פורום בתי משפט

שלום אב, 

אני מפנה אותך לחפש את הסעיף המתאים בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. 

התשובה חיובית

ראה תקנה 136 לתקנות החדשות

שלום רב, 

1. לפי התקנות החדשות, גוף הערעור לבית המשפט העליון אסור שיעלה על 12 עמודים. 

2. אם מדובר על ערעור על ערכאה ראשונה אין צורך לקבל רשות לערער. אם מדובר על הכרעה של ערכאת ערעור (במחוזי) יש להגיש "בקשת רשות ערעור". 

3. בגוף הערעור ניתן לכלול טבלאות או תרשימים. תמליל ניתן לצרף אם הוא היה ראייה בהליך עליו מערערים. 

לא משנה אם כתב ההגנה הוגש באיחור. מה שחשוב הוא שיש כתב הגנה. ואם יש כתב הגנה לא ינתן פסק דין בהיעדר הגנה. כדי להתכונן לדיון בבית משפט לתביעות קטנות מספיק גם יום אחד ולמעשה גם הרבה פחות. צריך לקרוא את כתב ההגנה. כמה עמודים בודדים בסך הכל. ולראות אם יש הגנה או לא. 

ושוב, אין לך שום סיכוי לקבל פסק דין בהיעדר הגנה רק בשל האיחור בהגשתו או צמידותו לדיון. 

תתאמץ, תגיע מוכן ובעיקר תקשיב לדברי השופט בפתח הדיון. סביר להניח שהוא "יעשה עבורך את העבודה". הוא יגיע מוכן יש להניח. מוטב שגם אתה.

שלום רב

יש להפנות את השאלה לפורום דיני משפחה

בהצלחה

שלום רב,

שאלתך אינה ברורה מאחר וגם בעבר לא היה הליך של בקשה להצהרת בית המשפט בסדר דין מקוצר. יתכן ושאלתך מכוונות להליך המרצת הפתיחה שהיה בעבר. היום באפשרותך לפתוח הליך כהליך בסדר דין מהיר או כהליך בסדר דין רגיל. יחד עם זאת, לפי תקנה 54 לתקנות החדות, ניתן לפנות לבית המשפט בהליך עיקרי שאינו על דרך הגשת כתב תביעה לרבות בהמרצה, אבעיה או לקלת חוות דעת. על הליך כזה יחולו הוראות פרק ח' לתקנות החדשות שעניינו בקשות ורשימת בקשות.

מציעה בחום להתייעץ עם עו"ד כדי לא להגיש הליך לא מתאים ולאבד זמן יקר.

בהצלחה.

שלום רב,

בתקנות סדר הדין הישנות הוסדר עניין תיקון כתבי טענות בתקנה 92 אשר קבעה, כדלקמן: 

"רשות לתקן [97] תק' (מס' 2) תשנ"א-1991

92. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

כיום, בתקנות החדשות, קובעת תקנה 46 את הדברים הבאים:

"הוראה לתיקון כתב טענות

46. (א) בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.

(ב) כתב טענות מתוקן יוגש בתוך עשרים ימים."

כעולה מנוסח התקנות, בעבר הכלל היה שהתיקון דרוש כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת. כיום הנוסח שונה במעט ויש לבחון את מלוא הפרמטרים הקבועים בתקנה 46, אולם המהות לא השתנתה. בסוף העניין מסור לשיקול דעתו של בית המשפט הנכבד אשר ישקול את השיקולים שקבועים בתקנות. 

בהצלחה. 

מומלץ שתגיש כתב תביעה בגרסה התואמת את התקנות החדשות.

חבל שתבזבז חודשים רבים רק כדי לגלות שהתובענה אינה מטופלת.

אני במקומך, הייתי ניגש למזכירות בית המשפט ומברר מה קורה עם התובענה.

קודם תבדוק ורק אחר כך תשלח לנתבע על מנת לא לבצע מסירה כפולה שעולה כסף.

שלום רב,

אכן תקנות סדר הדין האזרחי שנכנסו לתוקפן לאחרונה משנות הרבה מסדרי הדין אליהם הורגלנו במשך שנים. יחד עם זאת, יש הקפדה יתרה במזכירויות בתי המשפט לגבי הגשת מסמכים בנוסח התקנות ולכן המלצתי אליך היא לברר במזכירות בית המשפט מה הייתה הבעיה בהגשה ולהגיש כתב תביעה מתוקן כנדרש לפי התקנות / לתקן את ההגשה ולהגיש את כתב התביעה מחדש ורק אז לבצע המצאה. 

בהצלחה. 

לגופה של שאלה אני משער: אם הריתוק שלו [ולא ציינת לכמה זמן] ימשיך גם לאחר היציאה לרגילה, אז ברור שהוא לא יקבל אותה. שאחרת העונש שקיבל יבוטל בפועל [וספק אם זה מה שיקרה].

ולכן, כדאי שינסה לקבל המתקת עונש הריתוק שלו באופן שהוא יסתיים לפני היציאה לרגילה.

אפשר לבקש. מקסימום הבקשה תדחה. אבל אם לא תנסו, סביר להניח שהוא לא יצא לרגילה אא"כ הריתוק שלו כאמור מסתיים לפני הרגילה או בתוך הרגילה ואז הוא יהיה זכאי לרגילה רק את מספר הימים שנותרו לו בין סיום הריתוק לבין סוף הרגילה שלו.

אפשרות נוספת שיכולה להיות ואת זה צריך לבדוק עם מומחה לדיני צבא [וזה לא הפורום הזה] הוא האם הריתוק כעת מבטל כליל את זכותו לרגילה. או שגם אם לא יצא לרגילה כעת, בגלל הריתוק, הוא יהיה זכאי לרגילה לאחר הריתוק גם אם חבריו ישובו מהרגילה. 

יש לכם זמן לבדוק כעת לפני שהנושא הזה נעשה ממשי. 

כל החלטה שלא סיימה את ההליך היא החלטת ביניים/החלטה אחרת.

שלום רב,

החלטת ביניים הינה החלטה אחרת, אשר להבדיל מפסק דין אינה מסיימת את כל המחלוקות בתיק ואינה מתייחס למלוא הסעדים כפי שנתבקשו בהליך כפי שקורה בעת מתן פסק הדין.

בהצלחה

שלום

כרטיס חכם נועד לעורכי דין בלבד.

בכל מקרה, את הערעור עצמו צריך להגיש פיזית במזכירות בית המשפט העליון בירושלים.

אתה יכול להגיש מסמכים למזכירות בית המשפט העליון באמצעות שליח. אינך חייב להגיע בעצמך דווקא. נכון, זה עולה כסף, אבל גם נסיעה שלך לשם עולה כסף וזמן [ולא מעט].

נ.ב. - תחשוב טוב לפני שאתה מגיש ערעור בכלל ולבית המשפט העליון בפרט ללא עורך דין.

אני מסופק אם אתה מכיר את אופן התנהלות בית המשפט העליון. חבל שתפסיד בערעור רק בגלל שאינך מכיר את דרכי העבודה. ואני אפילו לא מדבר על ההוצאות הגבוהות שפוסקים בעליון ולא על פיקדון שצריך להפקיד [עשרות אלפי שקלים].

שלום רב,

לא ניתן להנפיק כרטיס חכם למי שאינו עו"ד.

מציעה לך לשכור שירותים של עורך הדין שגם ייצג אותך בהליך וגם יגיש עבורך מסמכים. לנהל הליך של ערעור בעליון ללא ייצוג משפטי ראוי זה סיכון מאוד גדול וחבל שהעניין שלך יתפספס בגלל דברים שלא ידעת ועורך דין מטעמך היה יודע.

בהצלחה.

שלום

1. לא. דיונים בבתי משפט ישראליים אינם מצולמים ואינם משודרים. יש חריג מיוחד אחד בבית המשפט העליון בנושאים ספציפיים עם אינטרס ציבורי מיוחד.

2. לא צריך "קסם". די בפתרון פשוט בהחלט והוא: להגיע לבית המשפט ולהיכנס לאולם בו מתקיים דיון. אם יבקשו ממך לצאת, צא ועבור לאולם אחר. אם לא יבקשו ממך, תישאר לצפות. מאוד פשוט. מהניסיון שלי לא נתקלתי בשמירה קפדנית על נוכחות באולם. יש שופטים שמקפידים. אחרים לא, כאשר סך האנשים באולם ממילא קטן. אבל שווא לנסות אם זה חשוב לך דווקא בתקופה הזו.

3. בכל מקרה תקפיד על הכללים: ריחוק חברתי ומסכה כל הזמן. כדי לא למשוך תשומת לב. כי על שניים אלה מקפידים דווקא מאוד יותר מהנוכחות עצמה באולם.

אם אתה תובע - אז תמחק את התביעה שלך. כיצד אתה יכול לטעון שבית משפט ישראלי אינו מוסמך לדון בעניין שלך אם אתה ממשיך לנהל הליך משפטי?

אם אתה נתבע - הרי שבית משפט ישראלי יכול לחייב אותך להתייצב לדיון. לחילופין יש אפשרות להשתתפות מרחוק כגון: זום או ווידאו קונפרנס. אבל לשם כך צריך לעמוד בתקנות, ואינני יודע מה הנסיבות שלך. אך העובדה שאתה מתגורר בחו"ל בלבד, אינה שוללת את סמכות בית משפט ישראלי ואינה מחייבת אותו לפטור אותך מהתייצבות לדיון בישראל.

כדאי שתיקח כל זאת בחשבון.

בית המשפט יכול לחייב אותך בהוצאות הצד השני. קשה לומר לך כמה ואם בכלל.

כי שאלת חיוב בהוצאות היא בסמכות שבשיקול דעת של בית המשפט.

ובית המשפט יכול לא לפסוק בכלל [זה אפשרי אך לא סביר]; לפסוק כמה אלפי שקלים; ויכול לפסוק גם 10,000 ש"ח ויותר.

תחשוב טוב לפני שאתה מגיש עתירה מנהלית. בעיקר תשאל את עצמך האם פנית לרשות לפני שהגשת עתירה והאם צרפת לעתירה כמשיב את כל מי שהוא רלוונטי ומי שעלול להיפגע אם וככל שהעתירה תתקבל. שאלה חשובה נוספת היא האם לבית המשפט המנהלי יש סמכות לדון בעתירה שלך. ואינני יכול להשיב לשאלה זו משום שאינני יודע מה מהות העתירה זולת למי היא מופנית. 

אין לך כל זכות להתעקש על הגעת אנשים ספציפיים מגוף ציבורי כמו עירייה או חברה? זולת אם הנוכחות האישית שלהם היא קריטית להליך המשפטי. ואת זה יקבע בית המשפט עצמו.

לא ציינת מדוע אתה רוצה לזמן דווקא את ראש העיר. בטח ובטח כאשר מדובר בבית משפט לתביעות קטנות. 

לדעתי, בבית משפט לתביעות קטנות לא יחייבו ראש עיר להגיע לדיון. כי סביר להניח שהמידע הרלוונטי לא נמצא אצלו דווקא. בשביל זה יש מנהלי מחלקות, אגפים וכיו"ב. 

מה גם שבמקרים של חברה, עמותה, עירייה די בנוכחות של נציג מאותו גוף עם זמינות טלפונית של גורם שמכיר אישית את הנושא. 

אבל עולה שאלה האם במקרה זה בו אתה מאשר שקיבלת את המסמכים, לא קמה חזקת הידיעה.

ולכן מומלץ שתעביר לו כתובת מייל, על מנת שישלח לך את המסמכים.

יוסי שלום רב

מסירה באמצעות אפליקציית וואטסאפ אינה נחשבת למסירה של כתב בי-דין.

לא ציינת באיזה שלב של ההליך מדובר, אך בכל מקרה, על בעל הדין לבצע מסירה אישית כדין.

בהצלחה