פורום בתי משפט

ראשית נאחל לנתבע בריאות טובה, החלמה ואריכות ימים.
ס' 36 לתקנות סדר הדין האזרחי (החקיקה הרלוונטית לשאלתך) קובע:

"לא תפוג תובענה על שום שאחד מבעלי הדין מת או פשט את הרגל, ובלבד שעילת התובענה בעינה עומדת; ואם מת אחד מבעלי הדין בין גמר הדיון לבין פסק הדין, לא תפוג התובענה אף אם אין עילתה קיימת עוד אלא מותר ליתן פסק דין."

וסעיף 38 קובע:
"מת בעל דין או שפשט את הרגל או שנכס שלו נסב מכוח דין, רשאי בית המשפט או הרשם להורות - אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר - כי מנהל העזבון, או היורשים או הנאמנים או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין, או שתומצא להם הודעה בדרך ובצורה שנקבעו להלן ובתנאים שייראו לבית המשפט או לרשם, והוא יתן צו בדבר המשך המשפט כפי שייראה לו."

מכאן שניתן להגיש בקשה במקרה שהנתבע חו"ח ילך לבית עולמו, ולהמשיך בהליך ככל שיאפשר בית המשפט.

ראשית יש לציין כי משפט חוזר הוא הליך במשפט הפלילי, בבית המשפט לתביעות קטנות דנים בתביעות אזרחיות (הדבר נכון גם באשר להגשת תלונה ביטוי השייך לתחום הפלילי ולא האזרחי).
באשר למה שהנתבעים לשעבר אומרים, לשם כך קיים תחום משפטי של לשון הרע, ואף שלפי התיאור העניין לא ברור, את יכולה להתיעץ עם עו"ד בעניין. אם תוצאות המשפט נראו לך ראויות לערעור, ניתן היה להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום מתן פסק הדין.

ככל שהפעולות שצוינו לא נעשו מדובר על פסק דין חלוט- לא ניתן להמשיך הליכים לגבי העניין (עיקרון סופיות הדיון).

- לסיכום- תבעת- ניתנה לך אפשרות להציג את טענותיך, בית המשפט דן והכריע. העניין הסתיים ולא ידונו בו שוב.

במידה ויש עילות (סיבות) אחרות לתבוע מדובר בתביעה חדשה.

איני מכיר את המקרה הספציפי שלך, אך ככלל בשביל זה בדיוק נדרש עו"ד - לשמור על זכויותיך תוך הבנת העניין המשפטי לעומקו.

השיטה הישראלית במשפט הינה שיטה אדברסרית, דהיינו: "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו". הצדדים ו/או באי כוחם אמורים להוביל את טיעוניהם בפני ביהמ"ש, זאת בניגוד לשיטה האינקויזטורית.

יתכן והסכמת לכל מיני הסכמות דיוניות ו/או מהותיות שחרצו את משפטך לשבט ויתכן גם שיש טעות בהיעדר התייחסות לטיעוניך הכתובים מבלי משים, שכן גם בביהמ"ש יושבים שופטים בשר ודם.

ככל שביכולתך לערער במסגרת הזמן הקצוב לערעור - ביכולתך לעשות כן ורצוי בסיוע עו"ד !

בהצלחה !

כשם שלטיפול במחלה הולכים לרופא, כך לטיפול בעניינים משפטיים פונים לעו"ד.

אנא פנה לעו"ד להתיעצות.

השאלה האם בכלל מלכתחילה היה לך קייס.
אולי הלכת עם ההרגשה שאתה צודק -וזה לא מספיק.
אולי הטיעונים שלך היו מכוונות לא נכון.
השופט לא נכנס לעובי הקורה, ובטוח שלא יעשה לך את העבודה, במקום עו"ד.
אם אתה לא בקי אל תיגש למשפט.
בכל מקרה אני לא עו"ד גם לי לא נראה אופן ניהול המשפט.

פנה למשרד שליחויות שיבצע את המסירה.
אם עדיין מסרב הם רושמים זאת באישור מסירה ומצרפים תצהיר לכל מסירה, כך שגם אם סירב לקבל עדיין יחשב כי המסירה בוצעה.
את החיוב בגין המסירה לחברת השליחויות תוכל לבקש מבית המשפט כחלק מהוצאות (לשמור את החשבונית).

זה אינו הפרום הנכון ולמעשה איני רואה פורום להפנותך אליו.

עליך לבדוק עם עצמך מס' שאלות:

1. האם היה הסכם שכר טרחה ומה סעיפיו?
2. האם היו הסכמות אחרות באשר לשכר הטרחה? ומה הן היו?
3. האם בדקת עם עורך הדין על מה מדובר?

ואז להחליט כיצד להמשיך

1. אנא פנה ללשכה, במחוז בו הוגשה התלונה וברר- טל' 1599500606.

2. תלוי- בהתאם לנסיבות המקרה ולאחר התיעצות עם עו"ד.

3. אנא התיעץ עם עו"ד.

ככלל עד הוא מי שרשאי להעיד בנסיבות המקרה ומעיד את עדותו בביהמ"ש, כך שניתן לחוקרו בחקירה ראשית, נגדית וחוזרת במידת הצורך.

עד אינו חייב להיות חתום על תצהיר. יחד עם זאת, לעיתים עדים ו/או בעלי דין מוחתמים על תצהירים בין אם ההליך דורש זאת ובין לפי הסכמת הצדדים בביהמ"ש בהליך השיפוטי או ע"פ צו שופט.

לדוגמא, במקרים רבים ניתנים במהלך משפט תצהירי עדות ראשית המהווים מעין חקירה ראשית של העדים.

יחד עם זאת, על דרך הכלל, עד חייב להתייצב שכן הצד השני לרוב ירצה לחוקרו בחקירה נגדית - דבר העלול להזים את עדותו ומשכך באם לא יתייצב לבקשת מי שמטעמו הוא מעיד ו/או בצו של ביהמ"ש, עדותו בתצהיר לא תילקח בחשבון כמעין סנקציה.

באשר לעדים בכלל, ביהמ"ש יכול לחייבם להעיד ו/או להוציא נגדם צו הבאה. ברם, ככל שעד לא יבוא לביהמ"ש להעיד על גרסתו בחקירה ו/או בתצהיר וככל שעד יכבוש עדותו בביהמ"ש ולא יענה לגביה כלל ו/או יענה שלא לעניין ו/או חמור מכך יתן גרסה הפוכה לאמרתו בחקירת המשטרה למשל מחשש פן יבולע לו, ניתן במצבים מסויימים להכריז על העד כעד עויין ולקבל את שאמר למשל בחקירת משטרה באשר למשפט פלילי. (ראה למשל סעיף 10א לפק"ר).

יש הבדל בין הדין האזרחי לדין הפלילי בעניין זה והרחבה בדבר הינה תלוית נסיבות קונקרטיות.

לעו"ד מותר לסייע בכתיבת כתב הגנה בתביעות קטנות אך לא לייצג אלא אם כן מייצג את עצמו.

בבמ"ש, תפקידם לעסוק בסוגיות כאלו.

ניתן לבקש בנוגע לבעלות על מטלטלין. להרחבה פנה נא לפורום הוצאה לפועל.

מתוך אתר הלשכה-

יורי גיא-רון, עו"ד – ראש הלשכה
רח' דניאל פריש 10, תל אביב 64731
טל': 6362200 - 03; פקס: 6918696 - 03
דוא"ל: vaadmerkazi@israelbar.org.il

ניתן להגיש תובענה לפי פקודת בזיון בית המשפט. על פי הפקודה, היה וימצא בית המשפט כי צד לא קיים צווים, החלטות או פסקי דין של בית המשפט ניתן להטיל עליו קנס או מאסר ככל שבית המשפט ימצא צודק ואף יכול להורות על ירידה לנכסים.
לאחר התיעצות עם עו"ד, לפנות לבנק במכתב לעיכוב פעולותיו בנוגע למשכנתא.

ככלל כתב הגנה מוגש בתוך 30 ימים מרגע קבלתו או מרגע שהנתבע מיודע באשר אליו (כלל היידוע גובר על כלל ההמצאה כדין).

יחד עם זאת, במקרה שלך, השופטת נתנה החלטה ומשכך יש להגיש את כתב ההגנה עד המועד בו נקבה השופטת או לבקש בקשה להארכת מועד (מבעוד מועד שכן עד למתן החלטה אחרת - המועד הנקוב שריר וקיים !).

את כתב התביעה הנך יכול לקבל מהתובעת בפקס ו/או מביהמ"ש הרלוונטי באמצעות צילום התיק במקום.

ערעור בזכות תוך 45 יום ממתן ההחלטה, לבית משפט מחוזי- בעניינים: בית שנהרס, סכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף, סכסוכים בין בעלי דירות בבית שטרם נרשם כבית משותף.

אפשר לכתוב את מס' התיק ופרטים נוספים בגוגל, אם יש פסק דין אולי יעלה.

ישנם מאגרי מידע שמספקים מידע מתוך תיקים עפ"י מס' תיק.

אם אתה צד או בעל עניין ניתן לגשת למזכירות במ"ש ולבקש עיון.

שלום רינה
אני מניחה שהעיקולים בוצעו על ידי בית משפט/הוצאה לפועל.
במקרים דומים לזה שמתואר על ידך, נהוג לפעול במהרה לביטול העיקול (בבימ"ש- יש 30 יום מיום המצאת צו העיקול) וכן להגשת תביעה על סעד הצהרתי המכילה פירוט של כל הנכסים שעוקלו, על מנת שבית המשפט יצהיר כי הם שלך ולא של החייב.
עם קבלת הסעד ההצהרתי, את אמורה להיות מוגנת בכל פעם שבה יבקשו לתפוס רכוש שלך בגלל החייב האמיתי.

בהצלחה
שירה זכריה, עו"ד

אין שום בעיה חוקית  להציג ראיות אלהבהצלחה

משמעות ההחלטה היא כי הנתבע צריך להגיב על דבריך לביהמ"ש בפרק הזמן שנקבע לו בהחלטת השופט (14 יום).

כמו כן הוא צריך לטפל בהליך גילוי המסמכים כפי שכבר ביהמ"ש הורה לו, לטענתך, בצו הראשון בנושא.

כל כתב בי-דין המוגש לבית המפט אמור גם להגיע לצד שכנגד.

אם יש מספיק עותקים.