פורום פלילי

שלום;

לא נראה לי שישנה מניעה עקרונית ליציאת אחד הערבים לחו"ל. זו הסיבה שיש מספר ערבים שאינם אמורים לעבוד ולפקח במקביל אלא במצטבר. כל אחד שומר על העציר בפרק זמן אחר וביחד נוצר מעגל פיקוח רציף סביב השעון.
יציאת לחו"ל יכולה לעורר קושי מסוים אם למשל בעלך מתגורר בדירך והערבים הנוספים צורפו רק כדי לפקח עליו בשעות שאינך בבית, כגון לצורך עבודה וכיו"ב.
אם תוכלי לקיים את תנאי השחרור של בעלך במקביל ליציאת לחו"ל והפיקוח עליו לא יפגע הרי שתוכלי לצאת לחו"ל או לכל מקום אחר.
במידה והיציאה שלך לחו"ל פוגעת או עלולה לפגוע בפיקוח על בעת שהותו במעצר בית, באופן בו יתר הערבים לא יוכלו למלא את מקומך (כגון בשעות הלילה כאשר הם אינם יכולים לישון בביתך) הרי שעלולה להיווצר בעיה.
בעיה זו ניתן לפתור באמצעות שינוי מקום מעצר הבית לפרק זמן יציאתך לחו"ל, כגון שהוא יעבור בהסכמת אחד הערבים לביתו ושם יפוקח 24 שעות ביממה, או בהתאם לתנאי השחרור שלו.
בנסיעה למספר ימים לחו"ל, כמו במקרה שלך, ההסדר שהצעתי אינו מתאים. ולכן כדאי להסדיר שהות של מפקח צמוד לבעלך גם בשעות הלילה. כגון שאחד המפקחים ישאר צמוד אליו וישן בביתך.

לא הייתי ממליץ לדלג על הקשיים, על מנת שלא יווצר חלון בפיקוח על בעלך והדבר עלול להיחשב כהפרת תנאי השחרור על כל הכרוך בכך.

שלום;

לצורך מעבר ממתקן כליאה מרוחק למתקן כליאה קרוב יותר, יש להגיש בקשה להנהלת בית הכלא בו שוהה בעלך. במידה והתשובה תהיה שלילית ניתן להגיש עתירת אסיר.
תמיד יש סיכוי להעברה כאשר הבקשה סבירה ומטעם מוצדק והדבר אפשרי מבחינת אילוצי השב"ס. אם לא תבקשו, סביר להניח שהמעבר לא יתבצע.

אין חובה לגשת לועדת שליש בליווי עורך דין. אך מאוד מומלץ לתת למי שבקיא בעבודת הועדה ומכיר את הקריטריונים ואת שיקולי הועדה לייצג את בעלך. תמיד עבודת מומחה עדיפה על פני עבודת מי שאינו בקיא.

מעבר לבית כלא אינו רלוונטי לשיקולי ועדת שליש. יחד עם זאת, במידה ויוחלט לקבל את הבקשה ולאפשר שחרור מוקדם יתכן ותהיה לזה השפעה על הבקשה למעבר למתקן כליאה קרוב יותר למרכז הארץ. זה תלוי במשך הזמן שייותר לאסיר עד שחרורו המוקדם, בהנחה שהועדה אכן תאשר את השחרור המוקדם.

הרכב הערעור רשאי להחליט במעמד אותו דיון, אם אין לו על מה לחשוב או שמלכתחילה הם כבר ידעו את כיוון מחשבתם, והוא יכול להודיע שברצונם לשבת בראש שקט ולחשוב על העניין, לקרוא את הפסיקה שהוצגה ולגבש החלטה במועד מאוחר יותר, והודעה תימסר לצדדים.

שלום;

כאשר תיק נסגר מאחת העילות המאפשרות סגירתו, הרי שלתלונה אין שום תוקף, זולת הרישום המשטרתי שקיים במידה והתיק לא נסגר מחוסר אשמה.
החשוד במקרה זה יכול לערור על עילת הסגירה מחוסר עניין לציבור ולבקש לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה, שאז לא יוותר ברישום המשטרתי כל אזכור את התלונה.
מחיקת רישום משטרתי אפשרית במספר דרכים כאשר אחת מהן היא אכן שינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה.

עבירת התקיפה איננה עבירה בה הקלון הוא אוטומטי.
ביהמ"ש העליון קבע מס' מבחנים לייחוס קלון לעבירה מסויימת, וזאת תוך קביעת השופטת בייניש, כי:"עבירות אלימות, כשלעצמן, הינן חמורות, ובמקרים רבים דבק בהן פגם מוסרי המכתים את החוטא בהן בקלון. עם זאת, הקלון בעבירות אלה תלוי במידה רבה בחומרתו של מעשה האלימות, בתוצאותיו ובנסיבות הקשורות לקורבן האלימות. בין היתר, תלויה שאלת הקלון ביחסי הכוחות בין התוקף לנתקף." (עש"ם 6526/03).
מבחני העליון היו בבג"צ 4523/03 שם נקבעו מספר קריטריונים (לא מלאים ולא סופיים) לפיהם ייבחן קלון:

1. מהות העבירה
2. תדירות המעשים הפסולים
3. הנסיבות שבגינן מתעוררת השאלה אם יש בעבירה משום קלון
4. הנתונים הנוגעים למבצע העבירה, כגון: תפקידו, מעמדו, הלך רוחו בעת ביצוע המעשים הפסולים
5. שיקולים של מדיניות משפטית ראויה

שלום;

1. הפורום הנוכחי נועד לשאלות בתחום המשפט הפלילי, ואין הוא מספק שירותי תרגום.
2. ראיות לכאורה הן אותן ראיות שנדרשות לצורך מעצר ואין בהן די לצורך הרשעה בפלילים. ראיות לכאורה מציבות ראיות ברמה נמוכה יחסית, שכן הן נדרשות בשלבים מקדמיים של ההליך המשפטי, קרי שלב המעצר.
3. משמעות המילה "למכביר" היא הרבה.

במקרה הקונקרטי של השאלה הרי שמדובר בהרבה ראיות לכאורה. במצב כזה בית המשפט יטה לקבל את עמדת המשטרה שיש עילת מעצר.

שלום;

כמובן שהמשטרה מוסמכת לסגור תיק על פי שיקול דעתה. אין בחוק קביעה כיצד המשטרה צריכה לחקור. יחד עם זאת היא מחויבת לבצע עבודתה נאמנה ובידיים נקיות בלי משוא פנים. חקירת עדי ראיה וכל ממצא ראייתי אחר היא בהחלט אחת מחובותיה הבסיסיות של היחידה החוקרת. עורך דין במקרה כזה בהחלט יכול לטעון לכשל בחקירה. אך כאמור יש לבדוק את נסיבות המקרה לגופו ואת הסיבה לאי חקירת העדים.
היות ואיני מכיר את המקרה הקונקרטי איני יודע מדוע בחרה המשטרה לסגור את התיק, בהנחה שאכן עשתה כן. ויותר מכך אני מתקשה להשיב לשאלה מדוע החליטה כך טרם חקרה עדי ראייה לעבירה לכאורה, בהנחה שאכן ישנם עדי ראיה.
מכל מקום, החלטת המשטרה אינה סוף פסוק וניתן לערור על ההחלטה כאשר אחד הטיעונים בערר יהיה זה שהמשטרה לא ביצעה חקירה ראויה היות ולא חקרה עדי ראיה שיכלו לשפוך אור על אשר התרחש באירוע.

שלום;

ע"פ - ערעור פלילי

עפ"ג - ערעור פלילי גזר דין (יתכן ומדובר בהליך בו הערעור נסוב על גזר הדין, כלומר על העונש בלבד אך לא על עצם ההרשעה).

שלום;

בעיקרון אין מניעה לקבל עיכוב ביצוע בשנית. בית משפט מוסמך לעכב ביצוע עונש שהטיל. הדבר נתון לשיקול דעתו, שכן הרציונל לא משתנה. יחד עם זאת קיים הבדל מהותי בין ההליך במחוזי לבין ההליך בעליון מבחינת עיכוב ביצוע. שכן, ההליך בעליון הוא ברשות, וכאן בוחנים שאלה מקדמית האם בכלל לתת רשות להליך שלישי באותו תיק ומעטים הם המקרים בהם רשות כזו ניתנת.

לכן - אין איסור לעכב ביצוע עונש גם בהליך של בקשת רשות ערעור אם בית המשפט ימצא לנכון שבנסיבות המקרה צודק וראוי לעכב את הביצוע.

יחד עם זאת, הסיכוי נמוך ביותר בהליך של בר"ע ולא בשל הקושי לעכב ביצוע אלא בשל הקושי הנעוץ בקבלת רשות ערעור.

אם תקבל רשות לערער יש להניח שאותו היגיון ואותם נימוקים שהצדיקו את העיכוב במחוזי יתקיימו גם בהליך הבר"ע.

שלום;

קשה לי להשיב לשאלתך. איני יודע מדוע התבקש עורך הדין לעזוב ועוד יותר קשה לי להבין מדוע הסכים לעזוב מבלי לשאול לפשר הדרישה ממנו.
להבנתי, אין כל מניעה להמצאותו בפורום בו אדם מבקש לקבל מידע על המרשם הפלילי. יכול להיות שעורך הדין הבין שאין משמעות להמצאותו שם, שכן אינך נחקר אלא מדובר בעניין טכני של קבלת פלט מחשב. ולדעתי נהג בחוכמה.
חבל שגם אתה לא שאלת מדוע התבקש עורך הדין לעזוב את המקום ולכל הפחות יכולת לשאול את עורך הדין מדוע עזב ומדוע לא ביקש הסבר לבקשה ממנו לעזוב.

מה גם שכלל איני מבין מדוע הגעת לשם עם עורך דין. שהרי מדובר בסך הכל בקבלת פלט מחשב. עם הפלט הזה יכולת להיוועץ לאחר מכן עם עורך הדין על מנת שיסביר לך את משמעותו ואת הדרכים הקיימות להתמודד עם הרישום הפלילי/משטרתי.

לסיכום: לדעתי בקשת השוטר לא הייתה במקום. זכותך לבוא עם עורך דין ולא הייתה סיבה לדרוש ממנו לעזוב. חבל שאף אחד מכם לא ביקש הסבר לצעדו זה של השוטר. יכול להיות שהיתה סיבה גם אם איני יכול לשער מה היא. יכול להיות שהוא ביקש והיות ועורך הדין שלך לא התנגד לה, אזי לא ניתן גם לדעת מה היה המניע שלו. יתכן ואילו עורך הדין היה מתנגד או מבקש הסבר לבקשה, השוטר היה חוזר בו.

אין שום מנגנון שיכול להעריך את משך הזמן בו תתקבל החלטה לסגור את התיק. זה תלוי בחשיבותו, במורכבותו ובעומס המוטל על היחידה החוקרת.
אם יש לך בסיס להשערה כי דינו של התיק לסגירה (חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור או חוסר אשמה) כדאי להתקשר מדי פעם ולהתעניין.
אם אינך בטוח בתוצאה זו, מוטב שתמתין. השתהות בקבלת החלטה יש בה להצביע בדרך כלל על הכיוון המסתמן. דהיינו סגירה. אך לא ניתן לומר זאת באופן וודאי שכן תמיד יש יוצאים מהכלל.

שלום;

משפט פלילי אינו מתנהל על פי כללי משחק המחבואים. התביעה אינה יכולה להסתיר מהנאשם ומסנגורו פרטים רלוונטיים בהליך המשפטי ועליה לחשוף בפני הנאשם את כל הראיות שברשותה ואפילו ראיות שיש בכוחה להשיג.

והסכם עד מדינה הוא בהחלט פרט רלוונטי ומהותי. משום שהוא בוחן את האינטרס של השותף לעבירה (נאשם פוטנציאלי) שהפך במסגרת הסכם עד המדינה לעד תביעה.

למעשה גם לא ניתן להסתיר עובדה כזו. שכן, עד המדינה מופיע ברשימת עדי התביעה. ואם אין הוא מופיע ברשימה הרי שאינו יכול להעיד כלל, אלא אם התביעה תבקש לתקן את כתב האישום, ואז שוב ימסר כתב אישום מתוקן לנאשם.

בחקירה הנגדית הסנגור רשאי ולדעתי מוכרח לשאול את עד המדינה מדוע בחר לסייע לתביעה. בדרך זו יבקש לערער את אמינותו ולהציג אותו כמי שמבקש להשחיר את פניו של הנאשם על מנת להגן על עצמו.

כמו שאמרתי, דילמה זו ובעייה זו מוכרת וידועה בדיני הראיות והמחוקק לא התעלם ממנה. במידה ועד המדינה הוא הראיה היחידה שיש לצורך הרשעה, הרי שלא מסתפקים בה ויש צורך בראיה נוספת שמסבכת ישירות את הנאשם (סיוע).

כלומר, לא ניתן להסתיר את עובדת קיומו של עד מדינה והסנגור רשאי ולדעתי חייב לנסות לערער את אמינותו באמצעות ההטבות שקיבל תמורת עדותו נגד הנאשם, הגם כי הוא שותף לעבירה ואמור היה להיות נאשם אף הוא.

שלום;

לאור ריבוי פניותיך באתר מזה תקופת מה, דומני שכדאי לך לקבל יעוץ אישי מעורך דין שילמד את המקרה שלך ויעזור לך בסיוע משפטי התואם את המקרה הקונקרטי. היות ובאתר הדברים חשופים לעין כל, אני מניח שאת מגלה טפח ומסתירה טפחיים. כלומר - אינך יכולה לספר את כל הסיפור שמעיק עליך. זה ברור. ולכן כדאי לפנות ליעוץ אישי פרטני בו תוכלי לשטוח את כל הסיפור ולהינות מחסינות עו"ד לקוח.

לגבי שאלתך - צו הגנה ניתן לקבל בבית משפט שלום, בית משפט לענייני משפחה ואפילו בבית דין רבני. ההליך הוא פשוט למדי ודומני שבכל בית משפט יש סטודנטים שמתנדבים ויעזרו לך למלא את הטופס ולהגישו.

אינני יכול להמליץ על עורכי דין מטעמים מובנים. יחד עם זאת תוכלי להסתייע בסיוע המשפטי שאת פרטיו תוכלי למצוא באתר משרד המשפטים או בגוגל. עזרה מצד מתנדבים ובחינם ניתן גם לקבל בבתי המשפט לענייני משפחה.

מדברייך לא הבנתי אם כבר הוגשה תלונה בפועל, או שאת חוששת מכזו.
אם כבר הוגשה, לא תוכלו לעשות דבר למעט שבעלך יסביר בחקירתו (והוא יוזמן לחקירה במשטרה) את פשר הדברים והשתלשלותם.
אם יימצא שהיא אכן מסרה תלונת שווא שגרמה לבעלך (ולך) נזקים כספיים ותדמיתיים שלא לצורך וללא ביסוס, שמורה לכם הזכות לתבוע אותה לאחר מכן על כך (אך זו לא חובה...).

שלום;

המצב המשפטי בישראל הוא זה שלא ניתן למנוע מאדם להגיש תלונה, גם אם אין לה בסיס וגם אם המניע של המתלונן פסול.
השאלה הנכונה היא מה ניתן לעשות במצב כזה. התשובה היא להיערך נכון לאפשרות. לא כל מי שמאיים הוא גם מבצע. יחד עם זאת, לא כדאי להסתכן במימוש האיום, גם אם בסופו של יום המשטרה תסגור את התיק כנראה מחוסר עניין לציבור או מחוסר ראיות. שכן נותר רישום משטרתי על התלונה, זולת אם התלונה תסגר מחוסר אשמה כאשר בדרך כלל בתלונות המבוססות על גרסאות שונות, הכיוון הוא סגירה מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור.
ולכן, קשה לי בנסיבות אלו לדעת מה מניע את השכנה, זולת הגרסה שלך. אך טוב תעשי אם בכל הזדמנות שאת מדברת איתה או בעלך תקליטו אותה מבלי שתדע אודות ההקלטה.
אם וכאשר תהיה ברשותכם הקלטה שלה על איומים יהיה קשה להניח שהיא תלך ותגיש תלונה וגם אם כן, יהיה קל יותר להוכיח את המניעים הפסולים שלה.

הטוב ביותר הוא לנהל שיחה פתוחה אודות הבעיה ואולי לשתף גורם אמין המקובל על שני הצדדים כדי להביא לפתרון הסכסוך. כלומר, למנוע את הצרה (תלונה) עדיף מאשר להתמודד איתה במשטרה.

שלום;

ככל שהבנתי מפנייתך, הרי בכוונתך לפנות למח"ש באמצעות עורך דין. אם כך מדוע אתה טורח לחפש טופס במקום להטיל עליו לעשות את מלאכתו, שהרי בדיוק לשם כך אתה שוכר את שירותיו.

לגופה של בקשה - אין כל צורך בטופס רשמי. הגש תלונה כתובה אפילו בכתב יד, א"כ מומלץ להגישה מודפסת בצורה מכובדת. כך נהגתי לעשות בתקופת התמחותי.

אל תשכח לציין כל עובדה או פרט גם אם אתה סבור שאינו רלוונטי.

יכול להיות שלא נענו לבקשתך לקבל טופס מהטעם שאין טופס כזה ולמעשה גם אילו היה קיים אין בו כל צורך.

שלום;

אסיר מחויב לנורמות משמעת בכלא. תספורת היא חלק מהמשמעת בכלא ולכן על האסיר לבצע את הנדרש ממנו ובכלל זה להסתפר.
גם השכל הישר תומך בדרישה מאסיר להסתפר ולא להישאר עם שערו טרם כניסתו לכלא. שהרי אין זה סביר שכל אסיר יגדל שער פרא כרצונו. מציאות זו אינה שונה מהקיים בצבא.
הדרך היחידה המוכרת לי שלא להחשב מפר משמעת היא לשכנע את הנהלת הכלא שלא להסתפר. אינני מאמין שהיתר כזה ינתן.

שלום רב,
האם ישנה דרך בה אסיר יוכל לשמור על שיער ארוך במידה ויכנס למאסר? 
ומהם הכללים לגבי גילוח זקן ותספורת שיער באופן כללי ?
האם יש שינוי בנוגע להחמרה בנושא בהתאם לסוג העבירה המיוחסת לאסיר ? 
כלומר מקומות/בתי סוהר
בהם המדיניות שונה ואפשר יהיה לגדל שיער וזקן בצורה חופשית? 

שלום;

זו שאלה שקשה להשיב עליה. אין מדד על פי ניתן להעריך מראש סיכויי אישור בקשה שכזו. הנשיא הוא סמכות ראשונה ואחרונה ואין מעליו אף אחד. גם הליך משפטי בדמות בג"צ נגד סבירות ההחלטה לא תועיל כי כאמור זו החלטה יחודית בסמכות הנשיא.

שלום;

היועמ"ש כל כל רשות אחרת נתונה לפיקוח בג"צ. יחד עם זאת בביקרות שיפוטית על החלטות שבסמכות התערבות בית המשפט היא מצומצמת למקרים של חוסר סבירות קיצוני בהחלטת הרשות. החלטה שלא לעכב הליכים אינה נופלת לגדר חוסר סבירות קיצונית.
לדעתי אין הליך משפטי שיכול לשנות את ההחלטה. אולי אם גם לגבי זה אינני בטוח לנסות לבקש עיון חוזר בהחלטה.

גם אם יש בפני מי להתלונן התשובה שתקבל היא שיש עומס עבודה ומחסור בכוח אדם. ויהיה קשה מאוד להוכיח אחרת.

ראשית, בעלך הוא זה שצריך לדעת אם התיק בעניינו נסגר ומדוע. אחרי הכל, הוא פה החשוד, וכנגדו אמורים היו להיות הליכים פליליים.
שנית, העובדה שאותך לא יידעו, היא בעיה בפני עצמה, היות וחוק זכויות נפגעי עבירה עומד לצידך בכל הנוגע ליידועך את המתרחש בתיק בו התלוננת. לא מהי דעתך, כמו שלידיעתך.
שלישית, לעניין ביה"ד הרבני- אין כל קשר בין סגירת התיק לעובדה שהתלוננת. יש בידייך את טופס אישור הגשת התלונה, אשר אינו משמש מקור מהימן לעניין תוכן התלונה, אולם כן מהווה אסמכתא שפנית למשטרה והתלוננת על מעשים כאלו ואחרים.
יחד עם זאת, הוא, מצידו (בשיתוף עורך דינו, יש להניח) יעש שימוש לטובתם בעובדה, כי התיק נסגר (תהיה הסיבה אשר תהיה, לצורך הוכחת נקודתו), וכי הוחלט שלא להמשיך ולהגיש נגדו כתב אישום. ייתכן והם יהפכו את המצב (כמו שסביר שכל עו"ד מהצד שכנגד יעשה) נגדך, ויציגו אותך כמתלוננת שווא, אשר מנסה לטפול בו אשמות סתמיות, והכל כדי להשחיר את פניו במסגרת הליך הגירושין.
היערכי לכך בהתאם! אם המקרים חוזרים, הגישי שוב תלונות. נסי לבקש לשוחח עם הקצין הממונה בתחנה, לבקש הסברים לפשר סגירת התיק, אי יידועך בעניין, ואולי אף תגישי ערר על החלטת סגירה זו. תלוי בתשובות ובנסיבות.
בהצלחה,
עו"ד יאיר מושיוב

לא מובן מדברייך אם כבר נגזר דינו והוא רק ממתין למיון לכלא, בו ירצה את עונש מאסרו, או שמא הוא עדיין בגדר עצור עד תום ההליכים, לפני גזר דין.
במידה והוא כבר שפוט, כלומר נגזר דינו והוא יודע לכמה זמן ייכלא, ישנו הליך של הכנסת ציוד בימים ובשעות קבועים (לפי נהלי מותר/אסוןר של שב"ס).
אין קשר לעובדה שהוא רק ממתין למיון לפני שיבוצו בכלא ה"סופי", שכן הציוד מועבר אליו בתוך שעות בודדות מרגע מסירתו, ולאחר בדיקתו המדוקדקת בידי השב"ס.
במידה והוא עצור, קיימת מגבלה שונה על תדירות הכנסת הציוד, לרבות סוג הציוד. לשפוט קיימות יותר פריבליגיות לסוג וכמות הציוד המותרים לו.
התקשרי לאבו כביר: 03-5157826/5 ובררי באמצעותם על השעות וסוג הציוד המותרים להכנסה עבורו.
הצטיידי במספר תעודת הזהות שלו, ואל תיסעי מבלי שביררת.

שלום;

אינני בקיא בדין הצרפתי ולמיטב ידיעתי אין להקיש ממנו לדין הישראלי.

יש בדין הישראלי פתרון למצב בו נאשם אינו מתייצב למשפטו, בין אם ביקש זאת ובין אם לא. יחד עם זאת, האפשרות לשפיטת נאשם שלא בפניו מותנה בנסיבות מסוימות: כגון האם הוא מיוצג, האם מדובר בעבירת פשע או עוון, האם השתתף בדיון הראשון והוזהר שבמידה ולא יתייצב להמשך המשפט הוא ידון שלא בפניו, האם המשפט הוא במחוזי או בשלום וכו'.

כלומר, על מנת להשיב לך על שאלתך, יש הרבה נתונים שאני זקוק להם על מנת שאוכל להשיב.

למיטב ידיעתי בישראל לא נהוג להמשיך הליך פלילי כאשר הנאשם אינו בארץ, בעיקר כאשר הוא ברח. שכן הכלל בישראל קובע שלא דנים נאשם בפלילים אלא בפניו. כאמור לכלל זה יש חריגים. אני די מסופק האם במקרה שלך הדיון יתנהל בהעדרך.

שלום;

אם אתה במעצר בית והמשפט שלך אמור להתחיל בעוד חודש, אני מניח שאתה מיוצג? אין זה מעשה נבון לנהל משפט פלילי בלי יצוג?

ולכן עלי לשאול אותך האם אתה מיוצג או לא?