פורום פלילי

פונה יקר, אם התאריך שהוסתר הינו מהותי ( והוא הוסתר בכוונה ) הרי ייתכן לראות בכך כחלק משיבוש מהלכי משפט ( החלים כבר בשלב החקירה ) או בידוי ראיות.

יניב יקר,
ליבי ליבי איתך- אני חושב שמדובר כאן בסחיטה מכוערת שראוי לשים לה סוף.
מזלך שיש לך גם זכויות ואפשר בהחלט להגיש תלונה במשטרה על סחיטה באיומים ולבקש שראשית פרטיך האישיים לא ימסרו לחשוד ( כתובת, טלפונים , שם משפחה אם הוא לא יודע ) ובנוסף, אם יתנהל משפט לבקש שהדיון יהיה בדלתיים סגורות כך שלא ניתן יהיה לחשוף שום פרט עליך.
בנוסף, אם הוא יממש את איומיו הרי מדובר גם בעבירה נוספת לפי חוק הגנת הפרטיות וכמובן שניתן לתבוע אותו גם במשפט אזרחי.
אשמח לעזור לך .

לפי חוק הנוער- קטין מוגדר כמי שהוא מתחת לגיל 18 ומעל גיל 12 .
יחד עם זאת, לא ניתן לעצור עד לתום ההליכים קטין מתחת לגיל 14 וכן לא ניתן לגזור עליו מאסר.
בנוסף, ישנן הקלות שונות לגבי קטין מתחת לגיל 14.
מקווה שעניתי לשאלתך.

משקר בפרט עובדתי ומבקש לקבל סכום כסף אחרת הוא יתבע אותי.האם זה ניסיון לקבלת דבר במרמה?ניסיון לסחיטה באיומים?בברכה.

פונה יקר, מקצוע עריכת הדין מקנה לעורכי הדין זכויות שונות (למשל מאפשר להם לאשר תצהיר שדינו כדין עדות - חסיון מלא ומוחלט לגבי דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך הדין ללקוחו- ועוד ועוד) לצד הזכויות המחוקק חלים על עורכי הדין חובות התנהגות - החל מאופן הלבוש ועד לצורות ביטוי שונות שייתכן שאינן בגדר עבירה פלילית אך הן בגדר עבירה משמעתית לפי כללי הלשכה.
כך למשל סעיף 24 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) קובע איסור על איומים " עורך דין לא ינקוט באיומים בפנותו לצד שכנגד אך רשאי הוא לפרט אמצעים אשר מרשו ינקוט למימוש זכויותיו ולהפנות את תשומת לבו של הצד שכנגד להוראות כל דין"- הפסיקה למשל קבעה, שאם עו"ד רושם במכתבו שאם לא ישולם למרשו הסכום הנתבע, הרי אז בכוונת מרשו להגיש תלונה במשטרה כמהווה איום אסור לפי הסעיף.
יצוין, כי ניתן להעמיד עורך דין לדין משמעתי אף בגין מעשים שלדעת הלשכה אינם הולמים את מקצוע עריכת הדין או עלולים לפגוע בכבוד המקצוע ובכלל זה התבטאות שאינה הולמת מצידו של עורך דין, אף אם הושמעה ללא קשר לתפקידו.
מקווה שעניתי לשאלתך.

בהליך הפלילי מקובל לראות בפסק דין שעבר המועד לערעור שלו ( כלומר לאחר שחלפו 45 יום ממועד נתינתו ) כפסק דין חלוט ( שלא ניתן לערער עליו ).
יחד עם זאת, כפי שציינת, גם פסק דין חלוט הוא למעשה לא באמת חלוט- שכן מקרים כמו משפט חוזר יכולים "להחיותו" מחדש.

פונה יקר, לא ניתן להגיש קובלנה פלילית בגין הטרדות טלפוניות, אך היות וניתן להגיש קובלנה בגין פגיעה בפרטיות, הרי ראוי לבחון, האם במקרה שלך, ההטרדות מהוות גם פגיעה בפרטיות אשר יכולה להוות נושא לקובלנה פלילית פרטית

בהליך הפלילי, כל צד מעיד את עדיו בחקירה ראשית, אשר המאפיין אותה הוא האיסור לשאול שאלות מדריכות ( שאלות שהתשובה עליהן היא כן או לא ) והמטרה היא לשאול שאלות פתוחות יותר, כך שהגרסה של העד נשמעת ללא הפרעות כמעט.
לאחר החקירה הראשית, על העד לעבור לשלב החקירה הנגדית- במקרה שלך, לאחר שאתה מספר את הגרסה שלך התובע רשאי לחקור אותך בחקירה נגדית- שאלות שהתשובה עליהן בהחלט יכולה להיות כן או לא- הוא רשאי לעמת אותך עם ראיות שונות, כשהמטרה היא להוכיח כי גרסתך לא ראויה לאמון.
מקווה שעניתי לשאלתך

פונה יקר, ייתכן והמשטרה לא העבירה לך את כל חומר הראיות בתיק, אך לא סביר שהיא רוצה להפליל אותך- שכן אז התיק לא היה נסגר וכי מה יותר פשוט מלרשום "הודאה" באישומים חמורים, אם לטענתך הם בכל מקרה רשמו תשובות שלא אמרת.
ואגב, ייתכן שהשוטר שגבה את התלונה, טעה ורשם שם אב שגוי והעובדה שנפלה טעות כתיב בשם מקום העבודה של המתלוננת, תומכת בכך שייתכן והשוטר פשוט לא היה מרוכז בנתונים שנמסרו לו.

החוק קובע, כי בכדי ששוטר יוכל לעשות חיפוש ברכבך הוא חייב שיהיה לו יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה.
אפשרות שנייה היא לבקש את אישורך לחיפוש תוך ציון, כי אתה רשאי לסרב לחיפוש ולא יאונה לך רע באם תסרב.
בדרך כלל שוטר יציין בפניך את עילת החיפוש, אך החוק לא מחייבו בשלב החיפוש לציין זאת, שכן לפעמים מדובר במידע מודיעיני אשר חשיפתו עלולה לסכל פעילות משטרתית ו/או שלומו של המודיע- כך שבסופו של יום הרבה פעמים רק בדיעבד כשמוגש כתב אישום אנו יודעים האם היה לשוטר יסוד לחיפוש או לא- אם לא הרי גם אם נמצאו למשל סמים ברכבך אפשר לבקש למחוק את התיק בעילה של חיפוש לא חוקי.
מקווה שסייעתי לך

אבי יקר, ראשית בניגוד לקנס לא ניתן לצוות על ימי מאסר בשל אי תשלום פיצוי.
שנית, ישנם מקרים בהם דורשים מהנאשם להפקיד את הפיצוי לפני שמוצג ההסדר בפני בית המשפט- בכל מקרה אחר, הרי אם הנאשם לא ישלם את הפיצוי, הרי הוא ישא הפרשי ריבית והצמדה וניתן יהיה לגבות הסכומים בהוצאה לפועל, אך לא ניתן לחזור ולגזור את דינו מחדש.
מקווה שעניתי לשאלתך.

קובי יקר, לא ברור לי המקרה- מדוע שחבר יעביר לך כסף בכדי שאתה תפקיד לו לחשבון?
על אילו סכומים מדובר?
האם לא ניתן ללכת אל הבנק בו לטענתך ביצעת את העברה ולנסות לשחזר לפי תאריך, שעה ושמך לאן הכסף עבר?

רמי יקר, אני מודה שאני פשוט לא מבין אותך!
קיבלת מידע פנימי משוטר אודות חקירה מתנהלת-מדובר בעבירה חמורה של השוטר והוא עלול למצוא עצמו מחוץ לשורות המשטרה- לעומת זאת, אם אתה חושב שאתה יכול ללכת ולהגיש תלונה ללשכת עורכי הדין תוך שימוש במידע פנימי כזה, שלכל היותר מהווה עדות מפי השמועה, הרי אתה טועה.
הוא הדין לגבי ערר על סגירת התיק באם יסגר- הרי אין במידע דבר שאתה לא תוכל לקבל בהמשך באופן חוקי- כך שאם תואיל לחכות שהתיק יסגר, הרי תוכל לבקש לצלם את חומר הראיות בכדי להגיש ערר על סגירת התיק ולא תצטרך לעשות כל שימוש במידע שהועבר אליך שלפי טענתך קשור אך ורק בחומר הראיות שתהיה זכאי לקבלו בלאו הכי.
מקווה שעזרתי לך

פונה יקר, אתה מיוצג ע"י סניגור שהלך לשימוע ומכיר את הדינמיקה הספציפית הקשורה לתיק ולפרקליט עימו הוא נפגש.
ראוי לסמוך על עורך דינך אשר ידע לתת לך עצה הרבה יותר מדוייקת מאשר עצות בפורום מעולה ככל אשר יהיה- שכן אני לא מכיר את הנסיבות ואת הפרקליטים האמורים להכריע כאן.
בדרך כלל, אין טעם לנדנד וראוי לתת לפרקליטות את השהות להכריע ולשקול את השיקולים ולבצע את הבדיקות אשר הם נדרשים לפעמים לעשות מבלי לקצוב להם זמנים.

פונה יקר, סעיף 87 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לתובע להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת.
לפי סעיף 90 רשאי בית משפט בכל שלב שלפני הכרעת הדין לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט ובתנאי שהצירוף לא יגרום לעיוות הדין ובתנאים המפורטים לעיל בסעיף 87.
ניתן לבקש גם להפריד את המשפטים אם אתה סובר שהאיחוד לא כדין, אך אם הבקשה תסורב אין זכות ערר עליה ( אלא אתה צריך להגיש בקשת רשות ערר שהיא לא פשוטה ), ויש לערער על עצם האיחוד במסגרת הערעור על פסק הדין כולו. ( אם למשל אתה טוען שהאיחוד גרם לך לעיוות דין)

פונה יקר,
ראשית, חשוב לדעת כי אין עבירה של שידול.
שידול, כסיוע ונסיון מתלוות לביצוע העבירה העיקרית.
כך למשל אם אדם שידל את חברו לבצע עבירה של תקיפה- ניתן להגיש בגין כך קובלנה פלילית על שידול לתקיפה ( שכן תקיפה מנויה בין העבירות המופיעות בתוספת השניה לחוק סדר הדין הפלילי שם מצויות רוב העבירות בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית )
עבירה של אי מניעת פשע לא מנויה בין העבירות שניתן להגיש בגינן קובלנה פלילית פרטית.
מקווה שסייעתי בידך

שלום
כל אדם יכול להגיש תלונה על עבירה שנעשה במדינת ישראל .
אין חובה שהאדם שנפגע או עלול להפגע מאותה עבירה יגיש את התלונה.
בהצלחה

רן יקר, סעיפים 58 - 59 לחוק סדר הדין הפלילי קובעים "
58. כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה.
59. נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה.."
כלומר, המשטירה תפתח בחקירה אם נודע להם על ביצוע עבירה גם בכל דרך אחרת ולאו דווקא בתלונה ישירה של הקורבן.
יחד עם זאת, אם המתלונן מסרב להגיש תלונתו, הרי פעמים רבות לא יהיה למשטרה די ראיות בכדי לבסס כתב אישום דבר שיוביל לגניזת התיק.

פונה יקר,
ראשית, עבירת הריגה היא עבירה מסוג פשע ועל כן היא מתיישנת רק בחלוף 10 שנים מעת ההליך האחרון שנערך בגינה.
שנית אני מפנה אותך להוראות סעיף 94א.לחסד"פ- ממנו עולה, כי אף לאחר 10 שנים ניתן לחדש ההליכים באישור היועמ"ש אם הסיבה להתליית ההליכים היא מהטעם שהנאשם מתחמק מלהגיע למשפט, כך שיש יתרון בהתליית הליכים ונהוג ללוות אותה בצו הבאה ללא שחרור וכך ההליך נשאר תלוי ועומד. " (א) בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, רשאי בית המשפט להתלות את ההליכים, בין מיוזמתו ובין לבקשת תובע, אם נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו.
(ב) הותלו ההליכים, לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו, רשאי תובע להודיע בכתב לבית המשפט על רצונו לחדש את ההליכים, ומשעשה כן יחדש בית המשפט את ההליכים, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני התלייתם.
(ג) על אף הוראות סעיף 9 ניתן לחדש את ההליכים באישור היועץ המשפטי לממשלה, מטעמים שיירשמו, אף אם עברו בין מועד התליית ההליכים לבין המועד שבו ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו התקופות האמורות בסעיף 9; ובלבד שההליכים הותלו מהטעם שהנאשם מתחמק מן הדין

פונה יקר, קצרה היריעה מלתאר את כל ההבדלים בין ההליך האזרחי לפלילי הן מבחינת מטרותיו השונות, זהות המתדיינים , וסדרי הדין ועוד.
בעקרון מבחינת סדרי הדין בהליך הפלילי קיים חוק סדר הדין הפלילי ( נוסח משולב ) וכן חוק סדר הדין הפלילי ( סמכויות אכיפה מעצרים ) המסדירים את רוב סדרי הדין בהליך הפלילי- בתחום האזרחי עובדים עם תקנות סדר הדין האזרחי ואתה מוזמן לעיין בהם.
לגבי אפשרות קובלנה פלילית- וייצוג מטעם הסניגוריה הציבורית, הרי בעקרון, הסניגוריה מייצגת חסרי אמצעים בעבירות מסוג פשע- כאשר רוב העבירות אם לא כולן בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית פרטית הן מסוג עוון.
יחד עם זאת, לשופט יש סמכות למנות לנאשם סניגור גם במסגרת עבירות מסוג עוון וגם במסגרת קובלנה פלילית פרטית.

פונה יקר, הגם שנושא זה חורג ממטרת הפורום, אני מוכן להשיב לך, כי לפי סעיף 66 לחוק לשכת עורכי הדין, הרי לבית הדין המשמעתי יש את הסמכויות הניתנות לועדת חקירה לפי סעיפים 9-11 ו- 27(ב) לחוק ועדות חקירה.
לפי סעיף 9 (1) לחוק ועדות חקירה יש אפשרות ליו"ר על דעת הועדה להזמין אדם לבוא ולהעיד לפני הועדה או להציג מסמכים או מוצגים אחרים שברשותו- כך שתיאורטית ניתן להזמין איש בזק אשר ימציא את הפלטים המבוקשים.
בפועל, לא ידוע לי שאי פעם בית הדין ביקש חומרי חקירה דוגמת אלו שכן בית הדין לא בא להחליף את מקומם של הרשויות החוקרות והוא שופט על פי החומר שמונח בפניו, ולרבות פלטי בזק שמי מהצדדים מציג בפניו.
מקווה שסייעתי לך

פונה יקר,
מלבד המשטרה, הרי המרשם פתוח גם בפני השב"כ, המשטרה הצבאית ומחלקת בטחון שדה של צה"ל לצורך ביצוע חקירות בטחוניות.
ואולם, המשטרה גם תמסור מידע מן המרשם לכל בעלי התפקידים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי וזאת לפי בקשתם.( מדובר ברשימה ארוכה מאוד של גופים, לרבות בית משפט, שירות המבחן, חוקרים ברשות ניירות ערך, מס הכנסה, עובדים סוציאלים לפי חוק הסעד ועוד ועוד- כדאי לבחון הרשימה באינטרנט )

פונה יקר, התביעה רשאית שלא להעיד את כל עדי התביעה המופיעים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
למשל, אם התביעה סבורה שדי לה בעדים שהעידו בכדי להוכיח את האשמה, הרי היא יכולה להכריז "אלו עדי" ובכך למעשה מסתיימת פרשת התביעה.
במקרה שהעד כבר התייצב לדיון ובכל זאת התביעה נמנעת מהעדתו, ייתכן והסיבה לכך, היא הרושם הרע שהותיר העד ועל כן היא מעדיפה לוותר עליו.
בכל מקרה סעיף 178 לחוק סדר הדין הפלילי דן בדיוק בנושא שלך וקובע, שזכותך במקרה כזה לזמן את עד התביעה כעד הגנה כשלהבדיל מעדי הגנה אחרים, תוכל לבקש מבית המשפט לחקור אותו שאלות של חקירה נגדית הגם שהוא מעיד כרגע כעד הגנה.

פונה יקר, לצערי אם העבירה בה היית חשוד נעברה כשהיית בגיר, הרי לאור תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה ) יש צורך בחלוף של 5 שנים בעבירה מסוג עוון בטרם תוכל לנסות ולשכנע את הגורם המוסמך לבטל את הרישום ( ראה תקנה 4 )
מקווה שסייעתי בידך.

בפועל הם לא מוחקים שום דבר...ליד ההרשעה הרשומה הם פשוט רושמים את המילים העבירה נמחקה....