פורום פלילי

שלום;

1. בכל הכרעה של בית משפט בהסדר טיעון, ועוד קודם שהנאשם מודה כמדומני, נוהג בית המשפט להודיע שאין הוא כפוף להסדר הטיעון.
2. למרות אמירה זו שהיא בבחינת נוסח קבוע, קיימת הלכה והוראה של בית המשפט העליון שהסדרי טיעון יכובדו בדרך כלל זולת במקרים חריגים. המקרה שלך אינו נופל להבנתי בגדרם של מקרים חריגים אלה, ומכאן המסקנה שבית המשפט יכבד את הסדר הטיעון, ככל שאתה מציג את העובדות ואת המצב המשפטי כהווייתו.
3. ככל שאני מבין נכון לא יוטלו עליך עבודות שירות אלא שירות לטובת הציבור (של"צ).
4. אי הרשעה במקרה כזה אינו בגדר זיכוי. אלא הליך במתחם סמכותו של בית המשפט המאפשר לו לא להרשיע את הנאשם גם אם אשמתו הוכחה במסגרת הודאתו על מנת לא לפגוע בעתידו.

מאיר שלום.
קראתי את שאלתך ואת תשובתו של עו"ד אמרני ומצאתי לנכון להוסיף דבר חשוב:
מאחר ובפני ביהמ"ש הסכמת להודות כי ביצעת את העבירה, לא תוכל לטעון כי הודאתך נבעה מהסדר שהוצע לך, טענה כזו בפני בית המשפט או קצינת המבחן תגרום לך נזק של ממש.
לכן אם בחרת להודות אל תחזור בך ואל תשקול בכלל לציין בפני קצינת המבחן את אשר ציינת כאן.
קח אחריות על העבירה והבע חרטה כנה.

בכבוד רב
עו"ד גיל משה

שלום;

שאלתך עוסקת בתחום הנזיקי והפורום המתאים הוא דיני נזיקין.

לגופה של שאלה: ברור שאתה יכול לתבוע בהליך אזרחי את התוקפים בגין נזקים שנגרמו לך ובכלל זה עוגמת נפש וכיו"ב. השאלה לגבי בית המשפט אליו פונים תלויה בגובה הפיצוי אותו אתה דורש.

אם שווי הפיצוי עולה על 2.5 מיליון הרי שעליך לפנות לבית משפט מחוזי. אם הוא אינו עולה על 2.5 מיליון פונים לבית משפט השלום. אם הסכום הוא עד 30,100 ש"ח אתה רשאי לפנות לבית משפט השלום או לבית משפט לתביעות קטנות בו ההליכים פשוטים יותר ובכלל זה סדרי דין, ואף אין צורך בעורך דין.
ברור שתדרש להוכיח שהם תקפו אותך ולהוכיח את הנזק שנגרם.

אני הייתי ממליץ לך להמתין לתוצאות החקירה בתלונה. אם יוחלט להגיש כתב אישום, יכול להיות שהרשעה בתיק תספק לך את הראיות שאתה נדרש להן לצורך הוכחת התביעה. לא לגבי הנזק אלא לגבי אחריותם של הנתבעים.
משום שסדר הדין האזרחי מאפשר לך להסתמך על הכרעת דין במשפט פלילי לצורך הוכחת תביעה אזרחית. אך כאמור אינך חייב להמתין וזכותך להגיש תביעה מיידית בתנאי שיש לך ראיות להוכחת אחריותם של התוקפים ולנזק שנגרם לך.

שלום;

לא, אין זמן שלאחריו התיק נסגר מעצמו. שום תיק חקירה לא נסגר מעצמו, אלא בהחלטה של גורם ממונה בעל סמכות.

כן ניתן לזרז החלטה באמצעות פניה אל הגורם האחראי, תוך מתן נימוקים וטעמים לחשיבות ההחלטה, בין אם סגירה ובין אם החלטה אחרת. ולו מהטעם שהדבר פוגע באפשרויות התעסוקה שלך כמו גם גורם לך עינוי דין בפן האישי נוכח המתח הרב בו אתה נמצא. אל תהסס לשוב ולטעון את הרקע להגשת התלונה גם אם, וכפי שאני משער, כבר טענת זאת בחקירה.

אם פניה אחת לא תעזור, תשוב ותפנה לגורם יותר בכיר במערכת המשטרתית. במידה ויש כוונה לסגור את התיק אך היא ממתינה לשעת כושר, בשל אילוצי עבודה ותיקי חקירה חשובים יותר, הרי שיש סיכוי שהפניות תעזורנה לסגור אותו.

אניח שהערר הוגש כי את/ה המתלונן/ת ולא החשוד.
במידה והבנתי נכון, הרגע/י- עוה"ד שלך לא יכול היה לראות את החומר בתיק בין כה וכה!
ראשית, את/ה לא צד להליך. משכך, אינך זכאי/ת לקבל את החומר, ולכן אין אפשרות אחרת מלבד לערור על ההחלטה לסגירה מבלי לראות דבר.
שנית, גם אם קמה לכם הזכות לראות (אולי מכח חוק זכויות נפגעי עבירה), זכות זו לא תקום בטרם יוגש כתב אישום (כשם שלחשוד/נאשם עצמו אין כל זכות לקבל את החומר לידיו בטרם הגשת כתב האישום).

אינני יודע מה עשה/לא עשה עוה"ד שלך מבחינה אתית, אך ככל הנוגע להגשת הערר מבלי לעיין בחומר- הוא אינו נוכל!

שלום;

אינני נוהג לנסח מכתבים ולהחליף עבודת עורכי דין. בעיקר לא כאשר אינני מכיר את הנסיבות ואת הרקע להתרחשויות.

יחד עם זאת, אייעץ לך לפנות למרכז נוגה העוסק בנפגעי עבירה ובטוחני שם יעזרו לך ואף ידריכו אותך.

מצ"ב פרטי התקשרות וניתן לעשות זאת גם באמצעות דוא"ל.

מרכז נגה למען נפגעי עבירה הקריה האקדמית אונו.
רח´ מזא"ה 58 ת"א
טלפון: 03-5666618 פקס: 03-5666619
www.noga.org.il

eldar.ruti@gmail.com

ולא נראה לי שהם יגישו תלונה נוכח הנסיבות שאתה מתאר. בכל מקרה תוכל לטעון שיש לך זכות לשמור על הנכס שלך מפני אפשרות להשחתתו על ידי השוכרים, והעובדה שהם ברחו מבלי לשלם מבטאת חשש כזה.

אם הם יגישו תלונה המשטרה תסגור את התיק, ומנגד יהיו לך הפרטים שלהם לצורך הגשת תביעה אזרחית בגין שכר הדירה.

שלום,
ראשית כל ממה שהבנתי מדבריך הדירה היא בבעלותך ועל כן זכותך להחליף מנעולים (הדבר תלוי בעוד מספר תנאים שלא ציינת בפנייתך). שנית, הם יכולים להגיש תלונה למשטרה ואולי אף תוזמן לחקירה. בנסיבות מסויימות תוכל גם אתה להגיש תלונה במשטרה ואף לנקוט בהליכים אזרחיים נגד השוכרים.

שלום;

יש פקודת שב"ס המסדירה את נושא ההתייחדות לאסיר. היא מאזנת בין הצורך האנושי של האסיר לבין נורמות חברתיות למנוע מצב בו הזכות להתייחדות תאפשר שימוש בנערות ליווי על תקן של בנות זוג.

להלן הכללים הרלוונטיים מפקודת השב"ס:

3.א.אסיר נשוי – אסיר שהציג תעודת נישואין המעידה על נישואיו.
ב.אסיר ידוע בציבור – מי שהגיש לשב"ס תצהיר על הידוע/ה בציבור, מאושר ע"י נוטריון.
ג.חברה – מי שביקרה אצל האסיר שנתיים אחרונות ברציפות.

בהתחשב בהיותכם חברים/בני זוג רק חצי שנה, הדבר לא יתאפשר אלא אם כן הוא יצהיר בהתאם לכללי התצהיר הידועים בחוק על היות ידועה בציבור שלו. לתצהיר כזה אין רק זכויות לאסיר (זכות להתייחדות) אלא גם הרבה חובות כמתחייב מזכויותיו של ידועה בציבור.

שלום;

יש פקודת שב"ס המסדירה את נושא ההתייחדות לאסיר. היא מאזנת בין הצורך האנושי של האסיר לבין נורמות חברתיות למנוע מצב בו הזכות להתייחדות תאפשר שימוש בנערות ליווי על תקן של בנות זוג.

להלן הכללים הרלוונטיים מפקודת השב"ס:

3.א.אסיר נשוי – אסיר שהציג תעודת נישואין המעידה על נישואיו.
ב.אסיר ידוע בציבור – מי שהגיש לשב"ס תצהיר על הידוע/ה בציבור, מאושר ע"י נוטריון.
ג.חברה – מי שביקרה אצל האסיר שנתיים אחרונות ברציפות.

בהתחשב בהיותכם חברים/בני זוג רק חצי שנה, הדבר לא יתאפשר אלא אם כן הוא יצהיר בהתאם לכללי התצהיר הידועים בחוק על היות ידועה בציבור שלו. לתצהיר כזה אין רק זכויות לאסיר (זכות להתייחדות) אלא גם הרבה חובות כמתחייב מזכויותיו של ידועה בציבור.

לא ציינת אם הורשעת בתיק, אם ניהלת הוכחות בו, אם הייתה הידברות בין הצדדים, או אם יש לך עבר פלילי בכלל ובעבירות הרלוונטיות בפרט.
מכל מקום, לרוב, אך ללא כל התחייבות או הכרח, ביהמ"ש יכבד בקשת תביעה, בעיקר אם היא מומלצת גם ע"י שירות המבחן, וזאת במידה ואינך מציג טיעונים לעונש, המסייעים לך לשכנע את ביהמ"ש להפחית מן הכמות הנדרשת ע"י התביעה.

ושאלה מתבקשת- אין לך עו"ד?! הוא אמור להשיב על כל מה שהסברתי לעיל ואף בהרחבה מכך.
אם אין לך ואתה עדיין לא בשלב הטיעונים לעונש, אמליץ לך מ-א-ו-ד לשכור עו"ד.

שלום;

1. צר לי על כאבך.
2. שאלתך הגם כי היא סובבת סביב הפן הפלילי, הרי שבפועל אין היא רלוונטית לפורום זה, משום שעניינה בשאלה אזרחית.
3. אדם שמפסיד במשפט ונפסקים נגדו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, הרי שדינו ככל אדם שחייב כסף. העובדה שאין לו במה לשלם אינה פוטרת אותו מהחובה לשלם והוא יהיה נתון לאפשרות של פתיחת הליכי הוצל"פ נגדו על כל הכרוך בכך.
4. אכן, הסוגיה בה עוסקת שאלתך כרוכה בהוצאה כספית גדולה למדי. וספק אם תוכלי לעמוד בה, בהתחשב בכך שמצבך הכלכלי, בנוסף לזה הנפשי בכי רע.
5. שאלתך נוגעת לסוף ההליך בו את לוקחת בחשבון שתפסידי ואז תחוייבי בהוצאות משפט. אך את מתעלמת מהתחילת ההליך והיא מימון שכר טרחת עורך הדין שלך, שכרם של מומחים שיבקשו להוכיח על פי מצב הנפשי אודות ביצוע האונס.
6. גם אם ימצא הכסף לממן את עורך הדין ואת המומחים, אין כל וודאות שבית המשפט יאמץ את חוות דעתם.
7. נכון הוא שרמת ההוכחה הנדרשת בפלילים גבוהה ביותר ואין היא נדרשת בהליך אזרחי. יחד עם זאת לטובת החשודים עומדת העובדה שתיק החקירה נסגר מחוסר ראיות, החלטה שנותרה על כנה גם לאחר הליך ערר. אין ספק שעורכי דינם לבטח ישתמשו בעובדה זו במשפט.
8. נוכח סגירת התיק עולה השאלה כיצד תוכיחי שהיה אונס?
9. חוששני שאת עלולה למצוא עצמך בסוף הליך משפטי מייגע מבחינה נפשית שיחזיר אליך את טראומת האונס, גם ניזוקה כלכלית. כסף שאינו ברשותך ואילו היה מוטב הוא להשתמש בו על מנת לאפשר את שיקומך.
10. אני מבין את מצבך אך מנגד אני גם מבין את הקושי הרב הטמון בפתיחה בהליך אזרחי של תביעה, כאשר נטל ההוכחה רובץ עליך. את צריכה להוכיח שנאנסת על ידי זה או אותם אלה שאת תובעת. אינני מכיר מקרים בהם תביעה אזרחית בגין אונס עלתה יפה לאחר שהמשטרה סגרה את התיק מחוסר ראיות וגם בחינת חומר הראיות לאחר הליך של ערר לא שינה את התוצאה.
11. הייתי ממליץ בפניך להתייעץ עם מרכז נוגה המגישים עזרה משפטית לקורבנות עבירה ובכלל זה לנפגעות אונס. אומנם הם עוסקים בפן הפלילי אך יתכן ויסכימו לייעץ לך גם בתחום זה. ולחילופין או במקביל גם עם מרכזי הסיוע המשפטי באזור מגוריך.

לסיכום: נוכח הנסיבות ולמרות הקושי הרב, אינני מייעץ לך לפנות להליך תביעה אזרחי כי הסיכוי שתזכי בו קלוש אם בכלל. אינני יודע על מה מסתמך עורך הדין שיעץ לך להגיש תביעה אזרחית. מכל מקום, אין זו העיצה שלי בנסיבות העניין. ואני מייעץ לך למרות הקושי לשכוח מהמקרה או להותירו בשולי החיים שלך. חשוב יותר שתשקמי את עצמך מאשר לחיות בעבר ואף לצאת ניזוקה מבחינה כלכלית.

מכל מקום אני מאחל לך כל טוב, בכל החלטה שתקבלי.

ושוב, צר לי על כאבך וסבלך.

לא זאת בלבד שמה שביקשת ממנה מהווה עבירה פלילית בזכות עצמו - הדחה/שיבוש, אתה גם שילמת לה על כך.
תקווה שבתלונתה היא לא ציינה את זה שביקשת שלא תתלונן ועוד נתת לה על כך כסף, שכן:
סעיף 244 לחוק העונשין קובע: שיבוש מהלכי משפט=העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין זה, "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט.
ואילו סעיף 245 קובע: הדחה בחקירה= (א)המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו – מאסר חמש שנים. (ב)המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר שבע שנים.
בקיצור, ידידי, אתה אולי תוכל לתבוע אותה תביעה אזרחית בגין "הפרת חוזה", אבל עליך לדאוג הרבה יותר מעתידך.
שיהיה ברור, אני ממליץ לך ב-ח-ו-ם לפנות במהרה לעו"ד על מנת שתזכה לייעוץ ולייצוג מקצועי ודחוף, כי ללא כל קשר למה שעשית לה בהתחלה, המשטרה תראה את כל עניין ההדחה בצורה חמורה כשלעצמה.
דאג לעצמך ומהר!

שלום;

קיים פער בין התיאוריה למציאות.

אני מצרף קובץ המסביר את הנושא ובעיקר מה וכיצד יש לפעול.

בהצלחה

שלום;

1. את זכאית לקבל העתק מפסק הדין.
2. את רשאית לפנות לאותו שופט שהרשיע אותה על מנת שידון גם בתביעה האזרחית.
3. לדעתי לא תמצאי את פסק הדין באינטרנט. שכן לצורך זה את צריכה להיכנס להליך עצמו באמצעות ת.ז. ומס' הליך והיות ומדובר בהליך פלילי בו לא היית חלק (לא תביעה ולא הגנה) הרי שאין לך גישה.
4. תוכלי לקבל העתק במזכירות בית המשפט בו התנהל המשפט או בפניה לתביעה. אך לכך ישנן הגבלות מסוימות אם כי היתרון גדול מאוד, משום שאין צורך להוכיח את התביעה שכן זו הוכרעה במסגרת ההליך הפלילי ואפילו ברמת הוכחה גבוהה מזו הנדרשת בהליך אזרחי.
5. אין מניעה לפרסם את פסק הדין כל עוד השופט לא מנע זאת מפורשות.
6. במידה ואת שוקלת תביעה אזרחית נגררת לפלילים הייתי ממליץ להמתין עם הפרסום עד למתן פסק דין בהליך האזרחי ואז לפרסם זאת ביחד.
7. אני אישית הייתי מסתפק בהרשעה ובזכיה בתביעה אזרחית. הפרסום עצמו של פסק הדין לא משרת אותך. אם כי ניתן לומר שיש בו פן ציבורי באמצעות חשיפת הפרשה למען יזהרו אחרים מהתנהגות דומה.

שלום;

לא ניתן לבטל הרשעה. היא קיימת לתמיד, זולת אם מקבלים חנינה מנשיא המדינה.
המונח הנכון הוא מחיקת הרישום של ההרשעה מהמרשם הפלילי.

אומנם תקופת ההתיישנות ההתיישנות היא בת 7 שנים, אך זו ברירת המחדל ואף היא נספרת החל מתום ריצוי העונש. כלומר תקופת ריצוי העונש אינה נמנת במסגרת תקופת ההתיישנות.
ולכן על מנת להשיב לשאלה דרושים מספר נתונים חשובים: האחד הוא מה העונש שנגזר בעקבות ההרשעה ומה היה גילו של הנאשם בעת ביצוע העבירה.

בתום תקופת ההתיישנות מתחילה תקופת מחיקה שלרוב היא בת 10 שנים זולת במקרים מסוימים שהיא קצרה יותר, כגון לגבי קטינים.

א. על איזו עבירה מדובר? 7 שנים זה לא המספר היחיד להתיישנות.
ב. זה לא אוטומטי. בין התיישנות למחיקה יש הבדל ואין כל חובה למחוק.
ג. אין זמן קבוע ומוגדר, כי הדבר תלוי במספר פרמטרים. אוכל לומר לך שזה לא פחות מחודשיים.
בכל אופן, תוכלי לפנות אליי או לכל עו"ד פלילי המתעסק בתחום ומתמחה במחיקת רישום פלילי.

לקריאה נוספת: בקשה למחיקת רישום פלילי >>

לפני כ30 שנה, הורשעתי על עבירה של תקיפה[חמורה משו].ולפני כ17 שנה, פניתי בזמנו לנשיא ויצמן לקבל חנינה,והוא לא קיבל את החנינה.האם אני יכול היום לבקש זאת שוב?

שלום;

זכותו של אדם לייצוג, בין אם באמצעות סנגור פרטי או סנגור ציבורי.
אינני סבור שבעלך יכול לדרוש יצוג מהסנגוריה הציבורית, אבל הוא יוכל לבקש במידה והוא זכאי לייצוג.
כל סנגור המייצג נאשם או אסיר זכאי ורשאי לבקרו בהתאם ועל פי נוהלי השב"ס שמסדירים זאת.
ועדת שחרורים פועלת במסגרת חוק ובמסגרת הנחיות ברורות. השיקולים שלה הם מקצועיים. ברור ששיקול מהותי בהחלטה שלה האם לשחרר אסיר טרם זמנו, הוא זה הקשור לתוכנית השיקום שלו. אסיר בלי תוכנית שיקום או הסדר אחר, לא ישוחרר בסבירות גבוהה.
ומשום כך דווקא יצוג מקצועי על ידי עורך דין חשוב מאוד. שכן גם אם יש למועמד לשחרור מוקדם תוכנית טיפולית והוא יתקשה להציג אותה בפני חברי הועדה שבראשה עומד שופט מחוזי, הרי שסיכויו יחלשו. לעומת זאת, גם כאשר התוכנית הטיפולית בעייתית או חלשה, עורך דין מנוסה יכול למצוא דרך כיצד להתמודד עם המצב. כגון בדחיית מועד הדיון על מנת לאפשר זמן לצורך גיבוש תוכנית או לשפר את התוכנית הקיימת על מנת לשוות לה סיכוי טוב יותר או משופר לשחרור מוקדם.

לסיכום - כמו בכל תחום אחר גם בסוגיות משפטיות הסתייעות בייעוץ מקצועי יכול לעזור גם במקום בו לכאורה המצב אבוד.

כל מה שקורה בינך לבין הפסיכיאטר חל עליהם חסיון אלא אם במהלך המפגשים עולה חשד מבחינתו כי אי העברת המידע לגורמי האכיפה או הרווחה עלולים לפגוע בך או באחר

שלום;

המרשם הפלילי משקף הרשעות. כל עוד יש לך הרשעה במשפט, הרי שהדבר יהיה רשום במרשם שלך. על מנת לבטל אותו, במידה ועברה תקופת ההתיישנות יש לבקש את מחיקתו, שכן בפועל אין הוא נמחק אוטומטית.

אינני מבין בדיוק באיזו מסגרת שולחים תעודת יושר לחו"ל, אך כאמור הרישום ישקף את המידע הקיים במאגר המרשם הפלילי במועד הנפקת האישור.

שלום;

קשה לתת תשובה לשאלה. ככלל, עבירות אלימות ובמיוחד אלמ"ב מקבלות דגש לחומרה מבחינת הענישה ונכונות הפרקליטות או בתי המשפט להגיע להסדרים או לאשרם.

יחד עם זאת, במקרה זה על פי הנתונים שבשאלה דומה שלא מדובר במקרה חמור, הן במובן זה שמדובר במקרה אחד ולא בסדרה או ברצף של מקרים ואין מדובר בתקיפה קשה, אא"כ מדובר במי שיודע להרביץ מבלי להשאיר סימנים.
במסגרת קביעתי שלעיל שקשה לקבוע מראש מה יהיה העונש, אם בכלל, אומר שבמידה והנאשם יורשע אזי עונשו לא יהיה קשה במיוחד. גם מאסר על תנאי אפשרי. קשה לי לראות כאן מאסר בפועל בכלא ולכל היותר מאסר לריצוי בעבודות שירות.
זה אחד המקרים בו עבודת סנגור טובה יכולה להביא לעונש סביר.

כחידוד לדברי חברי אוסיף, כי התוצאה תלויה אף בקיומו של עבר פלילי ו/או תיקים פתוחים לרבות עבר באלמ"ב.
רק השבוע סיימתי תיק ללא הרשעה (משאיר את הרישום הפלילי נקי) בשלושה אישומי אלמ"ב עם סימנים ונסיבות מחמירות, כך שהכל תלוי בנסיבות המקרה, בנאשם ובסניגורו.
בהצלחה,
עו"ד יאיר מושיוב

שלום;

כידוע לך, הינך בפורום פלילי ועניינך עוסק במשפט האזרחי.

אני מציע שתפנה את שאלתך לפורום הוצאה לפועל במסגרתו יש הליך מקוצר לפינוי פולשים.

אתה יכול גם לפנות להליך פינוי מושכר במסגרת סדר דין מקוצר.

אינני סבור שהמשטרה תסייע בעדך לפנות פולש כי לא זו עבודתה. יתכן והמשטרה תסייע לפנות את אותו פולש במסגרת צו של בית משפט או על פי בקשת רשם ההוצאה לפועל. משום שאז היא מסייעת לרשויות המדינה לקיים או לממש הליך שיפוטי. אין זה המצב כאשר אתה פונה למשטרה במסגרת הליך פלילי, משום שפלישה כזו היא בעייה אזרחית ולא פלילית.

שלום;

קשה לי להאמין שחשוד באונס יגיע מיוזמתו להעיד, כאשר קיים פוטנציאל מוגבר למעצר עד תום ההליכים, הן בשל חומרת העבירה והן מתוקף העובדה שהוא עלול שלא לחזור לחקירה.

לשם כך קיים הליך הסגרה אבל אז יש שאלות כבדות משקל האם המדינה תפעיל את הליך ההסגרה בנסיבות העניין. כאשר שאלת המפתח היא הראיות ומשקלן והאם יש הסכם הסגרה בין ישראל למדינה בה שוהה החשוד.

אני מניח שבנסיבות העניין המשטרה תמתין לשובו לארץ לצורך חקירה. עולה כאן שאלה של התיישנות, אך במקרה זה מדובר בפשע וההתיישנות היא לאחר 10 שנים, כאשר פעולות חקירה מתחילות את התקופה מחדש.

לסיכום: קשה להשיב על השאלה. המשטרה יכולה לזמן אותו, ספק רב אם הוא יסכים לבוא מיוזמתו. אם לא מדובר באירוע ממש חשוב לא נראה לי שיבקשו את הסגרתו. ולכן המסקנה היא שיהיה צורך להמתין לשובו לארץ.

מכל מקום, במידה והגשת תלונה את רשאית לשאול את היחידה החוקרת מה בכוונתה לעשות לגבי זימונו לחקירה.

שלום;

מדובר באיומים מצד עובד בכיר נגד עובדת. בפן הפלילי של הסוגיה, ניתן להגיש תלונה במשטרת אילת. על מנת להביא תלונה זו לכלל הבשלה שיהיה בה להוביל לכתב אישום, צריך ראיות, כגון: הקלטה.

בפן האחר - כדאי לבדוק מה מקור איומים אלה ומה תכליתם. אני משער שגם אם מדובר בעובד בכיר ככל שיהיה, יש מעליו דרג מנהל או אחראי שניתן וצריך לפנות אליו. כמובן שניתן לברר את הנושא ישירות עם אותו בכיר מאיים במידה והנסיבות מאפשרות בירור עימו.

יתכן ובירור זה יביא לסיום הפרשה וגם אם לא, עדיין קיימת האופציה להגיש תלונה במשטרה בשל האיומים.

אינני רוצה לרפות את ידיה של חברתך, אך עליך לקחת בחשבון את ההשלכות של תלונה כזו למשטרה. יתכן ויהיה עליה לעזוב את מקום העבודה, אך כאמור שיקול זה לא משמעותי כרגע משום שעל פי דבריך היא ממילא חוששת ללכת לעבודה.

בדבר אחד אין ולא יכול להיות ספק, אסור לאפשר למצב זה להמשך משום שהדינמיקה שלו רק תחריף את הבעיה. היות ואתם מכירים טוב ממני את הנסיבות האפשריות ואת האנשים המעורבים באירוע, אני מניח שתוכלו לבחור באחת האפשרויות שהצעתי.

אם על פי דעתכם יש מצב לבירור עם האיש עצמו או בתוך המערכת עצמה, כדאי לבחור בחלופה זו כראשונה ורק אם תכשל, לפנות למשטרה. מה שחשוב הוא לעגן את האיומים בהקלטות.
אם לדעתכם אין כל אפשרות לבירור אמיתי וצודק של הביעה ולדעתכם סביר להניח שההנהלה תגבה את הבכיר, אזי כדאי ללכת כבר ועכשיו להגיש תלונה למשטרה.

אישית אני סבור שעליה להגיע לעבודה למרות הפחד והחשש, על מנת להקליט אותו מאיים, זולת אם יש לכם כבר ראיות או עדים שיסכימו לאשר את הטענות שלכם.

ונסי להציג את הבעיה בצורה ברורה יותר

שלום;

1. חלה עליו חובת דיווח.
2. אם לא דיווח הוא מסתכן בעונש עד שישה חודשי מאסר.

ראה/י סעיף 368ד(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

שלום;

ניתן למנוע את העדות על ידי כך שהצד המזמין את העדות לא יזמין את העד לבית המשפט ולא יציג את חוות דעתו של המומחה אם זה נוגד את האינטרס שלו. אבל אז הוא ימצא את עצמו בבעיה, שכן נאשם הטוען לאי שפיות חייב להוכיח זאת כטענת הגנה. אם העדות של העד המומחה גורסת אחרת, הרי שיהיה זה לא חכם בלשון המעטה להציג את חוות דעתו ואף את עדותו אם יוזמן להעיד.
שכן במקרה זה הנאשם נמצא בבעיה רצינית. משום שלא אחר מאשר עד מטעם הנאשם קובע שהוא מודע למעשיו. במקרה זה הנאשם למעשה עזר לתביעה.
לכן, יש שתי אפשרויות: או לרדת מטענת הגנה זו או לחפש מומחה אחר שתומך בטענת הנאשם.

כדאי מאוד שהתביעה לא תדע על חוות הדעת הזו, שכן בניגוד לראיות הגנה אחרות שהנאשם אינו חייב להציג בפני התביעה, הדין שונה לגבי חוות דעת מקצועיות.

ולנסות לשכנע אותה לוותר על הקנס מהטעם שהכלב חוסן, גם אם באיחור. אם יש סיבה טובה מדוע הכלב לא חוסן בזמן זה יכול לעזור.
גם אם הרשות תטען שהיא נקטה בצעדים על מנת להביא את חברתך לבצע את החיסון בסופו של דבר, יתכן וניתן לבקש להקטין את גובה הקנס.
אם כל זה לא יעזור, שלפחות תבקש לבטל את ההליך המשפטי נגדה.