פורום בתי משפט

כפי שנקבע בתקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי

"46. (א) תובע
רשאי לאחד לתובענה אחת כמה עילות, בין נגד נתבע אחד ובין נגד כמה נתבעים יחד;
תובעים אחדים רשאים לאחד לתובענה אחת כמה עילות שהם מעונינים בהן יחד, בין נגד
נתבע אחד ובין נגד כמה נתבעים יחד; והכל כשאין הוראה אחרת בענין זה."

צריך לשים לב שכל העילות נמצאות בסמכותו העניינית של בית המשפט בו מוגשת התביעה.
בית המשפט שלו תהיה הסמכות העניינית בעילות הכספיות נגזר מסיכום השווי של כלל העילות יחד. ולכן, לפעמים כדאי לתבוע יחד מספר עילות כספיות כדי להביא את התביעה לסמכותו העיניינית של בית המשפט המחוזי.
ואז מושג היתרון שהערעור יהיה בזכות לבית המשפט העליון.

יש יתרון בתשלום מופחת של האגרה, כפי שנקבע בתקנה 2(ב) לתקנות האגרות -
"כלל הליך כמה
סעדים, תשולם אגרה לפי פרט אחד בלבד מבין הפרטים המפורטים בתוספת לגבי אותו הליך,
לפי הסכום הגבוה"

כאשר יש מספר ראשי נזק בעילת נזיקין אחת, יתכן שכדאי לשקול קביעת שווי נמוך יותר של התביעה לצרכי אגרה בלבד. לעיתים יש בכך יתרון, אם מכירים את הכללים שעל פיהם זה פועל.

בבקשה ובתצהיר תפרט את הרלוונטיות של העדים

תקנה 178 לתקנות סדר הדין האזרחי -- קובעת :

"178. (א)  נקבע
תאריך לדיון בתובענה, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, להזמין עד, אם למתן עדות ואם
להצגת מסמכים; ההזמנה תפרש את הזמן ואת המקום שבהם נדרש המוזמן להתייצב ולשם מה
הוא נדרש; ואם נדרש להציג מסמך יתואר המסמך בהזמנה בדיוק סביר ויפורש בה שהמוזמן
רשאי להביא לידי הצגת המסמך בלי שיבוא להציגו בעצמו. ההזמנה תומצא באחת הדרכים
האמורות בתקנה 475"

לעניין זימון עובד ציבור, קובעת תקנה 178(א1) -

"(א1) לא תישלח הזמנה לעובד ציבור לתת עדות בעל פה, אם ניתן לקבל עדותו
באמצעות תעודה של עובד הציבור או תעודה ציבורית כמשמעותן בפקודת הראיות [נוסח
חדש], תשל"א-1971; היתה העדות כזו שאי אפשר לתיתה בתעודה כאמור, יגיש בעל
הדין בקשה לבית המשפט לשלוח הזמנה לעובד הציבור לתת עדות בעל פה."

פקודת הראיות קובעת לעניין זימון עד -

"1. (א) מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת
לענין; והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.
(ב) בית המשפט
רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה
שאיננה גילוי האמת."

מידע נוסף על זימון עדים - ראה בקישור המצורף

על פי התקנות המצורפות בקישור
אבל רצוי לבדוק תחילה במזכירות בית המשפט אם יש חסיון על פסק הדין.
יתכן שתוכל לקבל מידע על התיק הזה ועל פסק הדין במרכז מידע ארצי - טלפון  0772703333

כל הפניות שלי לנבו נענו תמיד במהירות ובאדיבות
תוכל לפנות אליהם בקישור המצורף

בנושא קביעת נכות על פי חוק הנכים יש הוראות משפטיות ברורות, שאם פועלים בניגוד להן, קמה שאלה משפטית שעל בית המשפט להחליט ולקבוע לגביה
מהן ההוראות המשפטיות והיכן הן נמצאות ?
קיימות 3 הוראות
ההוראה הראשונה - היא חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב]
ההוראה השניה - תקנות הנכים (ועדות רפואיות), תשכ"ו-1965
ההוראה השלישית - תקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה), תשכ"ד-1964
שלושת ההוראות המשפטיות הללו מחייבות את אופן קביעת הנכות על פי הנוסחאות המפורטות בהן ולא בשום צורה אחרת
כמו כן, ניתנו פסקי דין רבים שדנים בהוראות המשפטיות הללו, ומגדירים בצורה מפורטת היכן רשאי בית המשפט להתערב והיכן לא.
באופן כללי אפשר לומר, שהנושא מחולק לשניים, עניינים רפואיים, שבסמכות הרופאים, ועניינים משפטיים שבסמכות בית המשפט.

אגרת בית המשפט היא תשלום שמועבר למדינת ישראל - למרות שהתשלום מתבצע טכנית בבית המשפט
כיוון שזה כסף ששייך למדינה, היא זו שרשאית להחליט למי היא נותנת פטור מאגרה ולמי לא
במקרים שבית המשפט מוצא לנכון, הוא מפנה את בקשת הפטור מאגרה לתגובת הפרקליטות - שמייצגת את המדינה.
בית המשפט יפעל לפי מה שהמדינה תחליט - כי זה הכסף של המדינה.

1. כן
2. כן
3. כן
4. מה שקובע זה אם בפועל ניתנה ארכה על ידי בית המשפט ולא אם מיידעים את המערער
אם לא ניתנה ארכה - אפשר לפנות להוצאה לפועל בתום 30 הימים שנקבעו לביצוע, לצורך אכיפת הצו בפועל.
הליך של בזיון בית המשפט ננקט רק כמוצא אחרון ובלית ברירה.

בסדר דין מהיר צריך להגיש בנוסף לכתב ההגנה, גם תצהיר עדות ראשית.
הסיבה לכך היא שתצהיר העדות הוא שונה מסתם תצהיר או מכתב הגנה, כי הוא מכיל רק דברים שהמצהיר יודע מידע אישי, ולא דברים שסיפרו לו.
תצהיר עדות ראשית צריך לאשר או על ידי עורך דין, או, במזכירות בית המשפט השלום תמורת אגרה של 47 שקל
מצורף כאן קישור - לדוגמא של תצהיר עדות ראשית - לצורך התרשמות בלבד
כמו כן, באיזה ישוב את גרה ?

של בית המשפט
נכון להיום, הסכום שיש לנכות מהאגרה לצורך החזר הוא 703 ש"ח.אם האגרה שולמה בבית משפט שלום.

כפי שנקבע שם ניתן לקבל "בתום הדיון או בסמוך לאחר
מכן"

על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי רשאי הנתבע לבקש מבית המשפט לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשפט של הנתבע היה והתביעה תידחה.
התנאים לשם כך כפי שקבע בית המשפט העליון, הם -

"מספר שיקולים מנחים שעל בית המשפט להביא בחשבון בבואו לצוות על הפקדת
ערובה. בין היתר: מצבו הכלכלי של התובע, סיכויי התביעה, בשים לב למועד הדיון
בסוגיה, מורכבות ההליך, זהות הצדדים, התנהלותם ותום ליבם, תושבות חוץ ואי ציון מען
עדכני בכתב התביעה"
[רע"א (עליון) 4128/17 LAUDERBAIE YACHTS LTD נ' יצחק טאוב]

בנוסף קבע בית במשפט באותה החלטה -

"אין להתנות את זכותו של התובע לגישה לערכאות שיפוטיות בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע,
אלא במקרים חריגים. הטעם לכך נעוץ בכך שזכות הגישה לערכאות היא בגדר זכות חוקתית מן
המעלה הראשונה"

השאלה אם ניתן לתבוע בהליך של תביעה קטנה

שאלה זו נשאלה בעבר בפורום "תביעות קטנות" ואני מצרף לך בקישור את התשובה שניתנה שם.

בנוסף לתשובה המצורפת, שים לב שבתביעות קטנות יש הרבה שופטים שהם רשמים, ועל פי סעיף 85א לחוק בתי המשפט רשם אינו מוסמך לדון בתביעה של נזקי גוף, ולכן יש סבירות גבוהה שהתביעה תועבר לבית משפט שלום גם אם היא לא מורכבת ומסובכת.

כמו כן, שים לב שעל פי סעיף 2 לחוק הפלת"ד חלה חובת פיצוי לאדם שנפגע ללא צורך בהוכחת רשלנות או "נהיגה פרועה" מצד הנהג.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

הצדדים לתביעה נקבעים בכתב התביעה
לאחר מכן, יש לבקש מבית המשפט שיאשר צירוף צד חדש.
צד פורמאלי הוא צד לכל דבר ועניין,
ההבדל הוא בכך ש-"צד פורמאלי הופך את עניין השתתפותו הפעילה בהליך לעניין הנתון לשיקול-דעתו" (בג"ץ 5711/91 ח"כ אברהם פורז‎ ‎נ'
ח"כ דב שילנסקי, יו"ר הכנסת)
אם הוא זומן לעדות כדין, הוא יהיה חייב להתייצב במועד למתן העדות.

שנית, אם הלקוח שילם עבור ההתכתבות, יש ללקוח זכות לקבל את ההתכתבות.
ושלישית, אם ההתכתבות היא חלק ממסמכים שנוצרו בייצוג המשפטי של הלקוח, אין לעורך הדין זכות לעכב את ההתכתבות הזו פרט לעיכוב של שלושה חודשים שבסעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין.

אם צפויים דיונים שאותם אתה מעוניין לעכב, אתה תצטרך להגיש בקשה למתן סעד זמני בערעור על פי תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי

כפי שנקבע בחוק העונשין -



"244. העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או
להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת,
דינו - מאסר שלוש שנים..."



ההליך השיפוטי הוא הן הליך אזרחי והן הליך פלילי.

תוכל לשאול לגבי דרכי פעולה בפורום פלילי שבקישור





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

בהליך רגיל בבית המשפט, ניתן לצרף צד חדש - הן כתובע והן כנתבע - על פי התקנות הללו של סדר הדין האזרחי -

"24. בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם,
לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של
בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו
כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע
ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה."

וגם -

"143. בקדם-משפט או לצורכי קדם-משפט מוסמך שופט –
(1) ...
(2) להחליט בדבר צירוף בעלי דין ומחיקתם..."

אין חובה להודיע דווקא באמצעות טופס כלשהו

צריך לבדוק למה הוא אומר זאת.
יתכן, שהוגש תצהיר, אבל לא מהסוג שדרש השופט.
למשל, תצהיר התומך בכתב תביעה או בכתב הגנה בסדר דין מהיר, שונה מתצהיר עדות.
כך גם תצהיר בהליך ביניים, לא נחשב "אוטומטית" לתצהיר עדות
אבל, אם את כן היגשת תצהיר כנדרש, והשופט קבע שלא, והתצהיר הזה חשוב מאוד, אז אין ברירה אלא להגיש ערער ולצרף לערעור כנספח עותק של התצהיר האמור.
אין צורך בתקדים או סעיף בחוק - מדובר בטעות מהותית שיורדת לשורש העניין,

אם בקשה להארכת מועד במחוזי נדחתה, יש להגיש בקשה לרשות ערעור לעליון ואין צורך לצרף תצהיר
אם ההחלטה במחוזי היתה בידי רשם - ניתן להגיש תוך 20 יום ערעור בזכות למחוזי

אם לדעתך יש הצדקה בבקשה שלך, ואם לדעתך המידע שנמסר על ידי הנתבע לא מספק ולא עונה על הבקשה שהיגשת - תנמק בתגובתך באופן ממוקד מדוע אתה עומד על מסירת המידע ומדוע זה מוצדק.

אם צד ג' יטען שאינו חייב למסור מסמכים והגשת התגובה של צד ג' גרמה לו להוצאות, ואם יסתבר שצד ג' צודק, אז יתכן שיושתו הוצאות לטובת צד ג'.