פורום בתי משפט

ולכן, מומלץ לשאול בפורום פלילי באתר הזה.

לפני שפונים לבג"ץ - צריך להגיש בקשה מנומסת ועניינית לשופט, למתן פסק הדין.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

אם לא הוסדר העניין, ומתחמקים ממתן תשלום מראש, תבקש מהשופט בתחילת העדות שיפסוק לך הוצאות, שאותן תפרט בפני השופט.

נא הפני שאלתך לפורום





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

ראה לעניין זה סעיפים 5 + 6 בפסק הדין המצורף

אבל תימנע מלהציג להם שאלות מנחות
שאלות מנחות הן כאלה שמתיחולת במילה האם
או - כאלה שהתשובה עליהן היא כן או לא.

לכן, ניתן להטיל קנס כזה מקום שהחוק מאפשר זאת במפורש
כמו למשל, בסעיף 31א(א) לחוק הגנת הצרכן.
שם נרדף לאותן הוצאות הוא - "פיצוי שאינו תלוי בנזק"
כמו למשל בסעיף 30א(י) לחוק התקשורת (בזק ושידורים).
צריך לציין שבשנת 2016 נעשתה רפורמה בנושא פסיקת הוצאות משפט לאור השינוי בתקנה 512(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי.
בידי בית המשפט שיקול הדעת להטיל הוצאות נוספות אם בעל דין האריך שלא לצורך את ההליך השיפוטי, על פי הקבוע בתקנה 514.
אפשר לבקש פסיקת הוצאות, אך בית המשפט אמור לפסוק הוצאות גם אם לא נתבקש.

בתקנות סדר הדין האזרחי יש עניינים מוגדרים שלגביהם יש הוראות לנושא התרגום.
לא ברור מהשאלה מהו נושא התביעה
בנוסף - לא ברור אם יש הוראות מבית המשפט לגבי תרגום מסמכים לאנגלית.
אם לא מדובר בנושאים שיש לגביהם חובת תרגום, ואם אין הוראה מיוחדת מצד בית המשפט, ניתן לצרף לנוסח העברי גם תרגום "חופשי" לאנגלית, תוך הדגשה שעל המקבל מוטלת החובה לדאוג ל"תרגום-מוסמך" - והאחריות היא עליו.
פרטים נוספים תוכלי למצוא בקישור

חרף העובדה שיש לא מעט כתבי בי-דין המפורסמים באינטרנט הכוללים שמות - אין לאיזכור השם חשיבות עקרונית להשגת המטרה שלך, וניתן להשיג את אותה תוצאה גם ללא איזכור השם המפורש - אף שלא הוטל חסיון על ההליך המשפטי.
פרסום פרטים וארועים אישיים של אדם ללא קבלת הסכמתו לכך עלולה לפגוע בצנעת הפרט המוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו - ציטוט:

"7. (א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו"

כיוון ששאלה זהה נשאלה כאן לפני שבוע, ראה תשובה בקישור

תקנות סדר הדין האזרחי קובעות לעניין תוכן פסק הדין את הדברים הבאים -

"תוכן פסק הדין
192. פסק דין בתובענה שהוגש בה כתב הגנה יכיל הרצאה תמציתית של הענין, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות המהותיות, השאלות שעמדו להכרעה, ההחלטה ונימוקיה."

אם פסק הדין אינו ברור, יש אפשרויות שונות לפעולה.

ראשית - ניתן להגישו להוצאה לפועל לביצוע, ואם רשם ההוצאה לפועל יחשוב שפסק הדין דרוש הבהרה, רשאי הוא לפנות לשופט לשם קבלת הבהרה.

אפשרות שניה - בעלי הדין יכולים לבקש מהשופט המקורי פסיקתא מבהירה, בנושאים המפורטים בבקשה לגבי הגרסאות הנוגדות של בעלי הדין.

אפשרות שלישית - להגיש תביעה חדשה לאותו בית משפט למתן פסק דין הצהרתי, המפרש את פסק הדין המקורי.

אפשרות רביעית - לערער על פסק הדין בשל היותו לא מנומק, ולכן לא ברור, ולבקש שבית המשפט בערעור ינמק, או שיורה על החזרתו לשופט המקורי לשם הנמקתו והבהרתו.

לגבי פסיקת הוצאות, קבע בית המשפט העליון מגבלות להתערבות בערעור -

"...הלכה היא כי ערכאת הערעור תתערב בהוצאות שפסקה הערכאה הדיונית רק במצבים חריגים. "כך למשל במקרים בהן מתגלה טעות משפטית, או דבק פגם או פסול מהותי בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית"."
[ע"א 2502/16 ג'יאקומו נגרין נ' RWL WATER LLC]

17 עמודים בפסק דין בתביעה קטנה הוא קצת נדיר, אבל אפשרי.
בדרך כלל מכתיב השופט פסק דין קצר יחסית של מספר שורות.
לא ניתן לערער רק על כך שיש דווקא 17 עמודים בפסק הדין ולא מספר עמודים אחר.

.

לכן חשוב לדעת באיזה בית משפט מדובר
האם ההתמחרות בוצעה על ידי כונס נכסים
האם זה במסגרת דיון בבית משפט לענייני משפחה
האם זה במסגרת פירוק שיתוף במקרקעין בין שותפים

צריך גם לבדוק מה היו תנאי ביצוע ההתמחרות על פי קביעת בית המשפט, כולל נושא ייפוי הכוח
וגם, האם ניתן פסק דין אחרי ההתמחרות.

באופן כללי ניתן לומר, שאם הפגמים בהתמחרות היו ידועים מראש עוד טרם ההתמחרות ולא נטענו בזמן כדי למנוע אותם, יתכן, שעלול הדבר להתפרש כהסכמה או ויתור ויוצר מניעות על זכות הטיעון נגד הפגמים הללו בהתמחרות.

ראשית,
נראה מה קובע סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי

"לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין..."

לכן, כל תביעה בקשר לזכות הנובעת מחוק ביטוח הבריאות ומסל התרופות והשירותים הרפואיים - תוגש לבית הדין האזורי לעבודה

לעומת זאת, עילות תביעה אחרות, על נזקי צעקות, לשון הרע על שאת גונבת אותם, ופיצוי על טרטורים, יש להגיש לבית משפט שלום

התשובה לשאלה אם ניתן לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות, אינה חד-משמעית.
תביעות פשוטות יכולות להיות במסגרת תביעה קטנה עד לסכום של 33,400 ש"ח, אבל תביעות מורכבות של לשון הרע על כך שאת גונבת אותם ומרמה אותם, עלולה לא להיות מתאימה למסגרת של תביעה קטנה, ואז היא תועבר לבית משפט השלום.
זה תלוי במורכבות התביעה, כמות העדים, הצורך בעדות מומחים וכו'.

עילת התביעה רחבה הרבה יותר מעגמת נפש
עילת התביעה צריכה להתבסס על ארבע עילות
הראשונה - הפרת הסכם הייצוג (על פי דיני החוזים)
השניה - רשלנות (על פי פקודת הנזיקין)
השלישית - הפרת הוראה חקוקה (לגבי חוק לשכת עורכי הדין)
והרביעית - לשון הרע (המשטרה חפשה אותך)

לכן, הבעיה שלך היא לא "פסיקה" אלא למצוא עורך דין טוב שיוכל למצות כראוי את העניין מבחינה משפטית

ראשית תודה לךאודה בכז להתיחסות לשאלה על פסיקה לעניין צו הבאה ספציפי.עילות אלו ידועות לינגרמו עוד נזקיםועילות אלו נרשמוהשאלה היא על צו הבאה ספציפית אם אכן נחשב לנזק שניתן לתת כנגדו פיצויכשבפועל לא ידוע אם המשטרה חפשהכי לא היתה אלי פניה מהמשטרהאני טוען נגרם עוגמת נפש רק מהחשש מהמשטרה ולי לא ידוע אם חפשה בפועל כי לא פנו אלי. וכם מעצם היות הצו תלוי ועומד ומעצם היות מסמך כזה על שמי בו ניתן לעשות שימוש לרעה בפגיעה בשמי הטוב שאני אדם שקבלתי צו הבאההאם ניתן על רכיב זה לקבל פיצוי

החוק  למניעת הטרדה מאיימת מאפשר לבית המשפט בנוסף למתן צו למניעת הטרדה מאיימת - גם - לאסור נשיאת נשק [סעיף 5(א)(6)]  - וגם להורות על תפיסת הנשק [סעיף 5(ב)]

מצורפת החלטה שעוסקת בנושא

קודם, אבהיר לך את המצב המשפטי
משיב חייב להמציא עותק של עיקרי הטיעון למערער - על פי תקנה 446(א) -

"...המשיב יגיש לבית המשפט את עיקרי טיעונו,
וימציא עותק לבעלי הדין האחרים, שבעה ימים לפחות לפני מועד הדיון..."

עכשיו, מה קורה אם הוא לא עושה כך?
זה יכול להחשב במצב הגרוע ביותר, כאילו המשיב לא הגיש כלל את עיקרי הטיעון

מה דינו של משיב שלא מגיש עיקרי טיעון?
התשובה נמצאת בתקנה 446(ד) -

"ד. בעל דין שלא הגיש עיקרי טיעונו במועד הקבוע, דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד
שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת"

ומה דינו של משיב שלא התייצב במועד לדיון?
התשובה נמצאת בתקנה 450(2) -

"(2) התייצב המערער, ואילו המשיב לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, יתברר הערעור
או יידחה למועד אחר, כפי שיחליט בית המשפט"

כלומר, הסנקציה החמורה ביותר שיכולה להיות, היא שהערעור ידחה.

אבל אתה בתור מערער הרי רוצה שהערעור לא ידחה.
לעומת זאת המשיב - רוצה מאוד שאתה תיגרר לויכוח המסיט את הדיון מגוף הערעור לעניינים פרוצדורליים שוליים.

ומה יעשה בית המשפט?
הוא כמובן יגיד שאתה צודק, וכדי שתהיה מוכן לדיון בית המשפט ידחה את הדיון.
י
דחה למתי?

השופט יסביר לך שעוד חודש מתחילה הפגרה שנמשכת כמעט חודשיים, ומשום כך אין לו זמן לקבוע דיון מיד לאחר הפגרה, ולכן הוא יקבע דיון חדש בעוד חצי שנה.

אז מה יצא לך?
הערעור שלך ידחה בחצי שנה - והמשיב יחגוג.

הציטוט שהבאתי לך מאותו פסק דין לא מתייחס למצב המשפטי בדין הפלילי - הוא מתייחס למצב בישראל
ועוד קובע הציטוט: הכלל הוא
לא הכלל בדין הפלילי, אלא הכלל כפי שהוא במדינת ישראל
ולהזכירך, הציטוט אומר:

"בישראל, הכלל הוא שאין לקבל עדות סברה..."

חוץ מזה, אצלכם הסכסוך כבר הגיע לגבול הפלילי...

אני מניח שמדובר בתיק מוצגים בערעור
ראי החלטה מצורפת בקישור
ובמיוחד את הקטע הזה -

"על פי הוראת תקנה 443 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) רשאי הרשם להתיר הגשת תיק מוצגים באיחור "ובלבד שהמבקש הראה סיבה מספקת
לכך". בפסיקה נקבע כי לעניין זה ראוי לשקול, בין היתר, את המועד שבו הוגשה הבקשה
לצירוף מוצגים; את הסיבה לאי-צירוף המוצגים במועד; ואת המידה בה הגשת המוצגים תשרת
את יעילות הדיון, או להבדיל תיצור סרבול, עיכובים בבירור ההליך או פגיעה בזכויות
דיוניות של הצד שכנגד (ראו ע"א 8250/11 קרד גרד הישרדות מדעית בע"מ נ' פרמה לייף בע"מ, פסקה 3 (20.12.2012))...."

בדרך כלל, יש לבית המשפט העליון אפשרות לבדוק דיונים (כולל מספר הישיבות + התאריכים) שהתקיימו בבית משפט אחר
הדרך שלהם לעשות זאת היא באמצעות מערכת המחשבים הקרויה "נט-המשפט"
לכן, אתה יכול להתקשר טלפונית לתמיכה הטכנית של "נט-המשפט" כפי שמצורף בקישור ולשאול אותם אם ניתן לראות בנט-המשפט את מספר הישיבות שהתקיימו
אם התשובה שתקבל שם היא חיובית, תוכל בדיון להסתמך על הנתונים הנמצאים בנט-המשפט ושזמינים לשופטים בעליון