פורום לשון הרע

דוד שלום, 

נשמע כי נעשה לך עוול. פרסום לשון הרע הינו כאשר פלוני מפרסם דברים פוגעניים (כהגדרת החוק והפסיקה) אודות אלמוני ולפחות אדם נוסף אחד נחשף לדברים אלו. מכאן, כי שליחת הודעת וואטסאפ בקבוצה, בה חברים יותר מ - 2 אנשים יכולה להיחשב כפרסום לשון הרע ומקימה עילת תביעה.

מומלץ ללכת לייעוץ משפטי.

שאול שלום, 

חסרים נתונים לשאלתך. כך למשל, ברירת המחדל של דיון בערעור על פסק דין של בית המשפט השלום הינה הרכב של 3 שופטים. ישנם מקרים בהם הערעור יישמע בפני דן יחיד, כגון תביעות בבית המשפט השלום שסכום התביעה לא עולה על 300,000 ש"ח.

תוכל לראות את רשימת המקרים בסעיף 37 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

שלום רב, 

ככלל, צילום אדם ברשות הרבים אינו מקים באופן עילת תביעה על פי דיני הגנת הפרטיות או דיני לשון הרע. לכלל זה יש חריגים הנוגעים למקרים בהם הצילום נעשה לא ברשות הרבים, או בסיטואציה שיש בה כדי לפגוע או להשפיל את מושא הצילום. לכל זאת יש להוסיף מבחנים שנקבעו בפסיקה הנוגעים לעצם החובה לשדר את הצילום כגון זכות הציבור לדעת, דיווח עיתונאי ועוד.

ממליץ לפנות לייעוץ משפטי מתאים.

גיא שלום, 

אנא פנה לייעוץ משפטי מתאים או העלה את שאלתך בפורום המתאים, שכן לא ברור האם הסרטון הורד בגין פרסום לשון הרע או מסיבה אחרת.

דנה שלום, 

אני מבין מדבריך כי מדובר בקבוצת פייסבוק. 

צילום התכתבויות והעברתן למשטרה לשם מניעת פגיעה בחיי אדם על פניו אינם מהווה עילה לתביעה בגין לשון הרע.

סעיף 15(2) לחוק איסור לשון הרע קובע כי: במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו: (2) "היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום;"

ישנם נתונים נוספים שדרושים להבנה כגון האם הפנייה למשטרה מהווה פתיחת תיק פלילי כלפי הכותבים? מה ההשלכות בפועל של העברת התכתובות למשטרה ועוד. 

בסוף פנייתך ציינת כי הגברת אינה בקבוצה ומפעילה אנשים אחרים, במצב דברים זה לא ברורה לי עילת התביעה הנטענת כלפי הגברת שאינה חלק מהקבוצה.

מומלץ לפנות לייעוץ משפטי.

אמיר שלום, 

סעיף 60 לפקודת הנזיקין מגדיר את "עוולת הנגישה" כדלקמן: "נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל – למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת – נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים.

על פניו נראה כי יש עילת תביעה מכוח דיני הנזיקין, ובלבד שנגרם נזק וניתן להוכיחו.

מבחינת לשון הרע, בנסיבות שתיארת בהן ישנו סרטון הרי שככל שייסגר התיק זה יהיה מחוסר אשמה ולא מכל סיבה אחרת. בנסיבות אלו, על פניו יש עילת תביעה, בהנחה והתלונה שקרית והמתלונן ידע על כך.

סכום התביעה הקבוע בחוק הוא אמנם 50,000 ש"ח אך הוא צמוד מדד משנת 1998, כך שהסכום נכון להיום עומד על סך של כ - 70,000 ש"ח, ואם ניתן להוכיח כוונה לפגוע אז ניתן לבקש פיצוי כפול.

ביאדסה שלום, 

חסרים מספר רב של נתונים לשאלתך (מה בדיוק נטען כלפי המנהל, מה נכתב למשרד החינוך, מי ביטל את הבחירות, מדוע ועוד...) לכן יש לפנות לייעוץ משפטי.

על פניו, גם פרסום דברים שאכן קרו ומהווים "אמת", צריך להיעשות בתום לב, כך שפרסום נכון במטרה לפגוע במנהל עלול להוות לשון הרע.

כלנית שלום, 

סעיף 2(ב) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:

(1) אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;

(2) אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.

על פניו מכתב בדואר רשום לנמען באופן אישי לא נכנס להגדרות של "פרסום לשון הרע".  

ייתכנו מצבים בהם ניתן לטעון כי איסוף הדואר הרשום נעשה על ידי בן הזוג, ואז הנסיבות האמורות בסעיף קטן (2) לעיל מתקיימות ויש חשיפה, נמוכה, אך קיימת.

יש להבין בדיוק מה קרה במקרה שלך - אנא פני לייעוץ משפטי.

יעל שלום, 

על מנת למנוע פרסום לשון כנגדך, יש לעתור לבית המשפט בבקשה מתאימה ולבקש סעד של פרסום הודעת תיקון וכן פיצוי כספי אשר מטרתו, בין היתר, להרתיע את המפרסם (במקרה זה אחותך) מלהמשיך בכך.

תביעה בין אחים מוגשת בבית המשפט לענייני משפחה.

דניאל שלום, 

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כי החוק חל על אנשים פרטיים או תאגידים. מכאן כי החוק אינו חל על המדינה היות שהיא איננה תאגיד.

לגבי שאלתך אודות תביעת עובד מדינה - רק מי שנפגע מלשון הרע יכול לתבוע. הסעדים שניתן לבקש הינם פיצוי כספי ופרסום, איסור הפצה של דברי הפרסום ופרסום הודעת הכחשה או תיקון.

שלום רב, 

מבחינה משפטית, ולפי התיאור שבפנייה, עולה כי דברי האם עולים לכדי פרסום לשון הרע.

השאלה האמיתית היא לא משפטית אלא משפחתית, שכן החוק מקנה לך (ולכל נפגע מלשון הרע) 2 אופציות - פיצוי כספי ופרסום הודעת תיקון. על מנת לקבל את הסעדים הללו או מי מהם, יש לפתוח בהליך משפטי.

העצה המשפחתית הטובה ביותר תהייה לכנס את המשפחה כולה יחד עם האמא ולהציף את הכל מול כולם כדי שכולם יבינו ולנסות לקבל את תגובתה של האם בזמן אמת מול כולם.

דניאלה שלום,

הקביעה אם דברי המנהלת מהווים לשון הרע נבדקת באופן אובייקטיבי. העובדה שנעלבת ונפגעת מהדברים שנאמרו ומהנסיבות בהן נאמרו אינה אומרת בהכרח שכך יפסוק בית המשפט. על פניו נראה כי יש כאן לשון הרע בעיקר בשל הנסיבות. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי האם יש מקום/רצון להיכנס להליכים משפטיים מול המנהלת.

מנחם שלום, 

מפנייתך עולה כי המעסיק הפר את דיני העבודה כלפיך וחייב לך כספים כאלו ואחרים. על מנת לקבל את כספיך עליך לפנות למעסיק או לערכאת המשפט המוסמכת (בית הדין לעבודה). פנייה למכריו ומשפחתו של המעסיק, כמו גם פנייה לבעלי עסקים אחרים, לא תשיב לך את הכספים שחייבים לך. מהדברים שתיארת בשאלתך עולה כי יש לך חשיפה מסוימת, אשר נגזרת ממספר פרמטרים - ניסוח ההודעות ששלחת בגנות המעסיק, מספר האנשים אליהם שלחת הודעות, הקשר שלהם למעסיק ועוד. 

בכל מקרה, משהוגשה נגדך תביעה, עליך להתגונן בהתאם בבית המשפט ולשם כך עליך לקבל ייצוג משפטי.

חיים שלום, 

התשובה לשאלתך טעונה בדיקה של ניסוח הסדר הפשרה - האם דובר על תביעות אזרחיות, הליכים בבית המשפט לענייני משפחה או פתיחת הליכים משפטיים באופן כללי. כמו כן יש לבדוק האם ניתנה התייחסות בהסדר הפשרה להליך הפלילי שהתנהל כפי שציינת. 

רוני שלום, 

כתב התביעה, בכלל ובלשון הרע בפרט, צריך להכיל את כל הסעד הנתבע. אם ברצונך לקבל כפל פיצוי, עליך לכתוב את הסכום המלא בכתב התביעה. תשלום אגרה על הסכום הקבוע בחוק איסור לשון הרע לא יאפשר לך לקבל סכומי כסף מעבר לסכום עליו שולמה אגרה.

רוני שלום, 

כידוע לך, מחירי המוצרים/שירותים בכל תחום נגזרים מכוחות השוק (היצע וביקוש) וכן מגורמים נוספים (מוניטין, ניסיון, מקצועיות, חוזק מותג וכיוב').



בכל תחום, כמו גם בתחום המוסכים ישנם פערים בתמחור שעות עבודה, חלפים וכיוב'.

הכרעה האם ביטוי כזה או אחר מהווה לשון הרע נעשית על ידי בית משפט כאשר המבחן הוא אובייקטיבי ולא סובייקטיבי, כלומר, הפגיעה הסובייקטיבית של הנפגע אינה מהווה שיקול בהכרעה.



בית המשפט בודק האם הביטוי שפורסם עונה להגדרת החוק של לשון הרע. לעניין הפרסום במרשתת - בתי המשפט קבעו כי פרסומים ברשתות החברתיות השונות מהווים פרסום לכל דבר ועניין.

דוד שלום, 

הקביעה אם דברים שנאמרו מהווים לשון הרע נעשית בבדיקה אובייקטיבית של הדברים, כלומר גם אם אתה נפגעת ממה שנאמר עליך ייתכן ובית המשפט יקבע כי לא מדובר בלשון הרע על פי הגדרת החוק. בכל מקרה, גם אם הנך סבור כי דברי הממליצים עליך מהווים לשון הרע, עליך להוכיח את הדברים שנאמרו בינם לבין מקום העבודה אליו התראיינת. ייתכן כי עילת התביעה שלך אינה מכוח חוק איסור לשון הרע אלא מכוח פקודת הנזיקין בגין הנזק שנגרם לך - אובדן הכנסה. יש לפנות לייעוץ משפטי בנושא. 

יניב שלום, העברה/מכירה של עילת תביעה תלויה במהות העילה. עילה שמקורה בנזקי גוף/רכוש אינה ניתנת להעברה/מכירה, בעוד שעילת תביעה חוזית ייתכן וניתנת להעברה, בהתאם לתנאי החוזה ולנסיבות העניין..  

דנה שלום,

פרסום שיחה פרטית יכול להוות עוולה אזרחית (להבדיל מעבירה פלילית), תלוי בתוכן השיחה, נסיבותיה, מקום הפרסום, היקפו ומטרת הפרסום.

על מנת להימנע מחשיפה משפטית יש להתייעץ עם עו"ד.

שאול שלום, 

כן. פרסום לשון הרע יכול להיעשות במספר דרכים - במסמכים מודפסים, בדברים שנאמרו בעל פה, בפוסטים/תגובת ברשתות החברתיות, בהודעות פרטיות וכמובן גם במסגרת מיילים.

מיכאל שלום, 

בנוגע למעשיו של המנכ"ל עליך לפנות לייעוץ משפטי בנוגע לדיני עבודה ולברר את זכויותיך.

בנוגע לתביעת העובד, הרי שעל פניו ניתן, אך יהא עליך להוכיח את טענותיך כמובן ולהתגבר על טענות המנכ"ל כי הוא צילם אותך בעצמו.

רצוי לפנות לייעוץ משפטי בטרם הגשת תביעה.