פורום פלילי

רוני יקר, בהנחה ואתה לא מדבר על זימון של עדים כעדי הזמה- כלומר עדים שנועדו לסתור טענות מפתיעות שהועלו במסגרת פרשת הגנה הרי ככלל התובע לא יכול לזמן עדי תביעה שלא נכתבו בכתב האישום , אלא ברשות בית משפט ולאחר שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להכין חקירתו לעד, לרבות במקרים המתאימים, לחקור שוב עדי תביעה שכבר נחקרו ויש לבצע השלמות לחקירתם בשל העדתו של עד התביעה החדש.

השלמות חקירה כפי שאתה מתאר ע"י הרשות החוקרת מאוד לא מקובלות ורק במקרים נדירים בית משפט מאפשר לתביעה להעיד עדים חדשים בעקבות השלמות חקירה אם הדבר דרוש לשם עשיית הצדק וניתנה לנאשם הזדמנות להתגונן.

חשוב לזכור שלפי סעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי אף בית משפט במקרים המתאימים להורות על הזמנת עד, אפילו כבר נשמעה עדותו בפניו ועל הבאת ראיות אחרות לבקשת בעלי דין ואף מיזמתו שלו.

כאמור מדובר אבל במקרים נדירים מאוד ובכדי למסור לך חוות דעת ברורה, עו"ד חייב להיחשף למכלול הראיות והנסיבות בתיק.

מקווה שהייתי לך לעזר

רותי יקרה, השאלה שלך נוגעת לתחום האתיקה המקצועית ולא לכך מכוון הפורום ובוודאי שמבלי להיחשף למכלול הנסיבות בתיק אני לא אוכל אף אם ארצה להידרש לשאלתך לקבוע האם הייתה כאן רשלנות בהימנעות מלהגיש בקשה לצו איסור פרסום.

בנוסף, לא ברורה לי משאלתך האם הוגש כתב אישום כנגד הלקוח או שמדובר בשלב בו טרם הוחלט על הגשת כתב אישום כנגדו.

הכלל הוא שלא מפרסמים שמו של חשוד שטרם הוגש כנגדו כתב אישום עד תום 48 שעות מהמועד שבו היה עליו להתייצב לחקירה ( לכלל זה חריגים רבים )- לאחר מכן, הכלל הוא פרסום והחריג הוא איסור פרסום וניתן להגיש בקשה כזו רק אם ניתן להוכיח כי פרסום שמו של החשוד עלול לגרום לו נזק חמור וכי בנסיבות התיק יש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי שבפרסום.

מקווה שבכל זאת הייתי לך לעזר

מיקה יקרה,

העילה הנחשקת ביותר לסגירת תיק היא סגירת תיק בשל חוסר אשמה- רק בעילה הזו התיק נמחק מרישומי המשטרה וזאת בהתאם להוראות סעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

מקווה שהייתי לך לעזר

רועי יקר, הפורום נועד לתת סיוע ראשוני לפניות הגולשים בנושאים פליליים, אנחנו לא מחזיקים בנתונים סטטיסטיים לגבי אחוז התלונות השקריות המוגשות בנושאי מין, אלימות או נושאים אחרים.

למעשה, לא בטוח שישנם נתונים בנושא, שכן לצערנו, לא כל תלונה שקרית מוכחת ככזו במשפט.

פונה יקר, ישנם סוגים שונים של טענת הגנה מן הצדק ואתה מכוון להגנה מן הצדק בשל פגיעה ממשית בזכות הנאשם להליך ראוי בגין פגמים יסודיים בשלב החקירה.

מדובר בטענה מאוד מורכבת וכדי להכריע בה יהיה על השופט לבחון את הראיות שנאספו ולשמוע ראיות בתיק ע"מ לגבש ההחלטה.

אני יכול לומר שלא בנקל ניתן יהיה לשכנע את בית המשפט לבטל את כתב האישום בשל המחדלים שאתה מתאר.

חוקר יקר, סעיף 349 לחוק העונשין שכותרתו מעשה מגונה בפומבי קובע בסעיף (א) הרלוונטי לענייננו כי " העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו.. דינו מאסר שנה"  הסעיף לא מחייב, כי יהיו נוכחים יותר מאדם אחד במקום הפומבי והשאלה היא האם כיתה במכללה נחשבת כמקום פומבי.

מקום פומבי מוגדר בסעיף 34 כד לחוק העונשין כ" מקום ציבורי, כשאדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא" ומקום ציבורי מוגדר " דרך, בנין, מקום או אמצעי תעבורה שיש אותה שעה לציבור זכות או רשות של גישה אליהם , בלא תנאי או בתנאי של תשלום, וכל בנין או מקום המשמש אותה שעה להתקהלות ציבורית, או דתית או לבית משפט היושב בפומבי" 

אז נכון, שאפשר אולי בדוחק להתפלפל ולומר, כי הימצאות במכללה דורשת רשות בתנאי של תשלום+ עמידה בתנאי קבלה ( הגם שאני מניח שהמנקה לא זקוק לאישור כאמור ) - אך נדמה לי שהדברים אמורים להיות ברורים, כי אין לראות בכיתת לימוד כמקום פרטי שמאפשר התערטלות בפומבי משל הדבר נעשה בבית. ( ואין בדברי אלו בכדי לומר שמותר לאונן בבית כשניתן לראותך ממקום ציבורי וכו' ).

לכך אוסיף, כי כדאי שתעיין בע"פ 30687/06 הקובע, כי למעשה במקרה שאתה מתאר ניתן להאשים בעבירה חמורה יותר של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין הקובע: " העושה  מעשה מגונה באדם בלא  הסכמתו אך שלא בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים(א),(ב) או (ג1) דינו - מאסר שלוש שנים.

פסק הדין קובע, כי אין הכרח שיהיה מגע גופני בין העושה את המעשה המגונה לבין נפגע העבירה ועורך ניתוח מאלף של ההבדלים בין סעיף 348(ג) לסעיף  349 , בין השאר פסק הדין מציין כי " הטענה, כי עבירת מעשה מגונה מחייבים מגע פיזי בין הנאשם לבין המתלוננת, נדונה בעבר בבתי המשפט המחוזיים, ואלו קבעו, כי מעשה מגונה יכול להתקיים גם ללא מגע פיזי. וכך נאמר בע"פ (חי') 1772/04 שפיר נ' מדינת ישראל, תק-מח 2005(1), 7109:

 

אין כל הכרח שהמעשה המגונה יכלול מגע כלשהו בין העושה לבין הקרבן. כך למשל דרישתו של נאשם מאחר לפשוט את בגדיו ולעמוד כשאיברי מינו חשופים עשוי להיחשב כמעשה

מגונה באדם, אף אם לא היה מגע (ראה נסיבות חלק מהאישומים בע"פ 6255/03 הנ"ל, פסקאות

14, 32-30). תנועה לכיוון איברים אינטימיים של אחר עשויה אף היא להיחשב כמעשה מגונה, אף אם בסופו של דבר לא נגע העושה באיברי הקרבן.נ מרכז הכובד של העבירה הינו בגנות שבמעשה על פי המבחן האובייקטיבי, ובמניע

למעשה. אלו עשויים להתקיים גם אם לא היה מגע בקרבן"

בהמשך הדברים מציין פסק הדין את האבחנה בין הסעיפים וקובע כי : "מעשה מגונה באדם לפי סעיף 348 לחוק העונשין, חייב להיות מכוון אל אותו אדם. כך מתחייב מהדיבור: "מעשה מגונה באדם". לעומת זאת, מעשה מגונה בפני אדם ,שבו עוסק סעיף 349 לחוק, חייב אמנם להיעשות בנוכחותו של אותו אדם, אך אין הוא חייב להיות מכוון אליו. הסיפא של סעיף 349(א), כמו גם סעיף 349(ב), מגדירים, אפוא, כעבירה מעשים מגונים הנעשים בפני אדם, היינו, בנוכחותו, אף מבלי שהם מכוונים אליו. אם המעשה (במקום לא פומבי) גם מכוון לאדם, אזי יבוא בשעריו של סעיף 348.

 

20.     פרשנות זו מיישבת את הקשיים שהזכרנו. העבירה לפי סעיף 348 לחוק העונשין מתייחסת למעשים מגונים שכוונו על ידי העושה לעברו של אדם מסוים, וזאת בין אם היו כרוכים במגע פיזי ובין אם לאו. אכן, בה בעת ניתן להעלות על הדעת מעשים מגונים שאינם מכוונים אל אדם מסוים, אך עדיין יש בהם כדי לפגוע באינטרס ראוי להגנה. לכך נועד סעיף 349 על חלופותיו. "

מקווה שהייתי לך לעזר

אדל יקרה, ניכר בשאלותייך כי את מצויה במצוקה קשה ואני יכול בהחלט להבין את התחושות הללו והחששות המאפיינים לא מעט הורים אשר מוצאים עצמם מוזמנים לחקירה בגין חשדות לעבירות כלפי ילדיהם האהובים להם הם כה דואגים.

אני יכול לעודד אותך שלא כל כך מהר נכנסים לכלא ולמעשה אין זה ברור כלל שיוגש כנגדך כתב אישום כלשהו והמלצתי להיפגש בצורה מסודרת עם עו"ד פלילי אשר ישמע את מכלול הנסיבות ויוכל לייעץ לך כיצד להתנהג מכאן ואילך.

אני יכול להגיד לך שאם טרם נחקרת באזהרה כחשודה בעבירות כנגד בתך, הרי אין לך תיק במשטרה.

אם שוטר ביקש ממך להציג לו תעודת זהות הרי אכן היית חייבת להציג בפניו התעודה ואני מקווה שאכן כך נהגת.

מקווה שהייתי לך לעזר

ניר שלום רב,

הכלל הוא שאם העבירה הפלילית נעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל, הרי דיני העונשין חלים על העובר אותה ללא קשר אם הוא תושב חוץ או תושב ישראל.

במקרה שאתה מתאר אם העבירה נעברה בישראל כלפי בת זוגתו הישראלית, הרי שאין כל מניעה לשפוט את הנאשם בישראל.

( יצוין, כי אף אם העבירה נעברה כנגד אזרח ישראלי בחו"ל ישנה סמכות בהתקיים תנאים המנויים בסעיף 14 לחוק העונשין להעמיד לדין פלילי את תושב החוץ בגין מעשיו בחו"ל ) מקווה שהייתי לך לעזר