פורום פלילי

רועי יקר,
תעודת יושר יש להוציא מן המשטרה ועל כן ברור שהם יודעים שהוצאת אותה ( ואתה גם חותם על בקשה להוצאה של תעודת יושר).
בעקרון, בכדי למנוע מצבים של ניצול לרעה של המרשם הפלילי ( נניח של שוטר הרוצה להוציא מידע אישי על שכניו/ חבר של ביתו וכו' ) הרי, שהדברים מבוקרים וניתן לדעת על עיון ברישום הפלילי והוצאתו.

לעניין קבלת מלוא חומר החקירה, הרי כבר השבתי לא במעט, כי נהוג בדרך כלל לקבל את חומר החקירה בתיק לרבות עדויות המתלוננים- יחד עם זאת לכל כלל יש יוצא מן הכלל ופירוט מלא של השיקולים השונים ניתן למצוא בהנחיות פרקליט המדינה מספר 14.8 ( מפורסם באינטרנט ).
לעניין הטענה לזיוף ההודעה שלך, הרי בכדי שיתייחסו ברצינות לתלונה שלך ( שהרי אם אין היכרות קודמת עם החוקר לא פשוט להוכיח שהשוטר פשוט החליט לרשום דברים על דעת עצמו ולסכן בכך את כל הקריירה שלו )
כדאי מאוד לפנות לעו"ד שיבדוק לעומק הנושא וידריך אותך כיצד לנהוג אם בכלל.

רונן יקר, התנסחות לא מדויקת במכתב שאתה שולח לתביעה בכדי לשכנעם לסגור התיק מחוסר אשמה, כפי שאתה תארת, אינה עולה כדי עבירה פלילית.
יחד עם זאת, היא בוודאי לא תורמת להחלטה לסגור את התיק מחוסר אשמה.
עצתי, להבא להקפיד מאוד בניסוח ועדיף תמיד להיעזר בשירותיו של עורך דין בנושאים הללו.

דניאל יקר,נהוג בדרך כלל לקבל את חומר החקירה בתיק לרבות עדויות המתלוננים- יחד עם זאת לכל כלל יש יוצא מן הכלל ופירוט מלא של השיקולים השונים ניתן למצוא בהנחיות פרקליט המדינה מספר 14.8 ( מפורסם באינטרנט ).
אם אתה מרגיש שאתה לא מקבל חלקים מחומר החקירה המגיעים לכך כדין, הרי כדאי לפנות לעזרת עו"ד מהתחום הפלילי.

מירי יקרה, לצערי לא אוכל להשיב לך תשובה מלאה, שכן התשובה משתנה בהתאם להליך בו את מעוניינת להגיש המסמך ולאיזו מטרה, החשיבות של המסמך לדיון בו את מעוניית להגישו, האם את עורכת דין או צד למשפט שמייצג עצמו ועוד ועוד.
כדאי לזכור, שמצד אחד, בית משפט לא חייב לקבל כראייה כל מסמך שאת מעוניינת להגישו ובוודאי כאשר מדובר במסמך מסווג שאת לא צד לו.
מצד שני, אם המסמך הזה הגיע אלייך כדין, למשל במסגרת בקשה לגילוי ראיות בהליך פלילי, והוא רלוונטי להוכחת טענה מהותית שלך, הרי שסביר שתוכלי להגישו.
אם המסמך הגיע אלייך שלא כדין, הרי בית המשפט עצמו יכול להורות למשטרה לחקור אותך בחשד לפגיעה בפרטיות , גניבה ועוד.
מחיקת שם החסוי לבד, לא בטוח שדי בה, למשל אם ניתן לזהותו לפי נתונים אחרים המופעים במסמך החסוי.
בקיצור כדאי להיוועץ עם עו"ד בטרם תנסי להגיש מסמכים מסווגים שיתכן ועלולים לסבך אותך בפלילים.

נהוג בדרך כלל לקבל את חומר החקירה בתיק לרבות עדויות המתלוננים- יחד עם זאת לכל כלל יש יוצא מן הכלל ופירוט מלא של השיקולים השונים ניתן למצוא בהנחיות פרקליט המדינה מספר 14.8 ( מפורסם באינטרנט )

אהלן אסף,
סעיף 21 לחוק המעצרים נוסחו " הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום לצוות על מעצרו של הנאשם..." כלומר, יש להגיש הבקשה למעצר עד תום ההליכים לאותה ערכאה ( שלום/מחוזי ) שבה הוגש כתב האישום.
ולעניין הקביעה שדן יחיד ידון בבקשה, הרי אם כתב האישום הוגש בשלום, הרי הכלל הוא שבית משפט שלום ידון כדן יחיד ( סעיף 47 לחוק בתי המשפט) ואם האישום הוגש במחוזי, הרי סעיף 37 לחוק בתי המשפט מפרט באילו עניינים ידון המחוזי בהרכב ונקבע, בסעיף 37(ג) כי בכל עניין אחר ידון בית המשפט המחוזי כדן יחיד- ( דיון במעצר עד לתום ההליכים לא מופיע ברשימה של העניינים שידונו ע"י הרכב של שלושה שופטים )
נ.ב אשמח אם תרשום לי מדוע אתה שואל את השאלה הזו?

שגיא יקר, אני לא בטוח שהצלחתי לרדת לסוף דעתך, שכן השאלה לא מספיק מפורטת וכך למשל לא ברור לי מדוע אתה חושש לעבור עבירה של הדחה בחקירה- אלא אם מטרתך לגרום לאדם שיחזור בו מהודעה שמסר או שימנע מלמסור תלונה וכו' באמצעות איום בפרסום דברים שהם לשון הרע.
בכל מקרה, גם איום בפגיעה בשמו הטוב של אדם, הינו איום לפי הגדרתו בסעיף 192 לחוק העונשין, וכמובן שהוצאת דיבתו של אדם, הינה עבירה פלילית ועוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע.

אם אתה סובר שהתנהלות החוקרים לקויה,, הרי הייתי ממליץ לבקש לצלם את התיק קודם ( ותסביר שאתה מבקש לצלמו בכדי להגיש ערר לשינוי עילת סגירה.)
אם אכן צילום התיק יחזק טענותיך באפשרותך לפנות ליחידה לתלונות הציבור במשטרה ( כל הפרטים מופיעים באינטרנט לרבות דרכי התקשרות עימם ).

יונתן יקר, אם אתה מקבל הודעה שבה מצוין, כי תיק החקירה נגדך נסגר בעילות אחרות זולת חוסר אשמה, הרי זכותך לפנות לאותו גורם שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה ( זהות הגורם מופיעה בהודעה )כדאי מאוד לצלם התיק לפני שמגישים בקשות ואם יש אפשרות לפנות לעו"ד שיפנה בבקשה מנומקת משפטית הדבר מאוד כדאי.
בטרם נסגר התיק, יש לפנות לרמ"ח התחנה בבקשה, אך אני מאוד לא ממליץ לעשות כן מבלי להיעזר בעו"ד- הסכנות כאן רבות.

סעיף 13 מדבר מונה עילות מעצר שבהתקיימם יכול שופט להורות על מעצרו של אדם בטרם הוגש כנגדו כתב אישום.
סעיף 17 דן במשך תקופת המעצר שבסמכותו של שופט להורות באם התקיימו העילות המנויות בסעיף 13

שמשון יקר, כדאי שתדע שמכוח סעיף 20 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, הרשעה שנמחקה ( וקל וחומר רישום שנמחק מבלי שהגיע למשפט ) נחשבת, כאילו מעולם לא הייתה קיימת ועל כן החוק קובע "שאלה בדבר עברו הפלילי של אדם תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שנמחקה"- החריג אם אתה החלטת למסור את המידע ביודעין שאז תשובתך קבילה.

אם באים שקרנים למשטרה ומספרים סיפורי סבתא הם ממשיכים בחיים כרגיל גם אם התיק נסגר. המשטרה לא מחפשת ראיות לכך שהתלונה שקרית אלא מחפשת ראיות שהתלונה אמת.

שלום רב, כאשר אדם נחקר תחת אזהרה, החוקר מחוייב לפרט בפניו את העובדות המבססות את העבירה בה הוא נחשד ואת סעיפי החוק הרלוונטים המקימים את אותה עבירה. מדבריך ניתן להבין כי נחקרת בחשד לביצוע עבירה לפי סעיף 30 לחוק הבזק שעניינו הטרדה באמצעות מתקן בזק. החוקר היה צריך לפרט בפניך את האופן בו הטרדת/פגעת/הפחדת באמצעות מתקן בזק וכמובן את מי.
לעניין בקשה לצילום תיק החקירה הנחיית פרקליט המדינה מס 14.8 קובעת בסעיף ג(ב) כי על החשוד לפרט האינטס שלו בצילום התיק. בהקשר זה נקבע כי בקשה לשינוי עילת סגירה, יכולה להוות סיבה לאישור בקשה של חשוד לצילום תיק חקירה שנסגר נגדו.
אם אתה סבור שמדובר בתלונת שווא באפשרותך להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה ליחדה שסגרה את התיק נגדך.

שלום רב.היחידה החוקרת אינה חייבת למסור לך את תיק החקירה. זכות העיון בחומר החקירה מתוקנת לך רק לאחר הגשת כתב אישום. במקרה שלך התיק נסגר ולכן אין לך זכות אוטומטית לעיין בחומר החקירה ( זה לא אומר שאתה לא יכול לנסות לבקש). לידיעתך אתה רשאי לפנות לגורם שסגר את התיק בבקשה לשנות את עילת הסגירה.

שלום רב,במשפט הפלילי המדינה היא המעמידה לדין וכככל ברגע שהוגשה תלונה המדינה נכנסת לתמונה ולכן לצורך הדוגמא אם בוצע רצח למשל זה ממש לא משנה מי סלח למי ואם בוצעה סולחה שכן המדינה מעוניינת למצות את הדין עם העבריין. מה שאתה כן יכול לעשות זה לפנות (עדיף במשותף עם חברך) ליחידה החוקרת ולבקש לסגור את התיקים. המשטרה בהחלט שאינה מחויבת לקבל את בקשתכם ויכולה להמשיך את ההליכים אם רצונה בכך אולם פנייה מצדכם בהחלט יכולה לבא לידי ביטוי בעניין הציבורי שיש בו כדי להשפיע על החלטת גורמי התביעה להגיש כתב אישום. 

צהריים טובים. הקלטת שיחות שהצד המקליט הינו צד בהן אינה מהווה האזנת סתר אסורה על פי חוק האזנות סתר.
אם השיחות המוקלטות קשורות לייעוץ המשפטי שניתן לך במסגרת ההסכם עם עורך הדין, הרי שמדובר בשיחות שהן תחת חיסיון עורך דין לקוח, ואתה כלקוח רשאי להסיר את החיסיון. הסרת החיסיון היא מלאה ולא חלקית (רק לגבי שיחות אילו).
בכל מקרה ממליצה לך להתייעץ עם עורך דין לפני הפנייה ללשכת עורכי הדין.

לשאלתך הראשונה, אדם שהוטל עליו עונש של מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות בהתאם לסימן ב 1 לפרק ו בחוק העונשין, זכאי להגיש תביעה לביטוח הלאומי לקבל הבוטחת הכנסה בתקופה בה הוא מרצה את עבודות השירות.
לשאלתך השניה, לא ברור לי באיזו עבירה האדם מבקש להודות במסגרת הליך שמתנהל בבית הדין לעבודה. אם מדובר בעבירה הקשורה בדיני עבודה עליך להפנות השאלה לפורום דיני עבודה. אם מדובר בעבירה פלילית שלא קשורה לדיני עבודה ולהליך המתנהל בפני בית הדין, בסמכות ביה"ד להעביר הפרוטוקול למשטרת ישראל על מנת שיפתחו בחקירה.

נתן יקר, השאלה על מה בדיוק נחקרת, אם נחקרת בחשד לכך שהפרת צו למניעת הטרדה מאיימת, הרי מדובר בעבירה מסוג פשע ואתה זכאי לשימוע.
אם נחקרת למשל, באיומים אשר יכולים להיות נושא להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת, הרי מדובר בעבירת עוון ואין לך זכות שימוע בה.
בדרך כלל כאשר החקירה מסתיימת והתיק מגיע לתביעות הם שולחים הודעה על זכותך לשימוע ( בעבירות פשע כמובן )

לפי סעיף 1 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים- עבירה שאינה מסוג פשע ( למשל החזקת סם לצריכה עצמית ) תבוטל בתום 7 שנים מיום האירוע, אלא אם החליט הגורם המוסמך אחרת.
בנוסף, ישנם בעלי תפקידים דוגמת ראש אף החקירות במשטרה, אשר מוסמכים למחוק רישומים אפילו בעבירות פשע, לפי אמות מידה שחלקן מפורטות בסעיף.
כדאי גם לדעת שיש לך זכות להגיש ערר על עילת הסגירה והגם שאתה בטוח שהתיק סגור, יתכן וישנן בעיות שיכולות לשכנע את התביעה לגנוז התיק מחוסר אשמה.

אבי יקר, החוק מאפשר לחשודים בעבירת פשע להשמיע את טיעוניהם בכתב בפני הגורם שאמור להחליט האם להגיש נגדם כתב אישום או לגנוז התיק.
החוק לא נוקב במועד שבו על התביעה לגבש החלטתה באם להגיש כתב אישום או לא ( למעט סוגיית ההתיישנות ).
בשולי הדברים, אני לא ממליץ להגיש מכתבים לגורמי התביעה מטעם החשוד בטרם עיינת בחומר הראיות ועדיף תמיד בנושאים הללו לפנות לעורכי דין- אבל זה כבר נושא לשאלה נפרדת.

לשאלתך, גם אם תפקידך באירוע היה להביא מסמכים שנדרשו לחקירה, הרי אם התביעה בבוא היום תרצה להגיש את אותם מסמכים ( בהנחה והסניגור יתנגד להגשה מוסכמת שלהם ) הרי דרך המלך להגישם היא בהזמנתך למתן עדות.
כך גם בחשבון, ששיחות שערכת בתחנה, אמורות להיות מתועדות לפחות במזכר שערך השוטר ששוחח עימך.

רינת יקרה,
אני מניח שאת סטודנטית אם את שואלת את השאלה.
שכן אכן, לגבי עבירת גניבה היה ויכוח בזמנו האם יש לסווגה כעבירת תוצאה או התנהגות.
כך או כך, אפשר להאשים בעבירת ניסיון לגניבה גם אם בפועל לא נגנב דבר, אלא היה רק ניסיון ליטול במרמה דבר הניתן להיגנב כשבשעת הנטילה הייתה כוונה לשלול את הדבר מבעליו שלילת קבע.

לפי סעיף 14 לחוק העונשין, החוק הפלילי של ישראל יחול גם על עבירה שנעברה בחו"ל כנגד אזרח ישראלי אם העונש עליה הוא מעל שנה+ היא עבירה גם לפי הדין הזר ( של המדינה בה נעברה העבירה ) + אין סייג לאחריות פלילית במדינה הזרה+ האדם שביצע העבירה לא הורשע/ זוכה בגין עבירה זו במדינה הזרה.
כך שעקרונית אפשר להגיש תלונה גם בישראל על כך ואם העבריין שביצע העבירה בצרפת הוא גם אזרח ישראלי או תושב ישראל הרי הדבר עוד יותר פשוט.
בכל מקרה, כדאי במקרים כאלו להיעזר בעו"ד פלילי המבין בדינים הבינלאומיים.

על פי החוק, כשחוקר יושב מול מחשב וחוקר אותך, הוא חייב תחילה להסביר לך במה אתה חשוד, להודיע לך שיש לך זכות להיוועץ עם עו"ד וכן שאינך חייב לומר דבר והמשמעות של שתיקתך.
בהמשך הוא אמור לרשום את דבריך ובסיום החקירה הוא צריך לאפשר לך לקרוא אותה ואז לבקש ממך לחתום עליה.
אם אתה מסרב לחתום על ההודעה, הרי הוא אמור לרשום את סיבת הסירוב לכך.
יחד עם זאת, לא כל החקירות הן בכתב, ובהחלט יתכן שחוקר ירשום מזכר על דברים שאמרת לו בשיחה "לא פורמלית" והדבר יוגש כראייה- וכמובן יתכנו הקלטות שונות.

שגיא יקר, אם אני מבין נכונה את שאלתך, הרי אתה מבקש להגיש ערר בכדי שהתיק יסגר מעילה של חוסר אשמה.
אתה יכול להגיש הערר גם לאחר 30 ימים ( שכן חוק סדר הדין הפלילי נוקב במועד של 30 ימים כלפי ערר של מתלונן)

רוני יקר, יש להפנות את השאלה לפורום תעבורה.