שלום תמי

בשאלה שלך חסרים נתונים, כדי להבין באופן מדויק מהי סיבת הסירוב ומה הועדה התבקשה בעצם לקבוע.

אולם, ככל שנקבע מועד להגשת ערר על ההחלטה, בהחלט לא מומלץ לפספס אותו.

ככל שתרצי לספק יותר נתונים, אשמח להשיב באופן פרטני יותר.

רועי שלום,

ישנו הבדל מהותי בין בקשת ביקור לבקשה להסדרת מעמד בן זוג או בן משפחה קרוב בהתאם לנוהל מנהלי משרד הפנים.

ככלל, אם פנית בערר לבית הדין לעררים כנגד החלטה כזו או אחרת של משרד הפנים, ההליך המשפטי התנהל ובסופו של דבר בית הדין אימץ את החלטת משרד הפנים ודחה את הערר, רשאי הצד המפסיד לפנות בערעור מינהלי לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים ממועד המצאת פסק הדין של בית הדין לעררים.

מדובר בערעור בזכות, במילים אחרות, ניתן לפנות בערעור כזה - ובית המשפט יהיה חייב לדון בו.

אבל מומלץ מאוד לבחון את הסיכויים האמיתיים לערעור שכזה. למה זה חשוב? כי אם מלכתחילה סיכויי הערעור נמוכים (ואת זה יכול לדעת רק עורך דין מומחה מנוסה), אזי הצד המפסיד יספוג במקרה כזה עגמת נפש משולשת: יפסיד גם זמן יקר, גם הרבה כסף וגם - ואולי בעיקר - יתאכזב מהמערכת, ומניסיון מלחמות כאלה שלא נגמרו בטוב פוגעות מאוד במערכת היחסים הזוגית (ככל שמדובר בבקשה להסדרת מעמד בן זוג זר).

לעניין תקופת ה"צינון" - מענה לשאלה זו מחייב הבנה של נסיבות המקרה.

מכל מקום, אני מאוד לא ממליץ לנהל הליכים משפטיים אל מול מערכת כה עוצמתית ורבת אמצעים לפני שנועצים במומחה.

רועי שלום,

חסרים נתונים בשאלתך, אך אני יכול להניח שזוגתך שוהה בישראל ללא רישיון ישיבה בתוקף.

אם נכון הדבר, וככל שלא חלה עליה מדיניות קבוצתית של אי-הרחקה (שנהוגה על-ידי משרד הפנים ביחס לאוכלוסיות מסוימות של זרים השוהים בארץ), היא חשופה לגירוש בכל רגע נתון, ומכאן הסיכון שלא לפעול להסדרת מעמדה ללא שיהוי.

אמת נכון הדבר שהסדרת מעמד כאשר בני הזוג (הזר והישראלי) כבר מצויים בקשר נישואין - הנה נקודת פתיחה טובה יותר. אבל כידוע האויב המר ביותר של הטוב הוא המושלם.

לאור הסיכון לגירוש - ככל שהקשר שלכם אמיתי ומשמעותי, ועונה לדרישות הדין, אני ממליץ שלא להשתהות עם עניין הסדרת המעמד אף לא יום אחד.

בהצלחה,

ארתור

שלום קובי

שעה שניתנת לעובד זר אשרת עבודה ושהייה בישראל, השאלה בנוגע לזהותו היא רלוונטית וחשובה.

לכן, אי התאמה בין חתימות על גבי מסמכים שונים יכולה להיות סיבה לסירוב, בהעדר הסבר סביר לאי ההתאמה.

לגבי החלק השני של שאלתך, בהחלט ניתן ואף ראוי להגיש ערר שצריך להיות מנומק היטב ולכלול הסבר לאי ההתאמה.

אם יהיו לך עוד שאלות, אשמח להבהיר.

נגה שלום,

לצערי איני יכול לסייע לך.

משרדנו עוסק בהסדרת מעמד בישראל.

ממליץ לך למצוא מומחה בהונגריה.

חלי שלום,

משרד הפנים סבור שמרכז חיים של בני הזוג המנהלים בישראל הליך של הסדרת מעמד חייב להיות בישראל, ובכך הוא מצכוון לשהייה של לכל הפחות 9 חודשים בכל שנה קלנדרית.

אני ממליץ לא לנצל את מלוא ה"אשראי" ולשהות בחו"ל פחות מחודשיים בשנה במצטבר.

אם ישנה סיבה אובייקטיבית שמחייבת שהייה ארוכה בחו"ל, צריך להעמיד את משרד הפנים על כך מבעוד מועד ולתמוך את ההודעה בראיות מפורשות - כמובן מתורגמות כדין.

מומלץ כאמור לעשות את זה מבעוד מועד ולנמק את סיבת השהייה הארוכה בחו"ל.

מומלץ לעשות זאת גם בדוא"ל כדי שתישמרה אסמכתא רלוונטית.

דוד שלום,

ככלל, ככל שמרשם האוכלוסין במדינת בן הזוג הזר מאפשר עדכון מצב אישי על בסיס נישואין שנערכו בחו"ל - אני ממליץ לעשות זאת בטרם פתיחת ההליך ולתמוך את הבקשה בתעודה רלוונטית מאותו מרשם אוכלוסין (כמובן מאומתת ומתורגמת כדין).

לא כל מרשם מאפשר זאת, והעניין תמיד תלוי מרשם (בכל מדינה המרשם פועל באופן שונה).

אפשר כמובן להתחיל בהליך ובמקביל לפעול לעדכון המצב האישי במרשם, אך למשרד הפנים יכולות להיות שאלות ודרישות השלמה בהקשר זה.

שיר שלום,

הארכת סיכויים בעניינים מסוג זה היא מלאכה כפויית טובה. קשר מאוד לתת הארכות. חשוב להכיר את הפרוצדורה ואת הדרך שבה פועל (ובעיקר חושב) משרד הפנים ולהיערך הכי טוב שאפשר.

ישנו נוהל ייעודי לעניין הארכת אשרות ביקור לזרים, וניתן בהחלט להגיש בקשה מכוח נוהל זה לאור הנסיבות המיוחדות שלך ושל אמך.

אם הבקשה תהיה מפורטת מספיק ותיתמך בהוכחות למצבה של אמך, וככל שאין בעיות רקע מבחינת משרד הפנים (שהייה לא חוקית שלך בישראל, סירובי כניסה בעבר וכיוצא באלה), צריך לקוות לטוב ולהאמין שנציגי משרד הפנים יגלו הבנה ויאריכו לך את אשרת הביקור.

נטליה שלום,

כל עוד לא פוטרת הלכה למעשה, אין לכך השלכה על הויזה שלך.

אם קיבלת את רישיון השהייה שלך בישראל מכוח העבודה ולצורכי עבודה (בדרך כלל מדובר ברישיונות בתחומי פעילות ספציפיים כגון סיעוד, בנייה, מסעדנות ועוד), הרי שהאשרה כפופה לעבודה בפועל.

ברגע שהסכם העבודה פוקע (אם על-ידי התפרות ואם לאחר פיטורים), עלייך להודיע על כך למשרד הפנים, ואם לא תהיה מועסקת על-ידי מעסיק אחר (כמובן כדין, במסגרת הענף המוגדר שבו ניתן לך רישיון לעבוד, ואצל מעסיק מורשה), אשרת השהייה שלך תבוטל. זה לא ייעשה אוטומטית, צריך להתנהל בהקשר זה אל מול משרד הפנים.

חריגים לכך הם: א. הליך מדורג עם בן זוג ישראלי; ב. שינוי מעמד מכוח גיור (כדין); ג. נסיבות הומניטריות חריגות.

ערן שלום,

ילד משותף זה יהיה זכאי לאזרחות מכוח לידה - מתוקף העובדה שאביו הנו אזרח ישראל בעת לידתו. חשוב עם זאת לדעת כי בנסיבות שתיארת משרד הפנים ככל הנראה ידרוש בדיקת אבהות שתבוצע בהתאם להליך מסוים בבית משפט לענייני משפחה, ורק באמצעותו. כל בדיקה אחרת לא תתקבל על-ידי משרד הפנים.

בנסיבות אלה קיומו של ילד משותף גם עשוי להשפיע על האופן שבו בני הזוג יתחילו בהליך המדורג במשרד הפנים. לדוגמה, אם הבקשה להסדרת מעמדה של בת הזוג תוגש לאחר הלידה, רשות האוכלוסין יכולה להתנות את כניסתם לארץ לצורכי תחילת ההליך בבדיקת אבהות לפי ההליך שציינתי לעיל, וכל עוד לא יושלם הליך בדיקת האבהות הכניסה לא תאושר.

רותם שלום,

בעבר משרד הפנים לא הכיר בתוקף נישואי זום (נכון להיום על פי רוב מדובר בחתונה במדינת יוטה שבארה"ב) לצורכי הסדרת מעמדם של בני הזוג הזרים בישראל.

החל מיולי 2023 נערכו תיקונים בנהלים הרלוונטיים של משרד הפנים, והיום נישואין אלה מוכרים, גם בגדרי ההליך המדורג.

חשוב מאוד, עם זאת, לדעת שלצד תעדת נישואין ממדינת יוטה (מאומתת כדין) משרד הפנים דורש גם מסמך ממדינת אזרחותו של בן הזוג הזר שמאשר את תוקף הנישואין, ובהקשר זה לעתים מתעוררות לא מעט בעיות.

בברכה,

אביב שלום,

אני חייב להתריע בפניך על מצב רגיש. מערכת ה-ETA החדשה שהושקה ביוני 2024 (כפיילוט) מבצעת בדיקה שטחית בלבד, והדבר מצוין במפורש באתר רשות האוכלוסין. 

חריגה של 10 ימים מהווה הפרת תנאי שהייה, ולא מן הנמנע שנכנסת לקטגוריה של זרים המעלים חשד להשתקעות.

המלצתי:

1. להתייעץ עם עו"ד מומחה להגירה לפני הטיסה

2. אם תחליט/י בכל זאת לטוס:

  - להכין מסמכים המוכיחים את מטרת הביקור

  - להצטייד בהוכחות ליכולת כלכלית

  - להכין כרטיסי טיסה חזור

  - להיות מוכן/ה להסביר בצורה ברורה ורגועה את תכנית הביקור

  - ובעיקר - לענות בכנות על שאלות בקרי הגבולות

חשוב להבין כי גם אם קיבלת ETA, בקרי הגבול הם שמקבלים את ההחלטה הסופית בנוגע לכניסתך לישראל, ולא המערכת הממוחשבת.

בברכה,

טל שלום,

אתה מתאר סיטואציה מאוד מורכבת.

בתהליך איחוד משפחות עם ילדים מנישואין קודמים (הסדרת מעמד בן הזוג הזר עם קטין נלווה מקשר קודם) משרד הפנים דורש אישור מאת ההורה הביולוגי השני של הקטין הזר להגירת הילד לישראל.

הסכמת ההורה הנה תנאי קשיח.

אם ההורה השני אינו בין החיים, די בהצגת תעודת פטירה מאומתת.

אם ההורה השני אינו הורה עוד, קרי נשללה ממנו אפוטופסותו על הקטין, נדרש להציג פסק דין מאומת בדבר שלילת האפוטרופסות.

אולם אם ההורה קיים אך נעדר, המצב מורכב ביותר. ככלל, משרד הפנים בישראל לא יוכל להתבסס בהחלטתו רק על האמירה כי מדובר בהורה שנעדר. תידרש כאן הוכחה ברמת ודאות מאוד גבוהה - פניות למשטרה במדינה הרלוונטית ופעולות רבות שניתן להתרשם מהן (באמצעות הצגת מסמכים מזמן אמת) כי אכן מדובר באדם שנעדר זמן רב. יתכן מאוד שיידרש פסק דין ממדינת התושבות של בן הזוג והקטין שמאשר את העובדה כי מדובר באדם שנעדר.

נגה שלום,

למרבה הצער, החוק הישראלי אינו מכיר במתן אזרחות או אפילו מעמד של קבע (והאמת, גם פחות מכך) למטפלים זרים רק מתוקף תרומתם לישראל ולאזרחיה.

לא קיימת עילה חוקית שכזו.

מקרים שבהם זר יכול לקבל מעמד בישראל צריכים ליפול לאחת הקטגוריות הבאות:

א - נישואין עם אזרח ישראלי

ב - אזרחות מכוח גיור

ג - טעמים הומניטריים מיוחדים (ובהקשר זה נדרשים טעמים מיוחדים מאוד, ולרוב נדרשת מלחמה ארוכה ויקרה עם משרד הפנים כדי להוכיח קיומם של טעמים כאלה).

ארתור

נעמי שלום,

על פי הנחיות משרד הפנים, תנאי בסיסי להליך המדורג הוא קיום מרכז חיים בישראל, המתבטא בשהייה של תשעה חודשים לפחות בכל שנה קלנדרית בארץ, וביחס לכל אחד מבני הזוג. עם זאת, הפסיקה הכירה בכך שיציאה זמנית מהארץ מסיבות מוצדקות אינה שוללת את קיום מרכז החיים, כל עוד היא נעשית בשקיפות ומתועדת כראוי.

במקרה שלך הצורך לשהות חודשיים לשם טיפול באם חולה נראה סביר ומחויב המציאות ולא אמור להוות עילה לקביעה כאילו בני הזוג לא מקיימים את מבחן מרכז החיים המשותפים. עם זאת, מומלץ ליידע את משרד הפנים מראש על היציאה המתוכננת, להציג מסמכים רפואיים המעידים על מצב האם, ולחזור ארצה מיד כשמתאפשר. מומלץ לשמור על תיעוד מסודר של הנסיבות והתקשורת עם משרד הפנים בנושא.

רוי שלום,

איזה סוג של בקשה לאזרחות הגיש החבר? יתכן שהתכוונת להליך מדורג ובמצב זה כלל לא מדובר באזרחות אלא במעמד זמני שיכול להסתיים באזרחות רק בעתיד? או שהתכוונת לעליה לפי חוק השבות?

אם מדובר בסירוב בהליך המדורג -

קבלת סירוב מרשות האוכלוסין וההגירה היא אירוע מטלטל, אך חשוב לפעול במהירות ובמקצועיות. לרשות החבר עומדים 21 ימים בלבד להגשת ערר על ההחלטה.

הערר הפנימי נבחן ברשות עצמה, כאשר על פי הנהלים הוא אמור להיבדק על ידי גורם בכיר יותר מזה שקיבל את ההחלטה המקורית. במסגרת הכנת הערר, יש לנתח את פרוטוקול הראיון האחרון וגם ראיונות קודמים אם היו כאלה. מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום האזרחות והמעמד, שיכול לזהות נקודות חשובות בפרוטוקולים ולאסוף ראיות תומכות נוספות.

אם הערר הפנימי נדחה, ניתן לפנות לבית הדין לעררים. זהו הליך משפטי מורכב המצריך ייצוג מקצועי של עורך דין המתמחה בתחום.

אם מדובר בסירוב לבקשת התאזרחות או עלייה - צריך לבחון את ההחלטה על נימוקיה. יתכן שגם בהקשר זה תחילה יש להגיש ערר פנימי ומקום שיידחה, לפנות בעתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים.

יותם שלום,

ראשית, צריך לחלק בין תושבות בביטוח לאומי לתושבות המס. כל מה שנוגע לשאלות המיסוי - לא רלוונטי לפורום זה. מדובר במטריה שונה בתכלית ולכללים וחוקים אחרים. רק מומחה בדיני המס יוכל להאיר כאן את עיניך.

לעניין תושבות בביטוח לאומי - במצב שתיארת (עבודה בחברת הייטק בחו"ל עם חוזה ל-5 שנים כשהמשפחה בישראל) המוסד לביטוח לאומי מחויב לבצע בחינה מהותית ולא רק כמותית-פורמלית של שאלת התושבות.

על פי פסיקת בתי הדין (לעבודה) מבחן מרכז החיים הוא המכריע, והוא בוחן היבטים אובייקטיביים וסובייקטיביים. העובדה שמשפחתך נמצאת בישראל, בשילוב עם העובדה שהשהייה בחו"ל היא לתקופה קצובה ולמטרת עבודה מוגדרת עשויה להיחשב לטובת תושבות בישראל. אבל לצד נסיבות אלה יכולות בהחלט להיות נסיבות נוספות שיטו את הכף לטובת ביטול תושבות. לא ניתן לענות על השאלה בהתבסס רק על הנתונים המצומצמים שהבאת ואני ממליץ להיוועץ במומחה.

אמיר שלום,

במקרה של סירוב בהליך המדורג עקב אי התאמות בראיון, חשוב להבין שמדובר במצב משפטי מורכב ורגיש שדורש טיפול מקצועי ומיידי.

ערר פנימי על החלטת משרד הפנים חייב להיות מוגש בתוך 21 ימים מיום המצאת ההחלטה - פרק זמן קצר מאוד בהתחשב בעבודה המשפטית המעמיקה הנדרשת. התהליך כולל השגת פרוטוקולים של ראיונות קודמים (ככל שהיו), ניתוח מעמיק של הסתירות שהובילו לסירוב, ניתוח כלל הראיות שהובאו, הוספת טיעונים משפטיים ועוד.

לא ברור, אגב, מדוע לשכת הקשר ("נתיב") ערכה לכם ראיון בנושא כנות הקשר. מדובר בחריגה מפורשת מסמכותה. נציגי לשכת הקשר עושים את זה לפעמים, אך עורך דין מקצועי ומנוסה שמכיר את גבולות הגזרה יכול להצביע על הפגם ולנצל אותו.

לאור המורכבות והרגישות של המצב, ובהתחשב בעובדה שכל טעות בערר עלולה לפגוע בסיכויי ההצלחה של ההליך כולו, ההמלצה החד משמעית היא לא לקחת סיכון ולהעביר את הטיפול לידי עורך דין המתמחה בתחום האזרחות והמעמד.

אביבה שלום,

בהתאם לפסיקת בית הדין לעבודה, הביטוח הלאומי חייב לערוך בחינה מהותית ולא רק כמותית-פורמלית בשאלת התושבות. בתי הדין קבעו מספר עקרונות מנחים בהקשר זה: מבחן מרכז החיים הוא המבחן המכריע, הכולל היבטים אובייקטיביים וסובייקטיביים. שהייה ממושכת בחו"ל למטרה מוגדרת, כגון טיפול בבן משפחה חולה, אינה בהכרח שוללת בהכרח את התושבות.

במקרה שלך, העובדה שדירתך ומרכז חייך בישראל, בשילוב עם הסיבה המוצדקת לשהייה בחו"ל, מחזקים את הטענה לשמירת התושבות. עם זאת, ההחלטה צריכה להתקבל בהתאם למכלול הנסיבות - מקום עבודה, משפחה, נכסים, ביטוחים ועוד. אם הביטוח הלאומי מתלבט ושוקל לבטל לך את התושבות, אני ממליץ לא להקל בזה ראש ולהסתייע בעורך דין מומחה.

בהצלחה,

שלי שלום,

שהייה של 6 חודשים בפלורידה ו-6 חודשים בישראל יכולה בנסיבות מסוימות להיות מוכרת כשומרת על מעמד תושבות, כל עוד מרכז החיים נשמר בישראל.

חשוב להבין שכל מקרה נבחן לגופו, ואין רשימת מסמכים אחידה שמתאימה לכולם. המסמכים הנדרשים משתנים בהתאם לנסיבות החיים הספציפיות של כל אדם ומשפחה.

הביטוח הלאומי אמור להתייחס לכלל הזיקות והקשרים עם ישראל, כאשר הדגש הוא על התמונה הכוללת ולא על מסמך זה או אחר. 

אני ממליץ להתייעץ עם עורך דין טרם היציאה הראשונה לפלורידה. בגדר היוועצות שכזו אפשר לגבש רשימה של מסמכים רלוונטיים למקרה, ולהדריך אתכם כיצד להקטין את הסיכון לאבד את התושבות.

שלום רב,

דת ילדיכם תירשם במרשם האוכלוסין על-פי הדת הרשומה של ארוסתך באותו מרשם.

היא יכולה להוציא ממשרד הפנים תמצית רישום ולהיווכח לגבי רישום דתה במרשם.

כל עוד היא לא תשנה את דתה (מה שניתן לעשות בהליך גיור מלא, הן לגביה והן לגבי הילדים) לא ניתן יהיה לרשום דת אחרת לילדים.

אדם שלום,

בדיקה מוגברת בביקורת הגבולות לא אמורה להיות קשורה לצבע עור או מוצא אתני והחוק הישראלי כמובן אוסר על אפליה. אבל בקרי הגבול רשאים להתחשב, בהתאם לנהלים, ברקע ובסטטיסטיקה של השתקעות בישראל על-ידי נתינים של מדינות מסוימות.

פקחי ביקורת הגבולות מוסמכים לשאול שאלות נוספות כדי לוודא שמטרת הביקור תמימה ואינה קשורה להגירה לא חוקית או עבודה. זה נכון במיוחד כאשר:

- התייר מגיע לביקור ארוך

- יש לו קשרים עם אנשים בישראל

- קיים חשש שמטרת הביקור אינה תיירות בלבד

העובדה שחברתך הייתה בעלת אמצעים והזמינה מקום לינה נפרד היא חיובית, אך לא תמיד די באלה כדי לשכנע את בקרי הגבול ולהימנע מתשאול מעמיק.

אין שום דבר נעים בתשאול בגבול ואני בהחלט מבין את תהיותיך, אבל זוהי עובדה ומציאות שבה מתנהל מעבר הגבול ואני ממליץ להתייחס לתשאול כהליך שגרתי ולהשיב בנימוס ובשקט על השאלות.

אלירן שלום,

אם אתם מצויים בקשר זוגי אמיתי ומשמעותי, לך ולזוגתך זכות להסדיר את מעמדה בישראל שיאפשר לה להשתקע בארץ, לעבוד כאן ולמעשה להעתיק את חייה לישראל. הפרוצדורה שבמסגרתה ניתן לעשות זאת נקראת "ההליך המדורג", ואם לאמלק אותה - מדובר בהליך בירוקרטי עמוס פרטים ומסמכים לעייפה. השלב הראשון שלו, שהוא שלב של הכנה והגשה של הבקשה, מאתגר במיוחד והוא כרוך בעמידה בשורה ארוכה של תנאים, דרישות וגם מועדים. בשלבים שונים של ההליך בת הזוג שלך תהיה זכאית למעמד ב/1 (רישיון עבודה בלבד) ולימים א/5, שזה רישיון ישיבה ארעי שמזכה אותך בזכויות רבות.

אם תנהגו נכון, בת הזוג שלך לא תיאלץ לצאת מהארץ לצורך פתיחת תיק הסדרת מעמד מכוח הקשר שלכם. חשוב לזכור שהכרת הנוהל אינה תמיד מספיקה וחשוב לדעת כיצד לבצע - הלכה למעשה - את המעבר מאשרת מטפלת סיעודית לבת זוג של אזרח ישראלי, ולפעמים קמים בהקשר זה אתגרים.

בהצלחה,

ארתור

אורי שלום,

חשוב להבהיר: נכות איננה מהווה עילה חוקית לסירוב להליך המדורג להסדרת מעמד. אין בחוק או בנהלי רשות האוכלוסין וההגירה כל התייחסות לנכות כקריטריון, ודחייה או הקשחה של תנאים על רקע זה מהווה לאפליה פסולה.

במקרים שבהם בן הזוג הישראלי הוא נכה מוכר בביטוח לאומי אך עובד ומתפרנס (ולא מתקיים מקצבה בלבד), הדבר עניין זה אמור - על פני הדברים - להוות מכשול בפני אישור ההליך. הקריטריונים המרכזיים שנבחנים הם כנות הקשר, מרכז חיים משותף, והיעדר מניעה פלילית או ביטחונית.

עם זאת, חשוב להיות מודעים לכך שלעיתים אנו נתקלים בדעות קדומות של נציגי הרשות, שעלולים להטיל ספק בכנות הקשר כאשר אחד מבני הזוג הוא אדם עם מוגבלות. זוהי תופעה פסולה שנובעת מסטיגמות חברתיות ולא מהוראות החוק.

המלצתי היא:

1. להתכונן היטב לראיונות ולהציג את מערכת היחסים והחיים המשותפים באופן ברור ומפורט. מוטב לא לעשות את זה לבד אלא להיות מיוצגים מתחילת הדרך.

2. במקרה של סירוב על רקע זה יש להשיג על ההחלטה בדרכים המקובלות, שכן מדובר באפליה אסורה.

בהצלחה!

יעל שלום,

למרות שהחוק בישראל מחייב את משרד הפנים להכיר בזוגות חד-מיניים ולהעניק לבני הזוג הזרים מעמד, המציאות מורכבת יותר. פקידי משרד הפנים, שכל אחד מהם מגיע עם הרקע התרבותי והערכי שלו, נוטים להיות חשדניים יותר כלפי זוגות חד-מיניים ולעיתים קרובות חושדים שמדובר בקשר פיקטיבי.

ההליך המדורג לקבלת מעמד בישראל עבור בני זוג של אזרחים ישראלים מתחיל בהגשת מסמכים למשרד הפנים. לאחר הגשת המסמכים, וככל שבני הזוג (במקרה זה בנות הזוג) עומדים בדרישות המחמירות של הגשת מסמכי סף תקינים (ולעתים מדובר בהקשר זה באתגר לא קטן), משרד הפנים בודק את אמיתות הקשר והתאמה לדרישות החוק במשך 2-6 חודשים. 

במקרה הרגיל, בן הזוג הזר מקבל אישור כניסה לישראל. אולם, כאשר קיימים גורמי סיכון כמו פער גילאים משמעותי, גירושים טריים, הפרות אשרה בעבר או זוגיות חד-מינית, לעתים נקבע ראיון סימולטני בטרם כניסת הזר לישראל - הישראלי עונה על שאלות במשרד הפנים בישראל בעוד בן הזוג הזר נשאל במקביל בקונסוליה הישראלית במדינתו.

משך ההליך כולו הוא בערך 5 שנים. במהלך התקופה נדרשת שהייה של לפחות 9.5 חודשים בשנה בישראל. בזוגיות חד-מינית, למרות שהחוק מחייב את משרד הפנים להכיר בזכויות שוות, בפועל התהליך כאמור מורכב יותר ופקידי משרד הפנים נוטים להיות חשדנים יותר ולדרוש הוכחות נוספות לכנות הקשר.