פורום לשון הרע

לב שלום,

הודעות שנשלחות בקבוצת הוואטסאפ, אשר מייחסות לך מוסר עבודה לקוי יכולות בהחלט להוות לשון הרע - ללא קשר עם אתה מקבל פרויקטים חדשים או לא.

יתרה מכך, עצם העובדה כי הפסקת לקבל פרויקטים חדשים יכולה להיות ראיה לכך כי נגרם לך נזק ממשי כתוצאה מהשמועות שמפיצה עליך הקולגה.

הייתי מציע תחילה להבהיר לאותה עובדת כי עליה להפסיק מיד עם הפצת השמועות אפילו בצחוק וכמובן להתנצל על כך.

אם היא לא מפסיקה עם מעלליה, ייתכן ואין מנוס מהגשת תביעת דיבה בגין פרסומי לשון הרע.

יעקב שלום,

סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע קובע כי מקרים מסוימים לא יהוו עילה להליך אזרחי או פלילי.

הסעיף מדבר על סוגים שונים של פרסומים, כך שהחסינות אליה אתה מתייחס אינה משויכת לנתבע או לנפגע, אלא חלה על אירועים ספציפיים, ובכלל זה האירועים הנקובים בסעיף קטן (5).

הנתבע אינו יכול לוותר על משהו שלא ניתן לו ואינו יכול לבקש מבית המשפט שלא להחיל את הוראת סעיף 13(5) על המקרה הספציפי.

הוכחת כוונה לפגוע, בהקשר של פרסום לשון הרע, אינה קשורה לניהול קובלנה פלילית.

ניתן לתבוע בהליך אזרחי פיצוי כפול בגין כוונה לפגוע, ואין צורך להגיש קובלנה פלילית בעניין.

יש כמובן להוכיח את הכוונה, שכן לא כל פרסום לשון הרע מגלם בתוכו כוונה לפגוע.

ממליץ לפנות לעו"ד בטרם הגשת התביעה.

כאשר אדם משתף את הציבור בחוות דעת כנה הנוגעת לחוויה שחווה – למשל, במסעדה או בבית עסק – והביקורת נכתבת מתוך מטרה אמיתית ליידע ולהזהיר אחרים, ולא מתוך רצון לפגוע או להזיק, הרי שבמרבית המקרים אין מדובר בלשון הרע במובן המשפטי.

מערכת המשפט מכירה בחשיבותו של חופש הביטוי, במיוחד כאשר מדובר בביקורת עניינית ומאוזנת. כל עוד הדברים משקפים את החוויה האישית, נכתבים בשפה מתונה ואינם כוללים טענות שקריות או השמצות, סביר מאוד שלא תקום עילה ממשית לתביעה.

שלי שלום,

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כי פרסום לשון הרע יכול להיות גם בהתנהגות.

לכן, על פניו, התנהגות המוכרת כפי שתיארת יכול להקים לך וביתך עילת תביעה כנגד המוכרת.

כמובן שיהיה צורך להוכיח את הדברים.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת התביעה.

ארי שלום,

חוק איסור לשון הרע קובע כי לא ניתן להגיש תביעה אישית כנגד פרסום לשון הרע שפורסם אודות מגזר שלם או כנגד חבר בני אדם - בדיוק כפי המקרה שתיארת.

ניתן לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולבקש ממנו לנהל את ההליך המשפטי בשם אותם האנשים שנפגעו.

ארי שלום,

צר לי על הסיטואציה אליה נקלעתם אתה ואשתך.

לגבי השיחה הפרטית במשרד המנהל, היות שמדובר על שיחה פרטית שאף אחד אחר לא נכח במשרד, כי אז אין כאן פרסום לשון הרע.

לגבי שאלת מנהל הקאנטרי בשטח הבריכה, ליד מתרחצים אחרים, הרי שניתן לראות בכך פרסום לשון הרע, אך יהיה צורך להוכיח כי אנשים אחרים שמעו את הדברים או שהדברים אכן נאמרו וכי נכחו במקום אנשים נוספים שהיו עלולים לשמוע את הדברים הללו.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת תביעה.

נילי שלום,

הבדיקה אם ביטוי כזה או אחר מהווה לשון הרע הינה בדיקה אובייקטיבית ולא סובייקטיבית. כלומר, עצם זה שנעלבת לא אומר בהכרח כי מה שנאמר עליך או כלפיך מהווה לשון הרע, ובית המשפט בודק האם מה שנאמר משפיל/מעליב/מבזה באופן כללי ולא רק אותך.

האמרה שאת מתעללת בכלבים יכולה בהחלט להוות לשון הרע היות שהיא מייחסת לך התנהגות מעין עבריינית, ובטח התנהגות שאינה נורמטיבית.

לאור זאת שלפי התיאור שלך לא הייתה כל התעללות אשר הצדיקה את הפרסום, נראה כי יש לך עילת תביעה בעניין.

חנוך שלום,

ראשית, צר לי לשמוע על הסיטואציה אליה נקלעת.

שנית, ככל שמדובר בהפצת שמועות על היותך חולה נפש, הרי שניתן להגיש תביעת דיבה כנגד המפיצים, אך יש לזכור כי יהיה עליך להוכיח מי אמר מה, למי ומתי. ההליך יתבסס על תצהיר של מי ששמע את הדברים, ולכן מומלץ להשיג את התצהיר עוד בטרם הגשת התביעה.

לעניין פרסום מסמכים שהוגשו בבית המשפט לענייני משפחה, הרי שניתן גם להגיש בקשה לבית המשפט לחיוב בהוצאות בגין הפרת הוראות החוק, וייתכן וניתן להגיש תביעה נפרדת על הפגיעה בפרטיות.

בכל מקרה, ממליץ להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת תביעה.

שלום רב,

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כי כל מה שנאמר או מוגש במסגרת הליך משפטי אינו יכול לשמש עילה לתביעה בגין לשון הרע.

על פניו, הגשת תלונה על עדות שקר הינה דרך פעולה אפשרית.

הודעה אשר נכתבה בקבוצת וואטסאפ של המחלקה, בה נאמר עליך כי אתה "עצלן, מזייף דוחות נוכחות ולא ראוי לתפקיד" עשויה בהחלט להיחשב כלשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965.

לפי סעיף 1 לחוק, מדובר בלשון הרע כאשר מתפרסם דבר העלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע בו במשרתו. החוק מגדיר "פרסום" ככל מסירת מידע לאדם אחר זולת הנפגע – לרבות באמצעים דיגיטליים כמו וואטסאפ. העובדה שהפרסום נעשה בקבוצת עבודה, שכלל אינך חבר בה, מחזקת את תחושת הפגיעה ואת יסוד "הפרסום".

הגשת תביעה לבית המשפט.

ממליץ לך להתייעץ לפני שתפעל.

רונן שלום,

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כי עוולת לשון הרע הינה עוולה נזיקית.

פסיקת כפל פיצוי הינה בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע ולא לפי פקודת הנזיקית או חוקים אחרים.

שלום רב,

לא ברור מפנייתך האם הנתבע מפר את פסק הדין, או שבמסגרת התביעה נטען שהנתבע לא התנצל ולכן מבקשים פיצוי גבוה יותר.

ככל שמדובר על שלב התביעה ולפני מתן פסק דין, אז הימנעות הנתבע מהתנצלות או חזרה בו מדבריו יכולה להוות שיקול בקביעת גובה הפיצוי על ידי בית המשפט. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע במפורש כי התנצלות הנתבע יכולה להוות שיקול בהפחתת גובה הפיצוי, כך שהיעדר התנצלות עובד לרעת הנתבע.

על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965, פרסום דבר שיש בו כדי להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו בשל תכונות המיוחסות לו, או לפגוע במשרתו, בעסקו או במקצועו – עשוי להיחשב לשון הרע (סעיף 1 לחוק)​. פרסום משוב פומבי המכיל דברי שקר או עלילות עליך, בפרט כאשר הוא זמין לכלל הסטודנטים, בהחלט עלול להיחשב כלשון הרע.

עם זאת, יש לקחת בחשבון שני קשיים עיקריים:

בעניין זה יש כמה שיקולים חשובים:

סיכום והמלצה:

באופן עקרוני, קיימת אפשרות לפעול לחשיפת זהות המפרסמים באמצעות פנייה משפטית מתאימה, אך הדבר כרוך בהליך משפטי שדורש ראיות ראשוניות.

יש לבחון את כל המכלול באופן קפדני וזהיר, לנתח מה בדיוק נכתב ולקבל החלטה מושכלת.

העניין אינו פשוט בכלל, קיימים שיקולים נוספים אשר מורכב כאן לפרטם, אך בהחלט יש להביאם בחשבון.

שלום רב,

כעיקרון, ייתכן כי פרסומות שאתה שולח יכולות להיחשב כ"ספאם" על ידי אחרים, לרבות מתחרים שלך. שונה הדבר לגבי דיווח על הפרסומת כבעלת תוכן פוגעני, ככל שאכן התוכן אינו פוגעני.

ככל שתוכל להוכיח את הדברים ייתכן וכי תעמוד לך עילת תביעה, אך ממליץ להתייעץ עם עו"S בטרם הגשת תביעה שכזו.

יובי שלום,

מטרת הפורום אינה מתן ייעוץ משפטי ספציפי, אלא מענה על שאלות כלליות.

פרסום פסק דין צריך להיעשות במידה שאינה פוגעת בצד שהפסיד, הגם שמדובר על פרסום אמת.

מציע להתייעץ בטרם פרסום פסק הדין, בטח עם תוספת אזהרה שלך, שאינה חלק מפסק הדין.

רוית שלום,

יש 2 אתגרים בפנייתך - האחד, הינו תביעת האדם הנכון שכינה אותך כך. עליך להוכיח את הטענה, כך שאם הוא יכחיש זאת, יהיה לך קשה להוכיח את הטענה.

האתגר השני הינו להוכיח כי המילה "חופרת" מהווה לשון הרע. סך הכל, לא מדובר על קללה, ייחוס עבירה פלילית או אפילו התייחסות למקצועיות שלך, כך שיהיה לא קל להוכיח כי הביטוי מהווה לשון הרע.

שלום רב,

על פי החוק, הגשת תלונה לגורם מוסמך, כגון המשטרה, מוגנת מתביעה אזרחית או פלילית.

יחד עם זאת, החריג לכלל הינו אם אפשר להוכיח שהמתלונן שיקר ביודעין למשטרה.

רק הוכחת מסירת ידיעה כוזבת למשטרה, העומדת בבסיס התלונה, ולא מצג שווא שולי, יכול בנסיבות מסוימות להקים עילת תביעה בגין פרסום לשון הרע.

ככל שמדובר על תלונה מוצדקת, התלונה תהייה מוגנת מפני תביעת דיבה. מנגד, ככל שיוכח כי התלונה שיקרית, כי אז ניתן יהיה לתבוע אותך, המתלונן, בגין פרסום לשון הרע.

חיים שלום,

פרסום לשון הרע יכול לקבל ביטוי גם בהתנהגות ולא רק בפרסום כתוב.

על פניו, דבריו של המרצה אליך, מול כל הכיתה, יכול להקים לך עילת תביעה בגין לשון הרע.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת תביעה על מנת להבין גם את ההקשר של הדברים שנאמרו.

אפי שלום,

אסיפת דיירים הינה מעצם טיבה וטבעה, מפגש טעון, שלעיתים הרוחות והיצרים משתלטים ולרוב מהווים קרקע פוריה לויכוחים קולניים והאשמות כאלו ואחרות.

יחד עם זאת, אין הדבר אומר כי לשכנים יש "אור ירוק" לומר כל מה שעל ליבם, ואין בזכותם לייחס עבירות פליליות לאדם ללא הוכחה בעניין (הכרעה משפטית כנגדו).

בנסיבות שתיארת, נראה כי עומדת לך עילת תביעה כנגד השכן שאמר עליך דברים אלו.

בהליך משפטי יהיה עליך כמובן להוכיח כי הדברים אכן נאמרו.

שלום רב,

כעיקרון, תלונה לגורם מוסמך, כגון ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מוגנת מפני הליכים משפטיים.

החריג לכך הינו אם ניתן להוכיח כי המתלונן הגיש תלונה שקרית, וידע שהוא משקר.

ככל שרכיבים אלו יוכחו, כי אז ניתן לתבוע בגין פרסום לשון הרע.

כעיקרון, ככל שתובן התלונה נכון, אז גם אם הנוסח בוטה ומשתלח לא אמורה להיות חשיפה בלשון הרע. אסייג את דברי ואומר, שיש לראות בדיוק מה נכתב על מנת להבין האם יש חשיפה לתביעה.

יחד עם זאת, ישנה חשיפה אתית, שכן ניסוח כתב טענות בצורה בוטה יכול להוות עבירה אתית כשלעצמה.

רועי שלום,

העובדה שיש תביעות בגין פרסומי לשון הרע בפייסבוק אינה קשורה בהכרח לתכנים המפורסמים.

כל פרסום, בפייסבוק או בכלל, צריך להכיל דברי אמת, עניין לציבור, ולהימנע מלפגוע בזולת.

ככל שהדברים המפורסמים אינם אמת, הרי יש בכך חשיפה לתביעה בגין לשון הרע.

אייל שלום,

כשמפרסמים עובדות על אנשים, והעובדות אינן נכונות, אז ישנה חשיפה לתביעה בגין פרסום לשון הרע.

שונה הדבר אם הפרסום מבהיר כי מדובר בדעה של המפרסם ולא בקביעת עובדות.

בכל מקרה, פרסום דברים שאינם נכונים עלולים לחשוף לתביעה בגין לשון הרע, גם אם נכתב שמדובר בדעה אישית, שכן לא ניתן לקבל הגנה מלאה על השמצה של הזולת.