פורום בתי משפט

על פי תקנה 28 לתקנות סדר הדין האזרחי אישתך יכולה ליפות את כוחך לייצגה ולטעון גם בשמה, ועל פי תקנה 28(ב) צריך לצרף לתיק בית המשפט את ייפוי הכוח.

לא ברור מהו סוג ההליך המשפטי בעליון שבו מדובר - אם מדובר בערעור או בבקשה לרשות ערעור אזרחי, הנספחים הדרושים הם על פי תקנה 419 לתקנות סדר הגין האזרחי:

"(1) העתקים או תצלומי העתקים של החלטות הערכאות
הקודמות הנוגעות לאותו ענין, כשהם מאושרים בידי הרשם או המזכיר הראשי של אחת מאותן
הערכאות או בידי עורך דין או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.
(2) הצעת ערובה במקום ערבון, אם רצה בכך המערער.
(3) טופס של הודעה על הפקדת הערבון או על מתן
הערובה; תורפה של ההודעה, המפרשת את סכום הערבון או הערובה, ימולא בידי מזכירות
בית המשפט."

לגבי התיקון - לא ברור אם הוא מתייחס לכתב טענות שכבר הוגש - או - שטרם הוגש.
אם הוגש, יש להגיש בקשה+תצהיר לתיקון כתב הטענות
אם טרם הוגש, ניתן להשתמש בטיפקס, ולתקן בכתב יד, ואפשר להדביק מדבקה קטנה הכוללת את התיקון, ולאחר מכן לצלם את העמוד המתוקן, ולהגיש את העמוד/ים המצולם/ים לבית המשפט.

הנושא קשור לדיני ביטוח וגם לדיני נזיקין

אם יענה לך שם עו"ד גיל קראוס, הרי שהוא גם מנהל פורום דיני נזיקין.

ואם לא, ובמידת הצורך, תעלה את שאלתך שוב בפורום דיני נזיקין.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

מסמנים בקטע של האגרה: בקשה לפטור + זכאות לפטור
ראי בקובץ המצורף

ניתן להגיש ערעור
ראה הנחיות החל מעמוד 30 ועד 38
עורך הדין שלך יוכל לעזור לך

הכותרת "הודעת ערעור" או "כתב ערעור" מקובלת במידה שווה
המקור של "הודעת ערעור" לקוח ממערכות המשפט של המדינות דוברות האנגלית - Notice of Appeal
זה שבחוק סדר הדין הפלילי משתמשים דווקא במונח "הודעת ערעור" לא מונע שימוש זהה גם בערעור אזרחי והוא מקובל ושגור הן בהליכים פליליים והן בהליכים אזרחיים.

1. בית משפט קמא, הוא בית משפט בערכאה נמוכה יותר.
ערעור על החלטת רשם מוגש לאותו בית משפט (אם מדובר ברשם לא בכיר).
לכן, רצוי לכתוב רשם בית המשפט הנכבד הזה.
2. החלטה שניתנה על ידי רשם, וכך הוא גם מגדיר את עצמו, יש לכתוב הרשם הנכבד

בית המשפט העליון ימתין עד לתשלום האגרה או מתן פטור מתשלום.
כפי שמורה תקנה 2(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות) -
"לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה"

יחד עם זאת, קבע בית המשפט העליון לגבי אי-תשלום האגרה כי -
"כבר נפסק לא אחת כי "אי תשלום אגרה במועד אינו מאיין את קיומה של התובענה ופגם זה
אינו פגם היורד לשורש העניין"
[ע"א 3349/13 דורון זהבי נ' מדינת ישראל, משרד הביטחון]

כפי שקבע בית המשפט העליון - ציטוט:

"סעד כספי זמני הוא סעד חריג שבחריגים, שברגיל לא ניתן במסגרת תביעה כספית, אלא
במקרים בהם מתן הסעד מוסדר בדין כדוגמת מזונות זמניים או תשלום תכוף לפי חוק
הפיצויים [...] הנה כי כן, המחוקק ראה לנכון להסדיר עניין זה במפורש באותם מקרים בהם
מצא זאת לראוי, ולכאורה ניתן לראות בכך אמירה שנדרש הסדר חקיקתי לצורך מתן סעד כספי
זמני. סעד כזה שונה מהותית מהסעדים הזמניים ה"מוכרים"."
[רע"א 7373/16 פלוני נ' קופת חולים מאוחדת]

לכן, לא ניתן להתייחס לשאלה מבלי לדעת את ההקשר החוקי לאפשרות מתן הסעד הזמני הכספי.

לבקשה לדחיית מועד דיון, המתבססת על בעיה רפואית, יש לצרף אישור רפואי.
ראה סעיף 6(ז) לנוהל של נשיא בית המשפט העליון, המצורף.

המושג "עיון חוזר" לא נובע מתקנה כלשהי - אלא מפסיקת בתי המשפט.
להבהרת הנושא, ראי סעיף י' בהחלטה המצורפת.

לא. ערעור על החלטה אחרת של רשם לא מחייבת ערבון. 

לבתי דין יש חוקים ותקנות מיוחדים.

אתה לא מציין באיזה בית דין מדובר.

לכן, אם מדובר בבית דין רבני, רצוי להפנות שאלתך לפורום "רבני", ואם מדובר בבית דין לעבודה, עדיף לשאול בפורום "עבודה".





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

יש לכך סיבות שונות.
ישנם תצהירים מסוגים שונים, שמיועדים למטרות ספציפיות.
תצהיר צריך לאמת מסמך "מסויים" ולא ניתן לעשות "איזכור והפניה" למסמך אחר בתיק.
וכך קבע בית המשפט העליון בפסק דין -

"וממילא אין לערוך תצהיר על דרך של הפניה למסמך אחר..."
[רע"א 7747/13 גלריית עדן בע"מ נ' דגנית בלכנר פלד].

בסמכות השופט "להחיות" הליך
ובנוסף, יש לשופט גמישות רבה בנושא ניהול וסדרי דין בבית המשפט לתביעות קטנות.

הפטור אינו אוטומטי ויש להצביע על נסיבות המצדיקות אותו.

ר' למשל: רע"א 1584/17 קיס נ' ג'י 17 בע"מ (2.4.2017).

1. פסק דין בתביעות קטנות יכול להקים השתק פלוגתא בבית משפט שלום.
כפי שקבע בית המשפט העליון -

"בית משפט זה כבר פסק בעניין סויסה כי פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות יכול להקים השתק פלוגתא..."
[



רע"א 1170/08 


עיריית חולון נ' הדר חברה לביטוח בע"מ ואח']

2. שאלון וגילוי מסמכים צריכים להתברר בשלב קדם המשפט. יחד עם זאת קבעה הפסיקה שניתן לבקש גילוי מסמכים גם בשלב מאוחר יותר.

3. מועד קיום קדם המשפט נקבע על ידי השופט, על פי לוח הזמנים שלו.

4. בקשה להקדמת הדיון בתביעה הקטנה אפשרי, אך אין ודאות שהיא אכן תתקבל.
כמו כן, ניתן לבקש עיכוב הליכים בבית המשפט השלום בשל הליך משפטי אחר התלוי ועומד, וזאת אם יש מערכת עובדתית דומה ושאלות דומות בשני ההליכים המשפטיים, ואם החלטה כלשהי בתביעה הקטנה יכולה להשליך על החלטת בית המשפט השלום, ואם התביעה בשלום הוגשה לאחר התביעה הקטנה.
לעניין עיכוב הליכים בשל הליך משפטי תלוי ועומד - ראה סעיף 19 בהחלטה המצורפת