפחתו שצריכים לבקרו וכיו""ב. יחד עם זאת לא תמיד אפשרי לעמוד ביעד זה מהשיקולים שציינתי לעיל.
ככל שאסיר מבקש להעבירו לכלא קרוב יותר למקום מגוריו, הוא זכאי ורשאי להגיש בקשה לשב"ס. הבקשה תבדק וככל שיש בה היגיון ויותר מכך ככל שהדבר אפשרי יש סבירות שהבקשה תיענה בחיוב. גם כאשר הבקשה אינה מתקבלת אזי לאסיר עומדת הזכות והאפשרות להגיש עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי בתחום שיפוטו ממוקם בית הסוהר. בדרך כלל, עתירה כזו עוזרת במקום בו החלטת השב"ס אינה עניינית. יחד עם זאת כאשר החלטת השב"ס היא עניינית ויש מניעה אובייקטיבית שלא להעביר את האסיר למתקן כליאה אחר (מסיבות של צפיפות או מידע מודיעיני), אזי גם עתירת אסיר לא תעזור. כי בית המשפט במקרה של הליך מנהלי אינו מעמיד עצמו במקום השב"ס ובוחן האם ראוי להעביר את האסיר למתקן כליאה אחר, כפי שהוא מבקש, אלא בוחן האם ההחלטה של הרשות, במקרה זה השב"ס, היא אכן סבירה.
כמתמחה עתרתי להעביר אסיר ממתקן כליאה בצפון למתקן כליאה במרכז הארץ והתוצאה הייתה שהאסיר הועבר לבקשתו, עוד בטרם העתירה נתבררה לגופה, כך שהשופט היה צריך בסך הכל לאשר הסכמה בין הצדדים. זה אומר שלא צריך לוותר, אך מקרה זה לא בהכרח מצביע על המקרה שלכם שצריך לבדוק אותו לגופו.

אני מניח שאתה מעוניין בתשובה ממי שמומחה בתחום. לשם כך יש פורום לדיני תעבורה. לגופה של שאלה קשה לי לשער שדו"ח תנועה יבוטל רק משום שהשוטר לא חבש כובע, כל עוד ניתן היה לזהות שהוא שוטר באמצעות מדים, תעודה או ניידת משטרה וכל מרכיב אחר, כגון זה שהוא אמר שהוא שוטר.

1. אם קבעו לך תקופת הרחקה של חודש אזי לאחר החודש הצו פוקע מאליו.
2. לדעתי אין סתירה בין מה שאמרו לך במשטרה (התיק הועבר) לבין מה שהודיעו לך בפרקליטות (התיק לא הגיע). משום שבהחלט יתכן שהתיק נמצא בדרך בין המשטרה לפרקליטות. מעבר בין משרדי ממשלה בכלל והפרקליטות בפרט אורך תקופה ארוכה לעיתים מספר שבועות. אך תתאזר בסבלנות והתיק יגיע לפרקליטות.

לא ברור לי בדיוק מה קורה כאן. מצד אחד את אומרת שהתייחסו לבנך כמו לעבריין. מצד שני את אומרת שנאמר לך שהוא כלל לא חשוד. אם הוא לא זומן לחקירה אלא בא מיוזמתו למסירת עדות והוא אינו חשוד בביצוע עבירה או בהשתתפות בה, לא ברור לי מדוע יש רישום פלילי.
על פי מה שעולה מתוך שאלתך הסטטוס של בנך כרגע הוא מב"ד (ממתין לבירור דין) ובמילים פשוטות יותר - חקירה שטרם הסתיימה.

מכל מקום, אילו בנך היה חשוד אף הוא כמו אבא שלו, הרי שהיה צריך לחקור אותו באזהרה כחשוד. גם מי שמגיע מיוזמתו למסירת עדות, יכול למצוא עצמו נחקר תחת אזהרה אם מתוכן עדותו עולה כי הוא מעורב בביצוע עבירה. אך לשם כך, על החוקר היה להודיע לו בו במקום כי הוא חשוד וחקירתו היא תחת אזהרה ולומר לו שיש לו זכות השתיקה והזכות להיוועצות עם עורך דין. אם כל זה לא התרחש, אינני רואה כיצד בנך חשוד בתיק ויש לו רישום פלילי כמצוין לעיל.

לא כל כך ברור לי מדוע היועמ"ש מעורב בסיפור זה. יתכן ולא הבנתם נכון והוא התכוון לומר שהתיק הועבר לתובע המשטרתי, זה שאמור לבחון את התיק ולהחליט האם להגיש כתב אישום ובאילו סעיפים ונגד מי.

אני מציע לשוב אל קצין החקירות בתחנה הרלוונטית ולבקש הסבר מדויק לסטטוס של בנך. כאמור, יש אפשרות כי מדובר בטעות ואפשרות אחרת היא שבנך באמת חשוד, כתוצאה מעדותו או מהתפתחות בחקירה וכיו"ב.

לסיכום - נסו לבדוק שוב מה הסטטוס האמיתי של בנך. אל תסמכו על קצין זה או אחר ותבקשו מידע מוסמך ובדוק.

יש להבין כי המעצר אינו עונש ואינו מקדמה על חשבון העונש. למעצר יש מניע שאינו קשור בחומרת העבירה אלא רצון למנוע את המסוכנות של הנאשם/חשוד, חשד לשיבוש הליכי חקירה וכיו"ב.

כדי לעצור אדם צריכים לעמוד בדרישות החוק, כגון ביצוע עבירה ועילת מעצר. החוק מחייב את בית המשפט לבחון אפשרות להשיג את מטרות המעצר באמצעות חלופה, כגון מעצר בית, איזוק אלקטרוני וכיו"ב.

ישנן עבירות שלגביהן קיימת חזקת מסוכנות סטטוטורית. דהיינו, המחוקק קבע שמי שביצע עבירה כזו הוא בחזקת מסוכן לציבור אא"כ יוכיח ההיפך.

לכן אנו נתקלים במצב בו נאשם ברצח משוחרר למעצר בית לעומת גנב או סוחר סמים שנעצר עד תום ההליכים.

אם יש אדם אשר שוחרר למעצר בית וממשיך לבצע עבירות, אזי תמיד ישנה אפשרות לעיון חוזר בהחלטה לגביו וניתן לשנות את ההחלטה ולעוצרו עד תום ההליכים.

עבירות מין בתוך המשפחה אף הן נכנסות לאותו רציונאל שהסברתי קודם. א"כ במקרה זה המערכת בודקת את עצמה יותר ומקשה יותר על שחרור של חשוד.

גילה שלום.
בקשה למעצר עד תום ההליכים הינה הליך שמתבצע לאחר שנסתימה החקירה בתיק ולאחר שהוגש כתב אישום.
כדי ששופט יחליט לעצור אדם עד תום ההליכים עליו לבחון ראשית את עוצמת הראיות בתיק. לאחר קריאת חומר הראיות אמור השופט להחליט אם בתיק קימות ראיות לכאורה. ראיות לכאורה הינן ראיות שיש בהן פוטנציאל סביר להביא להרשעה בסופו של המשפט. (הרף הינו רף נמוך מהרף ההוכחה הנדרש במשפט עצמו).
אם קבע ביהמ"ש כי אין ראיות לכאורה יורה ביהמ"ש לשחרר את הנאשם.
בהנחה כי ביהמ"ש קבע כי ישנן ראיות לכאורה, עליו לבחון אם בעבירה המיוחסת לאותו נאשם קימת עילת מעצר (מסוכנות, המלטות,שיבוש הליכי משפט וכו')
אם גם בעניין זה התשובה חיובית אמור ביהמ"ש לבחון אם קימת חלופה (בד"כ מעצר בית) שיכולה לבוא במקום מעצר ואשר תבטיח את מטרת המעצר.
רק אם ביהמ"ש סבור כי אין חלופה כזו יעצר אותו נאשם.

גם את לא רוצה לחיות בחברה בה די בעצם הגשת כתב אישום בכדי לעצור אדם לחודשים רבים ולעיתים לשנים וכל זאת לפני שהורשע במשפט.

אחרי שקבלת שיעור במעצרים אני מוצא לנכון ליעץ לך לא לקחת כמובן מאליו את מה שאת קוראת בעיתון או רואה בטלויזיה.
מנסיוני בד"כ קיים פער בין הצגת הדברים בדרך מעניינת לציבור על ידי עיתונאים ובין הראיות שיש בפועל בתיק.

עו"ד משה גיל

תקופת ההיישנות מתחילה מחדש לאחר תום חקירת המשטרה. ולכן, באופן מעשי אין מגבלת זמן בחוק להגשת כתב אישום. ברור לכולם שבמידה וכתב האישום יוגש תקופה ארוכה באופן ממשי מביצוע העבירה, יש בכך כדי להביא להקלה בעונש במידה והנאשם יורשע. א"כ קשה להתחייב לתוצאה כזו.

בוחנים כל תלונה ולקצין משטרה מדרגת פקד והלאה יש סמכות לסגור תלונה ממגוון סיבות. העובדה שהוא קיבל הרשאת בדיקה אינה מצביעה בהכרח על התעלמות מההתלונה.

מה גם שלא הבנתי בדיוק האם הגשת תלונה נגדו או לא. ואיזו בקשה ביקשת ולדעתך התעלמו ממנה.

אם תשובי להסביר לי, אנסה להסביר באופן יותר פרטני למקרה שלך.

אני משער שמידע אישי על אדם אינו חשוף לעין כל. ברור שישנם מנגנונים שנועדו לשמור על צינעת הפרט ולהבטיח הגנה על פרטיותו.

לשם כך יש את חוק הגנת הפרטיות, חוק המרשם הפלילי, חוק המסדיר ניהול של מאגרי מידע וכיו"ב.

אך כאמור, זו שאלה אקדמית ויש לבחון אותה לא בפורום פלילי המבקש לתת מענה ראשוני לבעיה קונקרטית מהתחום הפלילי.

יתכן והם יחזירו לך לבקשתך. אם לא, יש לבדוק מדוע הם אינם מחזירים לך. יתכן ומבחינתם ההליך טרם הסתיים ולכן אין סיבה להשיב את הדרכון והכסף.
צריך לבדוק גם מה בדיוק הסיבה להפקדת הכסף (התייצבות להמשך חקירה, וכיו"ב) ולכמה זמן וכיו"ב.
מה עושים בהמשך, זה מוקדם יותר כי קודם צריכים לדעת מה התגובה של המשטרה.

ואולם לדעתי הסיבה העיקרית האפשרית היא שכדי לקבל תפוסים או כספי ערבון יש לבקש, אך אחד לא פועל במשטרה ביוזמתו.

אם לא תקבל מהמשטרה אולי יהיה צורך לפנות לבית המשפט. אך כאמור זו אפשרות שעדיין מוקדמת כי בכל זאת יתכן והדבר יוחזר לבקשתך בלא כל צורך בהליך נוסף.