פורום פלילי

שלום;

צד להליך משפטי רשאי לפנות לעדים האמורים להעיד לטובתו. למעשה עורך הדין נדרש לעשות זאת, שאלמלא כן הדבר עלול להוות רשלנות מקצועית מבחינתו. מוטב לה לנקוט בצעדים אלה בליווי עורך דין ועל פי הדרכתו. אסור לרכז את כל העדים למפגש אחד משום שהדבר עלול להיחשב כתאום עדויות ושיבוש חקירה/משפט.

עדים רשאים להעיד על כל מה שרלוונטי למשפט או לחקירה. מצבה הנפשי של המתלוננת/קורבן בהחלט הוא בגדר ראיה חשובה שיש בו להעיד על אמינותה.

אך שוב, חשוב לעשות מהלכים כאלה בתאום עם עורך דין ועל פי הוראותיו או ליווי אישי צמוד שלו, על מנת לא לעשות טעויות שיחבלו בחקירה או בסיכוי להביא נאשם לדין ולהרשיעו.

שלום;

עימות הוא אמצעי חקירה נפוץ. אם יש מספר חשודים הרי שעורכים מספר עימותים. לא ניתן לכפות על נאשם להשתתף בעימות אך אם יסרב הדבר ישמש נגדו בטענה שיש לו מה להסתיר. אם המתלוננת מסרבת לקיים עימות עם נאשם אחד או יותר, הדבר יפגע באמינות תלונתה מאותה סיבה.
כאשר נאשם אינו בארץ הרי שלא מקיימים משפט בהעדרו. במקרה כזה יש הליך של התליית הליכים. החקירה והמשפט נגדו יחלו או יתחדשו אם וכאשר ישוב לארץ.
שופט מגיע להחלטה לאחר שהוא נחשף לכל הראיות. לעיתים גם לאחר ששב לעיין בהן אם המשפט נפרש על פני תקופה ארוכה באופן בו הוא מתקשה לזכור את הכל.

הליכי חקירה מנוהלים על ידי הגוף החוקר. אף אחד לא יכפה על מתלוננת מועד ולרוב הדבר יתואם איתה וינסו להתחשב בה ככל הניתן. אך עליה גם להתחשב באילוצי חקירה וכיו"ב.
אם לא ניתן לחקור עד כולל המתלוננת על נושאים מסויים הרי שיהיה קשה להוכיח אותם. בית המשפט במקרה כזה יכריע על בסיס מה שהובא בפניו ועל בסיס מה שהוכח במשפט. מה שלא הוכח או מה שלא הובא בפניו אינו רלוונטי עוד.
אתה בונה בשאלתך תסריטים שקשה לי להאמין שהם מציאותיים. לעיתים עדים נעלמים או מועלמים וגם לכך יש פתרון באמצעות שימוש בהודעותיהם במשטרה. לרוב הבעיות יש פתרון אך לא לכולן.

אם וכאשר הנאשמים יורשעו ויגזר דינם תנתן להם זכות ערעור תוך 45 יום מגזר הדין אם נקרא בפניהם או תוך 45 ימים מהיום בו פסק הדין הובא לידיעתם. אם לא ערערו הרי שפסק הדין הופך לחלוט החל מהיום ה - 46. אם הם ערערו הרי שהוא יעשה חלוט לאחר מתן ההחלטה בערעור. גם אז תהיה לו אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בערעור, אך כאן כבר הרבה יותר קשה לקבל אישור לערער פעם נוספת. רק כאשר כל זה יסתיים היא תוכל "לשבת על זרי הדפנה" כהגדרתך, אם כי אני משער שזה לא כל כך פשוט עקב הטראומה מהעבירה עצמה שחוותה.

שלום;

ככלל, צו שאינו מוארך מתבטל. זה הכלל.
יחד עם זאת אינני מניח שהתביעה לא תגיש בקשה להארכת הצו מחשש שתמלט מאימת הדין. במקרה כזה להערכתי יקבע דיון בו אתה ו/או הסנגור שלך יתבקשו להביע דעתם. מן הסתם אתם תתנגדו להארכתו ואז השופט יחליט. אינני יודע את נסיבות כתב האישום ומכאן שאין ביכולתי לשער מה תהיה ההחלטה. א"כ הנטייה להאריך צו שניתן בעבר תהיה גדולה יותר מאשר ביטולו, כל עוד המשפט לא הסתיים. אך בהחלט יכולות להיות גם הפתעות.

שלום, וחג פורים שמח

1. ראשית, אני משתתף בצער המתלוננת.
2. לגופה של שאלה. אף אחד מהצדדים אינו יכול לדעת במדויק מה יחליטו השופטים ומאיזו עדות הם יתרשמו יותר. חלק משיקוליהם יתייחס לעובדה שהעדים הם בני משפחה והם בגדר צד מעוניין בתוצאה.
3. אין זיכוי אוטומטי על סמך עדות של עדים שכל מה שהם טוענים זה שהם אינם יודעים. אילו המצב היה הפוך, כלומר הם מאשרים ראיה פוזיטיבית המדבר על ידיעתם האישית אודות אירוע אזי יש לכך משקל. אך הטענה שהם אינם יודעים, הרי שלעדותם יהיה משקל כל שהוא בשיקולי בית המשפט, אך לבטח לא שיקול מכריע. בית המשפט לוקח בחשבון שיש קורבנות אלימות בתוך המשפחה שאינם מספרות לאחרים. העובדה שהיא לא ספרה אינה מצביעה בהכרח שהיא אינה דוברת אמת. אך כאמור זה מחליש את הגרסה שלה.
4. דבריה של התובעת אינם מדויקים. שכן גם אם העדות של העדים אינה עוזרת, עדיין יש את העדות של המתלוננת ואז השופט יצטרך לבחור מי שהצדדים דובר אמת ולמי יש להאמין. אין זה המקרה היחיד בו הכרעה נדרשת במקום בו יש גרסאות זו מול זו. אם כי חובה לומר שהרשעה על בסיס עדות יחידה היא בעייתית אך לא בלתי אפשרית.
5. צריך לזכור, שהנאשם לא צריך להוכיח שהוא זכאי אלא התביעה צריכה להוכיח שהוא אשם. לנאשם מספיק ספק סביר על מנת לא להיות מורשע. אולי לכך התכוונה התובעת. אולי היא בסך הכל נסתה להביא את המתלוננת להסכים להסדר טיעון באמצעות "לחץ" כזה.
6. מי שהודה באונס לא יכול לצאת זכאי. יש כאן הודאה ובהגה המשפטית זה נקרא "מלכת הראיות", דהיינו ראיה טובה מאוד.
7. קורבן עבירה אינו צד למשפט פלילי ולכן קורבן עבירה אינו יכול לערער אלא רק התביעה/פרקליטות.
8. הפניה למרכז נוגה היא בהחלט מהלך נכון ונבון בנסיבות העניין.

אני שואל באופן תיאורתי לגמרי.אני יודע שבאופן כללי, הטרדה היא עבירה.בנוסף הטרדה ולשון לא ראויה, מהוה עבירה על כל תקנון של אתר.אני שואל- האם המשפט הפלילי עוסק בכלל בהטרדות בין גולשים שמטרידים זה את זה, אך ורק באתר מסוים ( ולא מחוצה לו ), כאשר כל גולש מסתתר מאחורי אלמוניות הכינוי שלו.האם הטרדה היא עילה מספקת כדי לבקש צו לגילוי IP של טורדן וגם לקבל את הצו המבוקש ?אם כן- מהי חומרת ההטרדה הנדרשת?תודה

אני שואל באופן תיאורתי לגמרי.אני יודע שבאופן כללי, הטרדה היא עבירה.בנוסף הטרדה ולשון לא ראויה, מהוה עבירה על כל תקנון של אתר.אני שואל- האם המשפט הפלילי עוסק בכלל בהטרדות בין גולשים שמטרידים זה את זה, אך ורק באתר מסוים ( ולא מחוצה לו ), כאשר כל גולש מסתתר מאחורי אלמוניות הכינוי שלו.האם הטרדה היא עילה מספקת כדי לבקש צו לגילוי IP של טורדן וגם לקבל את הצו המבוקש ?אם כן- מהי חומרת ההטרדה הנדרשת?תודה

שלום;

קשה לי להשיב באופן נחרץ. יש פסיקות שונות בבתי משפט שונים כאשר כל אחד מבטא עמדה אחרת. לשון הרע והטרדה ברשת אסורה, כפי שהיא אסורה באמצעי תקשורת אחרים ובאמצעים אחרים. לא זו השאלה.

השאלה היא האם בית המשפט יורה על חשיפת פרטי הזיהוי של הגולש האנונימי. התשובה היא שזה תלוי בקשת של נסיבות. יש צורך בנסיבות חמורות במיוחד על מנת לקבל צו לחשיפת פרטי הגולש. משום שלאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בנצרת שהזכות לאנונימיות ברשת גוברת אף על שמו הטוב של אדם. זולת מקרים חריגים במיוחד.
ומכאן שהתשובה לשאלתך אינה יכולה להינתן על בסיס תיאורטי אלא על בסיס קונקרטי בלבד, כאשר ניתן לנתח את ההטרדה ואת הלשון הרע ובעיקר את הנסיבות. כאשר מדובר בהטרדה הדדית קשה לשער שבית המשפט יחשוף את פרטי הגולש ויעדיף את האנונימיות שלו.

פני לפורום דיני משפחה וירושה.

קודם כל לא ציינת באיזה שלב אתה של המשפט, בכל מקרה ע"מ להחליף סנגור בהליך פלילי יש צורך באישור בימ"ש אשר בוחן האם חילוף הייצוג יגרום לעיכוב במשפט אם אתה בשלבים מתקדמים אזי ישנו סיכוי קטן שבימ"ש יעתר לבקשה לחילוף סנגורים. לגבי מינוי עו"ד מהסניגוריה הציבורית עליך לעמוד בקריטריונים שהחוק מציב ע"מ שתהיה זכאי לייצוג (מצב כלכלי הכנסה וכד'),

בין אם זה אישור או תעודה. כוון שהדרישה בפקודת השב"ס היא לנוטריון, הרי שאת חייבת לוודא שאכן מדובר בנוטריון, שכן אחרת זה פשוט לא יתקבל כמסמך תקף.

שלום;

כבר בתשובתי הראשונה הסברתי שיש לכך השלכות רבות ולא רק יתרונות. המשמעות היא שיחולו עליך כל הזכויות של ידועה בציבור לעניין ירושה, מזונות וכיו"ב. אך אם את רוצה לדעת בדיוק את יכולה לפנות לפורום דיני משפחה ולשאול אודות זכויות של ידועה בציבור או להקיש "ידועה בציבור" בגוגל ותחשפי לשפע של מידע.

על הסכום, אפשר להתמקח כמו בכל עסקה.

שלום;

זכות הנאשם לייצוג כוללת אפשרות למנות לו סנגור ציבורי אם הוא עומד בדרישות על פי חוק הסנגוריה הציבורית. אך גם במקרה כזה המדינה אינה מממנת הוצאות הנאשם במשפטו ובכלל זה הוצאות נסיעה.

מכאן ניתן להקיש שהמדינה לא תממן הוצאות נסיעה לנאשם. מכל מקום אינני מכיר תקנה או פסיקה בנושא.

א"כ אני מודה שזו שאלה טובה מאוד שאולי הגיע הזמן להעלות אותה למשרד המשפטים ו/או לביטוח לאומי.

שלום;

ענישה פלילית איננה בגדר מתמטיקה הפועלת על בסיס נוסחאות. ענישה היא בגדר החלטה אישית המותאמת לנסיבותיו האישיות של הנאשם. לא דין נאשם שזו לו העבירה הראשונה כדין עבריין מועד.
בשיקולי הענישה נכנסים פרמטרים רבים ובהם חומרת העבירה, נסיבותיה אך גם נסיבות הנאשם עצמו, השיקום שלו וכיו"ב.

ומכאן שאין לי כל דרך לשער מה יהיה העונש והרבה תלוי בעורך הדין שלך. בנסיבות אותן את מתארת (קליפטומניה) באם הדבר יעוגן בחוות דעת של מומחה ואולי גם תסקיר שירות מבחן, ניתן יהיה להשיג עונש קל יחסית. גם משום שלא מדובר בסכום גבוה ואף לא בתחכום מיוחד במסגרתו התבצעה העבירה.

שלום;

צר לי שלא השבתי לשאלתך בהמשך להתכתבות הקודמת, וזאת משום שלא הבחנתי בשאלה.

לגופה של שאלתך הנוכחית. יתכן ולא הבנת את האפשרויות.

1. אישתו החוקית של האסיר (לא זה המקרה שלך).
2. חברה - זה המקרה שלך, אך לגבי מעמדה של חברה יש צורך בחברות בת שנתיים (וגם זה לא המקרה שלך).
3. ידועה בציבור - זו האפשרות היחידה בנסיבות הקיימות שאת יכולה להתאים לאחת הקטגוריות בפקודת השב"ס.

שכן, כפי הבאתי בפניך את הפקודה בתשובתי הקודמת מיום 20.2.10 הרי שאין כאן כל דרישה לפרק זמן מסוים. אלא הצהרה של האסיר באמצעות נוטריון שאת הידועה בציבור שלו. המבחן לידועה בציבור נקבע בפסיקה וגם במקרה זה אין תקופת זמן אלא דפוס החיים המשותפים ובכלל זה משק בית משותף וחיי אישות.

לכן, היות ואפשרויות 1 ו- 2 אינן רלוונטיות לגביך, נסו את חלופה 3.
כלומר, על בן זוגך להצהיר בפני רשויות השב"ס שאת הידועה בציבור שלו. עליו לחתום על תצהיר שיאושר על ידי נוטריון (אין זה עורך דין רגיל אלא עורך דין ותיק שקיבל היתר לשמש נוטריון). ואז תוכרי לאחר הליך אישור של השב"ס כידועה בציבור של בן הזוג שלך שהינו כאמור אסיר.

לאחר מכן תהייה לך זכות להתייחדות בהסתמך על היותך הידועה בציבור שלו. אפשרות נוספת היא להמתין עד שתחלופנה שנתיים ימים. אני מניח שאינך רוצה להמתין ואז כל אשר נותר הוא לפעול בהתאם לאמור.

שלום;

ככלל, הפורום המתאים למענה לשאלתך הוא פורום מתמחים. אך היות ושאלת אומר את דעתי.
אין שום חוק או הנחיה האוסרים על עורך דין שהתמחה בתחום משפטי מסוים מלעסוק בתחום משפטי אחר.
יחד עם זאת, עליך להבין שההתמחות בתחום מסוים מקנה לך כלים לעסוק בתחום התמחותך. זאת בשונה מהצורך ללמוד נושא שלא התמחת בו מההתחלה על כל המשתמע מכך.

שלום;

לראיות שמסרת יש השפעה מכריעה על ברור התלונה נגד אחיך. המשטרה תבקש ממנו לאפשר לה לבדוק את טענותיך, ובמידה והוא יסרב אני מניח שהיא תבקש צו מבית המשפט על מנת לאפשר לה לבצע את הבדיקה, שהיא להבנתי הכרחית ביותר לבירור האשמה.

יחד עם זאת, ברור שאחיך יטען שהסימנים עליהם הצבעת בתלונתך, אינם מצביעים בהכרח על הפגיעה המינית בך, כגון שמידע זה יכולת לקבל בדרכים אחרות שאינן במסגרת יחסים אינטימיים שהוא כפה עליך לטענתך.

אך כאמור לשאלתך - המידע חשוב עד כדי קריטי. המשטרה תעשה את כל אשר ביכולתה על מנת לבדוק זאת. סירוב מצד אחיך, יהיה בו כדי לחזק את החשדות נגדו.

שלום;

ראיה בהחלט כן. ראיה מכרעת אינני יודע לומר לך. משום שיהיה עליך להוכיח שההתפארות שלך רלוונטית לאירוע הקונקרטי. מכל מקום בהנחה שתוכל לקשור בין שני האירועים ולהוכיח שההתפארות שלה קשורה במקרה הקונקרטי הזה, הרי שיש כאן ראיה בבחינת הודאה. כלומר היא מודה באותה שיחה שהקלטת על מעורבותה בניסיון התקיפה.
צפה לאפשרות שעורך הדין שלה יבקש לערער על כך.

ודרכו יעביר בקשה לסנגוריה הציבורית באזור הדרום על מנת להסדיר לו ייצוג. כל זאת בהנחה שיש לו זכאות על פי חוק הסנגוריה הציבורית ויש דיון או מקרה המחייב יצוג.

שלום;

1. הימשכות ההליכים ארבע שנים אינה מצביעה על כלום, זולת רצון להגיע להסכמה. כאשר הסתבר שהסכמה כזו כנראה לא תושג, בחרה הרשות השלטונית לפעול בכלים שברשותה.
2. פן מרכזי בעבירת הסחיטה הוא זה שהפעולה נעשית שלא כדין. הגשת כתב אישום על אי דיווח כחוק או אי תשלום סכום כסף אותו היית צריך לשלם, גם אם אתה מכנה זאת "חיסכון", אינה עולה כדי סחיטה, משום שהפעולה עצמה מנוגדת לחוק והגשת כתב אישום הוא בגדר החוק והאפשרויות החוקיות העומדות בפני הרשות.
3. לשאלה האם היה צריך לומר לך לפני ארבע שנים או לא, הינה שאלה טובה אך חסרת משמעות. משום שלהבנתי גם כיום אתה יכול להימנע מכתב אישום אם תשלם את הסכום אותו אתה נדרש. שהרי כתב האישום אינו מטרה אלא אמצעי. הוא אמצעי כאשר לא ניתן להשיג את המטרה באמצעים אחרים בעיקר כאשר העבירה הינה כלכלית.
4. לגופו של עניין - סבורני שתיטיב אם תמצא דרך להגיע להסדר גם אם הדבר כרוך בכסף מעבר לזה שאתה סבור שעליך לשלם. שכן בסופו של ההליך המשפט תמצא עצמך משלם את אותו הסכום ואולי אף יותר בנוסף להרשעה בפלילים ועונש אחר.
5. על כך אמרו חכמים מאיתנו שלמדו מניסיונם ומינסיונם של אחרים "סוף מעשה במחשבה תחילה".

"פעולה שחסכה לי כסף"

שלום;

1. בכל הכרעה של בית משפט בהסדר טיעון, ועוד קודם שהנאשם מודה כמדומני, נוהג בית המשפט להודיע שאין הוא כפוף להסדר הטיעון.
2. למרות אמירה זו שהיא בבחינת נוסח קבוע, קיימת הלכה והוראה של בית המשפט העליון שהסדרי טיעון יכובדו בדרך כלל זולת במקרים חריגים. המקרה שלך אינו נופל להבנתי בגדרם של מקרים חריגים אלה, ומכאן המסקנה שבית המשפט יכבד את הסדר הטיעון, ככל שאתה מציג את העובדות ואת המצב המשפטי כהווייתו.
3. ככל שאני מבין נכון לא יוטלו עליך עבודות שירות אלא שירות לטובת הציבור (של"צ).
4. אי הרשעה במקרה כזה אינו בגדר זיכוי. אלא הליך במתחם סמכותו של בית המשפט המאפשר לו לא להרשיע את הנאשם גם אם אשמתו הוכחה במסגרת הודאתו על מנת לא לפגוע בעתידו.

מאיר שלום.
קראתי את שאלתך ואת תשובתו של עו"ד אמרני ומצאתי לנכון להוסיף דבר חשוב:
מאחר ובפני ביהמ"ש הסכמת להודות כי ביצעת את העבירה, לא תוכל לטעון כי הודאתך נבעה מהסדר שהוצע לך, טענה כזו בפני בית המשפט או קצינת המבחן תגרום לך נזק של ממש.
לכן אם בחרת להודות אל תחזור בך ואל תשקול בכלל לציין בפני קצינת המבחן את אשר ציינת כאן.
קח אחריות על העבירה והבע חרטה כנה.

בכבוד רב
עו"ד גיל משה

שלום;

שאלתך עוסקת בתחום הנזיקי והפורום המתאים הוא דיני נזיקין.

לגופה של שאלה: ברור שאתה יכול לתבוע בהליך אזרחי את התוקפים בגין נזקים שנגרמו לך ובכלל זה עוגמת נפש וכיו"ב. השאלה לגבי בית המשפט אליו פונים תלויה בגובה הפיצוי אותו אתה דורש.

אם שווי הפיצוי עולה על 2.5 מיליון הרי שעליך לפנות לבית משפט מחוזי. אם הוא אינו עולה על 2.5 מיליון פונים לבית משפט השלום. אם הסכום הוא עד 30,100 ש"ח אתה רשאי לפנות לבית משפט השלום או לבית משפט לתביעות קטנות בו ההליכים פשוטים יותר ובכלל זה סדרי דין, ואף אין צורך בעורך דין.
ברור שתדרש להוכיח שהם תקפו אותך ולהוכיח את הנזק שנגרם.

אני הייתי ממליץ לך להמתין לתוצאות החקירה בתלונה. אם יוחלט להגיש כתב אישום, יכול להיות שהרשעה בתיק תספק לך את הראיות שאתה נדרש להן לצורך הוכחת התביעה. לא לגבי הנזק אלא לגבי אחריותם של הנתבעים.
משום שסדר הדין האזרחי מאפשר לך להסתמך על הכרעת דין במשפט פלילי לצורך הוכחת תביעה אזרחית. אך כאמור אינך חייב להמתין וזכותך להגיש תביעה מיידית בתנאי שיש לך ראיות להוכחת אחריותם של התוקפים ולנזק שנגרם לך.

שלום;

לא, אין זמן שלאחריו התיק נסגר מעצמו. שום תיק חקירה לא נסגר מעצמו, אלא בהחלטה של גורם ממונה בעל סמכות.

כן ניתן לזרז החלטה באמצעות פניה אל הגורם האחראי, תוך מתן נימוקים וטעמים לחשיבות ההחלטה, בין אם סגירה ובין אם החלטה אחרת. ולו מהטעם שהדבר פוגע באפשרויות התעסוקה שלך כמו גם גורם לך עינוי דין בפן האישי נוכח המתח הרב בו אתה נמצא. אל תהסס לשוב ולטעון את הרקע להגשת התלונה גם אם, וכפי שאני משער, כבר טענת זאת בחקירה.

אם פניה אחת לא תעזור, תשוב ותפנה לגורם יותר בכיר במערכת המשטרתית. במידה ויש כוונה לסגור את התיק אך היא ממתינה לשעת כושר, בשל אילוצי עבודה ותיקי חקירה חשובים יותר, הרי שיש סיכוי שהפניות תעזורנה לסגור אותו.

אניח שהערר הוגש כי את/ה המתלונן/ת ולא החשוד.
במידה והבנתי נכון, הרגע/י- עוה"ד שלך לא יכול היה לראות את החומר בתיק בין כה וכה!
ראשית, את/ה לא צד להליך. משכך, אינך זכאי/ת לקבל את החומר, ולכן אין אפשרות אחרת מלבד לערור על ההחלטה לסגירה מבלי לראות דבר.
שנית, גם אם קמה לכם הזכות לראות (אולי מכח חוק זכויות נפגעי עבירה), זכות זו לא תקום בטרם יוגש כתב אישום (כשם שלחשוד/נאשם עצמו אין כל זכות לקבל את החומר לידיו בטרם הגשת כתב האישום).

אינני יודע מה עשה/לא עשה עוה"ד שלך מבחינה אתית, אך ככל הנוגע להגשת הערר מבלי לעיין בחומר- הוא אינו נוכל!

שלום;

אינני נוהג לנסח מכתבים ולהחליף עבודת עורכי דין. בעיקר לא כאשר אינני מכיר את הנסיבות ואת הרקע להתרחשויות.

יחד עם זאת, אייעץ לך לפנות למרכז נוגה העוסק בנפגעי עבירה ובטוחני שם יעזרו לך ואף ידריכו אותך.

מצ"ב פרטי התקשרות וניתן לעשות זאת גם באמצעות דוא"ל.

מרכז נגה למען נפגעי עבירה הקריה האקדמית אונו.
רח´ מזא"ה 58 ת"א
טלפון: 03-5666618 פקס: 03-5666619
www.noga.org.il

eldar.ruti@gmail.com

ולא נראה לי שהם יגישו תלונה נוכח הנסיבות שאתה מתאר. בכל מקרה תוכל לטעון שיש לך זכות לשמור על הנכס שלך מפני אפשרות להשחתתו על ידי השוכרים, והעובדה שהם ברחו מבלי לשלם מבטאת חשש כזה.

אם הם יגישו תלונה המשטרה תסגור את התיק, ומנגד יהיו לך הפרטים שלהם לצורך הגשת תביעה אזרחית בגין שכר הדירה.

שלום,
ראשית כל ממה שהבנתי מדבריך הדירה היא בבעלותך ועל כן זכותך להחליף מנעולים (הדבר תלוי בעוד מספר תנאים שלא ציינת בפנייתך). שנית, הם יכולים להגיש תלונה למשטרה ואולי אף תוזמן לחקירה. בנסיבות מסויימות תוכל גם אתה להגיש תלונה במשטרה ואף לנקוט בהליכים אזרחיים נגד השוכרים.

שלום;

יש פקודת שב"ס המסדירה את נושא ההתייחדות לאסיר. היא מאזנת בין הצורך האנושי של האסיר לבין נורמות חברתיות למנוע מצב בו הזכות להתייחדות תאפשר שימוש בנערות ליווי על תקן של בנות זוג.

להלן הכללים הרלוונטיים מפקודת השב"ס:

3.א.אסיר נשוי – אסיר שהציג תעודת נישואין המעידה על נישואיו.
ב.אסיר ידוע בציבור – מי שהגיש לשב"ס תצהיר על הידוע/ה בציבור, מאושר ע"י נוטריון.
ג.חברה – מי שביקרה אצל האסיר שנתיים אחרונות ברציפות.

בהתחשב בהיותכם חברים/בני זוג רק חצי שנה, הדבר לא יתאפשר אלא אם כן הוא יצהיר בהתאם לכללי התצהיר הידועים בחוק על היות ידועה בציבור שלו. לתצהיר כזה אין רק זכויות לאסיר (זכות להתייחדות) אלא גם הרבה חובות כמתחייב מזכויותיו של ידועה בציבור.

שלום;

יש פקודת שב"ס המסדירה את נושא ההתייחדות לאסיר. היא מאזנת בין הצורך האנושי של האסיר לבין נורמות חברתיות למנוע מצב בו הזכות להתייחדות תאפשר שימוש בנערות ליווי על תקן של בנות זוג.

להלן הכללים הרלוונטיים מפקודת השב"ס:

3.א.אסיר נשוי – אסיר שהציג תעודת נישואין המעידה על נישואיו.
ב.אסיר ידוע בציבור – מי שהגיש לשב"ס תצהיר על הידוע/ה בציבור, מאושר ע"י נוטריון.
ג.חברה – מי שביקרה אצל האסיר שנתיים אחרונות ברציפות.

בהתחשב בהיותכם חברים/בני זוג רק חצי שנה, הדבר לא יתאפשר אלא אם כן הוא יצהיר בהתאם לכללי התצהיר הידועים בחוק על היות ידועה בציבור שלו. לתצהיר כזה אין רק זכויות לאסיר (זכות להתייחדות) אלא גם הרבה חובות כמתחייב מזכויותיו של ידועה בציבור.