פורום פלילי

שלום;

הכלל הוא שאין לדון נאשם בפלילים אלא בפניו. לכלל זה יש חריגים והם תלויים בנתונים שלא ציינת בשאלתך, כגון מה מהות העבירה והאם הודית באשמה או לא.

כאשר בית המשפט נוכח לדעת כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו (כגון כאשר הוא ברח לחו"ל), הוא רשאי להתלות את ההליכים, בין מיוזמתו ובין לבקשת התביעה.
המשמעות היא שתקופת ההתיישנות תחל מחדש מיום התליית ההליכים.

התליית הליכים אפשרית בכל מועד שלאחר הגשת כתב האישום ולפני מתן גזר הדין.

הליכים שהותלו ניתן לחדש בהתקיים שני תנאים: ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו, כלומר הנאשם נמצא בארץ ודבר נוסף הוא שהתביעה הודיעה בכתב לבית המשפט שברצונה לחדש את המשפט.

אם בין שלב התליית ההליכים לבין שלב מועד חידושם חלפה תקופת ההתיישנות על העבירה הרי שניתן יהיה לחדש את ההליכים רק אם הם הותלו מלכתחילה בגלל שהנאשם התחמק מהדין (כגון ברח מהארץ על מנת שלא יועמד לדין), ניתן אישור היועץ המשפטי לממשלה לחידוש המשפט וכן טעמים שירשום בית המשפט בו יסביר מדוע מצא לנכון להמשיך במשפט למרות שחלפה תקופת ההתיישנות.

היות ומשאלתך עולה כי אתה למעשה בורח מההליך המשפטי הרי שהתשובה לשאלתך היא זו שתצטרך להעדר שנים רבות מהארץ. שכן תקופת ההתיישנות מתחילה מחדש. ואם העבירה שאתה מואשם בגינה היא מסוג עוון הרי שתקופת ההתיישנות היא 5 שנים ועל פשע היא 10 שנים ועבירות חמורות יותר כגון רצח מדובר ב - 20 שנה.

וגם אז אם תקופת ההתיישנות תחלוף לא בטוח שיוותרו לך.

ובכלל לפני שאתה נוסע לחו"ל תבדוק אם אין נגדך צו עיכוב יציאה מהארץ. אם יש צו כזה הרי שלא תוכל לממש את הנסיעה.

שלום;

לעניין שאלתך ראה סימן ו' לחוק העונשין: עבירות מרמה ...

העובדה שמדובר בקטין אינה שוללת אפשרות שהוא יועמד לדין. שכן גיל האחריות הפלילית היא 12.

קשה בדיוק לומר לך מה הסנקציה שתופעל נגד קטין כזה בנסיבות שתארת בשאלתך. שכן זה תלוי בשיקולי מדיניות של התביעה/פרקליטות.

קשה לי לשער שהתביעה/פרקליטות יקלו ראש בעבירה כזו, בעיקר אם זו תופעה. הן משום שמדובר בעבירה והן בשל כך שדרך שיטה זו ניתן למעשה לעקוף את החוק האוסר על מכירת משקה אלכוהולי לקטין. שכן הקונה והמוכר יתאמו בניהם שהקטין יזייף את גילו, מה שימנע אפשרות להעמיד לדין את המוכר. ואם גם הקטין לא יועמד לדין בשל שיקולי מדיניות, הרי שבעצם נוצר מנגנון המאפשר לעקוף את החוק ולבטל את תכליתו. ולכן נראה לי שבמקרה כזה הקטין יועמד לדין. אם כי קשה לי לשער מראש מה העונש שבית המשפט יטיל עליו. שכן זה כבר סיפור אחר לחלוטין ותלוי במשתנים רבים. כגון גיל, רקע אישי, עבר פלילי וכיו"ב.

אפשר לחשוב על סעיפי חוק כגון קבלת דבר במרמה, קבלת דבר בתחבולה, עבירת זיוף וכיו"ב.

העובדה שתעודת זהות זויפה עוזרת דווקא לבעל העסק שהכניס את הקטין על סמך תעודה מזויפת, או מכר לו משקה אלכוהולי. שכן יוכל לטעון שלא ידע את גילו והסתמך על תעודת הזהות. זה בעיקר כאשר באמת קשה לדעת את גילו של הקטין.

בעוד אני עונה לך על שאלתך הראשונה ומקוה בשבילך כי עו"ד מטפל בענינך הגיעה שאלתך הנוספת ...
בשאלתך הקודמת מסרת כי הגשת ערר, בצרוף עם הנתונים הנוכחיים עולה כי העו"ד ששכרת כן פעל ולפחות הגיש ערר עבורך ואפשר שטיפל בעוד דברים בענינים אחריםשמסרת לטיפולו (אותם אזכרת בשאלתך הראשונה)
אינני יודעת לאילו הסכמות הגעתם בהסכם שכר הטירחה ביניכם מכל מקום אפשר ועם פניתך למרכז נוגה תביאי בפניהם נתונים אלה.
על פני הדברים,בהתאם לכללי האתיקה אין עו"ד יכול לעכב בידיו חומר ראיות בגין טענה של שכר טירחה. מרכז נוגה אפשר ויפנו ללשכת עורכי הדין המתאימה היכולה לעשות הליך של בוררות בין העו"ד ובינם במקרה הראוי לדעתם.

ליהי שלום,
ראשית:צר לי לשמוע על מה שעברת ומה שאת עוברת היום.
שנית:לשאלתך כי "משהו פה נראה מסריח" לצערנו ,לא פעם קורה כי המערכות השונות ברשויות לא מתעדכנות כראוי,ולכן במערכת נפגעי עבירה אין עדיין עדכון לפיו התיק נסגר.
חשוב מאוד כי הגשת ערר ולא הרמת ידיים,במיוחד למען איזונך הנפשי .אני מקוה בשבילך, דווקא בשל עילת הסגירה , כי היה זה באמצעות עורך דין. במידה ולא, אפשר ואין זה מאוחר מדי.

משטרת הגבולות הינה גוף אמין. ניתן לסמוך על תשובותיה. כאשר נאמר שאין צו עיכוב יציאה, הרי שאין צו כזה באופן כולל.

אינני יכול להשיב לך על אמינותן של שמועות.

שלום;

החוק הוא: חוק רישוי עסקים. הסעיף הרלוונטי הוא 2ז

עסק של כתובות קעקע וניקוב חורים בגוף לצורך ענידת תכשיטים
(תיקון מס' 19) תשס"ב-2002
(תיקון מס' 21) תשס"ד-2004
2ז. (א) בעסק שהוא כולו או חלקו מקום לעשיית כתובות קעקע, לא יעשה אדם כתובת קעקע בגופו של קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, אלא בהסכמת אחד מהוריו או אפוטרופסו; לענין סעיף זה, "הסכמה" – הסכמה בכתב בפני אותו אדם.

(תיקון מס' 21) תשס"ד-2004
(א1) בעסק שהוא כולו או חלקו מקום לניקוב חורים בגוף לצורך ענידת תכשיטים, לא ינקב אדם חור כאמור בגופו של קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, שלא בתנוכי האוזניים, אלא בהסכמת אחד מהוריו או אפוטרופסו.
(תיקון מס' 21) תשס"ד-2004
(ב) אדם העומד לעשות כתובת קעקע או ניקוב חור לצורך ענידת תכשיטים שלא בתנוכי האוזניים בגופו של אחר, רשאי לדרוש ממי שמבקש לעשות בגופו כתובת קעקע או ניקוב חור כאמור, שיציג לפניו תעודה שבה ניתן לודא את גילו ורשאי הוא לדרוש גם תעודה מהורהו או מאפוטרופסו המעידה על הקשר ביניהם.


העונש הרלוונטי לדעתי קבוע בסעיף 14 לחוק.


ענשים על עיסוק ללא רשיון או היתר זמני ואי קיום תקנות ותנאים
(תיקון מס' 1)
תשל"ב-1972
(תיקון מס' 2)
תשל"ד-1974
(תיקון מס' 4)
תשל"ח-1977
(תיקון מס' 10)
תשנ"ד-1994
(תיקון מס' 15)
תשנ"ח-1998
(תיקון מס' 19)
תשס"ב-2002
14. (א) אדם שעסק ללא רשיון או היתר זמני בעסק טעון רישוי או שלא קיים תנאי מתנאי רשיון או היתר זמני או שלא קיים הוראת תקנה לפי סעיפים 9 עד 11ב דינו – מאסר שמונה עשר חודשים ואולם אם לא קיים תנאי כאמור בסעיף 2ו(א) ו-(ג), דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין); ואם עסק או לא קיים כאמור אחרי שקיבל התראה מאת הממונה על המחוז, רופא מחוזי כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – רופא מחוזי), מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן – הממונה על איכות הסביבה), מפקד משטרת המחוז או ראש הרשות המקומית, דינו – קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה אחרי מתן ההתראה.

(ב) לענין סעיף זה אין נפקא מינה –
(1) אם האדם עסק בעצמו או על ידי עובדו או מורשהו;
(2) אם עסק בעסק של עצמו או של אחר;
(תיקון מס' 2)
תשל"ד-1974
(3) אם היה אחראי לניהול עסקו של אחר, בין בשכר ובין ללא שכר, ולענין זה מי שניהל בפועל עסקו של אחר, רואים אותו כאחראי לניהול העסק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;
(4) אם היה העיסוק מוגבל מראש בזמן או חד-פעמי.
(תיקון מס' 2)
תשל"ד-1974
(ג) לא יאשם בעבירה לפי סעיף זה מי שעסק כשותף רדום או ללא נטילת חלק ברווחיו של העסק.

שלום,
בתשובה לשאלותייך:
1. במידה ואחיך לא יתייצב למשפטו ו/או יפר תנאי מתנאי השחרור , בית המשפט יכול להורות על חילוט הערבות כולה או חלקה ,רק בעקבות בקשת התביעה, לאחר שתוזמנו את ו- 2 הערבים הנוספים ותשמיעו טענותכם בפניו בנוסף לנאשם, כל זאת אם לא שוכנע על ידכם או ע"י עו"ד שייצגכם בדיון ,כי אין מקום לחלטה.
2. בהתייחס להפרה אפשרית כזו של תנאי השחרור, התביעה (משטרה או פרקליטות) יכולה לבקש בבקשת לעיון חוזר מבית המשפט ששחרורו בשעתו למעצר בית ,את מעצרו מחדש בלא חילוט הערבויות או לבקש גם מעצר וגם חילוט.
3.במידה וחששך מבוסס ואין לך שליטה על התנהגות אחיך במעצר הבית, יש באפשרותך ליזום (כדאי בעזרת עו"ד) ולהגיש בקשה מבית משפט לפטור אותך מערבות .כלומר לבטל או להחזיר את ערבותך.

ברגע שהגשת תלונה ובעלך נחקר נפתח תיק נגדו.מעסיקים פוטנציאלים לעיתים מבקשים מהמועמד להביא להם "תעודת יושר" מהמשטרה והתנגדות מצד המועמד נזקפת לחובתם ולהעדפת מועמד אחר/ים שמוכ/ים להציג תעודה כזו.
בנוגע לשאלתך בדבר"אישור תלונה בתוקף" את מתכוונת,אני מניחה,
כמה זמן הרישום הפלילי ישאר. בעקבות תלונתך רשויות התביעה יחליטו אם להגיש כתב אישום אם לאוו.בנתיים התיק יהיה רשום ברישום המשטרתי כתיק מב"ד.פרוט על ההשלכות שיש לתיק כזה ראי בפורום תשובתי מיום 24/1/10- ליונתן. במידה,כפי שעולה משאלתך,ואת מוטרדת ואינך מעונינת שאפשרויות התעסוקה של בעלך יפגעו , כדאי היה לבעלך להתייעץ עם עו"ד על מנת לנסות ולסגור את התיק כדי למנוע נזקים אפשריים .

שלום;

1. תלונתך תטופל בהתאם ללוח הזמנים וסדר העדיפויות של המשטרה.
2. לא כל כך ברורה לי שאלתך לגבי עד מתי תוקף אישור התלונה בתוקף.
3. אדם שמגיש תלונה מקבל אישור מהמשטרה על הגשת התלונה. האישור תקף לתמיד כהוכחה להגשת התלונה. לאישור זה אין משמעות כל שהיא זולת ראיה שתלונה הוגשה. האישור לא מוכיח כי התלונה צודקת או לא.
4. יש משמעות לעובדה שהחשוד שוחרר גם אם בערבות.
5. בשלב זה מדובר בתיק מב"ד (ממתין לבירור דין). אם בעלך יוציא תעודת יושר הרי שיהיה מצוין שם דבר התלונה. אין זה רישום פלילי אלא רישום משטרתי.
6. יש להמתין ולראות כיצד פרשה זו תסתיים. המשטרה יכולה לסגור את התיק או להעביר לתביעות לצורך בחינת הגשת כתב אישום.
7. אם המשטרה תסגור את התיק מחוסר אשמה הרי שלא ייוותר ברישום המשטרתי של בעלך כל אזכור לאירוע. אם התיק יסגר מחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור הרי שיהיה רישום בתיק שלו.
8. אם יוחלט להגיש כתב אישום, הרי שיתנהל משפט ואם הוא יורשע הרי שיהיה רישום פלילי.
9. אך נראה לי שחודש לאחר התלונה מדובר בהליך של מב"ד וזה אכן רשום במרשם המשטרתי.

קודם כל תודה על ההבהרה..,
שנית כל, ברצוני לדעת, האם המשטרה מחוייבת להודיע לי על כל החלטה שעושה לגביו בעניין התלונה והתיק שנפתח נגדו?

תודה שוב.

קשה להעריך כמה זמן יקח למשטרה לחקור ולאסוף את חומר החקירה וכמה זמן יקח לתביעה המשטרתית או הפרקליטות לקבל החלטה אם לסגור התיק או להגיש כתב אישום וזאת בכפוף לעומס בו רשויות אלו נתונות.כל זאת בהנחה ,כמובן, שהחשוד אינו מצוי במעצר.

שלום;

אני משער שגם לך כמו רבים אחרים "נדלקו האורות" לנוכח טענת הסנגורית בפרשת גואל רצון.

לגופה של שאלה:

התשובה לשאלתך נמצאת בפרק ה': עבירות מין", לחוק העונשין. בדגש על סעיף 351 לחוק.

1. אתה משתמש במונח "הסכמה" שלא לצורך. שכן, כל אקט מיני שאינו בהסכמה נכנס לגדר של אינוס / מעשה מגונה וכיו"ב. ולגבי אונס בין בני משפחה, העונש הוא 20 שנות מאסר ולא 16 שנות מאסר הקיים באונס רגיל שלא בין בני משפחה. ולכן ברור שהסעיף העוסק בגילוי עריות הוא כאשר המעשה נעשה בהסכמה.

2. מסתבר על פי לשון הסעיף (351 לחוק העונשין) שגילוי עריות אסור מתחת לגיל 21 (די בכך שאחד הצדדים צעיר מ- 21) לאחר מכן אין איסור פלילי בכך.

3. כאשר החוק אוסר על גילוי עריות בו מעורב קטין/קטינה מתחת לגיל 21, הכוונה היא שזה נאסר למרות שזה בהסכמה. שכן, כפי שאמרתי לעיל, מעשה שכזה בלא הסכמה הוא בגדר אונס (והעונש כאמור חמור יותר מאונס רגיל). וכול מהותו של הסעיף הוא לאסור יחסי מין במסגרת התא המשפחתי, לעיתים תא משפחתי מורחב (ראה הגדרות למונח "בן משפחה" בסעיף 351(ה) לחוק העונשין). בין מי שטרם מלאו לו 21 שנים, ובכלל זה יחסים בהסכמה.

כאמור, אם אתה רוצה להתעמק בנושא אז קרא את סעיף 351 לחוק העונשין.

שלום;

ראיה קבילה היא ראיה שעוברת את סף בית המשפט. כלומר ניתן להציגה בפני בית המשפט ואז בית המשפט ידרש להכריע לגבי המשקל שהוא נותן לראיה (כגון: מסמך, חוזה, עדות ראיה וכו').

ראיה שאינה קבילה היא ראיה שכלל לא ניתן להגישה לבית המשפט. דהיינו היא נדחית על הסף ואין לה שום משקל (כגון: בהליך פלילי תוצאות של בדיקת פוליגרף, או עדות של בני זוג או ילדיהם זה נגד זה, שלא במקרים בהם מתקיים החריג לסייג).

נ.ב. - חבל שאינך שואל שאלה קונקרטית שאז קל יותר להשיב לשאלה מאשר דיון תיאורטי.

אין זו שאלה מהתחום הפלילי.

תגדירי בעיה בתחום המשפט הפלילי וננסה לסייע. כדי להגדיר את זכויותיך כקטינה בת 16 מומלץ שתפני למועצה לשלום הילד או גופים מסוג זה.

לעניין יחסי מין, גם אם זה תיאורטי לטענתך, ובהתחשב בהיותך בת 16, הרי שחל עליך סעיף 346(א)(1) סיפא לחוק העונשין. כלומר, עבירה פלילית תתקיים רק בקיום יחסי מין תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין. בן הזוג במקרה של עבירה לפי סעיף זה יסתכן בעונש של עד חמש שנות מאסר.

כל זה כפוף לסעיף 353 לחוק העונשין, קרי הגנה למי שפער הגילאים בין בני הזוג הוא עד שלוש שנים. וכאשר מערכת היחסים היא בהסכמה וללא ניצול מרות.

ובמילים פשוטות: אם בין זוגך הוא חבר ואין בניכם כל קשר של תלות (מדריך, מורה, פסיכולוג וכיו"ב), הרי שלא חל עליך איסור ובן זוגך לא מסתכן בעבירה פלילית.

שלום;

למרות שזה נשמע מוזר, פעולתך היא בגדר הטרדה, דהיינו מעשה פלילי. אינני סבור שיש צורך בשיחות טלפון רבות כל כך, גם אם כל מה שאתה מבקש הוא לקבל בחזרה כסף שהוא חייב לך לטענתך.

ולכן, כדאי שתפנה להשיג את הכסף באמצעות הליך משפטי. הסכום המדובר נמצא בסמכות בית המשפט לתביעות קטנות (שהינו בעל סמכות מקבילה לבית משפט השלום). ההליך פשוט ואין צורך בעורך דין. גם האגרה נמוכה ביותר.

חבל שתהפוך חוב כספי שלו כלפיך להליך משפטי פלילי נגדך.

שלום;

1. קשה להשיב על שאלה כל כך כללית.
2. אם אדם תקף אותך ואתה "תקפת אותו בחזרה" ניתן לטעון להגנה עצמית. שהרי אף אחד, ובכלל זה החוק, אינו מצפה מאדם סביר לחטוף מכות ולא לעשות כלום.
3. יחד עם זאת עולה השאלה האם התגובה שלך הייתה פרופורציונאלית לתקיפה שלך על ידי אותו אדם. שהרי אם הוא תקף אותך באמצעות סטירה ואתה השתמשת באלימות בוטה ששלחה אותו לאשפוז, הרי ברור שאין כל יחס תואם בין התקיפה לתגובה.

4. ככל שיש יחס סביר בין ההתנהגות שלך ושלו, הרי בהחלט תוכל לטעון להגנה עצמית.

שלום

1. יכולת גם לטעון שזה אוכל לתוכים שלך. ואם ישאלו אותך ממתי תוכים אוכלים חשיש, תוכל לומר "ירצו יואכלו".

2. ועכשיו ברצינות. היות ונתפסת על חם, לדעתי עשית בשכל שהודת. זה יעזור לך בשלבים הבאים. בתי המשפט, אם וכאשר מקלים את העונש לנאשם שהודה והביע צער כבר בשלב הראשוני.

3. נכון לעכשיו אין לך רישום פלילי שכן לא הורשעת בדין. יש לך בשלב זה רישום משטרתי.

4. אין שום משמעות לשאלה מה יכולת לעשות היות וכבר הודאת. מה גם שהטענה על שימוש לצרכים דתיים, אינני יודע האם זה טיעון שמתקבל בהליך שיפוטי.

5. מה שנדרש כעת זה להמתין להחלטה. אינני ידוע מה זה לגביך "כמות קטנה" ואם יסתבר שאכן מדובר בכמות קטנה ולשימוש עצמי, יכול להיות שהתיק יסגר. מכל מקום לא מדובר בעבירה חמורה במיוחד.

שלום;

1. ההליך לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי אפשרי רק לאחר העברת תיק החקירה לפרקליטות או לתביעה. בשלב הזה של החקירה לא ניתן לבקש זאת, שכן עדיין לא הוחלט להעביר את התיק לגופים המחליטים האם להגיש כתב אישום או לא. שהרי - לא המשטרה מחליטה על הגשת כתב אישום.

2. הזכות לשימוע בכתב ו/או בע"פ קיימת על פי החוק בעבירות פשע (כאשר העונש הוא מעל 3 שנות מאסר). במקרה שלך כנראה שלא יתאפשר לך הליך של שימוע.

כמוני, את יכולה למצוא את התשובה בחיפוש בגוגל.

כתשובה ראשונית מצאתי זאת בויקיפדיה:

מבחן MMPI או שאלון האישיות הרב שלבי של מינסוטה הוא מבחן אישיות בפסיכולוגיה קלינית.
המבחן פותח בשנות ה-40 של המאה ה-20, על פי קריטריון אמפירי. השאלון נועד לגלות פסיכופתולוגיות או הפרעות בולטות בהתנהגות.
השאלון כולל 550 משפטים שעליהם יש להשיב: "נכון", "לא נכון", "איני יודע".
פריטי המבחן מתחלקים ל-10 קטגוריות שפותחו על פי קריטריון אמפירי, כך שנוצרים סולמות קליניים, שמונה מתוכם מתמקדים בהפרעות אישיות, אחד הינו סולם מוחצנות/מופנמות ואחד סולם גבריות/נשיות. כמו כן המבחן כולל סולמות תוקף, המסייעים לעמוד על יחסו של הנבדק למבחן: סולם השקר, סולם השכיחות וסולם התיקון.
ציון שהינו במרחק של שתי סטיות תקן מהממוצע מצביע על קיום הפרעה.
מגבלות המבחן הן: מדגם קטן ומהימנות נמוכה.



בנוסף מצאתי באתר הרפואה הישראלי את ההסבר הבא:

בבדיקה זו בודקים את הפרופיל האישיותי של הנבדק. מציגים לנבדק יותר מ- 500 אמירות כגון "אני מודאג יותר מדי בנושאים הקשורים למין", והנבדק מתבקש לענות אם הוא מסכים, אינו מסכים או אינו יכול לענות על השאלה. בדיקה זו פותחה כבר ב- 1937 אך לאחרונה עודכנה, והגרסה החדשה מכונה MMPI-II. ניתן לבצע את הבדיקה בסימון התשובות על נייר או בהקלדה מול מחשב.
הבדיקה אינה מדוייקת מאוד, אך נותנת את מצב הנבדק בהשוואה לאוכלוסיה כולה.
משתמשים בבדיקה זו בעיקר במבחני קבלה: לעבודה, לקורסים מתקדמים או לבתי ספר גבוהים.
כמו כן המבחן תקף לצורך מתן חוות דעת משפטיות.

על פי הנוהל הרגיל אתה אמור להגיש ערר דרך הגוף שקיבל את ההחלטה בגינה אתה מערער. יחד עם זאת התקשורת הפנים ארגונית בין גופי החקירה והתביעה אינה מן המשובחות. היות והגשת ערר והוא מתברר בפרקליטות המדינה, וכעת יש לך ראיה חדשה שלדעתך יש בה כדי לסייע לך בערר.

לכן, יותר מתמיד כדאי לך להעביר את הראיה ישירות לפרקליטות המדינה על מנת שתבדק ותלקח בחשבון בבדיקת הערר. על מנת למנוע מצב בו שיהוי בהעברת הראיה מפרקליטות המחוז לפרקליטות המדינה יגרום להגעת הראיה לפרקליטות המדינה באיחור.

העבירות נשוא התיק שנסגר הינן מסוג פשע ובחלוף הזמן,בהתאם לתיקון בחוק מ-2008 (כתיק שנסגר לפני 2008 )הן אינן נמחקות אוטמטית אלא צריכה להיות מוגשת בקשה למחיקתן.קיימות 3 אפשרויות:
א. להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה ל"העדר אשמה".
ב.לפנות למדור רישום פלילי במטא"ר בבקשה מנומקת בכתב.
ג. לפנות לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל,בבקשה מנומקת למחוק הרישום.
חל איסור על מקום עבודה רגיל לבקש "תעודת יושר" אך מעסיקים נוטים לעקוף איסור זה ע"י בקשה מהמועמד להציג תעודה כזו ובמידה והמועמד מסרב זו כלשעצמה עילה שלא לקבלו לעבודה .
בהתייחס לנתונים אלה נראה כי כדאי היה במקרה שלך לפנות בבקשה למחיקת הרישום.

כי מאחר והורי לקחו אותי בעבר אני גם הקלטתי אותם אחרי שהגעתי לאחרונה אליהם. הם אמרו בעצמם "לא ייתכן ש-5 שנים הוא מגיע לכאן ואנו לא יכולים להצביע מה יש לו" כמו גם התברר שהפסיכאטר ששאל אותי הוא בכלל לא פסיכאטר אלא מתלמד שלא חשף זאת בפני. זאת בפני עצמה נראת עבירה אתית. האישה שהייתה שם מרשויות הרווחה בשיחה הסגורה בינהם (שהוקלטה כאמור) מוסרת שאני בכלל עושה מוניפולציה להורי. היא בכלל לא שם וזה רק מראה באמת כמה הם שווים.
כמו כן הפסיכאטר שהלכתי אליו בפרטי ושילמתי 800 שח מסר בפני שאם הולכים למדינה ומאחר ומדובר בסופו של דבר על אנשים המעוניינים להתקדם בתקפידיהם במדינה הם על פי רוב ינסו למצוא את כל הדברים העיקר שלא יפילו על עובד מדינה (שוטר במקרה זה) את הגורם למצבי. כלומר ינסו להמציא דברים אחרים למעט זה. והכל בכפוף לפסיכאטר המחוזי. אותו פסיכאטר שאמר לי זאת אף ציין שהוא היה עובד במשרד הממשלתי ויצא משם בגלל מה שעשו שם שזה בהחלט לא נראה שעבדו על פי האתיקה המקצועית.

אודה על כן בכל גורם פרטי/חיצוני מהמערכת שיוכל לעזור לי.
תודה

בידה ואתה מתגורר באזור ירושלים ניתן יהיה להפנות אותך לפסיכאטרית שתוכל לסמוך עליה הנותנת שרות במחיר הוגן.

במידה ומדובר במילה של החוקרת-גירסתה,מול המילה-הגירסה שלך, קיימת נטיה של בתי המשפט להאמין לגירסת שוטר כשזו עומדת בנגוד לזו של האזרח ,במיוחד בנסיבות שתארת. במידה והערב הסביר הסבר סביר ומשכנע ונימק למה התכוון בדיוק ומדוע לא הובן כהלכה ע"י החוקרת,אפשר כי בית משפט בכל זאת יאמין לגירסתך.
בנוגע לענישה-התביעה יכולה להגיש נגד הנאשם (העצור במעצר הבית) כתב אישום ואם היא תוכיח כי הוא הפר התנאים הוא צפוי לעונש.
התביעה יכולה גם להגיש בקשה למעצר הנאשם בנימוק של הפרת תנאי מתנאי השחרור וזאת במסגרת בקשה לעיון חוזר ,לאותו בית משפט ששחרר את הנאשם למעצר בית.

על פני הדברים ,בהתייחס לנסיבות שאת מתארת, אין את עוברת על חוק האזנת סתר ו/או חוק הגנת הפרטיות, אם את מתקינה סאונד בביתך כל זאת במטרה לעקוב אחר הנעשה בבית כשהמטפלת שם ואת עוקבת אחר התנהלותה עם התינוק באמצעות האינטרנרט.

שלום;

1. שוטר/בלש רשאי לעכב אותך לצורך חיפוש על הגוף או ברכב גם בלא צו חיפוש. כאשר יש לו חשד סביר לביצוע עבירה. העיכוב הוא לפרק הזמן הדרוש לבדיקה ועד שלוש שעות. א"כ בהתקיים נסיבות מיוחדות ואישור מיוחד ניתן להאריך בעוד שלוש שעות.

2. למיטב ידיעתי שוקר חשמלי הוא אמצעי הגנה ואין כל מניעה להצטייד בו למטרות הגנה עצמית.

שלום;

יתכן והמשטרה מבקשת להשלים את איסוף הראיות בתיק (חקירה) במהירות המירבית. אין ספק שיש בכך משום פן חיובי בצמצום האפשרות להשפעה על המתלוננת על ידי החשוד או מי מטעמו. הדברים נכונים בעיקר כאשר מרבית עבירות המין מתרחשות בין אנשים שמכירים זה את זה ולעיתים אף בתוך המשפחה. בנסיבות אלו המשכות הליכי חקירה מהווה כר נוח ללחצים, איומים וחזרה מתלונה עקב לחצים. כאשר גרסאות הצדדים בידי המשטרה, הסבירות לתופעות אלו פוחתת גם אם לא נעלמת.

יש בכך יתרון נוסף שכן: עריכת עימות בין המתלוננת לחשוד בסמוך לאחר מתן עדותה כאשר היא עדיין זוכרת את אשר אמרה בחקירתה.

עוד ניתן לומר שקבלת גרסת הצדדים (חקירת המתלוננת והחשוד) ובכלל זה עימות, הוא הבסיס לחקירה ודרכו ניתן להחליט כיצד להמשיך. כגון חקירתם של מעורבים נוספים ובכלל זה עדים מהמעגל השני.

הסיבה שתמיד נכונה היא שהמשטרה פועלת בהתאם ללוח הזמנים שיש בידה. יתכן ופרשה זו מאפשרת טיפול מהיר או שחשיבותו יוצרת דחיפות.