פורום לשון הרע

שלום רב, 

על מנת לדעת אם עומדת לך עילה בגין הוצאת דיבה, יש לדעת בדיוק מה נאמר לגבי מצבך הכלכלי, וככל שיש בכך לשון הרע יהא עליך להוכיח כי הדברים אכן נאמרו וכן באילו נסיבות.

ממליץ להתייעץ לפני הגשת תביעה.

שלום רב, 

בקשתך מצריכה מחקר משפטי ובדיקת נתונים לא מעטים.

ממליץ לפנות לייעוץ בנושא.

יורם שלום,

כעיקרון, פרסום לשון הרע מחייב שלפחות אדם נוסף ייחשף לדברים, ומתיאוריך לא ניתן לדעת האם מלבד אותו אדם ששמך שמור אצלו בנייד, מי עוד נחשף לזה.

לזאת יש להוסיף כי לא כל כינוי גנאי מהווה לשון הרע לפי פסיקת בתי המשפט.

זיו שלום,

צר לי על הסיטואציה אליה נקלעת.

כפי שציינת, לדברים הנאמרים במסגרת הליך משפטי יש חסינות מתביעות בגין לשון הרע.

מציע לרכז מאמצים בהליך המשפטי עצמו על מנת שההחלטות שיינתנו יכילו אמרות ברורות לגבי מה שנאמר כלפיך ואודותיך.

נעם שלום,

על פניו הדברים אכן עשויים להוות לשון הרע ולהקים לך עילת תביעה מכוח החוק. עם זאת, יש לבחון את הנסיבות המלאות שקדמו לפרסום על מנת להבין האם יכולה לעמוד לימין העסק הגנה כלשהי מכוח החוק (למשל הגנת אמת הפרסום).

ממליץ להתייעץ עם עו"ד המתמחה בדיני לשון הרע בטרם נקיטה בפעולה כלשהי.

מקווה שהייתי לך לעזר.

חיים שלום.

הדברים שאתה מתאר בהחלט עולים כדי לשון הרע ומאפשרים הגשת תביעה מכוח החוק כנגד אותו לקוח.

מקווה שהייתי לך לעזר.

שמואל שלום,

הדברים שאתה מתאר בהחלט מהווים לשון הרע, וייתכן שגם פגיעה בפרטיות.

די בכך שסיפרה אותם לאדם אחד מלבדך כדי לענות על רכיב הפרסום ולהוות לשון הרע.

מקווה שהייתי לך לעזר.

יאיר שלום, 

כעיקרון, בדיקה האם כינוי כזה או אחר מהווה לשון הרע נעשית על ידי בית המשפט כעניין אובייקטיבי בעיני "האדם הסביר". משכך, אין זה משנה אם נעלבת מהכינוי אלא האם לדעת בית המשפט מדובר בכינוי מעליב ופוגעני המהווה לשון הרע.

כדי לענות על שאלתך הבסיסית, האם יש לך עילת תביעה, יש לבדוק נתונים עובדתיים נוספים כגון כמה חברים יש בקבוצה, באיזו מסגרת זה נכתב (האם כפוסט נפרד או כחלק מהעלאת תגובות לפוסט אחר) ועוד דברים.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד על מנת להעריך את חוזק הקייס.

רפי שלום,

צר לי על הסיטואציה אליה נקלעת.

כעיקרון, תביעת דיבה בגין הגשת תלונת שווא למשטרה מצריכה לא רק הוכחה כי מדובר בלשון הרע אלא כי המתלוננת ידעה שדבריה אינם אמת.

ככל שברצונך להגיש תביעת דיבה בעניין ניתן להגיש בתביעות קטנות ללא ייצוג של עורך דין, אך התביעה מוגבלת לסכום מסויים, או שניתן להגיש בבית המשפט במסלול רגיל עם ייצוג של עורך דין.

עדי שלום, 

כעיקרון, הטלת עיקול שלא כדין יכולה, במקרים מסויימים, להוות פרסום לשון הרע, אך כדי להקים עילת תביעה בעניין זה יש לבדוק כמובן את עילת העיקול.

ממליץ לבדוק את העניין ולהתייעץ עם עו"ד.

מנחם שלום, 

כעיקרון, דברים שנאמרים במסגרת הליך משפטי אינם יכולים להוות עילה לתביעה בגין לשון הרע.

אלין שלום,

סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע קבוע שהגשת תלונה לרשות מוסמכת מהווה הגנה טובה מפני תביעת לשון הרע. המשמעות היא שלא ניתן להגיש תביעת לשון הרע אם הדברים נאמרו כחלק מתלונה כאמור.

במקרה שלך יש לבחון האם כלל המכתבים אכן שוגרו לרשות מוסמכת, אם לאו. כך למשל, בהחלט ייתכן כי שיגור מכתב הכולל תוכן דיבתי למחלקת הגביה בעירייה, עולה כדי לשון הרע, ואינו חוסה תחת ההגנה האמורה.

ממליץ לפנות לייעוץ משפטי פרטני לבחינת האפשרויות ביחס לכל מכתב שיצא לגורמים השונים.

מקווה שהייתי לך לעזר.

יונה שלום,

על פניו הדברים שנכתבו עליך אכן יכולים להוות לשון הרע. עם זאת, יש לבחון האם אכן יש חוב כספי אם לאו. מדבריך עולה כי ייתכן כי חוב כאמור אכן קיים, ובמקרה כזה, הרי שאין בדברים לשון הרע. מעבר לכך, גם אם יש מחלוקת על קיומו של החוב, הרי שייתכן שעומדות לרשות העובדות הגנות שונות מכוח חוק, ויש לבחון את הנסיבות המלאות של הפרסום.

ממליץ לפנות לייעוץ פרטני.

מקווה שהייתי לך לעזר.

שחר שלום,

יש לבחון כמה סיטאוציות:

1. סיטואציה בה אתה שמת את הטלפון על רמקול ומי שהיה מעברו השני של הקו לא ידע על כך - במקרה כזה, הציפייה הסבירה היא שהשיחה מתנהלת בין שניכם בלבד, ולכן אין עילת תביעה בלשון הרע.

2. סיטואציה בה אתה שמת את הטלפון על רמקול ומי שהיה מעברו השני של הקו ידע על כך - במקרה כזה, ככל שהדברים שאמר אכן עונים על הגדרת לשון הרע הקבועה בחוק ובפסיקה, הרי שיש לך עילת תביעה בלשון הרע.

3. סיטואציה בה מי שמעברו השני של הקו שם את הטלפון על רמקול - במקרה כזה, ככל שהדברים שאמר אכן עונים על הגדרת לשון הרע, הרי שיש לך עילת תביעה. במקרה כזה, הנטל להוכיח כי גורם נוסף שמע את השיחה ואת הדברים הוא נטל גבוה ולא פשוט, והוא תלוי בראיות שיש לך. בהיעדר ראיות, לא מומלץ לתבוע.

המלצתי היא לפנות לייעוץ משפטי פרטני, אשר ייבחן את כל הנסיבות לאשורן.

מקווה שהייתי לך לעזר.

תומר שלום, 

כעיקרון, הליך של לשון הרע מתנהל בשני חלקים - הראשון, בית המשפט מכריע האם מדובר בפרסום מהווה לשון הרע. ככל שהתשובה חיובית בית המשפט עובר לבדיקת ההגנות של המפרסם כפי קבוע בחוק. ככל שלמפרסם אין הגנות, בית המשפט קובע פיצוי כספי בגין הוצאת הדיבה.



במסגרת השיקולים לגובה הפיצוי משך זמן הופעת הפוסט בפייסבוק מהווה שיקול נכבד בגובה הפיצוי (כמו גם מקום הפרסום האם בדף פרטי או האם בקבוצה, ומה גודל הקבוצה, מספר השיתופים או התגובות שנתקבלו לפרסום וכיוב').

מתיאורך נדמה כי על אף שמדובר בלשון הרע על פניו, הרי שברף הפיצוי מדובר ברף נמוך ביותר אם בכלל.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד בעניין ולבדוק את יתר הנסיבות של המקרה ולא רק את מסגרת זמן הפרסום.

שלום רב, 

לא ברור מפנייתך היכן פורסמו ההאשמות השווא המדוברות. ככל שמדובר בפנייה אליך בלבד אין כאן לשון הרע. 

שלום רב, 

סעיף 2(11) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 קובע כי פגיעה בפרטיות יכולה להיות גם במקרה של:  "פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד."

משכך, ייתכן כי הוצאה מהארון של מי שאינו מעוניין בכך עשויה להיחשב כפגיעה בפרטיות ותקים לנפגע עילת תביעה. 

מניעת הפרסום יכולה להיעשות או על ידי פנייה לאיש התקשורת או על ידי בקשת צו מניעה מבית המשפט.

אשמח אם תוכל למקד את פנייתך, אלא אם העלית על הכתב את הרהורי ליבך ואינך זקוק למענה קונקרטי.

חיים שלום, 

אין הוראות ספציפיות בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965הנוגעות לפארודיה.

יחד עם זאת, מפסיקת בית המשפט ניתן ללמוד כי כל מקרה נבחן לגופו, כך שלצורך העניין אם מלבד ציון המילה פארודיה הפרופיל במהותו לא מציג פארודיה ייתכן מאוד כי בעל הפרופיל יהיה חשוף לתביעה בגין הוצאת דיבה.

איגור שלום, 

פנייתך נוגעת כמעט לכל אדם ואדם במדינה אשר מצא עצמו בתחילתו של סכסוך משפטי.

לפנייתך יש 2 תשובות - האחת, הינה כי ככל שבעקבות התכתובות הראשוניות אכן יפתח הליך משפטי בין הצדדים, כי אז ניתן לטעון כי המכתבים היו חלק מההליך המשפטי, וככאלו לא ניתן לתבוע בגינם נוכח האמור בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. התשובה השניה הינה, כי מענה לעו"ד המייצג לקוח כמוהה כמענה לאדם עצמו נוכח העובדה כי העו"ד שלוח (מכוח שליחות) של האדם והרי שהוא פועל בשמו ומטעמו.

לסיכום, ככל שהמענה שלך נשלח רק לעורך הדין לא תהייה סיבה לראות בכך פרסום לשון הרע.

 שלום רב, 

לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, תביעת דיבה בגין פרסום לשון הרע כנגד ציבור כפופה לאישורו של היועץ המשפטי לממשלה.

מלי שלום, 

עליך לפנות בהקדם למי שפרסם את התמונה ולדרוש הסרת התמונה ושמך.

ככל שהמפרסם לא משתף פעולה יש לפנות לייעוץ משפטי לשם נקיטה בהליכים משפטייםובקשת צווים מבית המשפט.

חסיה שלום רב,

סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע קובע כי אם דברי לשון הרע פורסמו במסגרת "תלונה שהוגשה לרשות מוסמכת", אזי תהיה זו הגנה טובה לנתבע. ברוב המקרים, תלונה למשטרה אכן תהיה תלונה לרשות מוסמכת ותהיה מוגנת מפני תביעת לשון הרע. הרציונל הוא לאפשר לאנשים להגיש תלונות מבלי לחשוש מההשלכות.

עם זאת, ובשל החשש מניצול לרעה של הגנה זו, המחוקק הוסיף והתנה את קיומה בכך שהתלונה הוגשה בתום לב. השאלה אם אדם הגיש תלונה בתום לב או לא היא שאלה לא פשוטה ברמת ההוכחה. עם זאת, ככל שניתן להוכיח כי אותו אדם ידע שתוכן התלונה אינו אמת, ידע שאין בה ממש, והוא עשה שימוש בכלי זה לרעה, ובחוסר תום לב, בהחלט ניתן להגיש כנגדו תביעת לשון הרע. מדובר בנטל לא פשוט.

ככל שאת מעוניינית בהגשת תביעת לשון הרע, אמליץ לך תחילה ליצור קשר פרטני עם עו"ד, על מנת שזה יוכל לעבור על החומרים ברשותך, ולהעריך האם בנסיבות הפרטיות שלך אכן ניתן לעמוד בנטל זה.

מקווה שהייתי לך לעזר.

עומרי שלום,

סעיף 9 לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות קובע כי "עיתונאים לא יפרסמו דבר העלול לפגוע בכבודו או בשמו הטוב של אדם, אלא אם כן קיים בכך עניין ציבורי, ולאחר שווידאו את אמיתות המידע ככל שניתן".

הסעיף ממשיך ומעגן את חובתו של העיתונאי לקבל את תגובת מושא הפרסום, כדלקמן: "בפרסום מידע העלול לפגוע בכבודו של אדם או בשמו הטוב, יש לפנות ולקבל את תגובתו זמן סביר, בהתאם לנסיבות, לפני הפרסום".

מכאן, שבדרך כלל, ניתן לדעת מה עתיד להיות מפורסם בעניינך, ומתי. אם קיבלת פניה כאמור מצד כלי תקשורת לקבלת תגובה, ואתה חושש שהפרסום שייעשה בעניינך יהווה לשון הרע או פגיעה בפרטיות, באפשרותך לפנות לבית המשפט בבקשה לצו מניעה אשר ימנע את פרסום הכתבה. מטבע הדברים בקשה כאמור יש להגיש בהקדם האפשרי, על מנת שתתברר טרם פרסום הכתבה, ולא לאחריה.

בבקשה כאמור, עליך להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתך, וכי הנזקים שייגרמו לשמך הטוב או לפרטיותך, אם תידחה הבקשה, יהיו חמורים ובלתי הפיכים. מדובר על נטל לא פשוט להוכחה, אך ככל שתצליח לעמוד בו, בהחלט יש אפשרות שהפרסום יידחה, לכל הפחות עד הדיון בבקשה עצמה, ובמקרים מסוימים אף לחלוטין. כמו כן ניתן לבקש כי הפרסום ייעשה ללא ציון שמו של מושא הפרסום, בבחינת איזון אינטרסים.

מקווה שהייתי לך לעזר.