פורום לשון הרע

צהרים טובים,
האם מותר למנהל/מעסיק להוציא מידע אודות עברו הפלילי (תיק סגור ללא הרשעה משנת
2004 שנפתח עקב תלונת סרק על אלימות שלא היתה על רקע סכסוך משפחתי) של עובד
באמצעות חוקר פרטי/משרד חקירות ? שאלתי מתייחסת לסעיף רישום משטרתי המצוטט
מתוך אתר "משטרת ישראל": "מי שמבקש מאדם את תדפיס זכות העיון, גם אם האדם הסכים
לתת לו וגם אם הוא גורם הזכאי לקבל מידע מן המרשם עפ"י חוק, עובר עבירה שדינה מאסר,
ואם זה נועד לצורכי העסקה או קבלת החלטה בעניינו של אותו אדם, הרי שהוא מבצע עבירה
שעונשה שנתיים מאסר, והכל כמפורט בסע' 22 לחוק שזה לשונו: ")א( מי שהשיג או דרש מן
המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו, דינו – מאסר שנה; בסעיף זה, "מידע" –
רישומים אחרים כאמור בסעיף 1( ג( ופרטי רישום כאמור בסעיף 2 . )ב( מי שהשיג או דרש מן
המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו לשם העסקה או לשם קבלת החלטה
בעניין האדם שהמידע נוגע לו, דינו – מאסר שנתיים; לעניין זה, לא יראו מי שעשה כאמור כזכאי
לקבל מידע מן המרשם, בשל כך בלבד שהאדם שהמידע נוגע לו הסכים למסירת המידע". ??? 

שלום רב דוד,
תליית אזהרה על הליכי הוצל"פ על הדלת הנה הילך חוקי. 
אם אכן יש לך חוב אמיתי והליכי ההוצל"פ ננקטו נגדך בתום לב, לא תהייה לך עילה לתביעה בלשון הרע נגד איש במקרה זה. 
אם אכן יסתבר לך, לאחר בדיקה מעמיקה ומוקפדת כי הזוכה / ב"כ לא שלח/ו לך מכתב התראה בגין החוב (במובחן ממצב בו נשלח אליך מכתב בדואר רשום ולא טרחת להוציאו מסניף הדואר), עשויה לקום לך עילה להגשת תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין כנגד עוה"ד של הזוכה.
ומעבר לכך? הגע במהירות האפשרית להסדר עם עורך הדין ומנע מעצמך הוצאות ועגמות נפש נוספות.

בברכה,



רון מיור, עו"ד

מנהל פורום לשון הרע



יגאל אלון 98, ת"א

טל': 072-8830276; מייל: majorlaw100@gmail.com

ראה פסק דין מצורף

1. תלונה על אדם היא לשון הרע
כהגדרתה בסעיף 1 לחוק איסור
לשון הרע, משום שפרסומה
עלול להשפיל את אותו אדם, לעשותו
מטרה לשנאה או ללעג, לפגוע
במשלח ידו וכדומה. אבל:
2. סעיף 15 לחוק
מגן על מי שפרסם לשון הרע בתום לב בנסיבות
מסוימות, ובין היתר,
על מי שהגיש תלונה לאדם או
לרשות המוסמכים לבדוק אותה (סעיף
15(8)). על כן:
3. מי שנתבע בטענה, שהגיש
תלונת שווא למשטרה, אינו
חייב להוכיח את אשמת התובע, אך
עליו לשכנע, שהגיש את תלונתו
בתום לב.
4. בהתאם לסעיף 16(א)
לחוק, הנתבע
יוחזק (ייחשב) כתם
לב, אם יוכיח, כי
הפרסום נעשה באחת הנסיבות המפורטות בסעיף
15 (לענייננו, שהתלונה
הוגשה לרשות המוסמכת לחקור אותה,
כלומר למשטרה), וכי
הפרסום לא חרג מהסביר באותן נסיבות.
5. בהתאם לסעיף 16(ב)
לחוק יפריך התובע את חזקת תום
לבו של הנתבע (כשהיא קיימת),
אם יוכיח, כי
הנתבע שיקר ביודעין או מתוך רשלנות (בלי
לבדוק אם הפרסום אמת אם לאו) או
שהתכוון לפגוע בתובע מעבר לסביר (כדי
להסיר ספק: האמור כאן הוא
תמצית הסעיף במלים שלי, ולא
הנוסח המדויק).
6. מי שהגיש תלונת שווא עלול
להיתבע גם על רשלנות לפי פקודת הנזיקין.
7. נפסק, כי "אדם
המתלונן בפני המשטרה על עבירה, שלפי
אמונתו בוצעה על ידי פלוני, זכאי
להגנת החוק, גם אם מסתבר
כי אמונתו מוטעית היא" (ע"א
788/79, ריימר נגד עיזבון
רייבר), אך גם כי "המוסר
תלונה למשטרה, על-יסוד
חשד בלבד, ללא בדיקה כלשהי
של העובדות, אחראי בנזיקין
לנזק שגרם" (רע"א
1808/03, אגשם נגד רשות הדואר
ואח', שמאזכר גם את ע"א
337/81, בוסקילה נגד מדינת
ישראל).
8. אדם יכול (גם
אם אינו חייב) להוכיח שהוא
לא עשה מעשה בכך שיוכיח, כי
במועד שנעשה המעשה המיוחס לו היה במקום
אחר או עשה מעשה אחר.
9. ראה גם הדיון המקושר מטה.

ארתור שלום,
כדי להבין את הסיטואציה שאתה מתאר, יש להבין תחילה מהי הגדרת המונח לשון הרע בחוק. כדי שתקום עילת תביעה, יש לפרסם את לשון הרע לאדם זולת מי שנפגע ממנה. 
לשון הרע הנה כל דבר שעלול להשפיל... לבזות... לפגוע בפרנסתו של אדם. 
פרסום הנו, כל דרך להפיץ את אותה לשון הרע, בין היתר באמירה, תנועה, ציור ואופנים נוספים. 
תימצא לפיכך פרשנות, לפיה מה שנעשה לך עולה כדי לשון הרע, ועולה כדי פרסום. שתי הדרישות כאמור כדי להקים עילת תביעה בלשון הרע. 
על פני הדברים, ניתן לטעון כי פעולת הרחרוח שבוצעה לך, השפילה וביזתה אותך. העובדה שבוצעה ע"י שני אנשים, גם אם לא ראו זאת אנשים נוספים, עונה על דרישות הפרסום. כאמור, לשון הרע יכולה להיות מובעת גם בדרך של תנועה.
בכל מקרה, כדאי שתיפגש עם עו"ד מומחה לייעוץ פרטני, שיבחן גם היבטים נוספים שקצרה היריעה מלהקיפם במסגרת זו. 
בברכה,



בברכה,



רון מיור, עו"ד

מנהל פורום לשון הרע



יגאל אלון 98, ת"א

טל': 072-8830276; מייל: majorlaw100@gmail.com

1. הפרסום, שנודף
ממך ריח חזק של אלכוהול, הוא
לשון הרע כהגדרתה בסעיף 1 לחוק
איסור לשון הרע, והרחרוח
הוא, לדעתי, הטרדה
לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת
הפרטיות, אבל:
2. שתי הגנות עשויות לעמוד
למנהלים שלך:
האחת, שמדובר
במעשה של מה בכך (סעיף 4
לפקודת הנזיקין וסעיף 6
לחוק הגנת הפרטיות);
השנייה, שהפרסום
היה למעשה הבעת דעה בתום לב "על
התנהגותו או אופיו של הנפגע בעניין שבו
הנאשם או הנתבע ממונה על הנפגע, מכוח
דין או חוזה, והפרסום היה
מוצדק על ידי היותו ממונה כאמור” (סעיף
15(7) לחוק איסור לשון הרע
וסעיף 18(2)(ו) לחוק
הגנת הפרטיות).
3. אם לא הדפת ריח חזק של אלכוהול,
לדעתי, גם לא
הושפלת, ותחושתך הסובייקטיבית
אינה קובעת.
4. לסיכום, לדעתי אין לך עילה לתבוע בעניין הנדון.

יוסי שלום,
ברגיל ובגדול, החיסיון מפני אמרות לשון הרע נתון לכתבי טענות ולדברים שנאמרים בתוך דיון משפטי. 
אציע כי תפנה לייעוץ פרטני עם עו"ד מומחה לדיני לשון הרע, כדי שיוכל לבחון ברזולוציה גבוהה יותר, מה בדיוק נאמר ע"י אותו חייב ובאיזה נסיבות מדוייקות נאמר. 
בברכה,


בברכה,



רון מיור, עו"ד

מנהל פורום לשון הרע



יגאל אלון 98, ת"א

טל': 072-8830276; מייל: majorlaw100@gmail.com

שלום נדב,
ברגיל, דברים שנאמרים תוך כדי דיון משפטי, זוכים לחסינות מפני תביעות לשון הרע. יש אמנם חריגים לעניין זה אך לא נראה על פניהם של הדברים כי כזהו המקרה שתיארת.

בברכה,



רון מיור, עו"ד

מנהל פורום לשון הרע



יגאל אלון 98, ת"א

טל': 072-8830276; מייל: majorlaw100@gmail.com

שלום רב אילון,
אין ספק שניתן להבין את כעסך ותסכולך. 
יחד עם זאת, לא בטוח שאותה פקידה אשמה במה שעוללו קלגסים עשרות שנים לפני שנולדה, וגם, כלל לא ברור שבגלל עובדה זו דווקא, היא חייבת לך משהו. 
לענייננו, לו עצתי נשמעת, עדיף כי תיזהר בלשונך. גם אם יימצא מי שיטען כי הדברים שברצונך להטיח אינם לשון הרע (סביר שמדינת גרמניה לא תתבע אותך על הדברים), אתה עלול להיגרר גם לאמירות בוטות אחרות, שאולי, איזה מהן, תהווה לשון הרע, ואולי, מישהו יהיה נחוש מספיק כדי להיפרע ממך עליהן.
אני מניח שתשובתי אינה לגמרי משפטית, ואולם עוד אני מניח, כי היא עשוייה לסייע בידך.

בברכה,



רון מיור, עו"ד

מנהל פורום לשון הרע



יגאל אלון 98, ת"א

טל': 072-8830276; מייל: majorlaw100@gmail.com

שלום חן,
הגם שעל פניו זה מזעזע, בכל זאת צריך יהיה לבחון מה בדיוק נכתב בטרם ניתן יהיה ליעץ לך.

בברכה,



רון מיור, עו"ד

מנהל פורום לשון הרע



יגאל אלון 98, ת"א

טל': 072-8830276; מייל: majorlaw100@gmail.com

רחלי שלום,
האם התקיים דיון בעניין הצו?
אין ספק כי על פני הדברים עומדת לך עילת תביעה בלשון הרע, בכפוף כמובן לטענות ההגנה שיעמדו לאותה שכנה - אמת דיברתי למשל - אם אכן תצליח להוכיח שדבריה נכונים. 
אציע שתשקלי את צעדייך ובכל מקרה היוועצי עם עורך דין המתמחה בתביעות לשון הרע  שבפניו תציגי את כל העובדות הצריכות לעניין, בטרם תקבלי החלטה בעניין. 

בברכה,



רון מיור, עו"ד

מנהל פורום לשון הרע



יגאל אלון 98, ת"א

טל': 072-8830276; מייל: majorlaw100@gmail.com

לום רווית,
על פני הדברים, יתקיימו שני היסודות לעילת תביעה בלשון הרע; האמירה עצמה, והפרסום לה. 
את מצידך תטעני כנראה "אמת דיברתי" אך תצטרכי לעמוד גם בדרישות תום הלב כפי שהן מוגדרות בחוק, או להוכיח שהייתה עליך חובה לפעול כפי שפעלת (אינני מפנה לסעיפי החוק הרלוונטיים - כזאת יעשה מן הסתם עורך הדין שאליו תפני לייעוץ פרטני). 
עד כמה האמור לעיל עשוי לעבור מתאוריה למעשה, אין איש שיוכל להגיד. 


בברכה,



רון מיור, עו"ד

מנהל פורום לשון הרע



יגאל אלון 98, ת"א

טל': 072-8830276; מייל: majorlaw100@gmail.com

1. אתה צריך להבחין בין סדר דין
מקוצר (סד"מ)
לבין סדר דין מהיר (סדמ"ר).
ומאחר ששאלתך נשאלה בפורום
העוסק בלשון הרע, שסדר דין
מקוצר אינו מתאים לו, גם
אני סבור, כמו מנהל הפורום,
שנתבעת בסדר דין מהיר,
ובטעות כתבת בכותרת שאלתך:
“סדר דין מקוצר". אם
כן, אז:
2. בסדר דין מהיר מצרפים לכתב
טענות תצהיר אימות על-פי
תקנה 214ג לתקנות סדר הדין
האזרחי. זהו תצהיר מתומצת,
שיש לערוך אותו לפי טופס 17א,
המצוי בתוספת הראשונה לתקנות
(הוא מכונה תצהיר בג"צי,
משום שהוא דומה לתצהיר המצורף
לעתירה לבג"ץ). תצהיר
זה יכול להתייחס הן לעובדות, הידועות
אישית למצהיר, והן לעובדות,
שהן נכונות לפי מיטב ידיעתו
ואמונתו.
3. תצהיר עדות ראשית הוא תצהיר
מפורט, ערוך לפי תקנה 521,
והוא יכול להכיל רק עובדות,
שהמצהיר יכול להוכיחן מתוך
ידיעתו הוא (בתצהיר המצורף
לבקשות ביניים רשאי המצהיר להצהיר גם לפי
מיטב אמונתו, ובלבד שיציין
את הנימוקים לכך).
4. תצהיר העדות נועד לחסוך את
זמן העדות הראשית בעל-פה,
כך שהעדות בבית המשפט תתחיל
ישר מהחקירה הנגדית.
5. בסדר דין מהיר מגישים את
תצהירי העדות הראשית של העדים ארבעים
וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון,
אלא אם כן קבע בית המשפט מועד
אחר (תקנה 214ט).
6. לכאורה, בעל
דין, שהגיש תצהיר אימות
יחד עם כתב הטענות, צריך
(אם הוא מתכוון להעיד)
להגיש בבוא העת גם תצהיר עדות
ראשית שלו, יחד עם תצהירי
העדים האחרים מטעמו. אבל
פירוש הגיוני ומקל של התקנות מוביל למסקנה,
שהכפילות אינה הכרחית,
משמע: כתב הטענות
יחד עם תצהיר האימות מהווים למעשה תצהיר
עדות ראשית של בעל הדין. עם
זאת מודגש, כי נושא זה שנוי
במחלוקת בפסיקה, ולמיטב
ידיעתי, אין לגביו פסק דין
מחייב של בית המשפט העליון.
7. משאלתך לא ברור איזה תצהיר
נדרשת להגיש. על פני הדברים,
בהנחה שלא צירפת תצהיר אימות
לכתב ההגנה, לדעתי, זה
התצהיר שעליך להגיש. אך אם
צירפת תצהיר אימות לכתב ההגנה, השופט
התכוון מן הסתם, שתגיש
תצהיר עדות ראשית.
8. על התצהיר עליך לחתום בפני
מי שהוסמך לכך, אחרי שיזהירך
לומר את האמת, וזה יכול
להיות עורך דין, שופט או
רשם תורן בבית המשפט ועוד (ראה
סעיף 15(ב) לפקודת
הראיות וסעיף 102 לחוק בתי
המשפט [נוסח משולב]).

ב-ת"א
[שלום, חיפה]
2316-10-08, סלמה זידאן נגד הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, אמרה
השופטת חנה לפין הראל:
"כפשוטו, המילה
'עבריין', מגדירה
אדם שעובר או עבר עבירות, ואין
להבדיל בין עבירה אחת או שתיים או יותר.
אכן, גם מי שהורשע
בעבירות תנועה הוא עבריין. אי
לכך, גם אם אמרה הגב'
שורקי [סגנית
מנהל מחוז הצפון של הרשות הנתבעת,
עב"א], כי
התובע עבריין, אמרה אמת.
התובע הורשע בשלושה תיקים של
בניה בלתי חוקית, הוגשו
כנגדו כתבי אישום והוא עד ליום שמיעת
הראיות בתיק זה, העיד על
עצמו, כי הוא עדיין מפר את
צו בית המשפט ואת פסק הדין אשר כמוהו כצו
בתיק, דהיינו, התובע
עדיין עובר את העבירות. ומהו
אם כך אם לא עבריין המפר צווים סדרתי...?”
על-פי תיאור
השופטת, המלה "עבריין"
כלפי אותו תובע הייתה מוצדקת
בנסיבות שנאמרה, ועל כן
בדין נדחתה תביעת הדיבה שהגיש.

עם זאת, אני
חולק, בכל הכבוד, על
המסקנה הכללית, המשתמעת
מדברי השופטת, לפיה כל
עבירת בנייה או עבירת תנועה מכשירה את
נקיטת המלה "עבריין"
כלפי העובר. איני
מקל ראש בעבירות אלה, אך
בעיני אדם סביר, עבריין
הוא מי שעוסק בפשע או מי שעובר עבירות דרך
קבע. על כן, מי
שמפרסם, שפלוני הוא עבריין,
אך משום שאותו פלוני חרג קלות
מהיתר בנייה או חנה במקום אסור, אינו
מפרסם אמת, ואף בהנחה שכן,
אינו מפרסם דבר שיש בו עניין
ציבורי (והאמת לבדה,
בהעדר עניין ציבורי, אינה
מועילה למפרסם לפי סעיף 14 לחוק
איסור לשון הרע). וגם הגנת
תום הלב אינה יכולה לעמוד לאותו מפרסם,
משום שתום הלב נבחן על-פי
סבירות הפרסום (סעיף 16(א)
ו- 16(ב)(3)
לחוק), והאמירה
"עבריין" כלפי
מי שעבר קלה אחת כאמור, לטעמי,
מוגזמת וחורגת מהסביר.

אלי שלום רב, 

המילה עבריין בקונוטציות מסויימות יכולה הקים עילת תביעה על פי חוק איסור לשון הרע, קח בחשבון שהבחינההאם מדובר בלשון הרע או לא תעשה על פי מבחן האדם הסביר ועל פי הפרשנות האוביקטיבית של המלל ולא על פי הפרשנות הסוביקטיבית של מה שאתה התכוונת לכתוב. 

מקווה שהייתי לעזר,



בברכה,



בן קרפל, עו"ד

מנהל פורום לשון הרע 



האשל 2, פארק העסקים קיסריה

טלפון: 072-2221780; מייל: benkarpel@gmail.com

הנושא נדון לא מכבר בפורום זה. ראי למטה או בדף הבא, ולנוחותך, גם קישור ישיר.
ולמותר לציין, שלא תהא חסינות על שקרים ביודעין ועל זיוף מסמכים.

מירי שלום, 
עם כל הצער ועגמת הנפש שבוודאי היו מנת חלקך, הכפשות הנכתבות בכתב טענות, ברגיל, לא יהווה עילה לתביעה בלשון הרע. יש על כתבי טענות חיסיון מתביעות לשון הרע.

בברכה,



רון מיור, עו"ד

מנהל פורום לשון הרע



יגאל אלון 98, ת"א

טל': 072-8830276; מייל: majorlaw100@gmail.com

עילה לתביעת לשון הרע

גלי שלום,
אתייחס בתשובתי זו רק לרכיבי לשון הרע שבשאלתך. 
בכל אחד מהתרחישים שציינת, את עלולה להיתבע בלשון הרע שכן תתקיים עילה לכך. 
מצד שני, ככל שהדברים שכתבת הם נכונים, תעמודנה לימינך איזה מההגנות הקיימות בדין.
לפי שעל פני הדברים, העניין סבוך מכפי שנדמה לך ו/או כפי שאת מציגה אותו, אציע בחום, כי תפני להתייעצות פרטנית עם עו"ד שלשון הרע הנה התמחותו. 
בברכה,

בברכה,



רון מיור, עו"ד

מנהל פורום לשון הרע



יגאל אלון 98, ת"א

טל': 072-8830276; מייל: majorlaw100@gmail.com

שלום רב לך אלין,
ראשית, צר לנו להתעדכן בחוויה הקשה שעברת. 
לגבי עצם העניין, הטרדות מכל סוג שהוא אינן עילה לתביעה בלשון הרע. 
לעניין ההכפשות שאת מספרת שהוכפשת בפני עמיתים לעבודה או צדדים שלישיים כלשהם, יש לדעת באיזה "טקסט" בדיוק מדובר. לא כל הכפשה, מעליבה ככל שתהייה, עולה כדי לשון הרע. 
לסיכום, תוכלי להעביר לי בפרטי את המלל המדוייק של הדברים שנאמרו עליך - ובאיזה נסיבות נאמרו עליך. אהיה אז לראשונה במצב בו ניתן להתחיל להשיב על השאלה. 

בברכה,



רון מיור, עו"ד

מנהל פורום לשון הרע



יגאל אלון 98, ת"א

טל': 072-8830276; מייל: majorlaw100@gmail.com

שלום רב לגולשת האלמונית,



ראשית, כפי שבוודאי מובן מאליו, הדין האמריקני הפדרלי שונה מהדין הישראלי. גם בדיני לשון הרע, הגם שניתן למצוא על דרך האקראי היבטים דומים או משיקים. 

ע"פ הדין הישראלי, ככלל, לא ניתן לתבוע בעל משרה מכהן על ביטויים שאמר במסגרת תפקיד'ו וכחלק מתפקידו (כפי שהוא רואה אותו מטבע הדברים). 

ע"פ הדין הישראלי, לא ניתן יהיה לתבוע אותו בלשון הרע על התבטאויות כדלעיל. עם זאת, לדעתי - הגם שהדבר טרם עמד במבחן משפטי - ניתן יהיה לתבוע אצלנו, את ראש הממשלה למשל, אם יחרוץ לשון הרע כנגד שכנו, בעניין פרטי.

למתעניינים כיצד רואה החוק הישראלי את שאלתה של הגולשת, אעלה בהמשך היום פוסט מפורט עם הפנייה לסעיפי החוק הרלוונטיים אצלנו. 



בברכה,