פורום דיני עבודה

יש להחזירה לאותו היקף משמרות שעבדה קודם ולשבצה בהתאם.
אם תעדר ממשמרות ניתן לראות בה כמתפטרת ללא הצדקה ולנסות שלול ממנה את הודעה מוקדמת ופצויי פיטורים.

באם מטרת הנסיעה היא רפואית- אז לא צפויה בעיה. באם יראו אותך מטיילת ברחובות העיר ועושה שופינג בעודך כביכול בחופשת מחלה אז כאן יש חוסר תום לב ויכולים לטעון כי לא היית חולה..

יש לבדוק האם אתה חתום על סע' 14, אם כן, וזה מה שסוכם בחוזה אז אין כל קשר לזמן עבודתך ומה שהופרש לך תקבל.

אם לא אז אינך זכאי לפיצויים בכל מקרה בטרם שנה ומכאן שאין סיבה גם שאם תפוטר תקבל סכום כלשהו.

נא לצטט מהחזוה את הנוסח המדויק לגבי זכותו של העובד לקבלת פצויים בהתפטרות. מאחר ומדובר בזכות חוזית,ולא בזכות על פי חוק אי אפשר לענות עליה בלי לדעת את הנוסח המדויק.

אם אשתך לא עבדה כלל בתקופת ההריון, היא איננה זכאית לחופשת לידה ולכן גם אתה לא זכאי לחופשה במקומה.
אם עבדה לפחות יום אחד והפרישו עליה ביטוח לאומי ועבדה תקופה ארוכה לפני ההריון, יתכן ועדיין זכאית לדמי לידה, מומלץ לברר בפורום ביטוח לאומי.
כמו כל בעל של יולדת אתה יכול צאת לחופשה ללא תשלום לצורך טיפול בילד, אם מתקיימים כל התנאים המוגדרים בחוק וביניהם שאשתך תחזור לעבוד.לא ברור מנוסח החוק , מתי תוכל לצאת לחופשה כזו, מיד לאחר הלידה, לאחר 7 שבועות או רק לאחר 14 שבועות. על פי כוונת המחוקק נראה שתוכל לעשות זאת לאחר 7 שבועות (וכאמור רק אם אשתך תחזור לעבוד).

.
לא כל מעבר ייחשב הרעה מוחשית בתנאים

יש צורך לבחון עד כמה רחוק המקום, הסניף החדש שמוצע לך, מאזור מגוריך לעומת מקום העבודה הנוכחי שלך
ברור שאם תידרש לנסוע פי 2 ממה שנסעת עד כה ותצטרכי 3 אוטובוסים לעומת קו אוטובוס אחד, מדובר על הרעה מוחשית בתנאים. . .
ב.
בלי קשר לאם מדובר על הרעה ואם תעמוד לך טענה של התפטרות בדין מפוטר, שכדי שתממשי זכות זו יהיה עליך להתריע במעביד וכולי - הרי שיש להסתכל על הצד של הפרקטיקה ולראות עד כמה זה רע לך שכן יציאה כיום למעגל המפוטרים אינו טוב ואינו ממומץ. יש הרבה קיצוצים במשק ופיטורים בשל המצב הכלכלי העולמי - לשיקולך. . .

המקרה שאתה מתאר הוא שאלת מיליון הדולר של דיני העבודה. לא בכל מקום שבו הצדדים קבעו כי אחד הצדדים הוא פרלינסר - אכן בית הדין ייקבע כנ"ל

יש לבחון את סוגיית ההתקשרות ביניכם ובין היתר אם העובד מתבע את עבודתו רק אצלך, משתמש במקום העבודה שלך, כלים שאתה מעמיד לרשותו וכולי. בכל מקרה עו"ד יכול רק להעריך את סיכויי ההתקשרות ביניכם להיקרא כ"עובד צצמאי, לעומת "שכיר", כאשר מי שיכול לקבוע חד משמעית - הוא רק בית הדין לעבודה

ב.
בכל מקרה אני הייתי מציעה לבחון אפשרות לקבוע כי העובד שלך הוא קבלן שמקבל תשלום לפי תפוקה כלשהי שתקבע ביניכם או על בסיס אחוזים-עמלות בלבד

שים לב כי הפסיקה קבעה כי חובה לשלם לעובד שכר מינימום מדי חודש אך לקזז בסוםו של יום מן העמלות שהעובד ייקבל, בבוא העת. . . אולי זה הפתרון עבורך

יש סיכוי סביר שההסכם שתחתום לא יהיה קביל משפטית והם בכל זאת יחושבו כשכירים במיוחד אם מתקיימים התנאים חלק מהתנאים הבאים:
1. העובדים אינם מתווכים מוסמכים והם מסתמכים על תעודת המתווך שאתה מחזיק.
2. אתה קובע איזה לקוח ישוייך לאיזה מתווך.
3. במידה ולקוח התחיל את המו"מ מול מתווך אחד והעסקה נסגרת באמצעות מתווך אחר, אתה קובע את חלוקת השכר בין שניהם, או שחלוקת השכר נקבעת מראש בחוזה העבודה ביניהם (רק מצב שבו ייאסר על מתווך אחר (כולל אותך) להמשיך לעבוד עם לקוח שהתחיל מתווך אחד או חלוקה בדיעבד על פי מבחן הגורם היעיל יכולה לא להפיל אותך בפח במקרה זה ).

*הערת מערכת: לקריאה נוספת אודות הסכם עבודה

א.
מזל טוב

ב.
את יכולה לפנות למעביד ולהבהיי לו כי את עדיין ממתינה לתשובה ביחס לתחילת עבודתך לאחר סיום חופשת הלידה וכי מאז יום X את בבית, עומדת לרשותו ומוכנה לעבוד וכי הוא מתעכב עם תשובה. ברור שעובד שמעבמיד את כוח העבודה לטובתו מעבידו חייב לקבל תשלום בגין ימים אלה

ג.
יחד עם זאת, נכון לעכשיו לא הייתי ממהרת לציין זאת במפורש במכתב אלא רק מציינת כי הינתך זמינה מיום כזה וכזה, כדי שלא לקומם את המעביד עליך

יהיה לך מספקי זמן כדי לעלות טענות ולדרוש את שכרך

ד.
לא רק שמהעביד בפועל חייב לקלוט אותך, אלא אם קיבל היתר מיוחד ממשרד התמ"ת, אלא שנוא מחוייב להשיב אותך לעבודה אצלו למשך 60 יום לפחות לאחר תום חופשת הלידה ולכן אוליגם את העניין הזה יש לציין במכתב. . .

לשיקולך ושוב מזל טוב

מאחר ומעולם לא היית עובדת של הבנק, לא חלה עליו החובה הישירה להחזירך לעבודה, חובה זו חלה על חברת כח האדם שרשאית להעבירך לעבור לעבוד אצל כל לקוח אחר. רק אם פנית אליה והיא לא מצאה לך אף לקוח לעבוד אצלו והיא רוצה לפטר אותך, אז צריכים שני המעסיקים להגיש ביחד את הבקשה לפיטורייך ואם לא יעשו כן ויפטרו אותך עלייך יהיה להגיש תביעה כנגד שניהם בגין הפרת חוק עבודת נשים , חוק שויון הזדמנויות בעבודה וחוק עובדי כח אדם.
לכן, לדעתי את צריכה לפנות לחברת כח האדם ולדרוש ממנה להחזירך מידיית לעבודה בהתאם לתנאי העבודה הקודמים שעבדת ולהודיע להןם בכתב שבאם לא תעשה זאת תתבעי אותם על הפרת חוק עבודת נשים.
יש לציין שהחובה על הבנק לקלוט אותך, חלה רק אם עבדת בפועל אצלו לאחר ה 1/10.

א.
תשובתך תלויה בתשובה אם אתה חתום לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים או לא

ב.
היה ואינך חתום הרי שעל המעביד לקחת את שכרך האחרון ולהכפיך בתקופת העבודה ואם יש הפרש מגובה הפיצויים בקופה - יהיה עליו להשלים, לעומת מקרה שבו הינך חתום על סעיף 14 לחוק

ג.
בכל מקרה לא תהיה זכאי לכפל פיצויים, גם מהקופה וגם מהמעביד

בהצלחה

א.
ככל שיש לך ימי חופשה ביתרת זכות - המעביד יוכל להוציא אותך לחופשה שכן המעביד הוא זה שקובע את מועד יציאתו של העובד לחופשה. כמובן שאם מדובר על חופשה ארוכה, עפ"י החוק נידרש המעביד לתת הודעה מוקדמת למועד החופשה וכולי

ב.
ישנה פסיקה ענפה, אורי ארבל ואלו שבאו אחריו, ביחס לחפיפה של הודעה מוקדמת וימי חופשה. בעקרון חפיפה זו אפשרית רק אם לפחות 14 יום מתוך תק' ההודעה המוקדמת נותרת כ"נטו" הודעה מוקדמת והיתר חופשה

נניח מגיעים לך 30 ימי הודעה מוקדמת ויש לך גם הרבה ימי חופשה. המעביד יוכל לוותר על עבודתך ובלבד שלפחות 14 יום יהיו הודעה מוקדמת והיתרה (16) ימי חופשה

ג.
חשוב להדגיש כי עניין זה אפשרי אך ורק במקרים מסויימים, כגון בעת הסכמה על כך מצד העובד וכולי

מידע נוסף: חוק הודעה מוקדמת

לא בכל מקרה שמשלמים עם חשבונית מדובר על עצמאי, שכן לעיתים המעביד דורש צורת העסקה מסויימת מעובדו כאשר בפועל העובד יכול להוכיח כי צורת העסקה הנ"ל היתה כדאית למעביד אך לא לו. מהעבוד נמנעו זכויות סוציאליות כגון פנסיית חובה, דמי הבראה, פיצויים וכולי

נסה לחפש ברשת מעל חומר על מבחן ההשתלבות, הפיקוח וכולי - זה יתן לך רקע על הנושא אשר הינו סבוך ומסובך

א.
הסר דאגה מליבך. לא מצפים ממך להוציא לעובדת הנ,ל תלוש שכר. מס הכנסה פטר את עובדי משק הבית והמטפלות מחובה של דיווח למס הכנסה, לפחות לעת עתה. ולכן גם אינך מחוייב לדווח

ב.
מה שכן ישנה חובת דיווח למוסד לביטוח לאומי

ג.
חובה להפריש לקרן פנסיה וזאת לאחר שהעובדת תשלים 9 חודשי עבודה, והחל משנת 2009 6 חודשי עבודה

צו ההרחבה בדבר הסכם פנסיוני מקיף לכלל המשק השיא רהרבה עניינים פתוחים, כגון הפרשה לטובת עובדים זרים, משק בית וכולי ולכן גם המקרה שלך אינו וודאי. מצד שני לא שווה להתבע ולמצוא את עצמך בהליכים משפטיים, בטח שלא במקרה של הפרשה שהיא בסכומים כה נמוכים, ולכן תפריש וזהו

זו הצעתי לך

ד.
החישוב של ימי חופשה וימי מחלה הם מתוך אחוזי המשרה של העובדת. נניח עובד משרה מלאה זכאי ל-1.5 ימי מחלה בחודש ולכן העובדת שלך תהיה זכאית לפי אחוזי משרתה (מס' שעות עבודתה הממוצעות חלקי 186 = אחוזי משרה)

לגבי ימי חופשה אני מעריכה כי היא תעבוד פחות מ-240 יום בשנה ולכן החישוב יהיה מס' ימי עבודתה בפועל חלקי 240 יום כפול 12 (מס' ימי החופשה שמגיעים לעובד שמועסק במשרה מלאה)

בהצלחה

א.
העובדת שלך מועסקת בממוצע 18 שעות חודשיות מתוך 186 שעות שמהוות משרה מלאה

ב.
נניח כי מגיע לעובד משרה מלאה של 6 ימים בשבוע 12 ימי חופשה ולכן לה מגיע פחות מ- 2 ימי חופשה בשנה, בערך 1.2 ימי חופשה וכפי שאתה ציינת

ג.
עפ"י הפסיקה לא משלמים חצאי ימי חופשה ולכן ניתן לשלם לה יום אחד או שניים. אני באופן אישי לא הייתי נכנסת לפינה הזו אם מדובר בעובדת טובה שכן יחס אנושי שלעיתים מתבטא גם בכסף יכול להוביל לעובדת מרוצה שתעבוד אצלך טוב יותר ועם חיוך...

נ.ב:
לא לשכוח להחתים את העובדת על קבלת ימי החוםשה בתשלום בשווה כסף ולשלם לה את הסכום בהמחאה כדי שיהיה לכסף "צבע"

אכן חוק עובדי קבלן נכנס לתוקפו, סעיף 12 א, ועפ,יו על המעביד בפועל היה לקלוט את אשתך כעובדת מן המניין או לחילופין לפטרה בעת תשלים את אותם 9 חודשים

משחלפו אותם תשעת החודשים היה על המעביד לפנות למשרד התמ,ת ולקבל היתר להאריך את העסקתה על ידי חברת כ"א, הקבלן, ולא להעבירה כעובדת של המעביד בפועל

ככל שמדובר על אפליה על רקע ההיירון תוכל אשתך להיות זכאית לסכומי כסף גבוהים. על פניו ומאחר ואתה מציין בפנייתך כי אשתך אינה מתקבלת לעבוד אצל המעביד בפועל ואילו עובדות חדשות התקבלו לעבוד אצלו - יש לבחון את הסוגייה לעומק, ועדיף בייעות משפטי אישי ולא על גבי פורום כזה או אחר. . .

א.
החל מחודש 12/08 חלה חובה כי המעביד יפרט את תלוש השכר מבחינת יתרת ימי חופשה, הפרשות לפנסיה שחלה על כלל המשק וכולי. מאחר ויש לך תשלום בגין שעות נוספות גלובאליות הרי שיתכן שכדי שתהיה זכאי בבוא העת הפרשות גם בגין רכיב זה - יהיה עליך לנהל מלחמה ארוכה על כך

לכן אני מציעה כי תפנה אל המעביד במייל ותציין בפניו כי אין לך בעיה עקרונית עם שינוי התלוש רק שאתה מבקש כי בפועל ההפרשות יתבצעו על מלוא הסכום. וכמובן לעקוב כי כך זה נעשה

בהצלחה

צו ההרחבה בעניין הסדר פנסיוני לכלל המשק קובע באילו תנאים יפריש המעסיק לטובת העובד לקרן פנסיה. בעניינך יש צורך כי תשלים 9 חודשי עבודה לפחות או שבמועד קבלתך לעבודה היתה לך פוליסת ביטוח פנסיוני ואז המעביד אמור היה להפריש לך רטרואקטיבית

בכל מקרה שמכתב התראה למעביד לא יעזור - תפה לבית הדין בתביעה. זה עניין פשוט ואין לך צורך להעיזר בעו"ד ולבזבז כספים

נ.ב:
על המעביד היתה חובה להפריש לך, יחד עם ההפרשות שלך 2.5% מהברוטו, שכר בסיס

א.
לפי דבריך השלמת מעל 12 חודשי עבודה ולכן את זכאית לצאת לחל,ת - חופשה ללא תשלום, גם בלי הסכמת המעביד ועד 1/4 מתקופת עבודתך אצלו ולא יותר משנה

ב.
בכל מקרה היה ולא תתני למעביד הודעה מוקדמת הוא יהיה זכאי לקזז לך את אי מתן ההודעה מהפיצויים

ג.
אל תשכחי לציין במכתב ההתפטרות, בבוא העת, כי את "מתפטרת לצורך טיפול בילד" וזאת בדין מפוטרת

נ.ב:
הרבה מזל טוב

א.
לא ניתן לענות לך מה הסטטוס שלך מבלי להיכנס לעובי הקורה בעניינך. רצוי כי תתחילי בחיפוש ברשת האינטרנט או מול מחלקת כ"א של החברה לגבי הגדרת החברה, כך לא יהיו לך עלויות ותדעי לאן הרוח נושבת

ב.
אין בעצם הדרישה להחתים כרטיס משום הרעה בתנאים, אלא אם יהיו לכך השלכות כלשהם...

ג.
בלי קשר וככל המעביד מפקח על שעות עבודתך ודורש ממך להחתים כרטיס, אולי זה יכול לפתוח לך פתח לטעון כי את עובדת שזכאית לתשלום בגין שעות נוספות וכולי. זה כמובן אקטואלי רק אם את עושה הרבה שעות נוספות

ד.
בעקרון המעביד יכול להחליט להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת תוך מתן הודעה מוקדמת לנושא. מאחר ואין לך ימי חופשה צבורים, זה כבר מתחיל להיות בעייתי מבחינה חוקית מצידו ויתכן שהוא יידרש לשלם לך עבור ימים אלה

מצד שני ולאור המצב במשק אני לא הייתי ממהרת ל"עלות טונים" אלא שוקלת להגיע עימו לפשרה היה ומקום העבודה חשוב לך. אולי רק חלק מימים החופשה ייחשבו לך כ"ימי חופשה בחוסר"... או כל סידור אחר שיהיה מקובל על שניכם

בהצלחה

א.
היה והמעביד שיחרר מכתב לקרן לפיה הפוליסה מועברת על שמך - הרי שהמעביד יצא מידי חובה ולכן תוכל להלין עליו אלא רק על חברת הביטוח

ב.
מאחר ויש נוהלים חדשים בחברות הביטוח, מה שהיה בעבר נהוג לקבלם תוך חודש, לוקח היום כחודשיים

בכל מקרה של תביעה מול חב' הביטוח אין לתבוע פיצויי הלנה אלא רק נזקים שתוכל להוכיח, ריבית והצמדה...

ג.
לא ברור מתי שוחררו הכספים ומתי ניתנה הוראה. בכל מקרה יש לקרוא את הפוליסה ותנאיה מבחינת שיעור הכספים שמשוחררים

מאחר ומדובר על הפרה של זכות מגן, שהיא חובה כמו תשלום שכר מינימום הרי שניתן לנסות ולהיתלות בעניין זה ולטעון כי הוא מקפח את זכותך לפנסיה וגורם לך שאחוזי הוותק שלך לפנסיה ייפגעו בעקבות כך

יחד עם זאת ומאחר ולא ניתן לטעון "התפטרות בדין מפוטר" סתם כך, יש להקדים ולהתריע במעביד, לתת לו הזדמנות אמיתית לתקן וכולי

נ.ב:
מאחר ומדובר על אפשרות להפסיד או לקבל פיצויים עבור 7 שנים כי את הרי מועסקת במקום העבודה 7 שנים, אני לא הייתי חוסכת ופשוט פונה לייעוץ משפטי כדי שיעזור לך בניסוח המכתבים וכולי

בהצלחה

א.
קבל ח"ח. בתור אישה לבעל שעושה שירות מילואים קרבי 30 יום ויותר בשנה - אני מחזקת את ידך. לא כולם עושים . . .

ב.
החוק קובע חזקה כי פיטורים שנעשו במהלך שירותים מילואים, או אחריהם נעשו בשל שירות המילואים, קרי יש בינם לבין הפיטורים קשר. שירות מילואים הוא היעדרות של יומיים רצופים ויותר

ג.
מעבר לחזקה של איסור הפיטורים בשל מילואים נקבע כי אסור לתת הודעה מוקדמת או לחפוף תקופה זו עם 30 הימים בהם אתה "אסור לפיטורים" לאחר סיום שירות המילואים

ד.
רק ועדת התעסוקה יכולה לאשר חפיפה במקרה זה ולכן המעביד צריך לשלם לך עבור תק' המילואים + 30 יום לאחר תומם + הודעה מוקדמת שמגיעה לך לפי החוק או הסכם בינל לבין המעביד

נ.ב:
לאחרונה ניתן פסק דין שהעניק לעובד מילואים שפוטר לאחר שירות מילואים 5 משכורות, וזאת עפ"י התיקון שנעשה לחוק

נ.ב אחרון:
כאשר מדובר על עובדי קבלן, כ"א - עפ"י החוק חזקה כי המעביד בפועל הוא זה שפיטר אותך

בהצלחה

תודה על התשובה המפורטת. שאלות הבהרה:
1. המעביד בפועל (חברת כ"א) נתן לי הודעה בע"פ לאחר המילואים אך עדיין לא מכתב. האם המעביד בפועל (חברת כ"א) חייב לחכות 30 יום אחרי המילואים כדי לתת את ההודעה, או שיכול לפני בתנאי שנתן לי 30 יום + הודעה מוקדמת?
2. לאחר מתן ההודעה בע"פ לא נדרש ממני פיזית להגיע לעבודה יותר. האם אני זכאי לקבל תנאים כמו רכב+ סלולרי גם בתקופת 30 יום אחרי + הודעה מוקדמת?

אתה תיפגע בגובה דמי האבטלה שתקבל אשר יחושב מסכום נמוך יותר. באם יש לך רישום והוכחות באשר לשאר השעות שעבדת ובאשר לשאר הסכומים שקיבלת אתה יכול לתבוע הוצאת תלושים חדשים המשקפים את המציאותו/או החזר בגין הכספים שהפסדת בשל פעולתו, אך קח בחשבון כי בוודאי המעסיק יטען כי לא שילם לך במזומן וכי זה השכר שלך ועליך יהיה להוכיח כי הוא טועה.

עצתי היא לפנות למעסיק בדרישה לקבל תלושים חדשים ו/או החזר הכסף שתפסיד מביטוח לאומי בשל פעולותיו ולהודיע לו בעדינות כי באם לא יפעל כך תפנה לביהמ"ש וכן למס הכנסה!

שי שלום,
הרישום ודרך התשלום בה נקט המעביד, בהחלט תשפיע על גובה דמי האבטלה להם תהא זכאי מביטוח לאומי.
ביטוח לאומי גוזר את דמי האבטלה להם אתה זכאי, מגובה משכורותיך, ולכן אם קיבלת חלק מהתשלום "בשחור" הרי שלא יביאו אותו בחשבון.

החוק קובע כי המועד לתשלום הוא המאוחר מבין המועדים הבאים:
יום הפסקת יחסי עובד-מעביד
המועד שנקבע על-פי הסדר קיבוצי או צו הרחבה
היום שנקבע לתשלום על-פי חוזה העבודה, במקרה שזו זכות עודפת על הקבוע בחוק או בהסכם הקיבוצי.
אם הזכות לפיצויים מותנית במילוי תנאי או בתום תקופה מסוימת - יום מילוי התנאי או תום התקופה.
המעביד חייב לשלם את הפיצויים תוך 15 יום מהמועד לתשלום. אם נפסקו יחסי עובד-מעביד בתאריך 1.2.00, חייב המעביד לשלם את הפיצויים עד לתאריך 15.2.00.

*הערת מערכת: לקריאה נוספת אודות הסכם עבודה

דותן שלום,
תוכל להבין כמה כסף מגיע לך עבור דמי הבראה, מההסבר הבא:
· בשנה הראשונה: 5 ימי הבראה. שנים 3-2: 6 ימי הבראה. שנה רביעית עד שנה עשירית – 7 ימי הבראה.
· דמי הבראה מחושבים לפי חלקיות המשרה. אם אני עובדת בשירות לקוחות כפי שחושב לעיל כ24- שעות בשבוע במשך שנה, אני זכאית לדמי הבראה לפי החישוב הבא:
5 ימי הבראה כפול השווי ליום הבראה כפול 0.55 היקף משרה.
· דמי הבראה משולמים רק לאחר שנת עבודה אחת. מי שעובד מעבר לשנה זכאי לחלק היחסי של תקופת עבודתו. למשל: עבדתי שנה ו10- חודשים. מגיעים לי:
עבור השנה הראשונה 5 ימי הבראה כפול שויי יום הבראה
עבור השנה השנייה 6 ימי הבראה כפול שווי יום הבראה.
אולם עבור שנה זו מגיע לי רק 10 חודשים מתוך השנה השלמה, לכן 10 חלקי 12 כפול השווי.
· מי שעדיין עובד יכול לתבוע רטרואקטיבית 7 שנים אחורה על דמי הבראה. מי שכבר לא עובד באותו מקום עבודה יכול לתבוע רק שנתיים אחורה מיום סיום עבודתו. למשל:
אני עובדת מ1995- באותו מקום עבודה ומעולם לא קיבלתי דמי הבראה. אני יכולה לתבוע עכשיו, ב2002-, על כל דמי ההבראה שמגיעים לי 7 שנים אחורה.
נניח שעבדתי מ1995- עד 2000 ואז פוטרתי. היום ב2002- אני יכולה לתבוע על דמי הבראה שלא שולמו לי בשנים 1998-2000, אך לא מעבר לכך.