פורום פלילי

שלום
תלונה במשטרה עלולה להוביל לכל היותר לכתב אישום. אין לה קשר לפיצוי כספי שאמור להגיע, אם יגיע, בהליך אזרחי.
אין לך כל חובה להגיש תלונה למשטרה. יחד עם זאת, ככל שתגישי תלונה למשטרה והתלונה תבשיל לכתב אישום, שבסופו של ההליך החשוד יורשע. ניתן יהיה להשתמש בהרשעה לצורך ההליך האזרחי ואז יהיה קל יותר לזכות בתביעת הפיצוי. אך כאמור ניתן לפעול בערוץ אזרחי בלי שום קשר להליך פלילי.

תשובה

המשטרה לא תעסוק בסכסוך שכנים מסוג זה. בעיקר כאשר הסוגיה נדונה בבית משפט ובהגשת התלונה יש משום ניסיון לעקוף את הליכי בית המשפט. אך לדעתי, גם אלמלא ההיבט הנובע מההליך המשפטי, המשטרה תקבל תלונה משום שהיא מחוייבת לקבלה, אך לא תעשה מאומה. התיק יסגר מחוסר עניין לציבור מיד בתום הגשתה. ספק אם למשטרה יש משאבים לעסוק בסוגיה כזו.

שלום

1. אין לך כל צורך בעדות שלה ולכן השאלה האם את זכאית לקבל את עדותה במשטרה או לא, אינה רלוונטית.

2. עדותה במשטרה אינה עוסקת בנזק שנגרם אלא בעצם גרימת הנזק. שאלת הנזק היא שאלה מקצועית שיש לבסס על סמך מסמכים רפואיים, הוצאות שהיו כרוכות בטיפול, נזק נפשי וכיו"ב. אין אלה נושאים הנשאלים בחקירה משטרתית של חשוד.

3. מכל מקום, ככל שהיא נשפטה והורשעה הרי שעדותה הוצגה במשפט והיא נחקרה על כך.

4. את רשאית להשתמש בפסק הדין המרשיע על מנת להוכיח את תביעתך באשר לאשמתה. לגבי הנזק שיעורו ומהותו ממילא ההליך הפלילי אינו עוסק בכך. ואם במסגרת ההליך הפלילי ישנה התייחסות לפרטים אלה, אז ממילא תוכלי להשתמש גם בממצאים שנקבעו בהליך הפלילי בו הורשעה הנאשמת.

שלום

1. על סמכות מעצר ראה: "חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996.

2. לשאלתך על סמכות מעצר אזרחי - ראה שם פרק ג' סעיף 75 לחוק.

יודגש כי מעצר אזרחי מכונה "עיכוב". משום שכל מהותו הוא לעכב חשוד עד למסירתו לידי שוטר (וזאת עד שלוש שעות). אזרח מנוע מלעשות יותר מאשר פעולת עיכוב לצורך מסירת החשוד לשוטר או לבעל תפקיד וסמכות על פי חוק.

שלום

1. ככל שאין לך חובות גבוהים הרי שלא שיקרת. מטרת השאלה היא לבחון אנשים שנמצאים בחוב כספי בעייתי אותו הם יתקשו להחזיר. במקרה זה יש חשש לפיתוי לבצע פעולה בלתי חוקית כגון מעילה בכספים או חשיפת יתר ללחצים וסחיטה. ככל שחובותיך אינם עולים על סכום סביר בו תוכלי לעמוד בכוחותיך, הרי שיש להניח שתשובתך אמינה ונכונה.

2. אין לי כל ידיעה באשר לשאלה השניה. הדבר תלוי במספר העובדים שנבדקו, ביכולת החברה לפענך את הממצאים וכיו"ב. שבוע (פלוס/מינוס) בהחלט יכול להיות תקופת זמן סבירה עד קבלת התוצאה. אם כי לרוב פענוך ממצאי פוליגרף הם מהירים.

שלום

1. ככל שאין לך חובות גבוהים הרי שלא שיקרת. מטרת השאלה היא לבחון אנשים שנמצאים בחוב כספי בעייתי אותו הם יתקשו להחזיר. במקרה זה יש חשש לפיתוי לבצע פעולה בלתי חוקית כגון מעילה בכספים או חשיפת יתר ללחצים וסחיטה. ככל שחובותיך אינם עולים על סכום סביר בו תוכלי לעמוד בכוחותיך, הרי שיש להניח שתשובתך אמינה ונכונה.

2. אין לי כל ידיעה באשר לשאלה השניה. הדבר תלוי במספר העובדים שנבדקו, ביכולת החברה לפענך את הממצאים וכיו"ב. שבוע (פלוס/מינוס) בהחלט יכול להיות תקופת זמן סבירה עד קבלת התוצאה. אם כי לרוב פענוך ממצאי פוליגרף אמור להיות מהיר ואין לשלול אפשרות לקבלת תשובה תוך יום יומיים.

שלום

צו הרחקה אינו פסק דין אלא החלטת ביניים שנועדה לאפשר הרגעת מצב בין הצדדים. לצו הרחקה יש היגיון פנימי והוא אינו תלוש מנסיבות העניין. המטרה היא למנוע החרפה של הנסיבות ואין תכליתן להקשות שלא לצורך על מי מהצדדים. ולכן, בנסיבות העניין השוטרת צודקת. עליך להגיש בקשה בה תכלול את הנסיבות המיוחדות תוך שאתה מציין בדיוק מה המטרה שלך ומה הצרכים שלך. בית המשפט יבדוק את הבקשה וישקלל את מכלול הנסיבות. יכול להיות שהוא יסרב מחשש לאיון מטרת הצו. יכול להיות שהוא יקצר את תקופת הצו וסביר יותר שהוא יאפשר לך להגיע לבית לצורך השכרתו/מכירתו בשעות מסוימות או בתנאים מסוימים שימנעו ממך גישה או נגישות לבת זוגך לשעבר.

שלום

החמור מבחינתך שהוא שיוגש נגדך כתב אישום ויותר מכך הוא שגם תורשע במשפט. המצב הנוכחי שלך הוא בסך הכל שלב ביניים בו בוחנים את התלונה, את הראיות ומגבשים החלטה מה לעשות: האם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק מאחת הסיבות הקבועות בחוק. סגירה מחוסר אשמה היא הטובה ביותר בשבילך. כתב אישום הוא חמור והרשעה בעקבות משפט הוא החמור ביותר. לגבי העונש אינני יכול לומר כרגע מה יהיה אם חלילה תורשע.

ראה תשובתי למטה.

שלום

הסיכוי קיים והדבר אפשרי, אך לא גבוה במיוחד. הוא תלוי בראיות ובטיעונים שתציג בבקשה שלך. על מנת לסגור תיק מחוסר אשמה יש צורך להוכיח שלא בוצעה כלל עבירה או שאין לך כל קשר לביצועה אם זו אכן התבצעה.

שלום

התשובה לשאלתך היא לא!

וזאת משום שעל פי סעיף 45 לפקודת הראיות (וטוב תעשה אם תשוב לעיין בו) מקנה את הסמכות להוציא חיסיון על ראיה לשר ולא לכל גורם אחר, ובכלל זה לא בית המשפט.

יתר על כן. מעיון בסעיף האמור עולה כי בית המשפט בנסיבות מסוימות רשאי לכל היותר להסיר חיסיון מראיה (לשם עשיית צדק) אך לא להטיל חיסיון על ראיה.

ובכלל איזה אינטרס יש למתלונן ו/או בא כוחו להטיל חיסיון על ראיות? וממתי מתלונן אמון על טובת הציבור? ואם המתלונן מבקש לא לגלות ראיה הרי שהוא מעיד בכך שהוא מבקש למנוע מהחשוד להגן על עצמו בצורה ראויה והוגנת. ורק משום כך ראויה היה, גם אילו יכול היה על פי חוק להטיל חיסיון, למנוע זאת ממנו.

לסיכום: חיסיון רשאי להטיל רק שר בתעודה חתומה על ידו ובית המשפט בנסיבות מסוימות רשאי להסיר חיסיון אך לא להטילו.

אמיר שלום,
נהוג כי השוטר החוקר יתחיל בגביית פרטי האירוע הנחקר, ואכן יבצע סיכום של הדברים. זהו הליך הגשת התלונה. על הגשת התלונה למיטב ידיעתי אין צורך בחתימת המתלונן.
לאחר שיימצא חשוד (או אם יש מישהו ספציפי אז החשוד), ובמקביל לגביית עדותו, יוזמן אחיך להגיע לתחנת המשטרה ותיגבה עדותו של אחיך. או לפחות כך ראוי לעשות. כל זאת, אם לא החליט קצין משטרה לסגור את תיק החקירה.
לגבי שאלותיך הנוגעות לבית המשפט- עדותו בעל פה של אחיך, כמתלונן בתיק, עדיפה על עדותו בתחנת המשטרה. עדות בתחנת המשטרה תוגש במידה ואחיך לא יוכל להעיד, בשל סיבות המפורטות בחוק, או במידה ויסתור את העדות שמסר בתחנת המשטרה באופן מהותי. עדותו של אחיך אמורה לסייע להחלטה בנקיטת פעולות חקירה כאלה ואחרות או לפרקליטות בעת החלטה על הגשת כתב אישום וניסוחו, ופחות רלבנטית לשלב המשפט עצמו.

לגבי השאלה- נראה כי התשובה ברורה. מדוע שכתב אישום כנגד נאשם אחד, יעצור תקופת התיישנות לגבי חשודים אחרים, למעט במקרה בו החשודים האחרים נאשמים יחד עימו בכתב האישום. בוא נחשוב על הדברים כך: א ו-ב ביצעו שוד. כנגד א הוגש כתב אישום, בעוד שכנגד ב- בשלב הנוכחי הסתיימה החקירה אך טרם הוגש כתב אישום כלשהו. האם זה הגיוני שכתב האישום כנגד א יהווה סיבה לעצירת מניין ההתיישנות כנגד ב? מן הסתם שלא. תקופת ההתיישנות לגבי ב תמשיך הלאה. עד אשר יקרה האירוע שיעצור את תקופת ההתיישנות.
וכך אכן עשוי להיווצר מצב שבו א יישפט, ו-ב לא יועמד לדין עקב התיישנות. עם זאת, אני בטוחה שיוגשו ערעורים והדבר יועמד לביקורת בית המשפט העליון. אם אירוע כזה אכן יקרה. לרוב, מנסה הפרקליטות להימנע מכך, ולהגיש כתבי אישום משותפים או נפרדים אך במקביל.
לגבי הליך מטעם ביהמ"ש- לא נתקלתי בהליך כזה, אך בדיוק היום שמעתי כי הפנו 15 נאשמים בעבירת אינוס להליך גישור. יכול להיות שלדוגמא מעין זו כיוון המחוקק.

דבר ראשון אציין, כי מדובר בסעיף 31 לחוק העונשין, שכן סעיף 31 לחסד"פ אינו קיים עוד.

באשר לשאלה גופה, סעיף 34ג לחוק העונשין קובע כי סיוע לעבירת חטא אינו בר ענישה. כלומר, לא תהיה העמדה לדין.
סעיף 34ד קובע כי כל דין החל על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת, חל גם על סיוע, שידול, ניסיון וכו' לאותה עבירה (בהיעדר הוראה אחרת). לכן, התשובה הינה כי בכל עבירה שאינה חטא, ההתיישנות על סיוע לעבירה זהה לתקופת ההתיישנות בגין העבירה העיקרית.

מקווה שעניתי לשאלתך

שלום

הליך פלילי נפתח בהגשת תלונה למשטרה או לרשויות חקירה מוסמכות אחרות (מס הכנסה, מע"מ וכיו"ב). רשויות אלו מוסמכות להחליט האם לתרגם את התלונה לכתב אישום, לאחר בחינת חומר החקירה על ידי התביעה המשטרתית או הפרקליטות.

הליך פלילי ניתן לפתוח גם על ידי אזרח באמצעות קובלנה פלילית. אך זאת במקרים מסוימים של עבירות.

מומלץ שתעיין בחוק סדר הדין הפלילי.

נ.ב. - אני משער שהשאלה באה במסגרת תרגיל בלימודי משפטים בקורס סדר דין פלילי.

שלום

רישום פלילי בא בעקבות הרשעה בהליך פלילי. ההליך אודותיו אתה מדבר עוסק בפלילים הנדון בבית משפט לעניינים מקומיים. היות והורשעת בהליך פלילי הרי שיש לך או יהיה לך רישום פלילי. לחומרת העונש אין משמעות לעניין עצם הרישום הפלילי. שהרי גם אדם שלא הורשע וקיבל של"צ יש לו רישום פלילי אם כי לתקופה של 5 שנים בלבד. מכאן שהרשעה בלא תלות בעונש, מובילה לרישום פלילי.

שלום

האם אתה אסיר ברישיון? האם הרישיון שלך הגדיר אזור מגורים ו/או כתובת מגורים? האם שהייתך הוגבלה לאזור מסוים או שנמנע ממך לשהות באזור מסוים?

מכל מקום, כתובת מגורים משנים במשרד הפנים. במקרה שלך יש להניח שתדרש לעדכן את שירות בתי הסוהר ואם יש לך פיקוח בתקופת השחרור על תנאי, אז גם את המפקח על הכתובת החדשה.

הכל תלוי בתנאי השחרור שלך על תנאי. במקרה של הגבלת מגורים ברור שתדרש לקבל אישור מוקדם לשינוי כתובת, שכן יתכן ויהיה בכך כדי להשפיע על תנאי השחרור שלך.

שלום

1. בשונה מהעונש המוצמד לעבירה, הרי שקלון אינו נלווה אוטומטית לעבירה אלא מוכרע על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות העבירה. כלומר, על מנת שעבירה תוגדר בקלון על בית המשפט לקבוע זאת (ראה פרשת חיים רמון ופרשת צחי הנגבי).
2. לרוב הסוגיה בפן המעשי שלה נוגעת לעבירות שבוצעו על ידי אנשי ציבור ולא על ידי אזרחים סתם. משום שקלון הוא מונח מוסרי ולא משפטי.
3. אני די מסופק אם העבירות שאתה מונה אותן יוגדרו כקלון בהליך משפטי.
4. מוצע לך על מנת להרחיב את ידיעותיך בנושא להקיש ערך "קלון" בגוגל והסוגיה על מורכבותה תוצג בפניך.

קצת מפתיע שאתה שואל שאלה כזאת. אני מניח שאתה אינך מנהל תיק פלילי בעצמך ובוודאי מיוצג על ידי עו"ד, לפיכך יכולת לשאול אותו. התשובה שהיית מקבל היא , תלוי בתנאים שבגינם הנך נמצא בהתאם להחלטה. בהנחה שאתה מנהל תיק כאשר אינך נתון לכל מגבלה כגון מעצר בית, הרי באפשרותך לצאת ככל אוות נפשך ובתנאי שתחזור חזרה לדיון הקבוע לך, או לחילופין, במידה ואתה מעוניין להאריך שהותך בחול אתה יכול לדאוג לבקש מבעוד מועד אישור לשהות זמן נוסף בחול ולדחות המשפט. אבל הכל כאמור בהתאם לתנאים בהם הנך משוחרר.

השאלה תלויה בשאלה הבאה: האם המשפט מתנהל בדלתיים סגורות?

אם התשובה לשאלה היא חיובית- הרי שהדלתיים הסגורות הן גם לגבי כל המסמכים המוגשים לבית המשפט.
אם התשובה לשאלה היא שלילית- כי אז כתב האישום הינו למעשה מסמך בית דין, וככזה הוא פתוח לעיון הציבור כולו. על כן, במקרה כזה, אומנם ראוי היה אילו עובד הציבור הפנה את הצד השלישי לבית המשפט, אך כעיקרון אין מניעה על מסירת כתב האישום לצד ג'.

אגב- אם אותו עובד ציבור במקרה עובד במזכירות ביהמ"ש, והדיונים יהיו בדלתיים פתוחות, הרי שהדברים תקינים לחלוטין.

אמליץ לך לברר בתחנת המשטרה מאיזו סיבה בדיוק נסגר התיק כנגד- חוסר אשמה, חוסר ראיות או היעדר עניין לציבור. מלבד במקרה של חוסר אשמה נותר רישום משטרתי כנגדך. כדי למנוע זאת, ניתן לערור על ההחלטה ולבקש את שינוי סיבת סגירת התיק.

יום טוב