פורום זכויות יוצרים

זכויות היוצרים בדיסק ותכניו קיימות מעצם יצירתם. שימוש באמצעים פורמאליים כגון הודעת זכויות יוצרים, הפקדה אצל עו"ד, ואפילו רישום אצל רשם זכויות יוצרים (בחו"ל. תקף גם בארץ), מקלים על הוכחת הזכויות וההפרה.

קיימות דרכים טכנולוגיות להקשות על העתקה, בהן איני בקיא.

נראה שזה שימוש לא מורשה בתמונות המקנה לך עילת תביעה כנגד החברה.
ניתן לשלוח מכתב התראה לפני תביעה, ובה דרישה להפסיק את ההפרות, לגרום להפסקתן ע"י אחרים ולקבל פיצוי הולם.

רק במגבלות הרשיון שקיבל בעצמו, אם וככל שהרשיון ניתן לו למטרה זו.
לדוגמא, מי שקיבל רשיון מסחרי לעשות שימוש בתוכנה (המוגנת בכויות יוצרים), אינו רשאי לקבל קרדיט אף אם הרשיון שלו כולל את האפשרות לתת זכות שימוש בתוכנה לאחרים.
מאידך, אם מישהו נותן רשיון לעשות שינויים בקוד מקור (קוד פתוח), במגבלות מסויימות, אזי על יתכן והרשיון לא יגביל (ואולי אף יחייב) מתן קרדיט למי שיערוך את השינויים בקוד המקור.

ביטויים מקובל לחלק ל- 4 קבוצות: גנריים, מתארים, מרמזים, ושרירותיים/פרי הדמיון והאמצאה.

מילה המשמשת את כולם היא גנרית= כללית. לדוגמא הביטוי "אנחנו", "לימודים", "כסף" וכד. אף אחד לא יכול לרכוש לגביה "מונופול".

הביטוי OFFICE מהווה מילה מתארת, או שגורה, בתחום המשרדים. אולם זו מילה שעקרונית זרה לגמרי לתחומים מסויימים כגון תוכנה, תעופה, משקאות חריפים, וכד'. לכן, לעניות דעתי, היא אינה גנרית, אלא רק מתארת בתחומה, ובעלת שימוש אפשרי כסימן מסחר שלא בתחומה.

סימן מסחר שהוא בעל מאפיינים תיאוריים מסויימים יכול לרכוש, עקב שימוש בפועל, משמעות שניה ("אופי מבחין"): כלאמר זיהוי הביטוי עם בעל הסימן דווקא, ולא עם המשמעות הרגילה והראשונית של הסימן. למשל , לביטוי רב בריח ניתן להתייחס כפשוטו, ואז הוא עלול להיחשב כביטוי המתאר את המוצרים לגביהם הוא מתייחס או רשום. אולם למדנו לייחס לביטוי זה משמעות שניה עקב הפרסום: כמסמן מוצרים של החברה בתחום הדלתות.

כאשר ההכרות עם הביטוי חורגת מהתחום ה"טבעי" של המוצר, הוא הופך להיות "מוכר היטב" בתחומים אלו. בד"כ תחום ה"מוכרות היטב" ישתרע לגבי תחומים קרובים/משיקים, אולם יתכן שיהיה מוכר היטב בתחומים זרים זה מזה, הכל בהתאם לשימוש בפועל בסימן.יתכן שיהיה מוכר היטב בכל התחומים האפשריים.
בתחומים בהם סימן מסחר הוא מוכר היטב, הוא מוגן. אם הסימן המוכר היטב אינו רשום, ההגנה שלו הינה כנגד ביטוי הדומה לו באופן מטעה. אם הוא רשום, ההגנה שלו רחבה יותר: כנגד ביטוי דומה (אף אם לא באופן מטעה).

לדעתי הביטוי OFFICE אינו גנרי, אלא רק מתאר בתחום המשרדים, אולם לא בתחום זה הוא משמש, אלא בתחום התוכנה, שם אפילו אינו מתאר. בתחום זה הוא נושא אופי מבחין. הביטוי OFFICE מוכר היטב גם לכל בר בי רב שלא עוסק בתוכנה. האם תחום השתרעותו של ביטוי זה הינה לגבי כל התחומים? אם כן (וזו דעתי), לא ניתן לעשות בו כל שימוש באף תחום, ומי שייעשה כן עלול למצוא את עצמו ניצב בפני טענה של מיקרוסופט כי הוא מנסה לנכס לעצמו מוניטין של מוצר שהיא בנתה במשך שנים ובהוצאות עצומות, וכי כל אדם עלול לטעות בחושבו כי היא הרחיבה את פעילותה לתחום חדש. אם לא, אזי בתחומים שבהם הסימן אינו מוכר היטב, ניתן לעשות בו שימוש.

חומרים שמשתמשים מעלים לויקיפדיה נתונים לשימוש חופשי בכפוף לתקנון המופיע באתר, אולם אין זה וודאי שכך הוא הדבר לעצם העיצוב של האתר.
לא ממליץ להעתיק. מאידך ממליץ ביותר ליצור במקוריות...

בהחלט יש הגנה על מודעות כאלו, אם כי מוגבלת. בעוד ההגנה לא יכולה להשתרע על היבטים כלליים של הניסוח, עדיין הניסוח כולו מוגן, ואין לעשות שימוש במודעה כזו ללא רשות.

אזי הוא רשאי לדרוש ממך לחדול מכל שימוש בסימן. שים לב שהמדובר ברישום סימן מסחר ולא ברישום שם חברה. אם לא נרשם סימן מסחר ע"י הבחור המאיים (תוכל לבדוק באתר רשות הפטנטים), רוץ ורשום את שם העסק שלך כסימן מסחר. בכל מקרה התייעץ קודם עם עו"ד מומחה בתחום.

לא ברור אם היית עובדת של החברה. אם כן, זכויות היוצרים של המעסיק (אלא אם כן הוסכם אחרת בכתב). ולפיכך, הזכויות שייכות לחברה. אופן חלוקת הזכויות לאחר פירוד יקבע עפ"י ההסכם שנחתם בין הצדדים ערב הקמת השותפות.

סעיף 35 לחוק זכויות יוצרים 2008 קובע כי במקרה שמתקיימים יחסי עובד מעביד, זכויות היוצרים שייכות לעובד. היינו לחברה. החברה בבעלותך 50% מכאן שיש לך 50% בזכויות היוצרים. עליך להגיע להסדר עם בן זוגך לשעבר, כיצד תהני מ50% מהתמלוגים שיתקבלו בגין שימוש בגזרות. שימי לב שאילו לא היית עובדת החברה, הייתה החברה נחשבת "מזמינה" ואילו את היית שומרת על 100% בעלות בזכויות היוצרים.

התשס"ח–2008 עברה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. החל משנת 2009 הדבר יאסר. עם זאת בחוק יש חריגים. אך לא כאן המקום לפרטם, הדבר אינו קשור באופן ישיר לקניין רוחני.

1. זכויות יוצרים יש בספר או באוסף מתכונים ערוך באופן מקורי באתר אינטרנטי כיוון שזכויות היוצר ניתנות על אופן הצגת המתכונים. 2. לעומת זאת, על הידע המופיע במתכון (כגון: איך לטרוף ביצה) אין זכויות יוצרים. עם זאת, על אופן הצגת המתכון - אם יצירתי ומקורי - יש זכויות יוצרים. 3. שימי לב כי העתקה אחד לאחד מהווה הפרה. אעפ"כ, לעיתים יש קושי מהותי להוכיח העתקה/הפרה של זכויות יוצרים במתכון.

יש לזכור שזכויות היוצרים בתוכנה שייכות לחברה. לא תוכל לנכס לעצמך זכויות יוצרים בשינוי התוכנה כיון שהזכות הזו שמורה לבעל הזכות בלבד. תוכל לחתום על הסכם סודיות עם החברה לפני חשיפת הרעיון שלך לשיפור התוכנה, ולהגיע עמם תוך ניהול מו"מ על התגמול הראוי באם ירצו לאמץ את הצעתך. קח בחשבון שהסכם הסודיות אינו קל לאכיפה.

מאחר שאין הסכם בין המעצבת לידידה, זכות היוצרים בלוגו הוא של היוצרת ובשום אופן לא ניתן יהיה לעשות כל שימוש בלוגו שלא בהסכמתה. אם בעל בית הדפוס ידפיס את כרטיסי הביקור, בידיעה כי המעצבת לא נתנה רשותה לשימוש בלוגו או להפצתו (מכאן שהוא כבר לא "מפר תמים"), הוא עלול לחשוף עצמו לתביעה בגין הפרה ישירה ו/או עקיפה של זכות היוצרים של המעצבת בלוגו.

הדבר נתון להסכם בין החברה למעצב. קשה לומר שיש תגמול מקובל.

לא תוכל לרשום את הזכות כפטנט בישראל. ישראל אינה מכירה בתוקף זכות זו כיון שבבחינת הכשירות (בסין וביתר המדינות המאפשרות רישום זכות זו) לא נבחנים אלמנטים מהותיים העולים בבחינת כשירות האמצאה לפטנט. מה גם שאם יש לך utility model רשום כפי שאתה כותב, משמע כי לא תוכל להגיש בקשה לפטנט בישראל כיון שפרסום הזכות שלך בסין מהווה מכשול למוטיב החדשנות - יסוד בסיסי לכשירות אמצאה לפטנט. כמו כן, ולעניין מדגם, כאן הפרסום אינו בעיה (כיון שרק פרסום בישראל שולל את כשירותה של אמצאה לפטנט) אולם עדיין יהא צורך לבחון האם האמצאה כשירה לרישום כמדגם.

במדינות רבות בעולם סבורים כי תיק הרישום של התרופה הינו זכות קניינית בסיסית של חברת התרופות אשר פיתחה את התרופה. חיסיון תיק הרישום וההגנה עליו הוא תנאי בסיסי ליכולתן של חברות אלה להמשיך ולייצר תרופות חדשניות בעתיד ולשמר את כושרן התחרותי בהווה. הגנה נאותה על תיקי הרישום מיועדת למנוע ניצול לרעה ושימוש בלתי הוגן של המידע הן על ידי גופים פרטיים והן על ידי הממשלה. המצב בארצנו הוא שישראל אינה מעניקה הגנה לתרופות חדשות שנרשמות בארץ. כמו כן המידע הכלול בתיקי הרישום נגיש לרשויות במסגרת תהליך האישור לשיווק של תחליפים גנריים. תרופה שאינה מוגנת בפטנט או שתקפה פג בישראל - אינה ברת הגנה.

אין צורך בישראל לרשום את זכות היוצרים.היוצר הוא בעל היצירה והזכויות בה. עם זאת, עליך לשמור את היצירה באופן שניתם להוכיח מועד שמירה. עליך להיות מסוגלת להוכיח (מול מעתיקים פוטנציאלים) כי בזמן מסוים, קודם להם, היה ברשותך עותק של היצירה .יש אתרים מקוונים שניתן להפקיד אצלם אותק מהיצירה בתמורה לתשלום. כמו כן, תוכלי להשתמש בעו"ד (לא דווקא מומחה בתחום) ולהפקיד אצלו את היצירה. ניתן גם לשלוח לעצמך עותק בדואר רשום (ולא לפתוח את המעטפה).

לא ציינת האם אתה מתכוון לשווק מוצרים או שירותים תחת השם. בהנחה וכן, ובהנחה שמדובר באותם מוצרים שמשווקות שתי החברות הנ"ל, ובהנחה שהחברות הללו רשמו את שמן כסימני מסחר בישראל, קיימת סכנה להפרת סימני המסחר הרשומים מסחר רשום. כמו"כ, אם הסימנים הללו נחשבים מוכרים היטב (היינו בעלי מוניטין בינלאומי), אי רישומם בישראל לא יפגום ביכולתן של החברות לפתוח נגדך בהליכים משפטיים. כמו כן, מאחר שאתה מודע לקיומן של החברות הללו, הבחירה והשימוש בשם שבחרת לצרכים מסחריים עלולים להתפס כלוקים בחוסר תום לב

קרוב לודאי שבהסכם בינך לבין חברת הפרסום נכתב כי זכויות הקניין הרוחני במוצרים שיוצרו עבורך הם שלך. אם זה המקרה, שלך זכויות היוצרים, וכל הפעולות שמנית לעיל יהיו חוקיות. רצוי שתבחן אפשרות לרישום סימן המסחר אם עוצב עבורך, שכן הרישום מהווה הגנה רחבה וברורה יותר.

*הערת מערכת: קריאה נוספת אודות חוק זכויות יוצרים

על פי חוק זכויות יוצרים, זכויות היוצרים שייכות ליוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת. זכות יוצרים היא סחירה וניתן להעבירה לאחר בהסכם. יש לבחון את ההסכם בינכם לעומק. כל תשובה אחרת תהא בלתי מקצועית. המלצתי – פנה לעו"ד המומחה בתחום.

בהנחה שהכוונה היא שימוש למטרת רווח (המדובר בזמר המשתמש בשירו של אחר), התשובה היא חד משמעית לא. במידה שאין המדובר במטרות רווחיות (למשל ביצוע ע"י תלמידים במסגרת הצגה בבי"ס), הדבר לא יחשב כהפרה.

הסכם סודיות הוא בהחלט כלי שעשוי לסייע במקרה כמו שלך, עם זאת, שימי לב כי אין הוא מהווה הגנה הרמטית שכן מטבעו לא קל לאכפו ושמירת הוראותיו תלויה ברצון הצדדים בלבד. לעניין ההתנהלות העסקית (חברה או ישות אחרת), אני סבורה כי עליך להפנות את שאלתך לפורום יזמות עסקית.

אפילו חלקית.. איזשהו כיוון, זה די דחוף...

בעקרון היוצר הוא בעל היצירה ובעל זכויות היוצר בה. בישראל אין צורך לרשום את זכות היוצרים. מה שכן, לפני שליחת התסריט, עליך לשמור את היצירה באופן שניתם להוכיח מועד שמירה. שים לב כי עליך להיות מסוגל להוכיח (מול מעתיקים פוטנציאלים) כי בזמן מסוים, קודם להם, היה ברשותך עותק של היצירה .יש אתרים מקוונים שניתן להפקיד אצלם אותק מהיצירה בתמורה לתשלום. כמו כן, תוכל להשתמש בעו"ד (לא דווקא מומחה בתחום) ולהפקיד אצלו את היצירה. ניתן גם לשלוח לעצמך עותק בדואר רשום (ולא לפתוח את המעטפה). ניתן גם להפקיד את היצירה אצל הרשם האמריקאי ובספריית הקונגס האמריקאי. על התסריט ציין את "כל הזכויות שמורות ל: (שמך)". ודא כי המדינה אליה אתה שולח את התסריט נמצאת בהסכם הדדיות עם ישראל (היינו כי זכויות אזרחי ישראל נשמרים בה באותה מידה שזכויות אזרחיה נשמרים בישראל).

בכל מקרה, יש לקבל את אישור האדריכל. כמו-כן, לגבי תמונות שצילמת כשכיר - את אישור המעסיק.

ניתן לקבל מושג טוב יותר על האיגודים השונים והיחס בינהם באתרים של אמ"י לגבי אומנים בכלל (ראה במיוחד ההסבר על אקו"ם), והאתר של הפי"ל לגבי חברות התקליטים.
לגבי השמעת מוזיקה פומבית יש לקבל אישור רשיון משני הארגונים (אקו"ם + הפי"ל).
אם אומן מסויים, או חברת תקליטים מסויימת, אינם מיוצגים ע"י אחד מהארגונים הללו, יש לקבל מהם רשיון השמעה ספציפי.

זה סימן מסחר של Microsoft. שימוש כזה עלול להוות הפרת סימן מסחר, אף אם אינו רשום.

אין הגנה כזו. כמובן יש להיות ביקורתי ולקבל יעוץ האם אמנם מדובר ברעיון עסקי, או בכזה שניתן לגיבוש כקניין רוחני.