פורום זכויות יוצרים

בהתאם לסעיף 2 (6) לחוק הגנת הפרטיות:
2. פגיעה בפרטיות מהי
פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
(1)...
(2)...
....
(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;
(7)...
...

עליך לשקול לתבוע את המפרים.

אם ההפרה בוצעה כמו בכותרת, בתום לב, תוכל להסתייע בכך לצורך הגנה, כאמור בסעיף 58 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח - 2007:
"הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה"
מידע נוסף: זכויות יוצרים באינטרנט

באתר אינטרנט יכולים להיות בעלים שונים, כל אחד על החלק שהוא יצר (מבחינת זכויות יוצרים) או, על זכות קניין רוחני אחרת בה (כגון סימן מסחר).
לא חייב, ובד"כ אין בעלות הומוגנית על כל מרכיבי האתר, אלא אם מדובר בסטארט אפ שיוצר הכל משלו מלכתחילה.

זו עלולה להיות הפרה של סימן מסחר, חוק זכויות יוצרים (יצירה נגזרת), ועוד (גזל מוניטין, עשיית עושר ולא במשפט, ועוד).

החוק קובע זכויות יוצרים למשך 70 שנה לאחר מות המחבר.

מהותית אין חובה לקיים דרישות פורמאליות כדי לשזכויות היוצרים בספר יהיו שלך. הן כבר שלך מרגע יצירתן. אולם לצרכי הוכחה רצוי לכלול הודעת זכויות יוצרים על כל עמוד, וכן לרשום את הזכות.

אם העסק הוא הנתבע, בפניו שתי אפשרויות לפעול נגדך: תביעה שכנגד באותה מסגרת דיונית, או תביעה נפרדת, לפי בית המשפט שבסמכותו לדון בנושא.
המקרה האחרון נולד בד"כ לאחר שהצד הנתבע "פספס" את המועד להגשת תביעה שכנגד, ומגיש תביעה עצמאית. הפרטיקה המשפטית היא לאחד את שני התיקים בפני אותו מותב/בימ"ש, כדי שידון בשני התיקים במאוחד.

אם בתביעה מטעמו, עעסק יתבע צו מניעה לשימוש שלך בפונטים, הרי שבית המשפט המוסמך לכך הוא המחוזי, שכן הוא זה המוסמך לדון בענייני קניין רוחני, ואין זה חשוב איזו תביעה כספית תתלווה לכך.

אם התביעה מטעם העסק תהיה כספית בלבד, בית המשפט המוסמך ייקבע לפי זה (בימ"ש שלום כנראה).

אם התביעה מטעם העסק תוגש לאחר שיסתיים ההליך בבימ"ש לתביעות קטנות, אזי הממצאים העובדתיים בסכסוך בינכם יעמדו גם לצורך תביעה זו, ואף אחד מהצדדים לא יוכל לטעון לעובדה סותרת. כך גם לגבי טענות שהועלו והתבררו. הדבר שייוותר לבחון יהיה טענות חדשות שאינן סותרות, ולקבל פסק דין בהתאם.
ההכבדה הזו היא מיותרת, ותוכלי לבקש מבית המשפט בתביעה השניה להתחשב בכך לצורך פסיקת הוצאות לטובתך.

סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות מפרט נסיבות של הפרת הפרטיות בצילום. בכלל זה ניתן לציין את ההוראות הבאות כהפרת הפרטיות:
2(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
2(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
2(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

עקרונית כן.

בשירים יש מספר סוגי זכויות יוצרים (טקסט, לחן, הפקה, ביצוע). כל אחד מקבל את חלקו. גם אם מי מבעלי זכויות היוצרים עושה שימוש בשיר, עדיין יש לחלק תמלוגים ליתר.

לא אינך יכול. הבעלות בזכויות היוצרים היא של החברה, לא של העובדים.

לא, את לא יכולה, אלא בהסכמת בעלי זכויות היוצרים במערכי השיעור (בכתב).

ניתן לייבא מוצר מקורי שנרכש בחו"ל בשוק החופשי.
מאידך, רכישת זכויות קניין רוחני חייבת להיות מהיצרן המקורי. אם כבר קיימת זכיינות (בלעדית) בישראל, סביר להניח שהיצרן לא יפר את חוזה הזכיינות.

התשובות, לפי הסדר:
אם העתקת, יש לו זכות לתבוע אותך. שאלת יכולת תביעה לאור קשיי איתור הנתבע או פרטיו היא שאלה נפרדת. אם הוא ישכור כאן חוקר פרטי, ו/או עו"ד שייצג אותו, הבעיה שלו תצטמצם, ושלך תגדל.

הוא יכול לתבוע, וזכותו לכך, אף אם הורדת את התמונות המפרות. הרי ההפרה כבר בוצעה.
מועד הפסקת ההפרה משפיע על גובה הפיצוי, וטוב עשית כשפעלת מהר.

יתר השאלות חורגות מדיון במסגרת הפורום.

הניתוח המשפטי שהצגת הוא נכון, ככלל, כתלות במצב העובדתי, בו איני יכול לחוות דעתי בלי לראות בפועל במה מדובר, קרי האם ה"יצירה" (עם או בלי המרכאות), היא יצירה נגזרת או ביקורת/פארודיה.

אציין כי אם היצירה היא "נחלת הכלל" (כגון חלפו 70 שנה ממות המחבר), השימוש הוא חופשי, בין לפארודיה ובין כ"יצירה נגזרת".

סעיף 33 לחוק זכות יוצרים 2007, קובע:
בכפוף להוראות פרק זה –
(1) היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה;
(2) המפיק של תקליט הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בתקליט.

סעיף 35 לחוק הנ"ל קובע:
. (א) ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע.

בהחלטת רשם הפטנטים בעניין אלי תמיר (ספטמבר 2006), נקבע חד משמעית כי לא ניתן לרשום פטנט על שיטה עסקית. (אגב, יצא לי לפגוש את אלי תמיר; איש מקסים עתיר רעיונות ואמצאות).

לפיכך, על שיטת שיווק גרידא, לא ניתן להגן כפטנט. אם יהיה מכשיר כרוך בכך, צריך יהיה לבחון את הנושא לעומק.

לעניות דעתי גם דיני הקניין הרוחני אינם תומכים בהגנה על שיטת שיווק.

לגבי חתימה בתחתית האתר: אם הכוונה לשמירת זכויות יוצרים בתכנים/עיצוב האתר, אזי ככל שתכנים ו/או עיצוב אלו הם שלך, אין צורך בהודעה פורמאלית לשמירת הזכויות שלך בהם. הזכויות קיימות בהם מרגע יצירתם, אולם זה בהחלט רצוי, ואף רצוי לתעד את היצירות הללו בדרך מתאימה מטעמים ראיתיים (כגון רישום זכויות בארה"ב, או תיעוד מוסמך אחר).

אין זה עיקר עיסוקו של פורום זה, אולם אשיב בקצרה:
1. הנושה יכול לעקל את הקרקע של החייב, שכן היא שייכת לחייב (כפי שציינת). משכנתא היא זכות מדרגה נמוכה יותר מאשר בעלות. לבנק יש משכנתא בלבד, ואין היא שייכת לבנק.
2. הואיל והקרקע שייכת לחייב, אזי הקרקע, וכן המשכנתא עליה, נלקחים בחשבון בכל הליך, לרבות בחקירת יכולת.
3. ככלל, הקודם בזמן גובר. אולם מעשית, אם יש עיקול על הקרקע, הבנק לא יתן הלוואה מלכתחילה. לכן סביר שעיקול יבוקש על הקרקע לאחר שיש עליה משכנתא. במצב זה, הואיל ומשכנתא היא זכות במקרקעין כאמור בחוק המקרקעין, ועיקול אינו כזה, הבנק הוא נושה מובטח, והוא יפרע מהקרקע את מלוא חובו. אם יוותרו הפרשים, הם יוקצו לבעל העיקול, ואם יש עיקולים נוספים, ההפרשים יחולקו בניהם בהתאם לגובה פסק הדין בתיק העיקול.

"מוצר", כדברייך, יכול שיהיה מושא להגנת פטנט,מדגם (אולי זכות יוצרים, אם אינו ממש "מוצר").
צריך להבין יותר לעומק מה הכוונה.

ההגנה האופיינית למוצרים היא באמצעות מדגם, ולא באמצעות זכות יוצרים.
מדגם מגן על ההיבט האסטטי (להבדיל מפונקציונאלי עליו יגן פטנט בתנאים המתאימים) של מוצר (להבדיל מיצירה אומנותית עליה ניתן להגן בזכות יוצרים בתנאים המתאימים).
כדי לזכות בהגנת מדגם, יש להגיש בקשה מתאימה למח' המדגמים אצל רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, שתיבחן על ידם.
לא על כל מוצר ניתן לרשום מדגם, ויש לקבל יעוץ קונקרטי האם ניתן לרשום מדגם על המוצר שלך, וכיצד להגיש את הבקשה.

השאלה האם סיסמת פרסומת (סלוגן) זכאית להגנת זכות יוצרים היא שאלה משפטית מורכבת ותלויית נסיבות. בקצרה אציין כי אחד מן התנאים להגנת זכות יוצרים הוא כי מדובר ביצירה מקורית - הכוונה היא כי היוצר הוא מקור היצירה ומשהו ממנו הוטמע בה. סלוגנים מטבעם מאופיינים בתמציתיות - "אין כמו במבה", המקשה על הוכחת המקוריות.

מעטפת העניין המוצג נראית ככוללת גם היבט הסכמי ועשיית עושר ולא במשפט, לא רק של זכויות יוצרים.
בצד המעשי הסיכוי לקבל הגנת זכות יוצרים על סלוגן "בנאלי" היא אכן נמוכה. אך לאור שינוי מבנה הפיצוי בחוק זכות יוצרים (0 עד 100 אלף ש"ח, במקום 10-20 אלף ש"ח), שופט יכול "לתמחר" סלוגן בנאלי בפיצוי נמוך של כמה אלפי ש"ח, ואולי אף מאות ש"ח, מאשר לא לתת פיצוי כלל בנסיבות שציינת. יתכן שבית משפט יסכים לקבל לעניין זה את תפיסת העולם הפילוסופית של פיצוי זכות יוצרים בגין העבודה שהושקעה, ולא רק את תפיסת העולם הפילוסופית המקובלת הדורשת מקוריות, כפי שצוין ע"י עו"ד שוק (ותודה לו על כך). שילוב העילות (ז"י + חוזית + ע"ע), עשוי להניב את התוצאה הרצויה לך.

*הערת מערכת: לקריאה נוספת אודות חוק זכויות יוצרים

ניתן לפנות למעצב גראפי