פורום זכויות יוצרים

שלום עדן,
ראשית יש לבדוק מה הזכויות שבגינן את משלמת. סביר להניח שהזכויות הן רק בעבור שימוש אישי/לימודי ולא לצרכים מסחריים.
קחי בחשבון, שעשיית יצירה נגזרת היא זכות יוצרים. עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום. בנסיבות אלה מכירת התרגום לאחרים, פרסומו באינטרנט וכו' עלולים לעלות לכדי הפרת זכויות יוצרים.

שלום עמית,
היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה, אלא אם התקיימו יחסי עבודה (וזה לא המקרה שלך), שאז - מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת.
בד"כ העברת זכויות יוצרים/מתן רישיון טעונים מסמך כתוב ובהעדרם מדובר על פניו בהפרת זכות יוצרים. הדבר נכון הם הן לגבי הזכות הכלכלית והן לגבי הזכות המוסרית (זכות היוצר ששמו יופיע על היצירה).

שלום רמי,
זכות היוצר היא לפרסם את היצירה, לבצעה בפומבי, להעמידה לרשות הציבור וכו'.
מי שמבצע אחת מהפעולות הנ"ל והוא לא היוצר ולא קיבל את רשות היוצר, עלול להפר זכויות יוצרים.
אם הציבור "מקבל" את היצירה באופן פאסיבי בעקבות הפרה של מישהו, הרי שהציבור לא בהכרח מפר זכויות יוצרים. מאידך, יתכן שנקיטת פעולות אקטיביות על מנת "לקבל" את היצירה (כגון הפעלת נגן וכו') עלולה להיחשב כהפרה עקיפה, אבל זה בד"כ יהיה בנסיבות "מסחריות" ובכפוף לכך שמי שנוקט בפעולות ידע או היה עליו לדעת שמדובר בעותק מפר.

בנסיבות מסויימות יתכן ונקיטת פעולות ל"קבלת" היצירה יעלו לכדי "הפרה תורמת" - הפרה תורמת מתקיימת, כאשר בוצעה הפרה בפועל על ידי מפר ראשי, וניתן להוכיח קיומה של ידיעה מצד המפר התורם, על הפעילות המפרה של המפר הראשי. התרומה אינה חייבת להתבטא במעשים זהים להפרה הראשית. גם התנהגות שתורמת מהותית לאקט המפר יכולה להקים חבות בגין הפרה של זכויות יוצרים. ההתנהגות יכולה לבוא לידי ביטוי במתן כלים לשם ביצוע ההפרה וכו'.

העובדה שלא שמעת על הליכים משפטיים או שלא ננקטו הליכים משפטיים, אינה אומרת בהכרח שאין הפרה.

אם השאלה מכוונת להעלאת היצירה ללא רשות, הרי שבהחלט יתכן שיש כאן הפרה. ביצוע פומבי של היצירה היא זכות יוצרים של היוצר.

עד איזה עוצמת קול מותר להשמיע יצירה כדי שזה לא יחשב לשידור יצירה לאחרים,
ואם מדובר במספר דציבלים קבוע אז גלל שלא נוח לי על כל צליל ראות את עוצמתו במכשיר,אני מבקש לדעת דרך חילופית לראות שאני לא עובר על החוק

ביצוע פומבי של יצירה הוא השמעתה או הצגתה בציבור במישרין או באמצעות מכשיר. השאלה היא לא טכנית של עוצמה אלא של מהות. השאלה האם בפנינו ביצוע פומבי או ביצוע פרטי, נחתכת לפי מספר מבחנים שהותוו בפסיקה וביניהם: מטרת ההשמעה, קהל היעד, התועלת הכלכלית למשמיע, הנאת השומע וכו'.

שלום שני,
ישנה שורה של מבחנים שנקבעו בדין, אשר עמידה בהם תהווה שימוש הוגן. אין לעניין זה נוסחה מתמטית, וככל שתוגש תביעה על הפרת זכויות יוצרים הרי שביהמ"ש הוא שיצטרך להתרשם ולהחליט.
שימוש הוגן ביצירה יהיה מותר בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה. שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה ישקלו, בין השאר, כל אלה: (1) מטרת השימוש ואופיו; (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש; (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; (4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.
כמובן שצריך גם להקפיד לתת קרדיט הולם ליוצר, למו"ל וכו'.

אין פרוצדורה. פשוט מקיימים מו"מ וחותמים על הסכם. כדאי רק להבין על מה חותמים לפני שחותמים, ואולי להתייעץ עם עו"ד הבקיא בקניין רוחני.
על מנת להימנע ממצב שבו התסריט מועבר לצד השני והצד השני עושה בו שימוש, וטוען אח"כ שהוא זה שכתב אותו, נהוג להפקיד אצל עו"ד את התסריט המקורי עם אסמכתא לתאריך ההפקדה. תאריך ההפקדה קודם לחשיפת היצירה בפני הצד השני.

בד בבד יתכן ותקום טענה לביה"ס באשר לתרומתו להליך היצירה על דרך של העמדת ציוד לרשות התלמיד. ציוד שבו נעשה שימוש בהליך היצירה. במקרה כזה יתכן ותקום לביה"ס זכות לשיפוי.

ראה בעניין זה בספרו של ט' גרינמן, זכויות יוצרים - מהדורה שנייה, הוצ' איש ירוק, בע' 118. שם תמצא הפניות.

שלום שיר,
רעיונות אינם מוגנים בזכות יוצרים אלא רק אופן הביטוי שלהם. צריך לזכור, שהעתקה יכולה להתקיים גם אם לא העתקת את כל תוכנית הלימודים אלא רק את חלקה. בסופו של דבר זו שאלה של מהות ולא של כמות.
כן צריך לבדוק מי בעל הזכויות בקורס המקורי - יתכן שהמוסד שבו למדת הוא בעל הזכויות ולא בהכרח המרצה, ואז זכות התביעה אינה עומדת למרצה אלא למוסד החינוכי.

שלום נמרוד,
יש לבחון לעניין זה את ההסכם בין הצדדים (בכתב או בע"פ).

שלום,
הכלל הוא, שמעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת. השאלה היא איפוא האם הצילומים אכן נעשו לצורך העבודה ובמהלכה או לא, ומה הוסכם בין הצדדים.
מהשאלה שלך אני מבין שהצילומים צולמו על ידך באופן פרטי ועל חשבון זמנך האישי. יחד עם זאת יש לבחון את הסכם העבודה שלך. כמובן שאיני יכול לחוות דעה על הסכם העבודה מבלי שראיתי אותו.
באשר לאי תשלום שכר - יתכן וקמה לך בגין כך תביעה בגין הלנת שכר והיא אינה קשורה בהכרח לשאלת זכויות היוצרים (אם כי היה ותמצא מפר הרי שניתן יהיה אולי לקזז מהפיצויים שיפסקו את הסכום המגיע לך כשכר).

שלום,
צילום הספר יכול להיחשב על פניו כשימוש הוגן ביצירה. מאידך, יתכן ולא יראו בצילום הספר כולו ובהפצתו בקנה מידה נרחב משום שימוש הוגן. הכל כמובן תלוי בנסיבות ובתפיסתו של ביהמ"ש את הסיטואציה (ראה גם את המבחנים שלהלן).
שימוש הוגן ביצירה יהיה מותר בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה. שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה ישקלו, בין השאר, כל אלה: (1) מטרת השימוש ואופיו; (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש; (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; (4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

הפרת זכות יוצרים יכולה לעלות לכדי עוולה אזרחית וכן לכדי עבירה פלילית שבצידה מאסר וכן קנס (המשתנים לפי חומרת העבירה). ככל שמדובר על הליכים פליליים אני מציע להתייעץ בפורום הפלילי. ככלל, קטין לעניין הדין הפלילי הוא מי שטרם מלאו לו 12 שנים.

שלום יובל,
סריקת הספר לשימוש ביתי בלבד יכולה להיחשב על פניו כשימוש הוגן ביצירה.
שימוש הוגן ביצירה יהיה מותר בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה. שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה ישקלו, בין השאר, כל אלה: (1) מטרת השימוש ואופיו; (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש; (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; (4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

באשר לתרומה - בד"כ רואים ביוצר שמכר את יצירתו או העביר אותה לאחר בהסכמתו, כמי שמיצה את זכותו "המונופליסטית" ביצירה, והוא אינו יכול להמשיך ולשלוט בשימוש הנוסף שיעשה ביצירה. קל וחומר כשמדובר על העברת היצירה ללא תמורה לספריה. הכל כמובן בכפוף לכך שהשימוש הנוסף כשלעצמו אינו מפר זכויות (כגון העתקה וכו').

שלום דורון,
בדומה לאקו"ם ואשכולות בישראל יש אגודות גם בחו"ל. מומלץ לחפש באינטרנט ולהתייעץ עם אקו"ם ועם אשכולות.
במידה וחותמים עם חב' תקליטים היא יכולה לטפל בנושא.
בהצלחה.

כפי שהבהרתי בתשובותיי לשאלותיך הקודמות, יצירה תהיה מוגנת רק בהתקיים רכיב של מקוריות וקיבוע בצורה כלשהי (כגון כתב). שימוש ביצירה מוגנת (כגון העתקה) ללא רשות היוצר יכולה לעלות לכדי הפרת זכויות יוצרים. כן יש להקפיד לתת ליוצר קרדיט הולם ולא לבצע סילוף או פגימה ביצירה, שכן בנסיבות מסויימות הדבר יכול לעלות לכדי פגיעה בזכותו המוסרית של היוצר.
בד בבד יש לזכור, כי ניתן לעשות שימוש ביצירה מוגנת ללא קבלת רשות וללא תמורה, אם וככל שמדובר על שימוש הוגן, וגם על כך הרחבתי בתשובתי לשאלתך הקודמת.
בכל מקרה יש לזכור, ששאלת ההעתקה (ככל שמתקיימת) היא שאלה של מהות, ולא על שאלה של כמות (אם כי הכמות יכולה להעיד גם על המהות). אין נוסחה "מתמטית" להוכחת העתקה, אלא זה עניין של התרשמות (בד"כ של ביהמ"ש).
באשר לציון "המלצה" בתחתית הכתבה – הציון "המלצה" אינו מעלה ואינו מוריד מבחינת זכויות יוצרים אלא יכול להיות רלבנטי מבחינת חשיפה לתביעות של המסתמכים על המידע. כמובן שיש תחומים מסויימים – כגון תחום הפיננסים - שהדין לגביהם מחייב ציון הסתייגויות שונות בכתבות ובהמלצות. הכל כמובן תלוי בנסיבות העניין.

לשאלתך שני היבטים עיקריים: זכויות יוצרים והגנת הפרטיות.
ראשית, יש לבחון האם המידע שבו את מבקשת לעשות שימוש הינו בגדר יצירה שיש בה זכויות יוצרים. זכות יוצרים תהא בד"כ ביצירה מקורית (הרף למקוריות הוא נמוך למדי) שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי.
ככל שמדובר על לקט - כגון לקט של נתונים לרבות מאגר מידע (בדומה לספר טלפונים) - הרי שהמקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של הנתונים שבו, ולא של הנתונים עצמם.
יש לבדוק איפוא את אופי המידע שבו את עושה שימוש (האם מוגן בכלל בזכות יוצרים). כן יש לבדוק את אופי השימוש, שכן גם אם המידע מוגן יתכן והשימוש בו יהיה מותר במסגרת שימוש הוגן (ועל כך כבר קיבלת תשובה למטה).
באשר להגנת הפרטיות - איני יודע מהיכן המידע נלקח, אך סביר להניח שאם הוא מתפרסם באופן פומבי בידיעת נשוא הפרסום, הרי שכנראה שלא תהיה פגיעה בפרטיות. מכל מקום, יש לבחון את העניין באופן פרטני (דבר שלא ניתן לעשות בפורום).

שלום ליאה,
ראשית, רעיון כשלעצמו אינו מוגן בזכויות יוצרים אלא רק אופן הביטוי שלו. לפיכך, ניתן לעשות שימוש חופשי ברעיונות. מאידך, ציטוט/העתקת קטע מסויים המבטא רעיון יכול להיעשות במסגרת שימוש הוגן.
שימוש הוגן ביצירה יהיה מותר בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה. שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה ישקלו, בין השאר, כל אלה: (1) מטרת השימוש ואופיו; (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש; (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; (4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.
כמובן שחשוב להקפיד על מתן קרדיט הולם, להזכיר את שם המחבר, המו"ל, מקור היצירה וכו'.

שלום ליאה,
ככל שיצירה כלשהי (עיצוב האתר, תכנים וכו') מוגנת בזכויות יוצרים הרי שההגנה קיימת מכוח הדין גם בלי תקנון וגם בלי ציון "כל הזכויות שמורות".
יחד עם זאת, על מנת להגן על עצמך בצורה מיטבית מומלץ שיהיה תקנון שיתייחס גם לזכויות קניין רוחני (בד"כ תקנוני אתר עוסקים גם בתחומים נוספים). כן מומלץ שהתקנון יאושר באופן אקטיבי על ידי הגולשים ("אני מסכים" וכו').

שאלה נחמדה.
זכות יוצרים בתצלום של תמונה שייכת לצלם התמונה ובנסיבות מסוימות למעבידו של הצלם או למי שהזמין את התמונה ממנו. כך, עשרות אלפי אנשים מצלמים מדי בוקר וערב את מגדל אייפל ולכל אחד מהם זכות יוצרים בתמונה הספציפית שצילם.
לצלם התמונה כמובן אין שום זכויות בעיצוב האובייקט שצילם ובמידה והוא מציג את עצמו ככזה הוא עשוי לעוול כלפי בעל העיצוב במגוון של עוולות אזרחיות כגון: גניבת עין, תיאור כוזב ועשיית עושר ולא במשפט.
לפיכך, זכות היוצרים בתמונה שצילם הצלם שייכת לצלם, זכות היוצרים בתמונה שצילם האדריכל שייכת לאדריכל וכל אחד רשאי לצלם את המטבח שעיצבה החברה ולכל אחד תהיה זכות יוצרים בתמונה שיצלם. שימוש מטעה בתמונה באופן שיגרום לאנשים לחשוב שלא אתם אלו שעיצבתם את המטבח אסור.

שלום,
השאלה אינה פשוטה ויש לה היבטים רבים.
יש להבחין בין הזכויות במטבח לבין הזכויות בצילומים.
באשר למטבח - בהחלט יתכן שהמטבח (כמו רהיטים או מוצרים פונקציונאליים אחרים) כלל אינו זכאי להגנת זכויות יוצרים אלא להגנת מדגם (ולשם כך יש לרשום מדגם אצל רשם המדגמים).
בד"כ מוצר הזכאי להגנת מדגם אינו זכאי להגנת זכות יוצרים, כך שאם המדגם לא נרשם בהחלט יכולה להיות בעיה ליוצר המוצר שלא יזכה באף אחת מההגנות מתחום הקניין הרוחני אך אולי יזכה להגנות מתחום עשיית עושר, עוולות מסחריות וכדו'.
מאידך, יתכן שאלמנטים אומנותיים מסויימים מתוך כלל המטבח כן יזכו להגנת זכות יוצרים (כגון - איור מיוחד על הדלתות וכו'). הכל כמובן תלוי בנסיבות ובמוצר הספציפי.
באשר לצילומים - הזכות בצילומים תקבע במידה רבה בהתאם לזכויות שיש באלמנט המצולם. כך לדוגמא - אם המטבח או אלמנט בו מוגנים בזכות יוצרים, הרי שצילום של האלמנט המוגן יכול לעלות לכדי הפרה. ככל שהאלמנט המצולם אינו מוגן כלל, הרי שלכל צלם תהיה זכות יוצרים בצילום שצילם.
בד בבד יש לזכור, שבהחלט יתכן שבעל המטבח יטען שהוסכם (במפורש או במשתמע) שהזכויות במטבח בכלל שייכות לו.
כמובן שאם גורם כלשהו ללא זכויות מטעה אחרים לחשוב שהוא היוצר של המטבח או לוקח לעצמו קרדיט שאינו מגיע לו, הדבר יכול לעלות אף הוא לכדי עוולות שונות (עוולות מסחריות, עשיית עושר ולא במשפט וכו').

שלום שוני,
בד"כ כשמתקיימים יחסי עבודה והעובד יוצר יצירה או מפתח אמצאה במהלך עבודתו ולצורך עבודתו, הזכויות שייכות למעביד, אלא אם הוסכם אחרת. עיקרון זה נגזר גם מדיני העבודה - מחובת האמונים שחב עובד כלפי מעבידו במסגרת יחסי העבודה בין הצדדים.
מעבר לכך, צריך כמובן לקבוע האם הרכיבים הינם בגדר פטנט, מדגם וכו' (על כל אחד חלה מערכת דינים אחרת, אם כי עקרון הבעלות בעקבות יחסי עבודה דומה).
כן יש לבדוק עד כמה המודיפיקציות המתוכננות על ידך עושות שימוש באלמנטים שבהם למעביד יש זכויות. יתכן שאתה עושה שימוש רק ברעיונות ובידע מקצועי כללי שהם נחלת הכלל.