פורום בתי משפט
פורום בתי משפט הוקם כדי לתת מענה לשאלות משפטיות הנוגעות להתנהלות מול הערכאות השונות. סדרי דין, הגשת תביעות, ייצוג בבית המשפט, צווים והליכי ערעור – אתם מוזמנים לשאול ולהתייעץ. אנחנו כאן, לרשותכם.
הזמנת עד
לימור
08/10/17
שלום רב.הבן שלי היה עד לפעילות כלשהי שחברו ביצע או שלא ביצע וזומן להעיד מטעם התביעה.הוא בן 15.אני לא מוכנה שיעלה להעיד מאחר וחוששת שהתובעת ״תצלוב״ אותו והוא ייפגע.האם יש לנו זכות שלא להתייצב? מה המשמעות?
תודה!
תודה!
עדות קטין
א-ה
08/10/17
אם מדובר בעדות בהליך משפטי פלילי, נא הפני שאלתך ל-
האם יש תקדים בעליון על "טעם מיוחד"?
רותי
07/10/17
בזמנו רשם במחוזי פסק: כי הבקשה להארכת מועד להגשת בר"ע הוכרה כטעם מיוחד ובגלל שבעלי הדין קיבלו את הבקשה, יש לראות בעצם הגשת הבקשה טעם מיוחד. האם טעם מיוחד מעין זה הוכר בבית המשפט העליון? ואם כן מה ההליך?
רותי, קרוב לוודאי שלא הבנתי את השאלה - ודרוש הסבר
א-ה
07/10/17
אם מוגשת בקשה להארכת מועד לצורך הגשת בר"ע אכן יש צורך בטעם מיוחד.
עכשיו, אם כל בעלי הדין מסכימים להארכת המועד כמבוקש, אז עצם ההסכמה הקולקטיבית מהווה כשלעצמה טעם מיוחד (?).
אם זה הסיפור, אז אסביר לך בקצרה מהו "הטעם המיוחד"
כיוון שקיים עיקרון ההסתמכות, מצד בעל הדין שכנגד, שיודע שלצורך הגשת בר"ע יש 30 יום, ואז, אם חלף המועד ולא מוגשת הבר"ע הוא מסתמך על כך שכבר לא ניתן יותר להגישה, אז דרוש לשם כך טעם מיוחד כדי לאשר ארכה נוספת להגשת הבר"ע מצד בית המשפט.
עכשיו, אם יש הסכמה כללית של כל בעלי הדין למתן הארכה, זאת אומרת שלא קיימת יותר "הסתמכות" או שקיימת אבל כולם ויתרו עליה, ולכן, הויתור הוא כשלעצמו מהווה מעין טעם מיוחד.
אם זה אכן כך, אצטרך לחפש מה אומר על כך בית המשפט העליון.
עכשיו, אם כל בעלי הדין מסכימים להארכת המועד כמבוקש, אז עצם ההסכמה הקולקטיבית מהווה כשלעצמה טעם מיוחד (?).
אם זה הסיפור, אז אסביר לך בקצרה מהו "הטעם המיוחד"
כיוון שקיים עיקרון ההסתמכות, מצד בעל הדין שכנגד, שיודע שלצורך הגשת בר"ע יש 30 יום, ואז, אם חלף המועד ולא מוגשת הבר"ע הוא מסתמך על כך שכבר לא ניתן יותר להגישה, אז דרוש לשם כך טעם מיוחד כדי לאשר ארכה נוספת להגשת הבר"ע מצד בית המשפט.
עכשיו, אם יש הסכמה כללית של כל בעלי הדין למתן הארכה, זאת אומרת שלא קיימת יותר "הסתמכות" או שקיימת אבל כולם ויתרו עליה, ולכן, הויתור הוא כשלעצמו מהווה מעין טעם מיוחד.
אם זה אכן כך, אצטרך לחפש מה אומר על כך בית המשפט העליון.
ערבון
עדי
07/10/17
האם ערעור על פסק דין למחיקת תיק בגין אי הפקדת ערבון יהיה פטור מערבון?
אלו נימוקים עלי לרשום ע"פ הפסיקה כדי לקבל פטור מערבון?
מאלו פס"ד?
אלו נימוקים עלי לרשום ע"פ הפסיקה כדי לקבל פטור מערבון?
מאלו פס"ד?
פטור מעירבון בערעור על דחיית פטור מעירבון
א-ה
07/10/17
עקרונית, כדי לקבל פטור מעירבון בערעור יש להוכיח
1. חוסר יכולת כלכלית
2. וגם שיש סיכוי טוב לערעור
חוסר יכות כלכלית, מוכיחים באמצעות תצהיר המכיל פירוט המצב הכלכלי, דפי חבון בנק, אי-יכולת להעזר בבני משפחה, היעדר נכסים, אי יכולת לקבל הלוואה מהבנק, אם יש מצב של פשיטת רגל אז לציין זאת, אם את זכאית לקבל סיוע משפטי ממשרד המשפטים, וכיוצא באלה
אני מצרף לך כאן קישור לשלוש החלטות של בית המשפט
החלטה מספר 1 והחלטה מספר 2 יכולות לשמש לך בתור אסמכתאות בבקשה שלך מבית המשפט לפטור מעירבון בערעור
החלטה מספר 3 אני מצרף לך כדי שתביני שפטור מעירבון הוא לא אוטומטי וצריך להוכיח אותו
1. חוסר יכולת כלכלית
2. וגם שיש סיכוי טוב לערעור
חוסר יכות כלכלית, מוכיחים באמצעות תצהיר המכיל פירוט המצב הכלכלי, דפי חבון בנק, אי-יכולת להעזר בבני משפחה, היעדר נכסים, אי יכולת לקבל הלוואה מהבנק, אם יש מצב של פשיטת רגל אז לציין זאת, אם את זכאית לקבל סיוע משפטי ממשרד המשפטים, וכיוצא באלה
אני מצרף לך כאן קישור לשלוש החלטות של בית המשפט
החלטה מספר 1 והחלטה מספר 2 יכולות לשמש לך בתור אסמכתאות בבקשה שלך מבית המשפט לפטור מעירבון בערעור
החלטה מספר 3 אני מצרף לך כדי שתביני שפטור מעירבון הוא לא אוטומטי וצריך להוכיח אותו
חיוב בהוצאות במקרה של סכום תביעה מופרז
ריקי
06/10/17
במקרה שמוגשת תביעה על סכום מופרז ובסופו של דבר התובע זוכה בסכום נמוך מאוד יחסית לתביעה, האם בימ"ש יפסוק לטובתו גם הוצאות משפט?
תודה.
תודה.
נושא החיוב בהוצאות נתון לשיקול דעתו של בית המשפט
א-ה
06/10/17
סכום תביעה מופרז שברובה נדחה, הוא בהחלט שיקול בקביעת שיעור ההוצאות
כמו כן, יש שיקולים נוספים התורמים לשיעור ההוצאות כמפורט בתקנות סדר הדין האזרחי 512 ו- 514
כמו כן, יש שיקולים נוספים התורמים לשיעור ההוצאות כמפורט בתקנות סדר הדין האזרחי 512 ו- 514
נוהל הגשת תצהירים
אפרת
05/10/17
שלום,
אני צריכה להגיש תצהירי עדות. עפ"י הנוהל (ששלחתם לי) צריך לציין בתוכן העניינים שלפני הנספח הראשון את מספר העמוד של העמוד הראשון לנספח. שאלתי:
האם אני ממספרת את כל עמודי הנספחים במספר רץ ? כלאמר שאם יש לי 20 נספחים הם יסומנו מ-1 ועד 20?
תודה רבה
אני צריכה להגיש תצהירי עדות. עפ"י הנוהל (ששלחתם לי) צריך לציין בתוכן העניינים שלפני הנספח הראשון את מספר העמוד של העמוד הראשון לנספח. שאלתי:
האם אני ממספרת את כל עמודי הנספחים במספר רץ ? כלאמר שאם יש לי 20 נספחים הם יסומנו מ-1 ועד 20?
תודה רבה
אין צורך למספר את עמודי הנספחים מעבר למספור הקיים
א-ה
06/10/17
בדרך כלל, מסמכים המצורפים כנספחים לתצהיר עדות כבר נושאים עליהם מספור מקורי. וככה זה צריך להישאר.
אין צורך ואין אפשרות להוסיף על אותם נספחים מספור עמודים חדש ושונה מהקיים במקור, כיוון שזה פגיעה באותנטיות של המסמך.
נושא ציון המספר של העמוד הראשון בנספח מיועד למשל כאשר מצרפים 3 עמודים מתוך פרוטוקול של 100 עמודים, ואז מציינים שמדובר בנספח המכיל 3 עמודים ושמספר העמוד הראשון שלו הוא 36 כפי שהוא היה בפרוטוקול המקורי ממנו הוא לקוח.
את כן מסמנת במספר רץ את מספר הנספח (אבל לא את מספור העמודים הפנימי של הנספח)
אין צורך ואין אפשרות להוסיף על אותם נספחים מספור עמודים חדש ושונה מהקיים במקור, כיוון שזה פגיעה באותנטיות של המסמך.
נושא ציון המספר של העמוד הראשון בנספח מיועד למשל כאשר מצרפים 3 עמודים מתוך פרוטוקול של 100 עמודים, ואז מציינים שמדובר בנספח המכיל 3 עמודים ושמספר העמוד הראשון שלו הוא 36 כפי שהוא היה בפרוטוקול המקורי ממנו הוא לקוח.
את כן מסמנת במספר רץ את מספר הנספח (אבל לא את מספור העמודים הפנימי של הנספח)
ממתי נספרים ימי הגשת כתב הגנה
דפי
04/10/17
ממתי נספרים הימים להגשת כתב הגנה, האם רק לאחר תשלום הערבון שנתבקש
כמה ימים מוקצים להגשת כתב הגנה
אם לא מוגש כתב הגנה - האם ניתן לבקש החלטה לאור אי שליחת כתב הגנה
כמה ימים מוקצים להגשת כתב הגנה
אם לא מוגש כתב הגנה - האם ניתן לבקש החלטה לאור אי שליחת כתב הגנה
המועד להגשת כתב הגנה
א-ה
05/10/17
נתבע יגיש כתב הגנה בתוך התקופה שנקבע לכך בהזמנה לדין
כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי -
"49. נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה יגיש אותו תוך המועד
הנקוב בהזמנה לדין."
הזמנה לדין הוא טופס שמצורף לכתב התביעה ובו קובע בית המשפט את המועד להגשת כתב ההגנה.
אם לא מוגש כתב הגנה במועד שנקבע כאמור, רשאי התובע לבקש פסק דין בהיעדר כתב הגנה.
העירבון אינו דוחה את הגשת כתב ההגנה. נתבע שרוצה לדחות את מועד הגשת כתב ההגנה צריך להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט ולקבל את אישורו לכך.
כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי -
"49. נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה יגיש אותו תוך המועד
הנקוב בהזמנה לדין."
הזמנה לדין הוא טופס שמצורף לכתב התביעה ובו קובע בית המשפט את המועד להגשת כתב ההגנה.
אם לא מוגש כתב הגנה במועד שנקבע כאמור, רשאי התובע לבקש פסק דין בהיעדר כתב הגנה.
העירבון אינו דוחה את הגשת כתב ההגנה. נתבע שרוצה לדחות את מועד הגשת כתב ההגנה צריך להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט ולקבל את אישורו לכך.
חובת שליחת העתקי כתבי בית דין על ידיהתובע/נתבע
דליה
04/10/17
מהיא התקנה המחייבת עו"ד לשלוח העתקי כתביו לבית המשפט לצד השני?
מה ניתן לעשות כנגד מחדלו שוב ושוב. בפרט כאשר השופטים מבליגים על כך
מה ניתן לעשות כנגד מחדלו שוב ושוב. בפרט כאשר השופטים מבליגים על כך
מה ניתן לעשות
א-ה
05/10/17
אפשר לבקש מבית המשפט לשלוח אליך את המסמכים הללו בדואר אלקטרוני
מצורף טופס בקשה
מצורף טופס בקשה
איך אפשר לצרף הקלטה לבית המשפט
משה
04/10/17
איך יש אפשרות להגיש הקלטה לבית המשפט חוץ מלבד פיזית האם אפרי לשלוח במייל או דיסק בדואר ואם כן מאיפה לשלוח
הגשת הקלטה לבית משפט
א-ה
05/10/17
הקלטה ניתן להגיש בכמה דרכים
1 כנספח לכתב תביעה או כתב הגנה
2. כנספח לתצהיר עדות או נספח לתצהיר בבקשת ביניים
3. במהלך חקירת עד בבית המשפט
אם מדובר בהקלטת קול (אודיו) יש לתמלל את השיחה המוקלטת ולתמוך את ההקלטה בתצהיר על פי הכללים.
הקלטה תחשב כמוצג משפטי רק אם הוגשה במסגרת עדות בעל פה או בתצהיר עדות, וניתן היה לחקור את מגיש ההקלטה בחקירה נגדית.
1 כנספח לכתב תביעה או כתב הגנה
2. כנספח לתצהיר עדות או נספח לתצהיר בבקשת ביניים
3. במהלך חקירת עד בבית המשפט
אם מדובר בהקלטת קול (אודיו) יש לתמלל את השיחה המוקלטת ולתמוך את ההקלטה בתצהיר על פי הכללים.
הקלטה תחשב כמוצג משפטי רק אם הוגשה במסגרת עדות בעל פה או בתצהיר עדות, וניתן היה לחקור את מגיש ההקלטה בחקירה נגדית.
האם זה יוצר מעשה בית דין?
דפי
04/10/17
רשם המקרקעין ביצע רישום שלא לפי הדין.
הגשתי תביעות נפרדות: אחת נגד רשם המקרקעין ואחרת נגד עורכת הדין שביצעה את הרישום.
התביעה נגד עורכת הדין נדחתה, האם זה יוצר מעשה בית דין גם נגד רשם המקרקעין?
בתביעה הובאו דוגמאות לרישום בלתי תקין של הערות אזהרה, האם במידה והתביעה נדחית אפשר להגיש תביעה ייצוגית? יוער כי הדוגמאות לא היו חלק מעיקרי התביעה
הגשתי תביעות נפרדות: אחת נגד רשם המקרקעין ואחרת נגד עורכת הדין שביצעה את הרישום.
התביעה נגד עורכת הדין נדחתה, האם זה יוצר מעשה בית דין גם נגד רשם המקרקעין?
בתביעה הובאו דוגמאות לרישום בלתי תקין של הערות אזהרה, האם במידה והתביעה נדחית אפשר להגיש תביעה ייצוגית? יוער כי הדוגמאות לא היו חלק מעיקרי התביעה
מענה
אזרח
04/10/17
היי דפי, השאלות שלך כלליות נורא. רצוי שתפרטי וננסה לסייע. בכל מקרה, מעשה בית דין משתנה בין הנסיבות והמקרה.
מה הדין אם אחד הנתבעים לא הגיש תצהיר עדות ראשית?
רחל
03/10/17
מה הדין אם בהליך נגד שני נתבעים, אחד הנתבעים לא הגיש תצהיר עדות ראשית במועד או לא הגיש תצהיר עדות ראשית בכלל. איך מתנהל המשפט נגדו והאם זה משפיע על ההחלטה ועל ניהול המשפט?
אי הגשת תצהיא עדות במועד ואי הגשת תצהיר עדות בכלל
א-ה
03/10/17
לגבי אי השגת תצהיר עדות במועד, נקבע על ידי בית המשפט העליון כי יש להתיר את הגשת התצהיר באיחור -
"מניעת הגשת תצהירים על ידי המבקשים כמוה
כנעילת שערי בית המשפט בפניהם. גם אם חטאו בכללי הדין ולא התייחסו ברצינות הראויה
להחלטת בית המשפט, אין מקום לצעד הדרסטי של מניעת אפשרות קיום ברור ענייני הוגן של
הנושא שבמחלוקת ואין להכריע בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד, כאשר הצד האחר עומד
מוכן ומזומן להביא ראיותיו"
[רע"א (עליון) 1465/97 ברש יואב ואח' נ' פרנקל אלונה ואח']
לגבי מי שלא הגיש את תצהיר עדותו כלל, נקבע שהדבר ימנע ממנו למלהגיש את ראיותיו במשפט, אלא אם כן יוכיח אותו בעל דין שאי הגשת התצהיר היה מסיבות מוצדקות -
"...אם בעל דין אינו מקיים את הדרישה בעניין הגשת תצהיר כאמור, התוצאה
היא שהוא "לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט,
על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות" (תקנה
168(ב)). אין התקנה קובעת שאי הגשתו של תצהיר תיחשב כאי התייצבות"
[ע"א (עליון) 6092/00 כדורי פיתוח עירוני בע"מ נ' אוטמזגין דוד ואח']
כיוון שיש שני נתבעים, ורק אחד מהם לא הגיש תצהיר עדות, ההליך המשפטי ימשיך להתנהל ועל התובע יהיה להוכיח את תביעתו.
"מניעת הגשת תצהירים על ידי המבקשים כמוה
כנעילת שערי בית המשפט בפניהם. גם אם חטאו בכללי הדין ולא התייחסו ברצינות הראויה
להחלטת בית המשפט, אין מקום לצעד הדרסטי של מניעת אפשרות קיום ברור ענייני הוגן של
הנושא שבמחלוקת ואין להכריע בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד, כאשר הצד האחר עומד
מוכן ומזומן להביא ראיותיו"
[רע"א (עליון) 1465/97 ברש יואב ואח' נ' פרנקל אלונה ואח']
לגבי מי שלא הגיש את תצהיר עדותו כלל, נקבע שהדבר ימנע ממנו למלהגיש את ראיותיו במשפט, אלא אם כן יוכיח אותו בעל דין שאי הגשת התצהיר היה מסיבות מוצדקות -
"...אם בעל דין אינו מקיים את הדרישה בעניין הגשת תצהיר כאמור, התוצאה
היא שהוא "לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט,
על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות" (תקנה
168(ב)). אין התקנה קובעת שאי הגשתו של תצהיר תיחשב כאי התייצבות"
[ע"א (עליון) 6092/00 כדורי פיתוח עירוני בע"מ נ' אוטמזגין דוד ואח']
כיוון שיש שני נתבעים, ורק אחד מהם לא הגיש תצהיר עדות, ההליך המשפטי ימשיך להתנהל ועל התובע יהיה להוכיח את תביעתו.
פתיחת תיק בבית משפט שלא על ידי התובע
שחר
03/10/17
שלום לכם. אני מעונין לשאול אם אני יכול עפ חוק לתת לאדם אחר יפוי כח להגיש תביעה בשמי,בבית משפט ? אם כן,מספיק צילום תז ואישור בכתב לתת למיופה כח להגיש את התביעה?
אני יודע שבהוצאה לפועל זה לא אפשרי.
מדובר בתביעה בבית משפט למשפחה,והשאלה נשאלת מכיון שלתובעת אין הרבה זמן לעזוב לצערה את עבודתה.
תודה וחג שמח גמר חתימה טובה
אני יודע שבהוצאה לפועל זה לא אפשרי.
מדובר בתביעה בבית משפט למשפחה,והשאלה נשאלת מכיון שלתובעת אין הרבה זמן לעזוב לצערה את עבודתה.
תודה וחג שמח גמר חתימה טובה
שתי אפשרויות
א-ה
03/10/17
החלטה חדשה מבטלת ישנה?הסתמכות על החלטה שיפוטית
נורית
03/10/17
רציתי לשאול לגבי הסתמכות על החלטה שיפוטית והסתמכות על פרוקטוקול
היה דיון ברבני לגבי מדור והוצאות מדור. לגבי תשלום שכ"ד נאמר כך בפרוטוקול "בית הדין : בענין הדירה אנו סוגרים וזה עד שיגמרו הדיונים וההוכחות והסיכומים ." כלומר וגם כך מצויין בפרוטוקול כי לגבי הדירה האישה יכולה להיות רגועה ולהשאר שם עד הגט. הבעל הסכים לשלם שכירות אם ההליכים יזורזו ובית הדין הרבני לא התייחס לגבי הזמן בפרוטוקול גם שהרבני ביטל לא מעט דיונים וקבע מועדים מאוחרים כך שההליכים נמשכו שנתיים. לגבי הוצאות מדור הרבני קבע מפורשות כי הוא נותן תוקף להסכמה כהחלטה כי הבעל ימשיך לשאת בהוצאות ,אך הבעל לא שילם והוצאה לפועל לא ביצע את ההחלטה. בגלל שהוצאה לפועל הפעיל פרשנות על ההחלטה ולא ביצע ,הגשתי תלונה למבקר המדינה ושם הוחלט כי פס"ד אכן קובע הוצאות מדור אך לא מחייב מדור . דהיינו יש הסכמה של הבעל והרבני רשם זאת כהודעה. החלטה של מבקר המדינה התקבלה שנה אחרי ועד אז הסתמכתי על הבטחות הרבני והחלטות שיפוטיות שאומרות כי הבעל ישלם ישירות כי אין לי כל הכנסה ומסיבה לא ברורה אינני מצליחה למצוא עבודה. נינ לי עו"ד מהסיוע שהתרשל מאחר והוא נתן לרשמת הוצאה לפועל להסתמך על פרוטוקול דיון. חודש לאחר הדיון בהוצל"פ בטענת פרעתי של הבעל , בית הדין הרבני נתן החלטה חדשה שמבטלת את הישנה בטענה כי לא חייב את הבעל בהוצאות מדור מאחר וזה היה בדעת מיעוט ואילו מבקר המדינה קבע כי פס"ד אכן קבע שהוא כן חייב בהוצאות מדור. השאלה שלי האם החלטה חדשה מבטלת החלטה ישנה לאחר שצד הסתמך במשך תקופה מאוד ארוכה על החלטה שיפוטית (שנה )? האם יכולה להסתמך על הבטחות הדיינים כפי שמופיע בפרוטוקול הדיון כי אני יכולה להיות רגועה ולהשאר בדירה עד מתן הגט אעפ"י שלא נתן וסרב לתת החלטה מחייבת (אלא יותר כהודעה בהחלטה ) בהתאם לפורוטוקול? האם אני יכולה לפתוח שוב תיק הוצאה לפועל שנה לאחר שנסגר תיק זה עם קבלת החלטת מבקר המדינה האומרת כי הוצאה לפועל שגו?
היה דיון ברבני לגבי מדור והוצאות מדור. לגבי תשלום שכ"ד נאמר כך בפרוטוקול "בית הדין : בענין הדירה אנו סוגרים וזה עד שיגמרו הדיונים וההוכחות והסיכומים ." כלומר וגם כך מצויין בפרוטוקול כי לגבי הדירה האישה יכולה להיות רגועה ולהשאר שם עד הגט. הבעל הסכים לשלם שכירות אם ההליכים יזורזו ובית הדין הרבני לא התייחס לגבי הזמן בפרוטוקול גם שהרבני ביטל לא מעט דיונים וקבע מועדים מאוחרים כך שההליכים נמשכו שנתיים. לגבי הוצאות מדור הרבני קבע מפורשות כי הוא נותן תוקף להסכמה כהחלטה כי הבעל ימשיך לשאת בהוצאות ,אך הבעל לא שילם והוצאה לפועל לא ביצע את ההחלטה. בגלל שהוצאה לפועל הפעיל פרשנות על ההחלטה ולא ביצע ,הגשתי תלונה למבקר המדינה ושם הוחלט כי פס"ד אכן קובע הוצאות מדור אך לא מחייב מדור . דהיינו יש הסכמה של הבעל והרבני רשם זאת כהודעה. החלטה של מבקר המדינה התקבלה שנה אחרי ועד אז הסתמכתי על הבטחות הרבני והחלטות שיפוטיות שאומרות כי הבעל ישלם ישירות כי אין לי כל הכנסה ומסיבה לא ברורה אינני מצליחה למצוא עבודה. נינ לי עו"ד מהסיוע שהתרשל מאחר והוא נתן לרשמת הוצאה לפועל להסתמך על פרוטוקול דיון. חודש לאחר הדיון בהוצל"פ בטענת פרעתי של הבעל , בית הדין הרבני נתן החלטה חדשה שמבטלת את הישנה בטענה כי לא חייב את הבעל בהוצאות מדור מאחר וזה היה בדעת מיעוט ואילו מבקר המדינה קבע כי פס"ד אכן קבע שהוא כן חייב בהוצאות מדור. השאלה שלי האם החלטה חדשה מבטלת החלטה ישנה לאחר שצד הסתמך במשך תקופה מאוד ארוכה על החלטה שיפוטית (שנה )? האם יכולה להסתמך על הבטחות הדיינים כפי שמופיע בפרוטוקול הדיון כי אני יכולה להיות רגועה ולהשאר בדירה עד מתן הגט אעפ"י שלא נתן וסרב לתת החלטה מחייבת (אלא יותר כהודעה בהחלטה ) בהתאם לפורוטוקול? האם אני יכולה לפתוח שוב תיק הוצאה לפועל שנה לאחר שנסגר תיק זה עם קבלת החלטת מבקר המדינה האומרת כי הוצאה לפועל שגו?
מומלץ
א-ה
03/10/17
להעביר את השאלה ל-
שאלה
חסוי
03/10/17
במידה והיום האחרון תשלום מסוים יוצא לי על יום מנוחה / שבתון/ חגים ומועדים, ודחו
את התשלום ליום שלאחריו. האם ניתן לדרוש פיגורים? ואם כן על מה ניתן להסתמך?
את התשלום ליום שלאחריו. האם ניתן לדרוש פיגורים? ואם כן על מה ניתן להסתמך?
חסרים פרטים חשובים
א-ה
03/10/17
לא ברור על סמך מה נדחה יום התשלום?
הכלל הוא שאם יום התשלום האחרון הוא שבת/חג יש להקדים את מועד התשלום, אלא אם כן יש הוראה בחוק או בהסכמה בין הצדדים, לדחות.
מי קבע/החליט על המועד לתשלום?
לא מובן מה זה "פיגורים" ?
הכלל הוא שאם יום התשלום האחרון הוא שבת/חג יש להקדים את מועד התשלום, אלא אם כן יש הוראה בחוק או בהסכמה בין הצדדים, לדחות.
מי קבע/החליט על המועד לתשלום?
לא מובן מה זה "פיגורים" ?
בית המשפט לא מתיחס בשווה למיצג עצמו לבד
דני
02/10/17
ידוע שישנה תופעה עגומה בה אזרח המיצג את עצמו לבד לא מקבל יחס הוגן ושווה על ידי השופט - איך ניתן להתמודד אם זה
(זה עקום ובניגוד לצדק בסיסי)
(זה עקום ובניגוד לצדק בסיסי)
בעיה מוכרת
א-ה
02/10/17
אם לתת עיצה אחת - הייתי אומר שגם אם אתה לא מיוצג על ידי עורך דין, כדאי לפנות לעורך דין שינסח עבורך את כתב התביעה.
שאר הדברים הם גם חשובים, אבל כתב תביעה טוב יכול לעזור בניהול המשפט גם למי שאינו עורך דין.
ואם אתה בכלל הנתבע, אז כתב הגנה טוב שמנוסח על ידי עורך דין יכול לעשות את העבודה גם למי שאינו מיוצג במשפט.
הדבר נכון כאשר מדובר במשפט יחסית קצר ופשוט
מאידך, בתביעות מורכבות עם הרבה עדים ומומחים, קשה להסתדר ללא עורך דין
ועוד עיצה קטנה, תלך לשמוע משפטים שמתנהלים בבית המשפט כדי לראות איך העניינים עובדים שם. זה יכול לעזור.
שאר הדברים הם גם חשובים, אבל כתב תביעה טוב יכול לעזור בניהול המשפט גם למי שאינו עורך דין.
ואם אתה בכלל הנתבע, אז כתב הגנה טוב שמנוסח על ידי עורך דין יכול לעשות את העבודה גם למי שאינו מיוצג במשפט.
הדבר נכון כאשר מדובר במשפט יחסית קצר ופשוט
מאידך, בתביעות מורכבות עם הרבה עדים ומומחים, קשה להסתדר ללא עורך דין
ועוד עיצה קטנה, תלך לשמוע משפטים שמתנהלים בבית המשפט כדי לראות איך העניינים עובדים שם. זה יכול לעזור.
שכט עוד בייצוג
דנית
02/10/17
עוד כתב בהסכם שכט 20 אחוז מכל סכום שיפסק. יצא פסד במחוזי ועליו ערערו כביכול.
הכסף ששולם מהנתבעת הוא בגובה הסכום פסהד של ביהמש המחוזי , למרות שפסהד בעליון הוא בסכום נמוך יותר.
עוד מבקש את שכ"ט שלו ממה שיצא במחוזי ווגם מהסכום בפסהד בעליון.
משמע משני סכומים שניפסקו. האם יתכן?. מה ניתן לעשות?
הכסף ששולם מהנתבעת הוא בגובה הסכום פסהד של ביהמש המחוזי , למרות שפסהד בעליון הוא בסכום נמוך יותר.
עוד מבקש את שכ"ט שלו ממה שיצא במחוזי ווגם מהסכום בפסהד בעליון.
משמע משני סכומים שניפסקו. האם יתכן?. מה ניתן לעשות?
שכר טרחת עורך דין
א-ה
02/10/17
סעיף 5 לחוק מכירת רכב משומש
דניאל
02/10/17
שלום רב,
לאיזה בית משפט יש סמכות לפעול לפי סעיף 5 לחוק מכירת רכב
משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח- 2008 ?
האם בית משפט לתביעות קטנות יכול להסתמך על זה?
תודה,
דניאל
לאיזה בית משפט יש סמכות לפעול לפי סעיף 5 לחוק מכירת רכב
משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח- 2008 ?
האם בית משפט לתביעות קטנות יכול להסתמך על זה?
תודה,
דניאל
הכותרת של סעיף 5 היא "עונשין"
א-ה
02/10/17
מטרדי רעש עקב עבודות נת"ע
גלית
02/10/17
אני גרה סמוך לאתר בניית הרכבת הקלה בקרליבך תל אביב. בשנה וחצי האחרונות האתר עובד במשך?? 24 שעות, ביום ובלילה. יש רעש של משאיות בטון, מנופים וצפצופים ולכן לא ניתן לפתוח חלון אף פעם (למעט סופי שבוע). העבודות מתבצעות לטענתם באישור כל הגורמים המתאימים. האם חוקי לתת אישור כזה? מה ניתן לעשות מבחינה חוקית? האם אפשר לקבל הפנייה לעו"ד שמתעסק בדברים כאלה?
עורכי דין
א-ה
02/10/17
שניתן לברר זאת, הם -
עו"ד שי בייזר - טלפון: 03-5600602 שד' רוטשילד 134, תל אביב
עו"ד
יפעת אילוק - טלפון: 050-3363903 03-3722224
הרכבת 58, תל אביב, בניין אלקטרה סיטי
עו"ד שי בייזר - טלפון: 03-5600602 שד' רוטשילד 134, תל אביב
עו"ד
יפעת אילוק - טלפון: 050-3363903 03-3722224
הרכבת 58, תל אביב, בניין אלקטרה סיטי
נוכחות התובע
א
01/10/17
שלום
האם ניתן לתבוע אדם או גוף מבלי שהתובע יגיע לדיונים בכלל, אך עורך דין מטעמו כן יהיה?
האם השופט יכול לחייב את התובע להגיע? ומה קורה כאשר התובע לא מגיע?תודה
האם ניתן לתבוע אדם או גוף מבלי שהתובע יגיע לדיונים בכלל, אך עורך דין מטעמו כן יהיה?
האם השופט יכול לחייב את התובע להגיע? ומה קורה כאשר התובע לא מגיע?תודה
בדרך כלל די בכך שעורך דינו של התובע מופיע למשפט
א-ה
01/10/17
נוכחות אישית דרושה בדרך כלל כאשר מדובר בעדות - בדיון שאין בו מתן עדות של אותו בעל דין, נוכחותו האישית בדרך כלל אינה דרושה.
על כך קבע בית המשפט העליון -
"על דרך הכלל די בהתייצבותם של עורכי הדין ויש להסתפק בפעולות הנעשות על ידיהם, וכי
יתכנו מקרים קונקרטיים, שלא על דרך השגרה כלשונה של השופטת פרוקצ'יה, בהם יהא צורך
גם בהתייצבות של בעלי הדין עצמם."
[
רע"א (עליון) 3054/13 אברהם ענדען נ'
האפוטרופוס הכללי]
וכך קובעת תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי -
על כך קבע בית המשפט העליון -
"על דרך הכלל די בהתייצבותם של עורכי הדין ויש להסתפק בפעולות הנעשות על ידיהם, וכי
יתכנו מקרים קונקרטיים, שלא על דרך השגרה כלשונה של השופטת פרוקצ'יה, בהם יהא צורך
גם בהתייצבות של בעלי הדין עצמם."
[
רע"א (עליון) 3054/13 אברהם ענדען נ'
האפוטרופוס הכללי]
וכך קובעת תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי -
"24. בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם,
לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של
בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו
כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע
ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה." (ההדגשה הוספה)
וגם תקנה 147 קובעת -
"147. (א) שופט
בקדם-משפט רשאי להורות שבעל דין פלוני יתייצב בעצמו, ואם היה תאגיד - מנהלו, מנהל
עסקיו או אדם אחר הממלא בו תפקיד, הכל לפי ראות עיני השופט; כן רשאי הוא להורות
שבעל דין פלוני שנוכחותו אינה דרושה לבירור, יהא פטור מהתייצב.
(ב) דין אי-התייצבות לקדם-משפט כדין אי-התייצבות למשפט."
ומה קורה אם בעל דין (תובע או נתבע) אינו מתייצב אישית לדיון למרות שחויב?
על כך נקבע בתקנה 157 -
"157. בתאריך שנקבע לדיון או לדיון נדחה, ינהגו כך:
(1) נמסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי הדין לא התייצב, רשאי בית
המשפט, בכפוף לתקנות אלה, לדחות את הדיון למועד אחר, או למחוק את התובענה;
(2) התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי,
רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש
ולכל סעד מתאים אחר;
(3) התייצב הנתבע ואילו התובע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי,
רשאי בית המשפט, לפי בקשת הנתבע, למחוק את התובענה או לדחותה; הגיש הנתבע תביעה שכנגד,
רשאי הוא להוכיח אותה עד כמה שנטל ההוכחה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד
מתאים אחר."
לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של
בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו
כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע
ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה." (ההדגשה הוספה)
וגם תקנה 147 קובעת -
"147. (א) שופט
בקדם-משפט רשאי להורות שבעל דין פלוני יתייצב בעצמו, ואם היה תאגיד - מנהלו, מנהל
עסקיו או אדם אחר הממלא בו תפקיד, הכל לפי ראות עיני השופט; כן רשאי הוא להורות
שבעל דין פלוני שנוכחותו אינה דרושה לבירור, יהא פטור מהתייצב.
(ב) דין אי-התייצבות לקדם-משפט כדין אי-התייצבות למשפט."
ומה קורה אם בעל דין (תובע או נתבע) אינו מתייצב אישית לדיון למרות שחויב?
על כך נקבע בתקנה 157 -
"157. בתאריך שנקבע לדיון או לדיון נדחה, ינהגו כך:
(1) נמסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי הדין לא התייצב, רשאי בית
המשפט, בכפוף לתקנות אלה, לדחות את הדיון למועד אחר, או למחוק את התובענה;
(2) התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי,
רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש
ולכל סעד מתאים אחר;
(3) התייצב הנתבע ואילו התובע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי,
רשאי בית המשפט, לפי בקשת הנתבע, למחוק את התובענה או לדחותה; הגיש הנתבע תביעה שכנגד,
רשאי הוא להוכיח אותה עד כמה שנטל ההוכחה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד
מתאים אחר."
קביעת ערבון שערוריתית
דוב
01/10/17
היגשתי ערעור על פסק דין של בית המשפט לעינייני משפחה בעניין חוק החלוקה הפנסיונית ואשא בו גם נפסקו נגדי הוצאות משפט בסך 8000שח.
המחוזי קבע ערבון שערוריתי בגובה 20,000שח
יש לזכור שיש שני משיבים בתיק - חברת הביטוח ובן הזוג
ניראה שבית המשפט משתמש בהקביעת ערבון בסכום דמיוני כדי לגער אנשים שלא יערערו ובניגוד לצדק אלמנטרי
מה לעשות?
המחוזי קבע ערבון שערוריתי בגובה 20,000שח
יש לזכור שיש שני משיבים בתיק - חברת הביטוח ובן הזוג
ניראה שבית המשפט משתמש בהקביעת ערבון בסכום דמיוני כדי לגער אנשים שלא יערערו ובניגוד לצדק אלמנטרי
מה לעשות?
ניתן להגיש השגה לרשם על גובה העירבון
א-ה
01/10/17
וזאת על פי תקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי -
"430. הפעולות לפי תקנות 428 ו-429 יכול שיעשה המזכיר
הראשי של בית המשפט, אך לפי בקשת אחד הצדדים יובא הדבר שנית לפני הרשם לעיון
ולהכרעה."
"430. הפעולות לפי תקנות 428 ו-429 יכול שיעשה המזכיר
הראשי של בית המשפט, אך לפי בקשת אחד הצדדים יובא הדבר שנית לפני הרשם לעיון
ולהכרעה."
יעוץ בנושא תביעה
י
01/10/17
חברה מחול ביצע פרויקט של מתכת ואני נתתי להם שירותי בטיחות בעבודה החברה
לא משלמת לי את הכסף במידה וכולם עוזבים את הארץ יש לי אפשרות לתבוע בישראל אותם
?
לא משלמת לי את הכסף במידה וכולם עוזבים את הארץ יש לי אפשרות לתבוע בישראל אותם
?
רצוי לפתור את נושא התשלום טרם עזיבתם את הארץ
א-ה
01/10/17
לאחר העזיבה, יש תנאים לגבי סמכות השיפוט המקומית או הזרה, ולכן מומלץ להזדרז.
התנאים להמצאת כתב תביעה שהוגש בישראל אל מחוץ למדינה נקבעו בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי -
"500. רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב
בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה:
(1) מבקשים סעד נגד אדם שמקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל בתחום המדינה;
(2) נושא התובענה הוא כולו מקרקעין המצויים בתחום המדינה;
(3) מבקשים לפרש, לתקן, לבטל או לאכוף פעולה, שטר, צוואה, חוזה, התחייבות
או חבות בנוגע למקרקעין המצויים בתחום המדינה;
(4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו או לעשות בו על דרך
אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה:
(א) החוזה נעשה בתחום המדינה;
(ב) החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו,
מטעם מרשה העוסק או המתגורר מחוץ לתחום המדינה;
(ג) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא;
(5) תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה - ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה –
אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את
האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה;
(6) מבקשים צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה, או
מבקשים למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבקשים גם דמי נזק בקשר לכך ובין
אם לאו;
(7) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה;
(8) מבקשים לאכוף פסק-חוץ, כמשמעותו בחוק אכיפת פסקי-חוץ תשי"ח-1958,
או פסק-בוררות-חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968;
(8א) מבקשים לבטל פסק בוררות חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968,
שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק
בבית המשפט של המדינה שבה, או לפי דיניה, ניתן הפסק;
(9) מגישים תובענה על פי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים
וסמכות בין-לאומית),
(10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה
שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה."
התנאים להמצאת כתב תביעה שהוגש בישראל אל מחוץ למדינה נקבעו בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי -
"500. רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב
בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה:
(1) מבקשים סעד נגד אדם שמקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל בתחום המדינה;
(2) נושא התובענה הוא כולו מקרקעין המצויים בתחום המדינה;
(3) מבקשים לפרש, לתקן, לבטל או לאכוף פעולה, שטר, צוואה, חוזה, התחייבות
או חבות בנוגע למקרקעין המצויים בתחום המדינה;
(4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו או לעשות בו על דרך
אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה:
(א) החוזה נעשה בתחום המדינה;
(ב) החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו,
מטעם מרשה העוסק או המתגורר מחוץ לתחום המדינה;
(ג) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא;
(5) תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה - ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה –
אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את
האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה;
(6) מבקשים צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה, או
מבקשים למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבקשים גם דמי נזק בקשר לכך ובין
אם לאו;
(7) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה;
(8) מבקשים לאכוף פסק-חוץ, כמשמעותו בחוק אכיפת פסקי-חוץ תשי"ח-1958,
או פסק-בוררות-חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968;
(8א) מבקשים לבטל פסק בוררות חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968,
שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק
בבית המשפט של המדינה שבה, או לפי דיניה, ניתן הפסק;
(9) מגישים תובענה על פי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים
וסמכות בין-לאומית),
(10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה
שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה."
החדש נגדי תביעה סדר דין מהיר
שלמה
01/10/17
הוגש נגדי תביעה בסדר דין מהיא ואין לי עורך דין .. איך אני מגיש כתב הגנה
כתב הגנה בסדר דין מהיר
א-ה
01/10/17
כתב הגנה בסדר דין מהיר הוא כתב הגנה רגיל - אלא שיש לצרף לו תצהיר (מצורף דוגמא של תצהיר בסדר דין מהיר)
וגם, כמקובל, רשימת נספחים, כולל עותק שלהם.
א-ה
01/10/17
תצהי של עד + הוספת מסמכים
אפרת
29/09/17
שלום רב,
אני תובעת תביעה שטרית בסדר דין מהיר.
תצהיר של עד:
הנתבע גילה תצלומים שעשה ועל מנת ליצור מצג שווא, על התצלומים כתב שקרים. מדובר התייחסות לפריטים קטנים שרואים בתמונות כמו עמוד, אזבסט וכו'... בכוונתי להביא עד מטעמי שיפריך טענות של הנתבע וגם יסכל את נסיון הנתבע ליצור מצג שווא באמצעות התמונות. אבל נראה לי טיפשי לכלול בתצהיר העדות של העד התייחסות לכל הפרטים השוליים הללו דבר שגם יגרום שתצהיר העד יהיה עמוס בפרטים קטנים. שאלותי בהקשר זה:
1. האם בדיון אני יכולה לחקור את העד שלי?
2. האם בחקירה אני יכולה להתייחס לכל אותם פרטים שוליים אך חשובים שלא הוזכרו בתצהירו אבל יסייעו לחשוף את ניסיון הנתבע לייצר פבריקציה?
הוספת מסמכים חדשים:
הגשתי לבית המשפט בקשה לתקן את גילוי המסמכים שעשיתי ע"י הוספת מסמכים חדשים בעקבות תגובתו המפתיעה של הנתבע. בית המשפט ביקש את תגובת הנתבע . למעשה אנו כבר צריכים להגיש את תצהירי העדות הראשית ואני רוצה לכלול מסמכים אלו בתצהיר שלי, אבל עדין לא התקבלה תגובת הנתבע וממילא גם לא החלטת השופט אם אני רשאית לצרף את המסמכים הנוספים. שאלתי:
3. האם אני יכולה לכלול את המסמכים החדשים בעדותי למרות שטרם קיבלתי אישור השופט ? שהרי אם אמתין עד לקבלת אישור השופט, יעבור המועד שאני חייבת להגיש את תצהיר העדות שלי ואם לא אכולל את המסמכים בעדותי, פיספסתי את הנקודה שרציתי להאיר.
תודה רבה, וגמר חתימה טובה
אני תובעת תביעה שטרית בסדר דין מהיר.
תצהיר של עד:
הנתבע גילה תצלומים שעשה ועל מנת ליצור מצג שווא, על התצלומים כתב שקרים. מדובר התייחסות לפריטים קטנים שרואים בתמונות כמו עמוד, אזבסט וכו'... בכוונתי להביא עד מטעמי שיפריך טענות של הנתבע וגם יסכל את נסיון הנתבע ליצור מצג שווא באמצעות התמונות. אבל נראה לי טיפשי לכלול בתצהיר העדות של העד התייחסות לכל הפרטים השוליים הללו דבר שגם יגרום שתצהיר העד יהיה עמוס בפרטים קטנים. שאלותי בהקשר זה:
1. האם בדיון אני יכולה לחקור את העד שלי?
2. האם בחקירה אני יכולה להתייחס לכל אותם פרטים שוליים אך חשובים שלא הוזכרו בתצהירו אבל יסייעו לחשוף את ניסיון הנתבע לייצר פבריקציה?
הוספת מסמכים חדשים:
הגשתי לבית המשפט בקשה לתקן את גילוי המסמכים שעשיתי ע"י הוספת מסמכים חדשים בעקבות תגובתו המפתיעה של הנתבע. בית המשפט ביקש את תגובת הנתבע . למעשה אנו כבר צריכים להגיש את תצהירי העדות הראשית ואני רוצה לכלול מסמכים אלו בתצהיר שלי, אבל עדין לא התקבלה תגובת הנתבע וממילא גם לא החלטת השופט אם אני רשאית לצרף את המסמכים הנוספים. שאלתי:
3. האם אני יכולה לכלול את המסמכים החדשים בעדותי למרות שטרם קיבלתי אישור השופט ? שהרי אם אמתין עד לקבלת אישור השופט, יעבור המועד שאני חייבת להגיש את תצהיר העדות שלי ואם לא אכולל את המסמכים בעדותי, פיספסתי את הנקודה שרציתי להאיר.
תודה רבה, וגמר חתימה טובה
3 תשובות
א-ה
30/09/17
תשובה לשאלה מס' 1
אם יש לך עד שאת עדותו את רוצה להביא בתביעה שלך בסדר דין מהיר - את חייבת להגיש תצהיר עדות ראשית של העד הזה, אותו את מגישה יחד עם תצהיר העדות הראשית שלך כתובעת.
תצהיר העדות הראשית של העד שלך צריך להכיל את כל מה שאת רוצה לשאול אותו ואת כל מה שאת מעוניינת שהוא יעיד עליו לטובתך.
אחרי הגשת התצהיר של העד שלך לבית המשפט, הנתבע יוכל לחקור אותו בחקירה נגדית, אם הוא ירצה בכך. לכן העד צריך להגיע לדיון לצורך החקירה הנגדית.
תשובה לשאלה מס' 2
העד מטעמך אמור לכלול בתצהיר העדות הראשית שלו את כל אותם פרטים "שוליים" אך חשובים.
תשובה לשאלה מס' 3
אם טרם התקבלה החלטת השופט, תכלילי בתצהיר העדות שלך את כל המסמכים אותם ביקשת להוסיף ותאמתי אותם כדין.
היה והשופט יקבע, לאחר מכן, שלא ניתנת רשות לצרף אותם, והנתבע ידרוש להוציאם, תסכימי להוציא אותם (או למחוק אותם) מהתצהיר.
אם יש לך עד שאת עדותו את רוצה להביא בתביעה שלך בסדר דין מהיר - את חייבת להגיש תצהיר עדות ראשית של העד הזה, אותו את מגישה יחד עם תצהיר העדות הראשית שלך כתובעת.
תצהיר העדות הראשית של העד שלך צריך להכיל את כל מה שאת רוצה לשאול אותו ואת כל מה שאת מעוניינת שהוא יעיד עליו לטובתך.
אחרי הגשת התצהיר של העד שלך לבית המשפט, הנתבע יוכל לחקור אותו בחקירה נגדית, אם הוא ירצה בכך. לכן העד צריך להגיע לדיון לצורך החקירה הנגדית.
תשובה לשאלה מס' 2
העד מטעמך אמור לכלול בתצהיר העדות הראשית שלו את כל אותם פרטים "שוליים" אך חשובים.
תשובה לשאלה מס' 3
אם טרם התקבלה החלטת השופט, תכלילי בתצהיר העדות שלך את כל המסמכים אותם ביקשת להוסיף ותאמתי אותם כדין.
היה והשופט יקבע, לאחר מכן, שלא ניתנת רשות לצרף אותם, והנתבע ידרוש להוציאם, תסכימי להוציא אותם (או למחוק אותם) מהתצהיר.
ריבית לכסף שנמצא בפיקדון בבית המשפט
צרפתי דוד
28/09/17
זכיתי במשפט בסכום כסף כולל ריבית והוצאות עורך דין ומשפט הנתבע הגיש עירעור וחויב להפקיד את כול הכסף בבית המשפט עד ליום העירעור. ביום העירעור החליטה השופטת שאין שום פגם בפסק הדין והיא לו רואה סיבה להמשיך העירעור ונתנה לנתבע אפשרות למחור את העירעור או להמשיך וזה יגרום להוצאות. הנתבע סירב למחוק העירעור ונקבע דיון בפני שלושה שופטים לעוד חצי שנה ביום העירעור כול שלושת השופטים קבעו שאין פגם בפסק הדין ויעצו לנתבע למשוך את העירעור ללא הוצאות שאלתי היא האם הכסף שהופקד בבית המשפט מיום העירעור הראשון ועד לעירעור השני לאחר חצי שנה זכאי לקבל עליו ריבית והצמדה סוגיה זאת הרבה עורכי דין יודעים לא יודעים מה התשובה אודה לכם אם תפתרו לי את הבעיה תודה מראש דוד
הרבה עורכי דין לא יודעים אבל אנחנו כן יודעים
א-ה
28/09/17
התשובה נמצאת בתקנות המצורפות - בהצלחה
שאלה
יוגב
27/09/17
האם ניתן לערער על החלטת רשמת בכירה בתביעה קטנה אם מחקה לי את התיק בלי הסכמתי וללא כל סיבה ? אשמח לדעת
עדיף ...
א-ה
27/09/17
להגיש את אותה תביעה קטנה מחדש
אם מדובר במחיקה - הרי שהיא לא חוסמת אותך מלהגיש אותה מחדש
כפי שקובעת תקנה 527 לתקנות סדר הדין האזרחי
"מחיקה אינה מעשה בית דין
527. מחיקת תובענה אינה מעשה בית דין ואין בה, כשהיא
לעצמה, כדי למנוע את התובע מהגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה."
אם מדובר במחיקה - הרי שהיא לא חוסמת אותך מלהגיש אותה מחדש
כפי שקובעת תקנה 527 לתקנות סדר הדין האזרחי
"מחיקה אינה מעשה בית דין
527. מחיקת תובענה אינה מעשה בית דין ואין בה, כשהיא
לעצמה, כדי למנוע את התובע מהגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה."


