פורום פלילי

עורכת דין צעירה,
לשאלתך אפשר לשלוח להודיע לבית המשפט כי את מייצגת בתיק ולשלוח יפוי כח ולאחר שתוגדרי במערכת כמייצגת בהליך תוכלי להוציא במערכת נט משפט את כתב האישום.
אפשרות שנייה היא להשיג את כתב האישום מהתביעות ואפשר גם לבקש מהם לפקסס לך אותו.
כך או כך את חייבת להשיג את חומר הראיות בתיק אחרת אין אפשרות אמיתית לייצג וכשאת מצלמת את חומר הראיות אפשר בהחלט לבקש גם לצלם את כתב האישום.
לסיום, ההליך הפלילי הוא הליך המחייב התמחות- הצעתי שלא לייצג את בן משפחתך אלא אם את באמת בקיאה ברזי ההליך.

במטרה משתמשים בפוליגרף כאינדיקציה בשלבי המעצר ולהפרכת חשדות חמורים ואו לאישושם,אבל זה רק לצורך חקירה.אמרת שאחד מהשוטרים מכיר אותך מהאזרחות אז העובדה הזאת שהוא מכיר אותך לא עזרה לך..האם זה אומר שיש לו איזה מניע נגדך?כל העניין הזה של להאשים אותך בדבר שלא עשית הוא פלילי. זה לא רק הטרדתך הפלילית ולא רק חיפוש לא חוקי ואלא עבירה חמורה של תפירת תיק עליך.חיפוש חוקי הוא רק בהסכמתך ורק עם 2 עדים שלך שמסתכלים על החיפוש?כאן לפי מה שאתה מתאר אין בכלל סיבה לחיפוש.צריכה להיות סיבה וכאן הם השתמשו בסמכותם לרעה וביצעו עליך חיפוש ללא חשד ממשי.אסור להם לקחת ממך את הטלפונים שלך אסור להם למנוע ממך לצלם ואו להקךיט זו זכותך האזרחית.הם עושים את הפושעים במדים כדי למנוע ממך לתעד את פשיהם.בנוסף בגלל שאתה בכלל לא עצור אז אסור להם כי אתה רק מעוכב וגם העיכוב לא חוקי.גם העיכוב עצמו הוא יכול להיות רק עד 3 שעות אבל הפושעים במדים מחזיקים אותך 6 שעות ואומרים לך שאתה עצור כאשר בכלל אין אסמכתה של מעצר חתומה על ידי הקצין שלהם.אתה למעשה צריך להתלונן למח"ש..(המחלקה לחקירות שוטרים)זה גוף מושחת שסוגר את הרוב של התלונות אליו ואו מעביר למשמעת של המשטרה כדי שאלה יתנו בבית הדין המשמעתי שלהם פסקי דין חבריים מגוחכים של קנס זעום ואו נזיפה על עבירות חמורות ביותר של שוטרים פושעים במדים.מח"ש מסתירים מהציבור שהם חוקרים רק תלונות של שנה בית סוהר ומעלה.אני אישית על דבר חמור משלך מחכה שנה מיום תלונתי למח"ש על חודשים שהתלונה שלי שכבה לריק ולא חקרו בכלל ואז בערר עוד חודשים ואז עוד חודשים בערר בפרקליטות.כולם מושחתים ולא תשמע את מהעורכי דין של הפורום שמנסים להגן על המערכת המושחתת ולכן מוחקים את תגובותי.

ליאור יקר,
אם מה שאתה מתאר הוא נכון הרי מדובר כאן בעבירות פליליות ומשמעתיות חמורות מצדם של השוטרים.
שוטר אינו מעל החוק אלא אמור לשמש דוגמא.
אם למשל יש בינך לבין השוטר שמציק לך היכרות מוקדמת מהאזרחות, הרי אסור לו לנצל את הטינה שיש לו בליבו עליך בכדי לעכב אותך שלא כדין ו/או לחלק לך קנסות בגין עבירות מומצאות.
בהחלט יש מקום לפנות עם הנושא למח"ש ולקצין פניות הציבור.
לאור דבריו הקשים של חברך, מר עודד יערי, ייתכן מאוד שכדאי לך לשקול להיעזר בשירותיו של עו"ד מהתחום הפלילי בכדי לנהל את התלונות בצורה הטובה ביותר.
לגבי פוליגרף, הרי בהחלט שניתן להעזר בו במסגרת הליכי החקירה ובכלל זה במסגרת התלונה במח"ש/ קת"צ ואף לבקש שהשוטר יעבור בדיקה מקבילה.
מקווה שסייעתי לך

כפי שציינתי בתגובתי הקודמת, שוטרים הם לא מעל החוק ואם הם מבצעים עבירות פליליות ראוי להגיש נגדם תלונה במח"ש.
אפשר גם להיעזר בבדיקת פוליגרף כדי לחזק את תלונתך ולבקש שאף השוטרים יעברו בדיקה דומה.

העיכוב המבוצע ע"י שוטר מוסדר בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות איכיפה מעצרים ) החל מסעיפים 66-74 ואתה מוזמן לעיין בהם.
הרעיון הוא שאם שוטר חושד בך כי יצעת עבירה ( לרבות עבירות חטא ) או שאתה עומד לעבירה עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם או את שלום הציבור או את בטחון המדינה, הרי השוטר רשאי לעכב אותך כדי לברר את זהותך ומען מגוריך או כדי לחקור אותך ולתפוס מסמכים שונים הקשורים לביצוע העבירה הנטענת.
משך העיכוב לא יהיה מעל לזמן הסביר הדרוש להשגת תכלית העיכוב ובכל מקרה לא יעוכב אדם מעבר לשלוש שעות אלא בחריגים האמורים בסעיף 73.
היות והעיכוב נחשב אמצעי שפגיעתו מצומצת יותר בחשוד והוא ככלל לא אמור לעבור את השלוש שעות, הרי אין חובה על המשטרה למסור הודעה על דבר העיכוב לעורך דין או לאדם קרוב, כפי שהיא חייבת לעשות לגבי עצור.
ואולם, אם לא מאפשרים לך לענות לפלאפון שלך ללא כל הסבר המצדיק זאת ( דוגמת חשש לשיבוש הליכי חקירה ) ניתן לומר, כי מדובר כאן בעיכוב לא תקין שכן נקבע בסעיף 1 (ב) לחוק המעצרים " מעצרו ועיכובו של אדם יהיו בדרך שתבטיח שמירה מירבית על כבוד האדם ועל זכויותיו"
אם השוטרים לא נהגו כך, ניתן להגיש על כך תלונה לקצין פניות הציבור.

יש הבדל ענק בין מה שרשום בין סעיפי החוק גם למה שקורה במציאות בשטח המטרה מעכת אותך גם 6 שעות.

לי אישית זה קרה ואני חוזר ומזהיר אותך לא לבזבז זמנך בתלונות שיטויחו אצל קציני תלונות הציבור.

חזי יקר, לפי המתואר לא רק שאין שום דרך שידעו על החקירה הזו, אלא שאין כל מקום לשתף את המסווג בסוגיה.

פונה יקר,
מדובר בשאלה מתחום האתיקה ולא מהתחום הפלילי ואני לא מרגיש בנוח לענות עליה נוכח תפקידי כדיין בבית הדין הארצי של הלשכה.- איתך הסליחה.

רענן יקר, סעיף 214 לחוק העונשין בהחלט אוסר על פרסום ציורים פורנוגרפים של ילדים
214
"ב. המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו - מאסר חמש שנים."
ב3. המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, דינו - מאסר שנה; לעניין סעיף קטן זה, "מחזיק" - למעט המחזיק באקראי ובתום לב.
בפועל המחוקק דורש כי כתב אישום כזה יוגש תוך שנתים מיום ביצוע העבירה ובהסכמתו בכתב של פרקליט מחוז.
מחוז או בהסכמתו בכתב, כך שיש כאן הרבה מקום לשיקול דעת של הפרקליטות בטרם יוחלט על מעצר ו/או הגשת כתב אישום- הכל תלוי בנסיבות המקרה.

ובכלל מה עבירות פליליות על פי חוק הגנת הצרכן?

מדובר בנציג שירות של חברת סלולר ששיקר ומכר לאישה זקה מוצרים שהיא לא צריכה.

פונה יקר, השאלה שלך היא מאוד מורכבת וצריך לדעת את מלוא העובדות כדי לתת לך ייעוץ- בדר"כ השאלה היא הפוכה, כלומר האם מותר למתלונן לפרסם את דבר תלונתו במשטרה- ואז התשובה שיש הגנה על עצם הגשת תלונה במשטרה אך לא על פרסום עצם הגשת התלונה.
בדרך כלל סביר כי חשוד המפרסם כי הוגשה כנגדו תלונה במשטרה לא יחשב כמטריד עד או פוגע בפרטיות, אך לא ניתן לשלול מקרים שכן יראו בכך פגיעה בפרטיות ואף הטרדת עד ולכן כדאי להיוועץ עם עו"ד לפני שפונים בפרסום שכזה

פונה יקר,
סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי " אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו, אולם אם גרם המעשה למותו של אדם דנים אותו על כך אף אם הורשע קודם לכן בשל עבירה אחרת שבאותו מעשה..."
כלומר, אם הערעור על ההרשעה היה נדחה בעליון, הרי שניתן היה להעמיד את הנאשם פעם נוספת לדין פלילי.
ואולם, ברגע שנקבע שהנאשם זכאי בערכאת הערעור- הרי לא ניתן להעמידו לדין שוב אף אם הנפגע נפטר מפצעיו.
אשמח לדעת מדוע אתה שואל שאלה זו.

פונה יקר, ערבון הכוונה לסכום כסף המופקד בגזברות שתפקידו בדרך כלל לשמש כערובה לכך שתנאי השחרור ישמרו.- אין הכרח שהערבון יהיה של הערב דווקא- כנאמר לכסף אין ריח.
לעומת זאת ערבות- היא התחייבות כספית של הנאשם או של ערב צד ג' לכך שתנאי השחרור ישמרו.
בערבות יש חשיבות כמובן שמי שהורה לו בית משפט לשמש ערב הוא שיחתום.
מקווה שעניתי לשאלתך

פונה יקר, כתבי תביעה/תובענות מאפיינים משפט אזרחי בו אדם תובע את חברו בגין נזק/ חבות כלשהי.
כתב אישום מאפיין משפט פלילי במסגרתו המדינה מאשימה את האזרח בגין הפרת הוראות החוק הפלילי.

פונה יקר, אם התכוונת לכך שהעלת טענה מקדמית לפי סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי " העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה" הרי שבאם הטענה נדחתה- הרי אם הנאשם לא מוכן לשתף פעולה יותר- המשפט ימשך כסדרו וניתן יהיה גם להרשיעו.
אם הכוונה בשאלתך לכך שלטענתך כלל לא בוצעה עבירה כפי שמיוחס לך בכתב האישום- הרי טענה זו יש להוכיח בהוכחות וברור שאי שיתוף פעולה עם השופט לא יתרום להוכחת החפות כאם להוכחת אשמתך.

פונה יקר, על השאלה הזו בדיוק כבר נשאלתי בנוסף לשאלות המשך ( לרבות נושא של אפשרות לקובלנה פלילית פרטית ועוד ועוד ).
כפי שציינתי, הרי אם מדובר בהודעה כוזבת הרי אפשר בהחלט להגיש תלונה על כך.

פונה יקר, חוק העונשין תוקן בעקבות פס"ד דרומי והוסף לו סעיף 34י1 הקובע כי " לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית מגורים, בית עסק או משק חקלאי מגודר.."
כלומר ניתן לעשות שימוש בכוח כלפי פורץ והדבר יחשב כהגנה עצמית, אך הגנה זו מסוייגת לכך שאם המעשה לא היה סביר בעליל לשם הדיפת המתפרץ הרי ההגנה לא תחול וכן אם הבאת בהתנהגות פסולה להתפרצות תוך שאתה צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים .
מקווה שעניתי לשאלתך

פונה יקר, אם התאריך שהוסתר הינו מהותי ( והוא הוסתר בכוונה ) הרי ייתכן לראות בכך כחלק משיבוש מהלכי משפט ( החלים כבר בשלב החקירה ) או בידוי ראיות.

יניב יקר,
ליבי ליבי איתך- אני חושב שמדובר כאן בסחיטה מכוערת שראוי לשים לה סוף.
מזלך שיש לך גם זכויות ואפשר בהחלט להגיש תלונה במשטרה על סחיטה באיומים ולבקש שראשית פרטיך האישיים לא ימסרו לחשוד ( כתובת, טלפונים , שם משפחה אם הוא לא יודע ) ובנוסף, אם יתנהל משפט לבקש שהדיון יהיה בדלתיים סגורות כך שלא ניתן יהיה לחשוף שום פרט עליך.
בנוסף, אם הוא יממש את איומיו הרי מדובר גם בעבירה נוספת לפי חוק הגנת הפרטיות וכמובן שניתן לתבוע אותו גם במשפט אזרחי.
אשמח לעזור לך .

לפי חוק הנוער- קטין מוגדר כמי שהוא מתחת לגיל 18 ומעל גיל 12 .
יחד עם זאת, לא ניתן לעצור עד לתום ההליכים קטין מתחת לגיל 14 וכן לא ניתן לגזור עליו מאסר.
בנוסף, ישנן הקלות שונות לגבי קטין מתחת לגיל 14.
מקווה שעניתי לשאלתך.

משקר בפרט עובדתי ומבקש לקבל סכום כסף אחרת הוא יתבע אותי.האם זה ניסיון לקבלת דבר במרמה?ניסיון לסחיטה באיומים?בברכה.

פונה יקר, מקצוע עריכת הדין מקנה לעורכי הדין זכויות שונות (למשל מאפשר להם לאשר תצהיר שדינו כדין עדות - חסיון מלא ומוחלט לגבי דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך הדין ללקוחו- ועוד ועוד) לצד הזכויות המחוקק חלים על עורכי הדין חובות התנהגות - החל מאופן הלבוש ועד לצורות ביטוי שונות שייתכן שאינן בגדר עבירה פלילית אך הן בגדר עבירה משמעתית לפי כללי הלשכה.
כך למשל סעיף 24 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) קובע איסור על איומים " עורך דין לא ינקוט באיומים בפנותו לצד שכנגד אך רשאי הוא לפרט אמצעים אשר מרשו ינקוט למימוש זכויותיו ולהפנות את תשומת לבו של הצד שכנגד להוראות כל דין"- הפסיקה למשל קבעה, שאם עו"ד רושם במכתבו שאם לא ישולם למרשו הסכום הנתבע, הרי אז בכוונת מרשו להגיש תלונה במשטרה כמהווה איום אסור לפי הסעיף.
יצוין, כי ניתן להעמיד עורך דין לדין משמעתי אף בגין מעשים שלדעת הלשכה אינם הולמים את מקצוע עריכת הדין או עלולים לפגוע בכבוד המקצוע ובכלל זה התבטאות שאינה הולמת מצידו של עורך דין, אף אם הושמעה ללא קשר לתפקידו.
מקווה שעניתי לשאלתך.

בהליך הפלילי מקובל לראות בפסק דין שעבר המועד לערעור שלו ( כלומר לאחר שחלפו 45 יום ממועד נתינתו ) כפסק דין חלוט ( שלא ניתן לערער עליו ).
יחד עם זאת, כפי שציינת, גם פסק דין חלוט הוא למעשה לא באמת חלוט- שכן מקרים כמו משפט חוזר יכולים "להחיותו" מחדש.

פונה יקר, לא ניתן להגיש קובלנה פלילית בגין הטרדות טלפוניות, אך היות וניתן להגיש קובלנה בגין פגיעה בפרטיות, הרי ראוי לבחון, האם במקרה שלך, ההטרדות מהוות גם פגיעה בפרטיות אשר יכולה להוות נושא לקובלנה פלילית פרטית

בהליך הפלילי, כל צד מעיד את עדיו בחקירה ראשית, אשר המאפיין אותה הוא האיסור לשאול שאלות מדריכות ( שאלות שהתשובה עליהן היא כן או לא ) והמטרה היא לשאול שאלות פתוחות יותר, כך שהגרסה של העד נשמעת ללא הפרעות כמעט.
לאחר החקירה הראשית, על העד לעבור לשלב החקירה הנגדית- במקרה שלך, לאחר שאתה מספר את הגרסה שלך התובע רשאי לחקור אותך בחקירה נגדית- שאלות שהתשובה עליהן בהחלט יכולה להיות כן או לא- הוא רשאי לעמת אותך עם ראיות שונות, כשהמטרה היא להוכיח כי גרסתך לא ראויה לאמון.
מקווה שעניתי לשאלתך

פונה יקר, ייתכן והמשטרה לא העבירה לך את כל חומר הראיות בתיק, אך לא סביר שהיא רוצה להפליל אותך- שכן אז התיק לא היה נסגר וכי מה יותר פשוט מלרשום "הודאה" באישומים חמורים, אם לטענתך הם בכל מקרה רשמו תשובות שלא אמרת.
ואגב, ייתכן שהשוטר שגבה את התלונה, טעה ורשם שם אב שגוי והעובדה שנפלה טעות כתיב בשם מקום העבודה של המתלוננת, תומכת בכך שייתכן והשוטר פשוט לא היה מרוכז בנתונים שנמסרו לו.

החוק קובע, כי בכדי ששוטר יוכל לעשות חיפוש ברכבך הוא חייב שיהיה לו יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה.
אפשרות שנייה היא לבקש את אישורך לחיפוש תוך ציון, כי אתה רשאי לסרב לחיפוש ולא יאונה לך רע באם תסרב.
בדרך כלל שוטר יציין בפניך את עילת החיפוש, אך החוק לא מחייבו בשלב החיפוש לציין זאת, שכן לפעמים מדובר במידע מודיעיני אשר חשיפתו עלולה לסכל פעילות משטרתית ו/או שלומו של המודיע- כך שבסופו של יום הרבה פעמים רק בדיעבד כשמוגש כתב אישום אנו יודעים האם היה לשוטר יסוד לחיפוש או לא- אם לא הרי גם אם נמצאו למשל סמים ברכבך אפשר לבקש למחוק את התיק בעילה של חיפוש לא חוקי.
מקווה שסייעתי לך