פורום בתי משפט

בהליכים אזרחיים חלה בעניין זה תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי -

דביר שלום רב,
כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה לבהפקדת עירבון, בית המשפט בוחן מספר פרמטרים. אחד מהם הוא סיכויי התביעה. ככל שהמבקש הוא התובע - עליו להראות כי סיכויי קבלת תביעתו הינם גבוהים וכי אם יזכה בפסק הדין, לא יוכל להיפרע מהנתבע נוכח מצבו הכלכלי (שגם אותו יש להוכיח).
ככל שהמבקש הוא הנתבע - עליו להראות כי להראות כי סיכויי התביעה נגדו נמוכים או שמדובר בתביעת סרק.
ישנם עוד נימוקים שיכולים להיות רלבנטיים ובית המשפט בוחן כל מקרה לגופו ומבצע איזונים, ועל כן יש לתמוך את הבקשה בראיות התומכות בה.

בברכה,



יפעת אילוק, עו"ד

מנהלת פורום בתי משפט



הרכבת 58, תל אביב

טל': 050-3363903; מייל: yifat@yilaw.co.il  

בענייני הוצאה לפועל - עדיף לשאול באתר הזה בפורום "הוצאה לפועל".
בנוגע לעיקול דרך בית המשפט לענייני משפחה, עדיף לשאול בפורום "דיני משפחה", כיוון שעל פי סעיף 8(א) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, לשופט יש שיקול דעת לעשות מה שהוא רוצה, והם מכירים שם מה מקובל לעשות.

ישירות דרך האינטרנט באמצעות "נט המשפט" שם תראה את כל מה שיש בתיק כולל כל ההחלטות
אם לא יסכים, פנה ישירות לנט המשפט - טלפון 077-2703333

גלי שלום,
כל החומרים בתיק, כגון מסמכים, החלטות, בקשות שהוגשו וכו', שייכים ללקוח.
ככל ואת מעוניינת בקבלתם, מציעה שתגישי פניה בכתב לעורך דינך לקבל את כל חומרי התיק, וכן להיות מעודכנת בכל דבר שמוגש לבית המשפט או מתקבל ממנו.
ככל ויסרב, באפשרותך לפנות לבית המשפט כבעלת דין ולבקש לקבל הרשאה למערכת נט המשפט על מנת לצפות בנעשה בתיק.
בהצלחה!
בברכה,



יפעת אילוק, עו"ד

מנהלת פורום בתי משפט



הרכבת 58, תל אביב

טל': 050-3363903; מייל: yifat@yilaw.co.il  

אין לדעת חד משמעית אם זו בבחינת המצאה כדין של פסק הדין, או לא.
אם ב-"נט המשפט" כתובת הדואר האלקטרוני של עורך הדין אינה מסומנת ככזו המיועדת להמצאה, הרי שעיון בפסק הדין על ידי עורך הדין, כשלעצמו, לא מהווה המצאה כדין.

וכך קבע לעניין זה בית המשפט העליון -

"בדיקה אשר נערכה במערכת "נט המשפט" מעלה כי כתובת הדואר האלקטרוני המוזנת ביחס לבא
כוח המבקש אכן אינה מסומנת ככזו המיועדת להמצאה [...] ההחלטה לא הומצאה לבא כוחו באמצעות הדואר. בנסיבות אלה אין בידי לקבוע כי ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור הומצאה למבקש כדין"
[רע"א 9041/16 


יצחק
מלכה נ' משה תיבי ואח']

אפשרות הייצוג על ידי עו"ד בתביעה קטנה היא בסמכות השופט
צריך לבדוק ברשיון הרכב, האם הרכב עצמו הוא בבעלות המדינה או שהוא רכבו הפרטי של הנהג.
וצריך גם לבדוק את פוליסת הביטוח של הרכב, האם המדינה היא המבוטחת או הנהג עצמו מבוטח אישית בביטוח פרטי.
המדינה לא יכולה "לתת" לו עו"ד. אם המדינה חושבת שהיא בעצמה צד, רשאי היועץ המשפטי לממשלה להתייצב לדיון ולומר את דברו.

1. אם לא היית נוכח בבית המשפט ביום מתן פסק הדין ולא זומנת לשמוע, הרי שהיום בו הומצא לך פסק הדין יחשב כיום בו הוא ניתן, לצורך מניין הימים לערעור

2. אתה יכול להגיש בקשת עיכוב ביצוע לאותו בית משפט שנתן את פסק הדין, או לבית המשפט המחוזי יחד עם הגשת הערעור

3. בקשת עיכוב הביצוע של פסק הדין צריכה להיות עד למועד מתן פסק הדין בערעור.

4. לבקשת עיכוב הביצוע אתה צריך לצרף תצהיר התומך בעובדות שבבקשת העיכוב.

5. כמו כן, אתה צריך לצרף לבקשת העיכוב טופס התחייבות עצמית, המצורף כאן בקישור.

6. בבקשת העיכוב אתה צריך להוכיח שני דברים -
הראשון - שמאזן הנוחות נוטה לטובתך, מבחינה זו, שאם תדחה בקשתך לעיכוב יהיה זה קשה עד בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו.
והשני - שסיכויי העירעור שלך טובים.

7. בית המשפט העליון קבע שמבין שני הדברים הללו שעליך להוכיח, מאזן הנוחות הוא החשוב יותר - ציטוט:
"מאזן הנוחות, הינו, על דרך הכלל, אבן הבוחן המרכזית על פיה ייקבע גורלה של הבקשה
לעיכוב הביצוע"
[



ע"א (עליון) 1334/16 הדרי אשקלון
אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' ש.ש. אשקלון יזמות ופיתוח בע"מ]

8. בית המשפט העליון קבע כי בבקשת עיכוב שעניינה מקרקעין, הנטיה היא כן לעכב את הביצוע - ציטוט:
"כאשר עסקינן בערעור על פסק דין העוסק בזכויות במקרקעין, גם אם אלו אינם משמשים למגורי המבקש, הנטייה תהא לעכב את ביצוע פסק הדין, בשל החשש כי לא
ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו היה ויתקבל הערעור"
[ע"א (עליון) 6988/16 גל מייליק ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח']

9. בהצלחה.

לרבות פעולה יזומה מצידו ללא בקשת בעל דין, וזאת על פי הוראת תקנה 143(1) לתקנות סדר הדין האזרחי

"143. בקדם-משפט או לצורכי קדם-משפט מוסמך שופט –(1)  לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין, להתיר את תיקונם או להורות על כך, למחוק כל דבר שאינו דרוש לענין, לברר מה הן השאלות שהן באמת שאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ולערוך רשימת הפלוגתות"

אני אנסה להסביר לך מה לדעתי קורה אצלך, אבל יתכן שההשערות שלי לא מדויקות, ובכל מקרה, מה שהשופטת קבעה זה מה שקובע -

1. התביעה המקורית היתה בסדר דין מקוצר
2. ניתנה רשות להגן - והתביעה עברה לפסים של סדר דין מהיר
3. לצורך הסדר הדין המהיר, יש לעשות התאמות
4. בסדר דין מהיר צריכים התובע והנתבע לצרף לכתבי הטענות רשימה של המסמכים הנוגעים לתביעה, וגם, עותק מהמסמכים עצמם, שכנראה קבעה השופטת שהם "תיק המוצגים". לכן, לתובע יש את תיק המוצגים שלו ולנתבע יש בנפרד את תיק המוצגים שלו.
5. כיוון, שכנראה, כתב התביעה המקורי (בסדר דין מקוצר) נשאר ללא שינוי, צריך התובע להגיש לבית המשפט את "המוצגים" שקרויים אצלך "תיק המוצגים" - הכולל - את רשימת המוצגים, ועותק שלהם.
6. תיק המוצגים הזה לא כולל את כתבי הטענות, ולא כולל מסמכים שכבר הוגשו.
7. תיק המוצגים הוא לא הראיות המשפטיות שעליהן אתה מסתמך במשפט.
8. בנוסף לכל האמור לעיל, אתה כנראה תצטרך להגיש בהמשך תצהיר עדות ראשית, ואליו אתה תצטרך לצרף (בשנית) את כל הראיות שעליהן אתה מתכוון להסתמך כאשר הן מאומתות כדין.
9. הראיות שלך בתביעה, הן רק אלה שצורפו לתצהיר העדות שלך ואומתו כדין.

אתה כמובן תצטרך לבדוק מה קבעה השופטת, ולפעול בדיוק על פי ההוראות שלה - כי יכול להיות שמה שאני הבנתי לא מתאים למציאות.

דבר נוסף שאתה צריך להיות מודע לו, זה נוהל צירוף נספחים, בין אם זה לתצהיר העדות ובין אם לתיק המוצגים.
ראה נוהל בקישור המצורף

אם אתה מגיש את שני ההליכים הללו באותו עניין, או עם קשר כלשהו ביניהם, יתכן שניתן יהיה לבקש באחד מהם "עיכוב הליכים" כדי שלא ינתנו שני פסקי סותרים בשני הליכים שונים.



.

אם בית המשפט לא איפשר ייצוג על ידי עורך דין - לא ניתן להגיש כתב הגנה באמצעות עורך דין.

כפי שקבע בית המשפט העליון -

"מתוך הרעיון שביסוד עולמן של התביעות הקטנות לא איפשר המחוקק ככלל ייצוגם של בעלי
דין בבתי המשפט לתביעות קטנות (עניין בודקר, בפסקה ח(2)), וגם הגביל את הייצוג על-ידי עורכי דין"
[



רע"א 6892/13 קרול חיימוביץ' ואח' נ' לימור אוריון ואח']

כמו כן לא ניתן להגיש פעמיים כתב הגנה בתביעה קטנה.
החלפת כתב הגנה חייבת להיות רק באישור בית המשפט.
ניתן לגיש בקשה לבית המשפט להוצאת כתב ההגנה מהתיק שהוגש על ידי עורך דין.

אם "ילד" (שאינו עורך דין) מייצג את אביו בהתאם לאישור שקיבל לכך מבית המשפט מכוח תקנה 32(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי הוא לבקש פסיקת הוצאות על פי תקנה 512(ד)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי

ציטוט:

"(2) הוצאות משפט אחרות, אם היו, ייקבעו לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שמי שדן בבקשה נתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם וראה כי ההוצאות האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט."

ראשית, אני מניח שמדובר בהליך אזרחי ולא בהליך פלילי.

לפיכך, חשיבות קדם המשפט נקבעה בתקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת:

"(ב) לא ידון בית המשפט או הרשם בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם-משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין."

בנוסף לכך, קבע בית המשפט העליון -

"כל בקשה שניתן להגישה בשלב קדם המשפט צריכה להיות מוגשת בשלב זה, ולא ניתן יהיה
להעלותה לאחר סיומו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין"
[



רע"א 5424/16 טינקו בע"מ ואח' נ' הפדרציה
הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ]

עניין בדיקת הפוליגרף וההסתמכות עליו, צריכה להתקבל בהסכמה על ידי כל הצדדים, ובאישור בית המשפט.

 לשאלתך כיצד יש לעשות זאת, התשובה היא או בהסכמה מוקדמת בכתב עם שאר בעלי הדין, שתוגש לאישור בית המשפט, או בהגשת בקשה מנומקת בכתב, מטעמך בלבד, אל בית המשפט שתופנה על ידי בית המשפט לשאר הצדדים למתן תגובה, שלאחריה יחליט בית המשפט אם לקבלה.
יש לשים לב לכך שלבדיקת פוליגרף אין מעמד חוקי משל עצמה, ולכן היא תהיה קובעת רק אם היתה הסכמה ובאישור בית המשפט.

אישור בית המשפט הוא בעל חשיבות, לאור קביעת בית המשפט העליון לעניין זה, כדלקמן:

"על דרך הכלל, לא יפנה בית המשפט את הצדדים להליכים אזרחיים לבדיקת פוליגרף אף
שרשאים הם לעשות כן בהסכמה ביניהם"
[בג"ץ 3689/15 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב]

המילה "סיכומים" היא קצת מטעה. כי במהות הדברים לא מדובר בסתם "סיכומים" של מה שכבר עשית בבית המשפט עד עכשיו.
ולכן, אתה כנראה חושב שמטרת הסיכומים מצידך (כנתבע) היא לחזור על מכלול טענות ההגנה שלך - וזה לא המצב.

בסיכומים שלך כנתבע, אתה צריך להתמקד דווקא בתביעה, ולהוכיח לבית המשפט שהתביעה על כל מרכיביה היא שגויה, לא מוצדקת, חסרת יסוד הן עובדתית והן משפטית, שאין לה עיגון בחוק, שהעדים והראיות שהביא התובע לא תומכים בעילת התביעה, שפסקי הדין במקרים דומים קבעו מסקנות הפוכות מהנטען בתביעה, ושהראיות שהבאת הפריכו אחת לאחת את כל טענות התביעה - ולכן, הסעד המבוקש על ידי התובע אינו מוצדק ואינו ראוי, ודין התביעה להידחות מכל וכל, וטוב היה אילו לא היתה מוגשת מראשיתו של דבר.

עכשיו אתה יכול להתחיל במלאכת כתיבת הסיכומים.
בהצלחה !!!

הכוונה, להזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה.
וכך נקבע בסעיף 3 לחוק ההיישנות, תשי"ח-1958  -

"3. אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה."

בדרך כלל, ההזדמנות הראשונה שיש לנתבע היא במסגרת כתב ההגנה.
אך אם התקיים הליך כלשהו אחרי הגשת כתב התביעה, אבל טרם הגשת כתב ההגנה, הרי שהיה צריך הנתבע לטעון להתיישנות כבר בהליך המוקדם יותר.

הכלל הוא שבית משפט ממעט להתערב בניסוח כתב התביעה (וכתבי הטענות בכלל).
תקנה 9(9) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת שיש לפרט בכתב התביעה את: "שוויו של נושא התובענה, ככל שאפשר לקבעו."

יחד עם זאת, לא ראיתי לאחרונה שפסלו למישהו מסמך שנכתב בגופן גדול יותר.
הבעיה עם גודל גופן מתעוררת כאשר בית המשפט מגביל את מספר העמודים לצורך הגשת הסיכומים, ואז מנסים "לדחוס" לתוך מספר העמודים המוגבל כמה שיותר, על ידי הקטנת גודל הגופן.
לכן לא מומלץ לרדת מתחת לגופן בגודל 12

באשר לתצהיר התומך בבקשה, הכלל הוא שיש לצרף תצהיר
אלא שאם הבקשה לא נסמכת על עובדות חדשות המחייבות אימות בתצהיר, אלא רק על טיעונים משפטיים, הרי שאז אין צורך בתצהיר.

באשר לזמנים, כל שופט פועל לפי לוח הזמנים שלו.
ניתן לפנות למזכירות בית המשפט ולשאול את המזכיר הראשי לגבי מועדים וזמנים באותו בית משפט.

העו"ד פנה גם למזכירות בית משפט למתן החלטה סופית ע"י שופט האם מזכירות בית משפט יש כח למתן תשובה של השופט?

יחד עם זאת, חודש ושבוע זה לא משהו חריג מאוד.
אבל צריך בעתיד להתנגד למתן אורכה נוספת מעבר לזו שכבר אושרה לו, ואם זה יחזור על עצמו, צריך לציין בפני השופט שיש כאן ניסיון שיטתי לסחוב זמן שלא לצורך, ולכן יש לראות את תשובת הנבע להצעת הפשרה כתשובה שלילית.

יש שיקולים לכאן ולכאן, ואין לדעת כיצד יוחלט וכל מקרה לגופו. גם אם יחליט למחוק (או להפסיק) את התביעה רשאי בית המשפט להציב תנאים לכך.
כדי להבין את מכלול השיקולים העומדים בפני השופט במצב כזה, ראה החלטת בית המשפט העליון המצורפת

תובע רשאי בל עת לבקש את מחיקת תביעתו. אולם הדבר תלוי בנסיבות כל מקרה ומקרה, לרבות השלב שאליו הגיע בית המשפט. ככל וההליך המשפטי התקדם יותר כך יגבר סכום ההוצאות שיפסק. הנתבע יכול לעמוד על הגנתו ולבקש את דחיית התביעה ולא את מחיקה ובכך יהווה פסק הדין מעשה בית דין לעתיד, בשני המקרים וככל והתביעה תידחה בית המשפט יפסוק הוצאות בהתחשב בסכום התביעה והשלב של ההליך המשפטי

גם לגבי כל מה שקשור לדירה טרם פטירתו של המוריש - לרבות גביית החובות מן העבר.
התביעה היא בשימך, ולא בשם העיזבון (שאינו אישיות משפטית).
אבל לעיתים מקובל גם להוסיף את העיזבון לתביעה כצד נוסף, כאשר בנוסף לכך היורש (או היורשים) גם הם צד לתביעה.
העובדה שאתה תובע שכר דירה, עלולה להקשות עליך (משפטית) לטעון, באותה נשימה, שמדובר בפולש.
בכלל לא יזיק אם בנוסף לכך תעלה את שאלתך בפורום נדל"ן ודיני מקרקעין שעוסקים בדיוק בעניינים כאלה, ושהקישור אליו מצורף

כי אין חובה להגיש דווקא פסיקתא - ואין מניעה להגיש את פסק הדין לביצוע בהוצל"פ.
כמו כן, במקרה זה כנראה מדובר ב- "פסיקתא חלקית"
מה גם שעלול להיווצר קושי לקבל פסיקתא כזו בחלוף שנה ממתן פסק הדין.
תוכל גם להפנות שאלתך לפורום הוצאה לפועל שבקישור

בהנחה שמדובר בעדות במשפט אזרחי -

1. הזמנה מחייבת היא רק זו שבית המשפט בעצמו שולח לאדם שהוזמן למתן עדות [על פי תקנה 178 לתקנות סדר הדין האזרחי]

2. בהזמנת אדם לעדות מטעם בית המשפט, חייב המזמין להפקיד מראש כסף במזכירות בית המשפט לכיסוי הוצאות העד [תקנה 179 לתסד"א]

3. אם את רוצה לבוא ולהעיד, הרי שגם אז, כאשר מוזמן אדם לעדות שלא באמצעות זימון מטעם בית המשפט, חייב המזמין לפעול על פי תקנה 180 לתסד"א, כדלקמן -

"180. מקום שניתן להמציא את ההזמנה באופן אישי יש להגיש עמה למוזמן, אם אפשר, שובר על הסכום ששולם לבית המשפט כאמור, ולפי הוראת הרשם אפשר רק להודיע למוזמן שהסכום שולם לבית המשפט ויסולק לו לכשיתייצב."

4. לכן, ובהנחה שאת רוצה לבוא ולהעיד, מומלץ שתדאגי מראש מול מי שהזמין אותך להעיד (שלא באמצעות זימון על ידי בית המשפט), שיפקיד מראש את הסכום הכספי במזכירות בית המשפט וימציא לך את "שובר התשלום".

5. רצוי שתודיעי מראש למי שהזמין אותך, לגבי הדרישה הכספית שלך, ותתני לו התראה ברורה שאם לו יעשה כן - לא תופיעי למתן העדות.

כדי לקבל את הכסף שהופקד במזכירות בית המשפט, את צריכה לבקש מהשופט בזמן מתן העדות שלך, שיתן החלטה המורה למזכירות לשלם לך את הכסף, ויתן לך עותק מהפרוטוקול הכולל את ההחלטה הזו.