פורום דיני משפחה

שלום חגית,

ראי תשובתי היום ללילך.

בהליך הגירושין ניתן להציג מסמכים שהוצגו בפני ביהמ"ש לענייני משפחה גם בביה"ד הרבני ולהפך.

שלום לך,

עלות בדיקת אבהות תחול על מבקשי הבדיקה.

אכן הליכים משפטיים יכולים להימשך, למרבה הצער, שנים. 

בהצלחה!!!

לילך שלום,

כמדומני כבר פנית לפורום עם השאלה, אך אם אני טועה, אענה לך כי בתוך הליך משפטי יש אכן הגנה מפני תביעת לשון הרע. אחותך היא צד בעניין המשפטי ועל כן עליה להוכיח את טענותיה, כאשר מנגד היא תצטרך להכחיש את טענות הגרוש ולהוכיח כי משקר לכאורה, על פי טענותייך.

אני מציעה לכן לפנות לייעוץ משפטי אצל עו"ד לדיני משפחה

שלום גל,

את האסמכתאות היה צריך לצרף טרם התקיים דיון הוכחות, על כן עליך להגיש בקשת רשות לצירוף אסמכתאות (נטל הוכחה כבד כי יש טעמים סבירים והוגנים לכך שלא צורפו קודם). רק אם תקבל רשות, תצרף לאחר מכן. 

שלום יצחקי,

הבן של אביך ולא של אימך, אינו יורש כדין של אימך. הוא אינו בנה. הוא יורש כדין של אביך (אלא אם אביך יערוך צוואה ויצווה בה אחרת....) 

בכל אופן, מומלץ לאימך לערוך צוואה אשר תבטיח הורשה לפי רצונה, בשים לב לכך כי בנוגע לקרנות וביטוחים, על אימא לוודא כי ההינך רשום כמוטב ולא רק כזוכה בצוואה.

שלום אתי,

קשה לענות על שאלתך מבלי לבחון את הסכם הגירושין שלך. אם יש שינוי נסבות מהותי שלא היה צפוי במועד החתימה, את יכולה להגיש תביעה בעניין מזונות ו/או הסדרי השהות (ככל הנראה, במקרה שלך הם בהחלט קשורים אחד בשני). 

אני מציעה לך להתייעץ עם עו"ד לדיני משפחה.

שלום אור,

עשיתם הסכם חלוקת עיזבון וזה בסדר. לא חייבים לאשר בבית משפט, העיקר שמי שנכלל בהסכם הם היורשים עפ"י דין  או צוואה. בעתיד את ההסכם תגישו לרשם המקרקעין.

בריאות!!

שלום אולגה,

שאלה שקשורה, לדעתי, לתקנון הקיבוץ ולא לדיני משפחה.

שלום משה,

מציעה שבתך תפתח הליך יישוב סכסוך ביחידת הסיוע של ביהמ"ש. (במקביל שתפנה לבית הספר ותטען כי לא קיבלו את אישור שני ההורים לרישום הילד וכי היא מתנגדת). לא הבנתי מהסיפור, אם הילד עדיין מתגורר עם בתך או לא. במידה שבת הזוג לשעבר מרחיקה את הילד/ים מבתך, ניתן לפנות במסגרת יישוב סכסוך לבימ"ש ולבקש הבטחת קשר עם הילד/ים. אם זה רק עניין של רישום לביה"ס - לאחר סגירת הליך יישוב סכסוך, אם לא צלח, ניתן יהיה להגיש לבימ"ש בקשה לצו מניעה בעניין ביה"ס ולנמק מדוע המהלך הוא בניגוד לטובת הקטין.

שלום רינה,

לגבי הדירה שלך: אם היא שלך מלפני הנישואין (ולא נרכשה במאמץ משותף עם בעלך ולא השבחתם אותה במשותף) אז ההסכם עם אביך תקף כשאת בחיים, יש לו תוקף חוזי גם אם לא חתמתם בפני עו"ד. לאחר המוות, אם לא כתבת צוואה ובה ציווית מה יעשה בדירה, היא תתחלק לפי חוק הירושה ליורשים שלך (אם לא ערכת הסכם ממון עם בעלך והבהרת שהדירה לא שלו, ייתכן וינסה לדרוש מחצית מהדירה - חסרים פרטים בסיפור כדי לדעת מה סיכוייו).

לגבי הדירה של בעלך: כפי שכתבתי לגבי הדירה שלך, אלא שאם אתם גרים בה במשותף, גם אם נרכשה על ידו לפני נישואיכם, ייתכן ותוכלי לדרוש מחצית מהדירה או כסף עבור השבחה משותפת, אם תוכיחי בעתיד כי הייתה כוונת שיתוף או כי השקעת מכספך בהשבחת הדירה - בימ"ש בוחן מספר קריטריונים ואם מוכיחים כי היה שיתוף ספציפי - אז ניתן להתחלק בדירה (כמובן אם אין הסכם ממון שאומר אחרת).

אני מציעה לך להתייעץ עם עו"ד לדיני משפחה ולפעול בהתאם להמלצות.

שלום אורן,

עיקרון טובת הילד הוא עיקרון על, על כן אם טובתו של הילד להיות בקשר עם שני הוריו ואין, חלילה, מניעה  כי הילד יהיה בקשר עם שני הוריו (למשל התנהגות אלימה של ההורה כלפי הילד), אז ביהמ"ש יעשה כל שביכולתו על מנת שהילד יהיה בקשר עם שני הוריו. למעשה, בתי המשפט מתייחסים בחומרה לתופעת הניכור ההורי, ואם עולה חשש כי אכן מדובר בניכור הורי, ביהמ"ש יפעל במהרה על מנת לחדש את הקשר בין הילד להורה המנוכר (בהנחה שגם הילד עלול לטעון שניתוק הקשר מיוזמתו, אך למעשה, הוא מושפע מההורה עמו שוהה רוב הזמן). 

שלום אבא,

העניין בסמכות בית משפט לענייני משפחה בלבד. האישה יכולה להגיש תביעה לאפוטרופסות בלעדית בענייני חינוך ובריאות / הוצאת דרכונים, לנמק ולהסביר את עמדתה והסכמתך. אתה תביע את הסכמתך. הדברים ייבחנו לפי טובת הילדות ואם יוחלט שצמצום זכויות האפוטרופסות הוא לטובת הבנות, אז יינתן צו.

שלום אלי,

 בכל אופן אתה צריך לפנות לביהמ"ש כי פעולת אפוטרופוס (ואתה אפוטרופוס טבעי של הילדה) בעניין של מקרקעין, דורשת אישור מביהמ"ש וזאת על מנת למנוע סיכון כספי/הנכס של הקטינה.

שלום רועי,

למיטב ידיעתי, המידע אינו גלוי וכדי לברר לגבי סטטוס של אדם, יש לפנות בבקשת מידע למשרד הפנים ולשכנעם מדוע יש צורך במידע. 

שלום ניסים,

ביהמ"ש קובע את מועד הקרע והוא מורה לאקטואר מהי התקופה לחישוב. ניתן לומר שעד מועד הקרע, אך לעיתים בעסקים, החישוב יהיה שונה (למשל, יש מצבים שסחורה נרכשת בכסף בתקופת השיתוף ונמכרת לאחר מועד הקרע). האקטואר יידע כיצד לערוך את החישוב.

שלום יעל, 

חזקת השיתוף היא הכלל המשפטי המסדיר את חלוקת הרכוש בין ידועים בציבור בעת פרידה. אכן, כל מה שנצבר בתקופת השיתוף, צריך להתחלק שווה בשווה, אלא אם הוחרג בהסכם בין הצדדים.

במקרה שלך, לפי תיאור הנסיבות, נראה, לכאורה, כי הראיתם כוונת שיתוף בשתי הדירות, בפרט העובדה שאתם גרים 9 שנים בדירה שלו ומשתפים כספים. על כן, לכאורה, כל מה שנצבר בתקופת השיתוף, צריך להתחלק ביניכם. אך, יש ללמוד את נסיבות המקרה שלך לעומקם, כדי לבחון אם אינו נופל בחריגים. אנא התייעצי עם עו"ד לדיני משפחה.

בהצלחה!

שלום משה,

אם אין התייחסות לעניין זה בהסכם, אז אתה והאישה צריכים להסכים ביניכם (אולי בהסכם יש התייחסות לסוגיות שלא הוסכמו במסגרת ההסכם ומה יהיה מנגנון הכרעה). אם לא תסכימו, תצטרך לפנות לביהמ"ש למתן החלטה בעניין. 

שלום אורית,

יש להגיש לביהמ"ש תביעה לביטול אפוטרופסות או שהגרוש יגיש תביעה לקביעת אפוטרופסות בלעדית על הילדה. רק ביהמ"ש יכול לשלול אפוטרופסות על קטין.  ביהמ"ש יבחן את טובת הילדה בלבד ואם ימצא כי אכן הנסיבות קיצוניות ואינך מסוגלת למלא את תפקידך כהורה לילדה (ציינת מחלות רקע, בעיות נפשיות יכולות להוות עילה), ייתכן ותישלל אפוטרופסותך. 

שלום ענת,

צר לשמוע את סיפורך. את אדם בגיר, עומדת ברשות עצמך ולכן אני לא רואה חשיבות במסמך מסוים. פנקס חיסונים בוודאי שלא יזיק וייתן לך מידע על עצמך.

שלום דני,

בהחלט יש משקל לדברי הילד, בהתאם לגילו ובגרותו, אך יש גם משקל  לחוו"ד מומחים מטעם ביהמ"ש.

שלום אביבה,

כדאי להחתים אצל נוטריון את האב על אישור יציאה מהארץ לבנות, כדי לא תהיה לך בעיה במדינה הזרה.

שלום אורית,

יש בעייתיות עקב השיהוי בהגשת הבקשה לגביית המזונות. למרבה הצער, ככל הנראה גם אם תפני לביהמ"ש, לא יהיה צידוק לשיהוי שלך כאשר השאלה תהיה למה לא פנית לביהמ"ש כל השנים. תיוועצי עם עו"ד כאשר תציגי לו את כל הנתונים.

בהצלחה

שלום הרשלה,

כרגע, אני לא רואה עילה לתביעה בכך שהאישה מסתובבת בעירום במרחב המוגן והפרטי שלה. אתה יכול לשוחח איתה ולהסביר לה את ההשלכות על הילדות, כי זה מפריע לך להתנהל כך בבית וכי בעוד זמן קצר הילדות תגדלנה וזה לא מקובל כי תסתובבנה כך ליד אביהן. תבקש כי תקפיד כי הילדות תהיינה לבושות בנוכחותך.

שלום חנוך,

כאשר ביהמ"ש ממנה אפוטרופוס,  הוא מבקש חוו"ד מקצועית רפואית אם האדם יכול להביע את דעתו בפני ביהמ"ש וכן חוו"ד של רווחה. לכן תמוה מינוי כאשר החסוי מתנגד למינוי וכשיר להביע את דעתו. אם האפוטרופוס לא ממלא תפקידו כראוי, המשפחה הקרובה יכולה לפנות לביהמ"ש.

שלום חנית,

הילד כבר בגיר ולכן אין באפשרותך למנוע ממנו לנהוג לפי רצונו. המשמורת כבר הסתיימה בגיל זה. לעומת זאת, בעניין המזונות - הגרוש אינו יכול להפסיק את תשלום המזונות על דעת עצמו, ללא פנייה לביהמ"ש, אם לשיטתו לא צריך לשלם. הוא חייב לנהוג לפי הקבוע בהסכם ואם יפסיק את התשלום, את יכולה לפתוח לו תיק בהוצל"פ.