פורום פלילי

שלום;

אסיר מחויב לנורמות משמעת בכלא. תספורת היא חלק מהמשמעת בכלא ולכן על האסיר לבצע את הנדרש ממנו ובכלל זה להסתפר.
גם השכל הישר תומך בדרישה מאסיר להסתפר ולא להישאר עם שערו טרם כניסתו לכלא. שהרי אין זה סביר שכל אסיר יגדל שער פרא כרצונו. מציאות זו אינה שונה מהקיים בצבא.
הדרך היחידה המוכרת לי שלא להחשב מפר משמעת היא לשכנע את הנהלת הכלא שלא להסתפר. אינני מאמין שהיתר כזה ינתן.

שלום רב,
האם ישנה דרך בה אסיר יוכל לשמור על שיער ארוך במידה ויכנס למאסר? 
ומהם הכללים לגבי גילוח זקן ותספורת שיער באופן כללי ?
האם יש שינוי בנוגע להחמרה בנושא בהתאם לסוג העבירה המיוחסת לאסיר ? 
כלומר מקומות/בתי סוהר
בהם המדיניות שונה ואפשר יהיה לגדל שיער וזקן בצורה חופשית? 

שלום;

זו שאלה שקשה להשיב עליה. אין מדד על פי ניתן להעריך מראש סיכויי אישור בקשה שכזו. הנשיא הוא סמכות ראשונה ואחרונה ואין מעליו אף אחד. גם הליך משפטי בדמות בג"צ נגד סבירות ההחלטה לא תועיל כי כאמור זו החלטה יחודית בסמכות הנשיא.

שלום;

היועמ"ש כל כל רשות אחרת נתונה לפיקוח בג"צ. יחד עם זאת בביקרות שיפוטית על החלטות שבסמכות התערבות בית המשפט היא מצומצמת למקרים של חוסר סבירות קיצוני בהחלטת הרשות. החלטה שלא לעכב הליכים אינה נופלת לגדר חוסר סבירות קיצונית.
לדעתי אין הליך משפטי שיכול לשנות את ההחלטה. אולי אם גם לגבי זה אינני בטוח לנסות לבקש עיון חוזר בהחלטה.

גם אם יש בפני מי להתלונן התשובה שתקבל היא שיש עומס עבודה ומחסור בכוח אדם. ויהיה קשה מאוד להוכיח אחרת.

ראשית, בעלך הוא זה שצריך לדעת אם התיק בעניינו נסגר ומדוע. אחרי הכל, הוא פה החשוד, וכנגדו אמורים היו להיות הליכים פליליים.
שנית, העובדה שאותך לא יידעו, היא בעיה בפני עצמה, היות וחוק זכויות נפגעי עבירה עומד לצידך בכל הנוגע ליידועך את המתרחש בתיק בו התלוננת. לא מהי דעתך, כמו שלידיעתך.
שלישית, לעניין ביה"ד הרבני- אין כל קשר בין סגירת התיק לעובדה שהתלוננת. יש בידייך את טופס אישור הגשת התלונה, אשר אינו משמש מקור מהימן לעניין תוכן התלונה, אולם כן מהווה אסמכתא שפנית למשטרה והתלוננת על מעשים כאלו ואחרים.
יחד עם זאת, הוא, מצידו (בשיתוף עורך דינו, יש להניח) יעש שימוש לטובתם בעובדה, כי התיק נסגר (תהיה הסיבה אשר תהיה, לצורך הוכחת נקודתו), וכי הוחלט שלא להמשיך ולהגיש נגדו כתב אישום. ייתכן והם יהפכו את המצב (כמו שסביר שכל עו"ד מהצד שכנגד יעשה) נגדך, ויציגו אותך כמתלוננת שווא, אשר מנסה לטפול בו אשמות סתמיות, והכל כדי להשחיר את פניו במסגרת הליך הגירושין.
היערכי לכך בהתאם! אם המקרים חוזרים, הגישי שוב תלונות. נסי לבקש לשוחח עם הקצין הממונה בתחנה, לבקש הסברים לפשר סגירת התיק, אי יידועך בעניין, ואולי אף תגישי ערר על החלטת סגירה זו. תלוי בתשובות ובנסיבות.
בהצלחה,
עו"ד יאיר מושיוב

לא מובן מדברייך אם כבר נגזר דינו והוא רק ממתין למיון לכלא, בו ירצה את עונש מאסרו, או שמא הוא עדיין בגדר עצור עד תום ההליכים, לפני גזר דין.
במידה והוא כבר שפוט, כלומר נגזר דינו והוא יודע לכמה זמן ייכלא, ישנו הליך של הכנסת ציוד בימים ובשעות קבועים (לפי נהלי מותר/אסוןר של שב"ס).
אין קשר לעובדה שהוא רק ממתין למיון לפני שיבוצו בכלא ה"סופי", שכן הציוד מועבר אליו בתוך שעות בודדות מרגע מסירתו, ולאחר בדיקתו המדוקדקת בידי השב"ס.
במידה והוא עצור, קיימת מגבלה שונה על תדירות הכנסת הציוד, לרבות סוג הציוד. לשפוט קיימות יותר פריבליגיות לסוג וכמות הציוד המותרים לו.
התקשרי לאבו כביר: 03-5157826/5 ובררי באמצעותם על השעות וסוג הציוד המותרים להכנסה עבורו.
הצטיידי במספר תעודת הזהות שלו, ואל תיסעי מבלי שביררת.

שלום;

אינני בקיא בדין הצרפתי ולמיטב ידיעתי אין להקיש ממנו לדין הישראלי.

יש בדין הישראלי פתרון למצב בו נאשם אינו מתייצב למשפטו, בין אם ביקש זאת ובין אם לא. יחד עם זאת, האפשרות לשפיטת נאשם שלא בפניו מותנה בנסיבות מסוימות: כגון האם הוא מיוצג, האם מדובר בעבירת פשע או עוון, האם השתתף בדיון הראשון והוזהר שבמידה ולא יתייצב להמשך המשפט הוא ידון שלא בפניו, האם המשפט הוא במחוזי או בשלום וכו'.

כלומר, על מנת להשיב לך על שאלתך, יש הרבה נתונים שאני זקוק להם על מנת שאוכל להשיב.

למיטב ידיעתי בישראל לא נהוג להמשיך הליך פלילי כאשר הנאשם אינו בארץ, בעיקר כאשר הוא ברח. שכן הכלל בישראל קובע שלא דנים נאשם בפלילים אלא בפניו. כאמור לכלל זה יש חריגים. אני די מסופק האם במקרה שלך הדיון יתנהל בהעדרך.

שלום;

אם אתה במעצר בית והמשפט שלך אמור להתחיל בעוד חודש, אני מניח שאתה מיוצג? אין זה מעשה נבון לנהל משפט פלילי בלי יצוג?

ולכן עלי לשאול אותך האם אתה מיוצג או לא?

שלום;

לא נראה לי שיש כאן הונאה. אופן ניהול החברה וחלוקת רווחים אינה מעניינו של העובד כל עוד הוא מקבל את שכרו. גם הפחתות שכר בשל המצב הכלכלי במשק הוא סביר בנסיבות העניין. חברה רשאית לנקוט באמצעים ארגוניים, כולל אי העלאת שכר או הפחתת שכר, עקב מצב כלכלי והיערכות לעתיד.
לכן קשה לי לראות בתאור שהצגת עבירה כל שהיא, ובעיקר הונאה.
יכול להיות שיש כאן בסיס לטענה מתחום דיני העבודה על הפחתת שכר שלא לצורך ותוך מצג שווא. אך סוגיה זו אולי כדאי לשאול בפורום דיני עבודה. אם כי אינני בטוח בסיכויים של תביעה כזו משום שחברות רבות ובעיקר בהייטק נקטו בצעדים כאלה על מנת להימנע מפיטורים או לצמצם את מספר המפוטרים.

שלום;

אופן ניהול החקירה מסור לשוטרים. לא נראה לי שיש לך דרך לכפות על השוטרים לבצע מסדר זיהוי במקום עימות. כנראה שיש להם סיבה לא לבצע מסדר זיהוי.
אינני יודע מה השיקול, יכול להיות שהם סבורים שמסדר זיהוי לא רלוונטי במקרה הזה ועדיף לבצע עימות.
אני מציע שתפעלי על פי ההנחיות שלהם. מן הסתם הם יודעים את עבודתם והאינטרס שלהם חופף לשלך. במקרה כזה לעימות יש משקל גדול יותר שכן דרכו הם יכולים להפריך את הטענה של החשוד לאליבי. בשעה שאם תזהי אותו במסדר זיהוי זה לא יפריך את הטענה שלו לאליבי שכן הוא ובעיקר עורך הדין שלו יטענו שאת מכירה אותו ממקום אחר והזיהוי אינו מוכיח שהוא היה במקום ביצוע העבירה.

שלום;

מסמכים, הצהרות וייפוי כוח הם בהחלט ראיות קבילות במשפט. השאלה היא האם הם רלוונטים למשפט ומה אתה מבקש להוכיח באמצעותם.

שהרי אם מאשימים אותך במרמה ואתה מציג מסמכים שלא רימית אלא פעלת על פי הרשאה, הרי ברור שזה מסמך קביל וגם רלוונטי.

למעשה השאלה האם מסמך קביל או לא, היא כמעט בלתי רלוונטית. משום שהמגמה כיום היא לעבור משאלת הקבילות לשאלת המשקל שניתן לראייה.

אך ככל שהמסמכים עליהם אתה מדבר רלוונטיים להוכחת חפותך במשפט הפלילי המתנהל נגדך, הרי ברור שהם קבילים ורלוונטיים.
השאלה שתשאל קרוב לוודאי היא זו: האם מדובר במסמכים מקוריים או העתקים ואז תעלה השאלה מה רמת האמינות של ההעתקים. במידה ומדובר במסמכים מקוריים הרי שמשקלם יהיה רב ככל שיש בהם להוכיח את טענתך בדבר חפותך.

שלום;

אכן שמעת נכון. בדרך כלל זה נקרא הסכם עד מדינה. דהיינו, שותף בעבירה מקבל הקלה בעונשו בדרך זו או אחרת, עד כדי מחיקת כתבי אישום נגדו בתמורה לעדותו נגד שותפיו לעבירה.
יכול להיות, ויש מי שטוען שהסכם כזה פסול מבחינה מוסרית, אך בפועל יש בו היגיון מסוים ומכל מקום נוהגים להשתמש בו. מכל מקום לא מדובר בשוחד כי שוחד קיים רק לגבי עובד ציבור ועד במקרה כזה אינו עונה על הגדרת עובד ציבור. מה גם שלגופה של עבירת השוחד אין בכך שוחד. אך ההסדר אינו חף מבעיות.
הסנגור במקרה כזה משתמש בהסכם על מנת לערער את אמינותו של עד המדינה. הוא ינסה לשכנע את בית המשפט שעד המדינה אינו אמין ולא צריך לסמוך על עדותו וכל שכן לא להרשיע את הנאשמים על בסיס עדותו, משום שלטענתם הוא אומר את מה שהתביעה רוצה שיואמר רק בתמורה להקלה בעונשו.

המחוקק מבין אף הוא את הבעיה בנסיבות אלו ולכן קבע שלגבי עד מדינה יש צורך בראיית סיוע על מנת להרשיע. זאת רק כאשר מבקשים לבסס הרשעה על סמך עדותו היחידה של עד המדינה. אם בנוסף לעדותו של עד המדינה יש ראיות נוספות הרי שאין צורך בסיוע.

זה טיעון מעניין אך לא הייתי בונה על זה הרבה. בסופו של יום בית המשפט יבחן את העדות ואת אותות האמת בעדותו של עד המדינה ויחליט האם להרשיע את הנאשמים או לא.

שלום;

בעובדה שהכסף הופקד בחשבונה הפרטי של עורכת דין אין הוכחה ודאית שמדובר בגניבה. שכן גניבה היא כוונה לשלול זכות מבעליו. במקרה זה בהחלט הכסף יכול להיות מועבר לחסויה גם אם פיזית הוא נמצא בחשבון פרטי של עורכת הדין. ואין בעובדה זו לכשעצמה הוכחה או ראיה לכוונה לגנוב.

לגבי יתר השאלות הרי שלכל היותר עורכת הדין עברה על כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. בתחום זה אני מעדיף שגורם מקצועי יותר ישיב לשאלתך. ולכן כדאי לפנות בשאלה ללשכת עורכי הדין שיתנו לך שתושבה מקצועית ואחראית וככל שיתברר שעורכת הדין פעלה בניגוד לכללי לשכת עורכי הדין, אזי יוכלו באם ימצאו לנכון גם לנקוט בצעדים משמעתיים.

אינני פוסל על הסף היבט פלילי בהתנהלות עורכת הדין. אם יתברר שהוא לא רק העבירה את הכסף לחשבונה הפרטי אלא גם עשתה בו שימוש אישי, הרי שיש כאן בסיס לחשד לגניבה לכאורה. אך רק הפקדתו בחשבון אישי אינו עושה את הפעולה לפלילית אם כי יש לבדוק האם אין בו היבט משמעתי. ואת זה יש להפנות לבחינתה של לשכת עורכי הדין.

שכן, לא ברור לי בדיוק גדר סמכותה של עורכת הדין כאפוטרופוסית לחסויה ומה נקבע במינוי שלה. כלל, אפטורופוס נכנס לנעליים של החסוי והוא למעשה פועל בשמו ולמענו. ולכן יש לבדוק את הסוגיה בצורה מעמיקה יותר.

הכוונה לבדוק אם קיים נגדי צו יציאה מהארץ

שלום;

מדובר באירוע שאינו בגדר רישום פלילי, שכן התיק נסגר. הוא נותר ברישומי המשטרה.

אינני ממליץ לומר שאין רישום ומעולם לא היה, שכן מדובר בדבר שאינו אמת.

במידה והשאלה היא האם לביתך יש רישום פלילי, אזי בלא ספק עליה לומר לא! - חד משמעי וברור. וזו בהחלט האמת, בהנחה שהיא מעולם לא הורשעה בדין.

התיק עצמו והרישום עצמו אינם כה קריטים שיש בהם להשפיע על גיוסה של ביתך. השקר דווקא עלול לסבך אותה יותר.

יש דרכים להתמודד עם רישום משטרתי. ראה קובץ מצורף לתשובתי לתמיר מיום 27.1.10.

שלום;

מי שמוזמן להעיד חייב להתייצב בבית המשפט ואי התייצבות גוררת אחריה את הסנקציות הבאות: קנס או מאסר וכן אפשרות למתן צו הבאה. דהיינו, בעלך עלול למצוא עצמו מגיע בליווי שוטרים לבית המשפט על מנת למסור עדות. על פי נתוני שאלתך מסתבר שזה המצב אליו הגיע בעלך.

אני מניח שאין זה המקרה הראשון בו אדם חושש להעיד בשל חשש אמיתי או מדומה. היות והוצא צו הבאה נגד בעלך, הרי שמן הסתם הוא ימצא עצמו על דוכן העדים מול אותם גנבים מהם הוא חושש בצדק או שמא לא בצדק.
אני מניח שהתובע ישאל אותו שאלות שמבוססות על הודעתו במשטרה בעת החקירה. הליך החקירה הוא עדות ראשית בה בעלך ידרש להשיב לשאלות שבבסיסן ידרש להסביר מה הוא ראה וכיו"ב.
לבעלך יש אפשרות שלא להשיב או לטעון שהוא לא זוכר כי באמת חלפו שש שנים וזה טבעי לא לזכור. ואז התובע יציג בפניו את הודעתו במשטרה. מה לדעתך בעלך יוכל לעשות בשלב זה? הרי הוא לא יוכל לומר שמה שאמר אז אינו נכון.
גם אם יעשה זאת התובע יבקש מבית המשפט להכריז עליו עד עוין ואז התובע יוכל לשאול אותו שאלות קשות יותר וממוקדות יותר בדרך של חקירה נגדית.

לסיכום: אילו בעלך שתק בחקירה במשטרה המצב היה שונה. אך היות והוא העיד כבר קשה לי להציע דרך שתשחרר אותו מחובת ההעדה.
אני מציע לו לפנות לתובע לפני מתן העדות בבית המשפט ולספר לו על הפחד ויבקש הדרכה מה לעשות במקרה זה.
ישנה דרך בה התובע "ישחק" בפני בית המשפט שהוא למעשה כופה על בעלך למסור עדות למרות שהוא לא רוצה. זו דרך לשכנע גם עבריינים במקרים קלים כמו גניבה וכיו"ב שלעד אין ברירה.
בעלך יכול להגיע להסכמה עם התובע שהוא לא יחזור על דבריו בחקירה במשטרה אך יאשר כי מה שאמר בשעתו לפני שש שנים הוא אמת. זה לא כל כך משנה את העובדה אך כאמור אינני יכול להציע דרך שתאפשר לבעלך לא להעיד ומנגד לא להיענש.

מכל מקום חשוב שיפנה לתובע ויתייעץ איתו. אני משוכנע שלתובע יש אינטרס שבעלך יעיד כי עדותו חשובה ומנגד אין לו אינטרס שהוא יפגע בגלל מתן עדותו. ולכן גם ימצא פתרון יצירתי שיאפשר להשיג את שתי התוצאות.

שלום,

נתחיל בחלופה למתן עדות.

הדבר הראשון שהיית מציעה לך לעשות (ולטעמי גם יפתור את הכל) זה לברר מי היחידה התובעת ומי הפרקליט/ה הממונה בתיק ולפנות אליו/ה בבקשה להפגש עימו/ה. בפגישה, בין היתר, תעלה את חששך מהנאשמים. לתובע/ת עומדות מספר אפשרויות אשר יכולות לפטור אותך מהגעה לבית המשפט (הסדר טיעון; ויתור על עדותך בבית המשפט ובמקומה להגיש בהסכמה את ההודעה הרשומה שנגבתה במשטרה; ואף לוותר על עדותך בכלל), הכל בהתאם לנסיבות. יודגש, כי התובעים קשובים מאוד למצוקת העדים.


לשאלתך בנוגע למאסר, באופן תאורטתי מאסר עפ"י פקודת בזיון בית משפט לא יפטור אותך ממתן עדות שכן לאחר סיומו של המאסר אין מניעה להמשיך ולהזמינך לעדות בבית המשפט וחוזר חלילה.

בכל מקרה, חשוב מאוד שתדע כי מהרגע שזומנת ע"י בית משפט למתן עדות חובתך להגיע לבית המשפט. אי הגעה גוררת אחריה הוצאתו של צו הבאה, מעצר והגעה לבית המשפט ע"י ליווי שוטרים.

לסיכום, תפנה בדחיפות לתובע, לצורך פגישה, ובמידה שעדין תתבקש להגיע לבית המשפט, עדיף שתגיע ביוזמתך ולא ע"י שוטרים ואף אזוק. בין כותלי בית המשפט, על דוכן העדים, אני מניחה כי התובע ישמור על זכויותך.

בהצלחה.

שלום;

האם אתה בטוח שהורשעת לפי סעיף 279 לחוק העונשין? משום שסעיף זה אינו קשור כלל לאלימות (הוא עוסק בדרישות כוזבות של עובד ציבור).

ככלל הסעיף הרלוונטי לשאלתך הוא סעיף 52 לחוק העונשין.
על פי הקובע בו הרי שמי שנידון למאסר על תנאי לא ישא בו אלא אם עבר בתוך התקופה שנקבעה לו בגזר הדין על אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה כזו.

ומכאן, שרק במידה ותורשע בגין עבירה נוספת שביצעת לאחר ההרשעה בה נגזר עליך מאסר על תנאי, והעבירה הנוספת בגינה הורשעת היא אחת מתוך העבירות שנקבעו בגזר הדין המקורי בשגינן הורשעת והוטל עליך עונש מאסר על תנאי, אזי העונש יופעל.

בנסיבות שאלתך לפיה הורשעת בעבירה של אלימות נגד בן זוג, לא נראה לי שיופעל על תנאי בגין עבירת אלימות סתם. וזכור - על מנת להפעיל את עונש התנאי קודם צריך להרשיע אותך בעבירה הנוספת. זה תנאי לאפשרות להפעלת עונש התנאי.

נ.ב. - שים לב כפי שאמרתי בפתיח. אינני מבין מה הקשר בין סעיף 279 לחוק העונשין לאירוע זה. יתכן והכוונה הייתה לסעיף 379 (תקיפה סתם). ואז המצב מורכב יותר. שכן זו בדיוק העבירה הנוספת שאם תורשע בגינה עונש המאסר על תנאי עלול להיות מופעל.

שלום,

ניסוח המאסר על תנאי בגזר הדין חשוב מאוד. אני יוצאת מנקודת הנחה כי ראשית התכוונת לסעיפים 379 + 382(ב)(1) לחנ"ש; ושנית, כי בגזר הדין כתוב במפורש "...שלא יעבור את אותה עבירה...".

מכאן, בית המשפט הזהיר אותך פן תעבור שוב עבירה של תקיפת בת זוג (אלמ"ב), עבירה ספציפית ולא כנגד כולי עלמא. העבירה הנוספת, שכיום הוגש נגדך כתב אישום בגינה, הינה עבירה מצומצמת יותר אשר נבלעת בעבירה המקורית (של האלמב") ומכאן, בהנחה שתורשע, התנאי התלוי ועומד לא יופעל. לדוגמא, הרשעה בעבירה של גניבה לא תפעיל תנאי תלוי ועומד בגין עבירה של שוד.

בשולי הדברים אציין כי הפסיקה הרחיבה את המבחן וכיום ניתן למצוא החלטות שעבירות שנבלעות בעבירות של התנאי כן מפעילות את התנאי אולם כל מקרה ייבחן לגופו.

לסיכום, מהתיאור לעיל ולאור ניסוחו של התנאי, קרוב לוודאי כי בית המשפט לא יפעיל את התנאי.

בהצלחה

שלום;

פנייתך עוסקת בשאלה מה יקרה אם ...
והתשובה היא שלא נוכל לדעת אלא אם תגיש תלונה. שהרי ברור לחלוטין שמאומה לא יקרה אם לא תגיש תלונה.
ומכאן שעליך לגשת להגיש תלונה ואם יש לך הוכחות על האיומים של גרושתך ושל בן זוגה כדאי למסור זאת למשטרה. בעיקר האיומים בדבר הגשת תלונות שווא.
בשלב כל שהוא התלונות שלך ילקחו בחשבון בעיקר אם יוכיחו כי אויימת בהגשת תלונות שווא.
הן יעזרו לך גם בכל מקרה של משפט על הסדרי ראיה עם הבן.
במילים אחרות, ככל שמדובר אכן בתלונות שווא אין לך מה להפסיד מתלונה נגדית. בהחלט יכול להיות שהתלונות מתוכננות על מנת ליצור לך פרופיל או עבר של מאיים סדרתי ואולי אדם אלים במסגרת סכסוך על משמורות על הילד, וכדאי שתהיה מוכן.
אישית המלצתי היא שתתחיל להקליט את גרושתך ואת בן זוגה בכל פעם שהם מאיימים עליך בהגשת תלונות שווא או בהרחקתך מבינך.

והחשוב ביותר שלא תתפתה לאיים ולהיות אלים בעקבות תלונות השווא כי בהחלט יתכן וזו בדיוק המטרה. לגרור אותך לאובדן שליטה ואז להקליט זאת או לצלם ולהשתמש בזה נגדך.

שלום;

מן הסתם יהיה מישהו שהתמחה בפרקליטות ויכול לסייע לך.

בהצלחה

שלום,

פרקליטות המדינה עוסקת בסוגיות משפטיות כבדות משקל וסביר כי מי שמתמחה ביחידה צובר ניסיון רב בתחום הפלילי. מכאן נדמה כי אם ההמלצות בעניינך, עם סיום ההתמחות, תהינה חיוביות, הדבר ייסיע לך להתקדם.

לגבי השכר, אם תבחר בשוק הפרטי, זהו עניינו של כל משרד ומשרד. אם תמשיך בשירות המדינה, מדובר בשכר של עובדי מדינה.

בהצלחה

קודם כל ברכותיי למציאת ההתמחות,
אני האמת קצת מקאנה לשם בדיוק אני רוצה להגיע להתמחות!!!
אפשר לשאול קצת שאלות על הראיון שלך?
אשמח לקבל תשובה חיובית

שלום;

במידה ואת רק היית עדה, ולא מן המעורבים בתא"ד, ייתכן והדיון התקיים ואולי הסתדרו בלעדייך.
יחד עם זאת, ככלל- כל אדם חייב להעיד מרגע שהוזמן לביהמ"ש. לכן ביהמ"ש רשאי לחייבך לבוא במועד שייקבע, ואף יכול להוציא צו הבאה עבורך, אשר בגינו תידרשי להפקיד כסף לשם הבטחת התייצבותך לדיון הבא.
אמליץ לך, למען הסדר הטוב, לנסח איזה מכתב הסבר קצרצר ולשלוח יחד עם אישור המחלה שלך בפקס, תוך שאת מתנצלת ומתחייבת להתייצב במועד הבא שייקבע.

שלום;

באינטרנט כתוב יחסית די הרבה על הסכמי הסגרה. והמידע הקיים מקיף ומכסה את התחום. יש לזכור שהחוק לא מורכב והוא טכני במהותו.

אינני יודע האם לישראל יש הסכם הסגרה עם הפיליפינים. אך אני מצרף מס' טלפון של המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה שם אני מניח יתנו לך את המידע שאתה זקוק לו.

שים לב, אינני יודע האם בינך נוהג בחוכמה כאשר הוא בורח מאימת הדין. המשמעות היא שהוא במשך שנים רבות מאוד לא יוכל להגיע לישראל ובמשך כל התקופה יאלץ לחיות במתח נוראי אודות מעמדו המשפטי. קרי: האם יבקשו הסגרתו, האם יעצר וכיו"ב.

מכל מקום מספר הטלפון הוא באזור חיוג ירושלים (קידומת 02).

מחלקה בינלאומית - מזכירות5419-613/4

טל.5419-644

פקסא' – ה'
08:00 עד 16:00

ערן הנכבד,
בעייתך מוכרת, אך גם פתירה.
באפשרותך ליצור קשר איתי -חפש בגוגל (או עם כל עו"ד אחר) בטלפון, לחתום על ייפוי כח בפקס/מייל, או לחילופין להזמין אליך הביתה, ולו לשם יצירת קשר התחלתית לשם בקשת אותו "חלון" באיזוק.
אשמח לסייע לך,
עו"ד יאיר מושיוב

שלום,

כמובן שיש באפשרותך להגיש בקשה לפתיחת חלון לצורך מפגש עם עורכי דין. התביעה תגיב על הבקשה באחת מ - 3 האפשריות הנ"ל: או שתסכים; או שתסכים בכפוף לתנאים מסוימים כגון ליווי או הפקדה כספית; או שתתנגד. בהתאם לתגובת המדינה בית המשפט יחליט האם לקיים דיון בענין או וליתן החלטה ללא דיון.

קרוב לוודאי, כי בקשה כזו תאושר. לגבי התנאים, הדבר תלוי בחומרת העבירה, בעברך הפלילי וכיוצא בזה.

בהצלחה.