פורום פלילי

שלום;

לא נראה לי שיש כאן הונאה. אופן ניהול החברה וחלוקת רווחים אינה מעניינו של העובד כל עוד הוא מקבל את שכרו. גם הפחתות שכר בשל המצב הכלכלי במשק הוא סביר בנסיבות העניין. חברה רשאית לנקוט באמצעים ארגוניים, כולל אי העלאת שכר או הפחתת שכר, עקב מצב כלכלי והיערכות לעתיד.
לכן קשה לי לראות בתאור שהצגת עבירה כל שהיא, ובעיקר הונאה.
יכול להיות שיש כאן בסיס לטענה מתחום דיני העבודה על הפחתת שכר שלא לצורך ותוך מצג שווא. אך סוגיה זו אולי כדאי לשאול בפורום דיני עבודה. אם כי אינני בטוח בסיכויים של תביעה כזו משום שחברות רבות ובעיקר בהייטק נקטו בצעדים כאלה על מנת להימנע מפיטורים או לצמצם את מספר המפוטרים.

שלום;

אופן ניהול החקירה מסור לשוטרים. לא נראה לי שיש לך דרך לכפות על השוטרים לבצע מסדר זיהוי במקום עימות. כנראה שיש להם סיבה לא לבצע מסדר זיהוי.
אינני יודע מה השיקול, יכול להיות שהם סבורים שמסדר זיהוי לא רלוונטי במקרה הזה ועדיף לבצע עימות.
אני מציע שתפעלי על פי ההנחיות שלהם. מן הסתם הם יודעים את עבודתם והאינטרס שלהם חופף לשלך. במקרה כזה לעימות יש משקל גדול יותר שכן דרכו הם יכולים להפריך את הטענה של החשוד לאליבי. בשעה שאם תזהי אותו במסדר זיהוי זה לא יפריך את הטענה שלו לאליבי שכן הוא ובעיקר עורך הדין שלו יטענו שאת מכירה אותו ממקום אחר והזיהוי אינו מוכיח שהוא היה במקום ביצוע העבירה.

שלום;

מסמכים, הצהרות וייפוי כוח הם בהחלט ראיות קבילות במשפט. השאלה היא האם הם רלוונטים למשפט ומה אתה מבקש להוכיח באמצעותם.

שהרי אם מאשימים אותך במרמה ואתה מציג מסמכים שלא רימית אלא פעלת על פי הרשאה, הרי ברור שזה מסמך קביל וגם רלוונטי.

למעשה השאלה האם מסמך קביל או לא, היא כמעט בלתי רלוונטית. משום שהמגמה כיום היא לעבור משאלת הקבילות לשאלת המשקל שניתן לראייה.

אך ככל שהמסמכים עליהם אתה מדבר רלוונטיים להוכחת חפותך במשפט הפלילי המתנהל נגדך, הרי ברור שהם קבילים ורלוונטיים.
השאלה שתשאל קרוב לוודאי היא זו: האם מדובר במסמכים מקוריים או העתקים ואז תעלה השאלה מה רמת האמינות של ההעתקים. במידה ומדובר במסמכים מקוריים הרי שמשקלם יהיה רב ככל שיש בהם להוכיח את טענתך בדבר חפותך.

שלום;

אכן שמעת נכון. בדרך כלל זה נקרא הסכם עד מדינה. דהיינו, שותף בעבירה מקבל הקלה בעונשו בדרך זו או אחרת, עד כדי מחיקת כתבי אישום נגדו בתמורה לעדותו נגד שותפיו לעבירה.
יכול להיות, ויש מי שטוען שהסכם כזה פסול מבחינה מוסרית, אך בפועל יש בו היגיון מסוים ומכל מקום נוהגים להשתמש בו. מכל מקום לא מדובר בשוחד כי שוחד קיים רק לגבי עובד ציבור ועד במקרה כזה אינו עונה על הגדרת עובד ציבור. מה גם שלגופה של עבירת השוחד אין בכך שוחד. אך ההסדר אינו חף מבעיות.
הסנגור במקרה כזה משתמש בהסכם על מנת לערער את אמינותו של עד המדינה. הוא ינסה לשכנע את בית המשפט שעד המדינה אינו אמין ולא צריך לסמוך על עדותו וכל שכן לא להרשיע את הנאשמים על בסיס עדותו, משום שלטענתם הוא אומר את מה שהתביעה רוצה שיואמר רק בתמורה להקלה בעונשו.

המחוקק מבין אף הוא את הבעיה בנסיבות אלו ולכן קבע שלגבי עד מדינה יש צורך בראיית סיוע על מנת להרשיע. זאת רק כאשר מבקשים לבסס הרשעה על סמך עדותו היחידה של עד המדינה. אם בנוסף לעדותו של עד המדינה יש ראיות נוספות הרי שאין צורך בסיוע.

זה טיעון מעניין אך לא הייתי בונה על זה הרבה. בסופו של יום בית המשפט יבחן את העדות ואת אותות האמת בעדותו של עד המדינה ויחליט האם להרשיע את הנאשמים או לא.

שלום;

בעובדה שהכסף הופקד בחשבונה הפרטי של עורכת דין אין הוכחה ודאית שמדובר בגניבה. שכן גניבה היא כוונה לשלול זכות מבעליו. במקרה זה בהחלט הכסף יכול להיות מועבר לחסויה גם אם פיזית הוא נמצא בחשבון פרטי של עורכת הדין. ואין בעובדה זו לכשעצמה הוכחה או ראיה לכוונה לגנוב.

לגבי יתר השאלות הרי שלכל היותר עורכת הדין עברה על כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. בתחום זה אני מעדיף שגורם מקצועי יותר ישיב לשאלתך. ולכן כדאי לפנות בשאלה ללשכת עורכי הדין שיתנו לך שתושבה מקצועית ואחראית וככל שיתברר שעורכת הדין פעלה בניגוד לכללי לשכת עורכי הדין, אזי יוכלו באם ימצאו לנכון גם לנקוט בצעדים משמעתיים.

אינני פוסל על הסף היבט פלילי בהתנהלות עורכת הדין. אם יתברר שהוא לא רק העבירה את הכסף לחשבונה הפרטי אלא גם עשתה בו שימוש אישי, הרי שיש כאן בסיס לחשד לגניבה לכאורה. אך רק הפקדתו בחשבון אישי אינו עושה את הפעולה לפלילית אם כי יש לבדוק האם אין בו היבט משמעתי. ואת זה יש להפנות לבחינתה של לשכת עורכי הדין.

שכן, לא ברור לי בדיוק גדר סמכותה של עורכת הדין כאפוטרופוסית לחסויה ומה נקבע במינוי שלה. כלל, אפטורופוס נכנס לנעליים של החסוי והוא למעשה פועל בשמו ולמענו. ולכן יש לבדוק את הסוגיה בצורה מעמיקה יותר.

הכוונה לבדוק אם קיים נגדי צו יציאה מהארץ

שלום;

מדובר באירוע שאינו בגדר רישום פלילי, שכן התיק נסגר. הוא נותר ברישומי המשטרה.

אינני ממליץ לומר שאין רישום ומעולם לא היה, שכן מדובר בדבר שאינו אמת.

במידה והשאלה היא האם לביתך יש רישום פלילי, אזי בלא ספק עליה לומר לא! - חד משמעי וברור. וזו בהחלט האמת, בהנחה שהיא מעולם לא הורשעה בדין.

התיק עצמו והרישום עצמו אינם כה קריטים שיש בהם להשפיע על גיוסה של ביתך. השקר דווקא עלול לסבך אותה יותר.

יש דרכים להתמודד עם רישום משטרתי. ראה קובץ מצורף לתשובתי לתמיר מיום 27.1.10.

שלום;

מי שמוזמן להעיד חייב להתייצב בבית המשפט ואי התייצבות גוררת אחריה את הסנקציות הבאות: קנס או מאסר וכן אפשרות למתן צו הבאה. דהיינו, בעלך עלול למצוא עצמו מגיע בליווי שוטרים לבית המשפט על מנת למסור עדות. על פי נתוני שאלתך מסתבר שזה המצב אליו הגיע בעלך.

אני מניח שאין זה המקרה הראשון בו אדם חושש להעיד בשל חשש אמיתי או מדומה. היות והוצא צו הבאה נגד בעלך, הרי שמן הסתם הוא ימצא עצמו על דוכן העדים מול אותם גנבים מהם הוא חושש בצדק או שמא לא בצדק.
אני מניח שהתובע ישאל אותו שאלות שמבוססות על הודעתו במשטרה בעת החקירה. הליך החקירה הוא עדות ראשית בה בעלך ידרש להשיב לשאלות שבבסיסן ידרש להסביר מה הוא ראה וכיו"ב.
לבעלך יש אפשרות שלא להשיב או לטעון שהוא לא זוכר כי באמת חלפו שש שנים וזה טבעי לא לזכור. ואז התובע יציג בפניו את הודעתו במשטרה. מה לדעתך בעלך יוכל לעשות בשלב זה? הרי הוא לא יוכל לומר שמה שאמר אז אינו נכון.
גם אם יעשה זאת התובע יבקש מבית המשפט להכריז עליו עד עוין ואז התובע יוכל לשאול אותו שאלות קשות יותר וממוקדות יותר בדרך של חקירה נגדית.

לסיכום: אילו בעלך שתק בחקירה במשטרה המצב היה שונה. אך היות והוא העיד כבר קשה לי להציע דרך שתשחרר אותו מחובת ההעדה.
אני מציע לו לפנות לתובע לפני מתן העדות בבית המשפט ולספר לו על הפחד ויבקש הדרכה מה לעשות במקרה זה.
ישנה דרך בה התובע "ישחק" בפני בית המשפט שהוא למעשה כופה על בעלך למסור עדות למרות שהוא לא רוצה. זו דרך לשכנע גם עבריינים במקרים קלים כמו גניבה וכיו"ב שלעד אין ברירה.
בעלך יכול להגיע להסכמה עם התובע שהוא לא יחזור על דבריו בחקירה במשטרה אך יאשר כי מה שאמר בשעתו לפני שש שנים הוא אמת. זה לא כל כך משנה את העובדה אך כאמור אינני יכול להציע דרך שתאפשר לבעלך לא להעיד ומנגד לא להיענש.

מכל מקום חשוב שיפנה לתובע ויתייעץ איתו. אני משוכנע שלתובע יש אינטרס שבעלך יעיד כי עדותו חשובה ומנגד אין לו אינטרס שהוא יפגע בגלל מתן עדותו. ולכן גם ימצא פתרון יצירתי שיאפשר להשיג את שתי התוצאות.

שלום,

נתחיל בחלופה למתן עדות.

הדבר הראשון שהיית מציעה לך לעשות (ולטעמי גם יפתור את הכל) זה לברר מי היחידה התובעת ומי הפרקליט/ה הממונה בתיק ולפנות אליו/ה בבקשה להפגש עימו/ה. בפגישה, בין היתר, תעלה את חששך מהנאשמים. לתובע/ת עומדות מספר אפשרויות אשר יכולות לפטור אותך מהגעה לבית המשפט (הסדר טיעון; ויתור על עדותך בבית המשפט ובמקומה להגיש בהסכמה את ההודעה הרשומה שנגבתה במשטרה; ואף לוותר על עדותך בכלל), הכל בהתאם לנסיבות. יודגש, כי התובעים קשובים מאוד למצוקת העדים.


לשאלתך בנוגע למאסר, באופן תאורטתי מאסר עפ"י פקודת בזיון בית משפט לא יפטור אותך ממתן עדות שכן לאחר סיומו של המאסר אין מניעה להמשיך ולהזמינך לעדות בבית המשפט וחוזר חלילה.

בכל מקרה, חשוב מאוד שתדע כי מהרגע שזומנת ע"י בית משפט למתן עדות חובתך להגיע לבית המשפט. אי הגעה גוררת אחריה הוצאתו של צו הבאה, מעצר והגעה לבית המשפט ע"י ליווי שוטרים.

לסיכום, תפנה בדחיפות לתובע, לצורך פגישה, ובמידה שעדין תתבקש להגיע לבית המשפט, עדיף שתגיע ביוזמתך ולא ע"י שוטרים ואף אזוק. בין כותלי בית המשפט, על דוכן העדים, אני מניחה כי התובע ישמור על זכויותך.

בהצלחה.

שלום;

האם אתה בטוח שהורשעת לפי סעיף 279 לחוק העונשין? משום שסעיף זה אינו קשור כלל לאלימות (הוא עוסק בדרישות כוזבות של עובד ציבור).

ככלל הסעיף הרלוונטי לשאלתך הוא סעיף 52 לחוק העונשין.
על פי הקובע בו הרי שמי שנידון למאסר על תנאי לא ישא בו אלא אם עבר בתוך התקופה שנקבעה לו בגזר הדין על אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה כזו.

ומכאן, שרק במידה ותורשע בגין עבירה נוספת שביצעת לאחר ההרשעה בה נגזר עליך מאסר על תנאי, והעבירה הנוספת בגינה הורשעת היא אחת מתוך העבירות שנקבעו בגזר הדין המקורי בשגינן הורשעת והוטל עליך עונש מאסר על תנאי, אזי העונש יופעל.

בנסיבות שאלתך לפיה הורשעת בעבירה של אלימות נגד בן זוג, לא נראה לי שיופעל על תנאי בגין עבירת אלימות סתם. וזכור - על מנת להפעיל את עונש התנאי קודם צריך להרשיע אותך בעבירה הנוספת. זה תנאי לאפשרות להפעלת עונש התנאי.

נ.ב. - שים לב כפי שאמרתי בפתיח. אינני מבין מה הקשר בין סעיף 279 לחוק העונשין לאירוע זה. יתכן והכוונה הייתה לסעיף 379 (תקיפה סתם). ואז המצב מורכב יותר. שכן זו בדיוק העבירה הנוספת שאם תורשע בגינה עונש המאסר על תנאי עלול להיות מופעל.

שלום,

ניסוח המאסר על תנאי בגזר הדין חשוב מאוד. אני יוצאת מנקודת הנחה כי ראשית התכוונת לסעיפים 379 + 382(ב)(1) לחנ"ש; ושנית, כי בגזר הדין כתוב במפורש "...שלא יעבור את אותה עבירה...".

מכאן, בית המשפט הזהיר אותך פן תעבור שוב עבירה של תקיפת בת זוג (אלמ"ב), עבירה ספציפית ולא כנגד כולי עלמא. העבירה הנוספת, שכיום הוגש נגדך כתב אישום בגינה, הינה עבירה מצומצמת יותר אשר נבלעת בעבירה המקורית (של האלמב") ומכאן, בהנחה שתורשע, התנאי התלוי ועומד לא יופעל. לדוגמא, הרשעה בעבירה של גניבה לא תפעיל תנאי תלוי ועומד בגין עבירה של שוד.

בשולי הדברים אציין כי הפסיקה הרחיבה את המבחן וכיום ניתן למצוא החלטות שעבירות שנבלעות בעבירות של התנאי כן מפעילות את התנאי אולם כל מקרה ייבחן לגופו.

לסיכום, מהתיאור לעיל ולאור ניסוחו של התנאי, קרוב לוודאי כי בית המשפט לא יפעיל את התנאי.

בהצלחה

שלום;

פנייתך עוסקת בשאלה מה יקרה אם ...
והתשובה היא שלא נוכל לדעת אלא אם תגיש תלונה. שהרי ברור לחלוטין שמאומה לא יקרה אם לא תגיש תלונה.
ומכאן שעליך לגשת להגיש תלונה ואם יש לך הוכחות על האיומים של גרושתך ושל בן זוגה כדאי למסור זאת למשטרה. בעיקר האיומים בדבר הגשת תלונות שווא.
בשלב כל שהוא התלונות שלך ילקחו בחשבון בעיקר אם יוכיחו כי אויימת בהגשת תלונות שווא.
הן יעזרו לך גם בכל מקרה של משפט על הסדרי ראיה עם הבן.
במילים אחרות, ככל שמדובר אכן בתלונות שווא אין לך מה להפסיד מתלונה נגדית. בהחלט יכול להיות שהתלונות מתוכננות על מנת ליצור לך פרופיל או עבר של מאיים סדרתי ואולי אדם אלים במסגרת סכסוך על משמורות על הילד, וכדאי שתהיה מוכן.
אישית המלצתי היא שתתחיל להקליט את גרושתך ואת בן זוגה בכל פעם שהם מאיימים עליך בהגשת תלונות שווא או בהרחקתך מבינך.

והחשוב ביותר שלא תתפתה לאיים ולהיות אלים בעקבות תלונות השווא כי בהחלט יתכן וזו בדיוק המטרה. לגרור אותך לאובדן שליטה ואז להקליט זאת או לצלם ולהשתמש בזה נגדך.

שלום;

מן הסתם יהיה מישהו שהתמחה בפרקליטות ויכול לסייע לך.

בהצלחה

שלום,

פרקליטות המדינה עוסקת בסוגיות משפטיות כבדות משקל וסביר כי מי שמתמחה ביחידה צובר ניסיון רב בתחום הפלילי. מכאן נדמה כי אם ההמלצות בעניינך, עם סיום ההתמחות, תהינה חיוביות, הדבר ייסיע לך להתקדם.

לגבי השכר, אם תבחר בשוק הפרטי, זהו עניינו של כל משרד ומשרד. אם תמשיך בשירות המדינה, מדובר בשכר של עובדי מדינה.

בהצלחה

קודם כל ברכותיי למציאת ההתמחות,
אני האמת קצת מקאנה לשם בדיוק אני רוצה להגיע להתמחות!!!
אפשר לשאול קצת שאלות על הראיון שלך?
אשמח לקבל תשובה חיובית

שלום;

במידה ואת רק היית עדה, ולא מן המעורבים בתא"ד, ייתכן והדיון התקיים ואולי הסתדרו בלעדייך.
יחד עם זאת, ככלל- כל אדם חייב להעיד מרגע שהוזמן לביהמ"ש. לכן ביהמ"ש רשאי לחייבך לבוא במועד שייקבע, ואף יכול להוציא צו הבאה עבורך, אשר בגינו תידרשי להפקיד כסף לשם הבטחת התייצבותך לדיון הבא.
אמליץ לך, למען הסדר הטוב, לנסח איזה מכתב הסבר קצרצר ולשלוח יחד עם אישור המחלה שלך בפקס, תוך שאת מתנצלת ומתחייבת להתייצב במועד הבא שייקבע.

שלום;

באינטרנט כתוב יחסית די הרבה על הסכמי הסגרה. והמידע הקיים מקיף ומכסה את התחום. יש לזכור שהחוק לא מורכב והוא טכני במהותו.

אינני יודע האם לישראל יש הסכם הסגרה עם הפיליפינים. אך אני מצרף מס' טלפון של המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה שם אני מניח יתנו לך את המידע שאתה זקוק לו.

שים לב, אינני יודע האם בינך נוהג בחוכמה כאשר הוא בורח מאימת הדין. המשמעות היא שהוא במשך שנים רבות מאוד לא יוכל להגיע לישראל ובמשך כל התקופה יאלץ לחיות במתח נוראי אודות מעמדו המשפטי. קרי: האם יבקשו הסגרתו, האם יעצר וכיו"ב.

מכל מקום מספר הטלפון הוא באזור חיוג ירושלים (קידומת 02).

מחלקה בינלאומית - מזכירות5419-613/4

טל.5419-644

פקסא' – ה'
08:00 עד 16:00

ערן הנכבד,
בעייתך מוכרת, אך גם פתירה.
באפשרותך ליצור קשר איתי -חפש בגוגל (או עם כל עו"ד אחר) בטלפון, לחתום על ייפוי כח בפקס/מייל, או לחילופין להזמין אליך הביתה, ולו לשם יצירת קשר התחלתית לשם בקשת אותו "חלון" באיזוק.
אשמח לסייע לך,
עו"ד יאיר מושיוב

שלום,

כמובן שיש באפשרותך להגיש בקשה לפתיחת חלון לצורך מפגש עם עורכי דין. התביעה תגיב על הבקשה באחת מ - 3 האפשריות הנ"ל: או שתסכים; או שתסכים בכפוף לתנאים מסוימים כגון ליווי או הפקדה כספית; או שתתנגד. בהתאם לתגובת המדינה בית המשפט יחליט האם לקיים דיון בענין או וליתן החלטה ללא דיון.

קרוב לוודאי, כי בקשה כזו תאושר. לגבי התנאים, הדבר תלוי בחומרת העבירה, בעברך הפלילי וכיוצא בזה.

בהצלחה.

מכל מקום, פורום זה אינו יכול לעזור לך.

שלום;

קשה לי להשיב לשאלה מה תעשה המדינה. עבירת הונאה היא בהחלט מסוג העבירות שבגינן מתבקשת הסגרה. יחד עם זאת המדינה אינה טורחת לבקש הסגרה של כל מי שבורח מאימת הדין.

קושי נוסף להשיב לך על שאלתך נעוץ בכך שאינני יודע לאן בינך נמלט. שכן לא די בכך שהעבירה היא ברת הסגרה (אם העונש הקבוע בחוק עולה על שנה), אלא גם האם יש הסכם הסגרה בין ישראל למדינה שבינך שוהה בה. שכן אם אין הסכם הסגרה אזי קשה לבצע את ההליך אם כי אין הוא בלתי אפשרי שכן המדינה בה שוהה בינך רשאית להסגיר גם אם פורמלית אין היא חייבת לעשות זאת על סמך התחייבות של אמנה בינלאומית.

שלום;

אינני סבור ששאלתך רלוונטית לפורום זה. על פי שאלתך הוזמנת להליך שימוע עקב הרשעתך בפלילים. לשימוע זה השלכה ישירה וקרדינלית על המשך עיסוקך בתחום הביטוח.
טוב תעשה אם תוועץ בעורך דין המכיר את ההנחיות לעניין ספציפי זה. יש ללמוד את נסיבות הרשעתך בדין, את הרקע האישי שלך, את הקשר הישיר בין סוג העבירה לתחום עיסוקך וכיו"ב.
פורום זה נועד למתן הדרכה והכוונה ראשוניים ולא למשמש חלופה ליעוץ משפטי, בעיקר בנושא המחייב מומחיות, ידע וניסיון כנדרש בהליך שימוע.

לא מומלץ להגיע לשימוע כגון זה שהוא בגדר הליך משמעתי בעייתי במיוחד, נוכח העובדה שאשמתך הוכחה בהליך שיפוטי. אין זה דומה להליך משמעתי קודם הרשעה שאז גם סוגיית האשמה מחייבת בירור והוכחה. במקרה שלך כאמור אשמתך הוכחה. ובנסיבות אלו אתה זקוק ליעוף פרטני על ידי עורך דין המנוסה בכגון אלה.

שלום;

לא לי המלאכה להמליץ לאסיר לאיזה מתקן כליאה להשתבץ. הן משום שאינני מכיר את האסיר ואף לא את מתקני הכליאה. אך בעיקר משום שבסופו של יום השיבוץ למתקן כליאה נעוץ בצרכים ובאפשרויות של השב"ס. זו הסיבה לדעתי שנאמר לך שיתכן והוא ישובץ לכלא צלמון בצפון הארץ. זו אכן אפשרות גם אם היעד הוא לאפשר שיבוץ של אסיר בטווח של 60 ק"מ ממקום מגוריו. ואולם זה בגדר שאיפה בכפוף לאילוצי מקום, שיקולי ביטחון וכיו"ב.
סביר להניח שאסיר שאינו משתמש בסמים וזו לו העבירה הראשונה ילכו לקראתו ויאפשרו לו להשתבץ במרכז הארץ ככל שהוא גר במרכז הארץ. קשה לי בשלב זה להתייחס לשיבוץ למתקן כליאה כאשר הפרמטר היחיד הוא עבודה מחוץ לכלא, שכן גם זה הוא בבחינת פריביליגיה שתלויה בהתנהגותו בכלא, ידיעות מודיעיניות אודותיו וכיו"ב. בעיקר כאשר ישנה מגבלה להעסקה מחוץ לכלא בדמות יציאה לחופשה וזה כאמור מותנה בשינוי קטגוריה ובהמלצת המשטרה וכיו"ב.

מכל מקום אני מצרף לך קובץ הכולל את פקודת הנציבות בנושא העסקת אסירים בכלא ומחוצה לו. קראי ולמדי לבד את הכללים, הקשיים ועל פי זה תפעלו. כאשר ברקע יש לקחת בחשבון שאילוצי המערכת ושיקולי ביטחון עומדים מעל הכל והם אשר יכריעו בסוף היכן ישובץ האסיר.

שלום;

חקירת קורבן תקיפה מינית אמורה להיעשות על ידי חוקר נוער. ככלל יש לבצע את החקירה לאחר יידוע הורי הנחקר. אם כי יש חריגים לכלל זה, כלומר אם הנפגע מבקש שלא להודיע להוריו או אם החוקר סבור שהיידוע יפגע בחקירה או בנחקר עצמו. חקירה שאינה מתבצעת בנוכחות הורה צריכה להיעשות באותו מוסד חינוכי בו שוהה הקטין. אם החוקר סבור שיש לקיים את החקירה במקום אחר, הרי שיש לאפשר ליווי ע"י עובד חינוך או אדם שמוכר לקטין.

יש לבדוק מדוע החקירה נעשתה שלא על ידי חוקר נוער. יתכן והשוטר מוסמך לחקור בני נוער. זו שאלה שיש לבדוק אותה. כמו כן האם ההורים דווחו אודות החקירה או האם הייתה סיבה שלא ליידע אותם.

שלום;

על פניו נראה שמדובר בסכסוך כספי שעניינו שיעור שכר טרחה. לא נראה לי שיש כאן היבט פלילי ולכן אין מקום להגשת תלונה במשטרה. אילו המקרה היה נוגע לגניבה על ידי עורך הדין, הרי שהתשובה היתה בהתאם. אך כאמור לא זה המקרה.

לא הייתי מציע להתרגש יתר על המידה מהאיומים שלו. לעובדה שהוא לא נתן לך קבלה/חשבונית על סכומי כסף שהוא קיבל, אולי יש מקום לשקול פניה לרשויות המס ומע"מ. אך תחילה תטפלי בהחזר יתרת שכר הטרחה ששלמת.

יש לך גם אפשרות להגיש תלונה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. אך כאמור זה נתון לשיקול דעתך. מה שכן, אל תשתמשי באפשרויות אלו כאיום נגדו, כי זה אסור להבנתי.

בבית משפט לתביעות קטנות אין צורך בעורך דין. יחד עם זאת היות והנתבע במקרה זה הוא עורך דין, אזי צריך לחשוב גם על אפשרות כזו. במקרה כזה ועל מנת לנטרל את העדיפות שיש לעורך דין מולך, יש להניח שבית המשפט יאפשר לך להיות מיוצגת.

מכל מקום, מהלכים בתחום המשפט הפלילי אינם רלוונטיים למקרה זה. וגם אילו היו רלוונטיים, לא נראה לי שהמשטרה הייתה נוקטת באמצעים זולת לקבל את תלונתך ולגנוז אותה מיד לאחר מכן.

שלום:

על מנת לקבל תמונה רחבה לשאלתך, ראה סעיף 97 עד 122 לחוק העונשין.

ישנן עבירות שהעונש בגינן הוא קל יחסית אך כאשר מטרתן היא פגיעה בבטחון המדינה הרי שהעונש הקבוע הוא מאסר עולם.

יחד עם זאת עליך להבין כי על פי החוק (סעיף 41 לחוק העונשין) כאשר נקבע מאסר עולם אך לא נקבע שהוא בגדר עונש חובה, הרי שהעונש לא יעלה על 20 שנה.

שלום;

מי שמוזמן להעיד חייב להתייצב בבית המשפט ואי התייצבות גוררת אחריה את הסנקציות הבאות: קנס או מאסר וכן אפשרות למתן צו הבאה. דהיינו, אתה עלול למצוא עצמך מגיע בליווי שוטרים לבית המשפט על מנת למסור עדות.

שלום,

להבדיל מאדם שחשוד בביצוע עבירה, אין למשטרה אפשרות להפעיל סנקציות כנגד אדם שזומן למתן עדות במשטרה ולא הגיע (ראה ערעור פלילי 4251/09 פלוני נ' מדינת ישראל, מחוזי י-ם).

בהצלחה

שלום;

ככלל, על מלאכת שיבוץ אסירים בבתי הכלא השונים ברחבי הארץ נאמר כי מלאכת ריקמה עדינה היא. לאסיר אין זכות מותנית להיות מוחזק במתקן זה או אחר והמשיב בהפעלת שיקול דעתו, לצורך שיבוץ אסירים, מביא בחשבון שיקולים רבים כגון: אילוצי צפיפות, סכסוכים אישיים של אסירים, רמת בטחון של מתקני כליאה וכן צרכי המערכת (ראה רע"ב 8535/99 אלג'רושי נ' שב"ס).

מערכת השיקולים לשיבוץ אסיר/עציר היא רבה ורחבה ולא ניתן להציגה כולה בפורום זה. יחד עם זאת ניתן לומר שהנושא מוסדר בפקודות הנציבות הנגישות לכל אדם באתר השב"ס.

העיקרון הוא להביא להפרדה בין אסירים המשתמשים בסמים לבין מי שאינו משתמש בסמים. להתחשב בסכסוך שיש לאסיר במקום מסוים ולהציבו בבית סוהר אחר. דהיינו מערכת שיקולים רחבה. כאשר מעל הכל קיים השיקול על פיו יש להתחשב באילוצי המערכת עצמה.

מכל מקום כדאי שתעייני בפקודת הנציבות מס' 04.28.00 וכן 04.29.00. כאמור שניהן זמינות באתר השב"ס.

כמו כן מומלץ לעיין בפרק ב' בפקודת נציבות מס' 04.40.00 העוסקת בשיבוץ אסירים לקטגוריות לצורך קביעת חופשות.

קשה לי לתחם בזמן כמה זמן לוקח לשבץ אסיר אך דומני שלא מדובר בהליך ממושך מדי.

שלום;

1.הערבות נועדה להבטיח שבעלך לא יפר את חלופת המעצר שנקבעה לו, דהיינו: מעצר בית. כידוע לך, מעצר הבית הוא חלופה למעצר עד תום ההליכים. אני משער, שלמרות הקושי לא לצאת מהבית זה עדיף על פני מעצר ממשי בבית הסוהר. אני מקווה שגם בעלך מבין זאת.

2. במידה ובעלך יפר את תנאי חלופת המעצר (מעצר הבית) אזי הוא מסתכן באפשרות הסבירה שהוא ימצא עצמו בבית הסוהר עד לתום ההליך המשפטי או עד לעיון חוזר ושינוי ההחלטה.

3. לגביך, המשמעות של הערבות שלך ושל שני הערבים הנותרים היא זו: התחייבתם שבעלך לא יפר את מעצר הבית. במידה והוא יפר את תנאי השחרור שלו, הרי שהתביעה/פרקליטות עשויה/עלולה לפנות לבית המשפט בבקשה לחלט את סכום הערבות. זה אומר מבחינתך ומבחינת יתר הערבים שסכום הערבות ילך לאיבוד.

4. כמובן שבמידה ויש לך חשש שבעלך עומד לברוח מהבית עליך לדווח למי שהתחייבת בכתב הערבות לדווח. אם הוא ברח עליך לדווח על אחת כמה וכמה. אישית אני מציע לך בדחיפות לעדכן את עורך הדין שלו אודות החששות שלך ולבקש ממנו יעוץ.

5. במקרה ותפעלי על פי ההתחייבות שלך ותדווחי לגורמים המוסמכים על הכוונה של בעלך, יש להניח שהתביעה לא תבקש לחלט את סכום הערבות. אך אינני יכול להתחייב לכך.

6. קשה לי לשער שאם הוא יברח ואת תדווחי על כך ובעיקר אם תעשי זאת עוד קודם שהוא בורח ממש אלא רק תדווחי על החשש שלך מאפשרות זו, מישהו ינקוט נגדך בהליכים פליליים. זה צעד שנוקטים בו לעיתים רחוקות נגד מי שמסייע לעציר לברוח.

7. אל תשכחי שבכל זמן נתון זכותך לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את הערבות שלך ובית המשפט מחויב לבטלה. במקרה כזה בעלך ידרש להציע חלופת מעצר אחת או שימצא את עצמו בכלא.

שבת שלום.